הלורד

[שירו]

אני הגעתי מהכיוון ההפוך: קרי - לכולנו יש רגע אחד קטן בו אנו מעוניינים לשוח את הנכ'ס התורן שבסך הכל ביקשנו ממנו לדעת איך מגיעים לרחוב רשב"ם 93 במודיעין עילית (יש מקום כזה?) וקיבלנו את שיעורו של מרן ראש הישיבה זצוקלל"ה בתוספת חידושים, ביאורים ופלפולים. בסוף אירוע שכזה מתחשק לך לתפוס בשתי ידיו המתנופפות של הלה (אחרי זה ת'ה הולך ימינה, ימינה. כן? ימינה. ואז, אחרי זה , אתה לוקח יש------------------------------------------------------------ר ע----------ד הסוף, ואז, כן, אחרי הישר עד הסוף, כן אחרי הישר, אתה פונה שמאלה. אני יגיד לך. יש שם בנק. לא בבנק, יש שם עוד בנק. אחרי הבנק הזה יש שומר, נראה לי שמחברת שמירה כהלכה, אבל אני לא בטוח, ואחריו יש....) לתלוש אותן אחת אחת ממקומן, לקשור לו רגל ולהשמיע לו בלופ חוזר 2000 פעם את השיר יו--יו-יו-יומם. בסיומו של האירוע תאמינו לי - גם הלורד האצילי ביותר יזרוק את ההלך הנוכל האומלל לנהר.

פחחחחח...... שכחתם לכתוב שהנעכ'ס התורן גם רצה לדעת מה יש לכם לעשות בבניין שלהחבר של השכן של הסבתא של אפריים, ואם אתם האיידים של הגיס של האחיין של הדודה נחמה....
ו..........קלעתם בול - יש!!!. יש "בניברעקע'ס" גם בקרית ספר..

 

[פנינה ריימונד]

אהבתי את סגנון הכתיבה.
כמדומני פעם ראשונה
שאני קוראת טקסט מתחילתו ועד סופו,
בפורום הזה...

 

[מטאלי]

האמת שכל הפרשנויות כאן, עברו לי בראש בקראי את טורו של גדי, אולם חפשתי את ה........

"פאנץ'"

אודה ולא אבוש, שלא מצאתיו!
רגע, עדיין מחפשים פאנצ'ים בפורום, כבר החילותי להתבלבל...

עכ''פ, דבריו של משויטט היו כקילורין לעיניים, לא אשכח את ביקורי האחרון בממלכת התה וה"נקסט" שנימוסיהם של אזרחיה שוב שבו את ליבי, כשחזרתי לארצנו הקטנטונת, וחטפתי קיתון של רותחין משוטרת הגבולות על עניין מסויים, על אף שהיא חשבה אותי לתייר אמריקאי, אמרתי לרעייתי בדכדוך: "וולקם תו יזראעל" השוני זעק לשמיים...

גדי & ארתור הסבירו לי היטב את מהות השוני, אולם ביחס הפוך, ועל כך תודתי!

במחשבה שניה, היתכן שזהו הפאנץ' האבוד...?

 

[עדיאל]

אני הגעתי מהכיוון ההפוך: קרי - לכולנו יש רגע אחד קטן בו אנו מעוניינים לשוח את הנכ'ס התורן שבסך הכל ביקשנו ממנו לדעת איך מגיעים לרחוב רשב"ם 93 במודיעין עילית (יש מקום כזה?) וקיבלנו את שיעורו של מרן ראש הישיבה זצוקלל"ה בתוספת חידושים, ביאורים ופלפולים. בסוף אירוע שכזה מתחשק לך לתפוס בשתי ידיו המתנופפות של הלה (אחרי זה ת'ה הולך ימינה, ימינה. כן? ימינה. ואז, אחרי זה , אתה לוקח יש------------------------------------------------------------ר ע----------ד הסוף, ואז, כן, אחרי הישר עד הסוף, כן אחרי הישר, אתה פונה שמאלה. אני יגיד לך. יש שם בנק. לא בבנק, יש שם עוד בנק. אחרי הבנק הזה יש שומר, נראה לי שמחברת שמירה כהלכה, אבל אני לא בטוח, ואחריו יש....) לתלוש אותן אחת אחת ממקומן, לקשור לו רגל ולהשמיע לו בלופ חוזר 2000 פעם את השיר יו--יו-יו-יומם. בסיומו של האירוע תאמינו לי - גם הלורד האצילי ביותר יזרוק את ההלך הנוכל האומלל לנהר.

רציתי לקשר את זה לאשכול אחר כאן, ואני מתאפק פן יפרץ בם...

 

[מרחבית]

מי שמאמין באמונה שלמה שהוא אציל מושלם,
וכל הקולות האחרים שבתוכו לא מגיעים לתודעתו -
יושבת אצלו במחשכים מפלצת, שמה שחסר לה כדי להגיח זה טריגר כזה או אחר.
מי שמודע לקולות שבתוכו -
היפים יותר והמחמיאים פחות.
המלוטשים היטב והפרימיטביים עד אימה.
והוא מכיל אותם, את כולם, ועובד עליהם לאורך חייו בנחת ובסבלנות - הסיכוי למפלצת בסדר גודל - קטנה מאוד.

 

[שרלוט]

מי שמאמין באמונה שלמה שהוא אציל מושלם,
וכל הקולות האחרים שבתוכו לא מגיעים לתודעתו -
יושבת אצלו במחשכים מפלצת, שמה שחסר לה כדי להגיח זה טריגר כזה או אחר.
מי שמודע לקולות שבתוכו -
היפים יותר והמחמיאים פחות.
המלוטשים היטב והפרימיטביים עד אימה.
והוא מכיל אותם, את כולם, ועובד עליהם לאורך חייו בנחת ובסבלנות - הסיכוי למפלצת בסדר גודל - קטנה מאוד.

סכמת את הפוסט בצורה מושלמת.
[מזכיר בעקיפין את הסיפור עם רבי י. אייבשיץ והחתול המאולף]

 

[מרחבית]

באשר לדמות השנייה - העובר אורח -
אופייני (בהקצנה) למי שכל-כך רוצה לרצות את השני.
בסוף - לא רק שהוא לא מרצה, הוא גם מעורר את זעמו.

 

[אסטרונאוטית]

זה יפה מאוד

איכשהו אני גם כן הזדהיתי קצת עם הלורד הנכבד...לא מצדיקה ח"ו, אבל הבן אדם רק רוצה לדעת מה השעה וההוא מתחיל להשתפך...
מזכיר את האלו ששואלים אותם "מה שלומך?" והם מתחילים לפרט...

ו-וואלה, כמה דימויים ומשחקי לשון!

 

[משויטט]

בזכות הקטע (המדהים!) הזה, הבנתי את סיפור דור ההפלגה כשלמדתי אותו בשבת.

מצד אחד, הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו אומר שמכיוון שהם עם אחד ומאוחד "לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות". וכולם מדברים על האחדות והאידיליה והאהבה והאחווה והרעות ששרר בקרב האנשים הרשעים הללו, וכי זה היה סוד כוחם ולכן אף אחד ושום דבר לא היה יכול עליהם עד הנצח, וזו הסיבה שהיו משיגים כל מה שרק היו מבקשים.
והנה, ברגע בו נבלל שפתם והפסיקו להבין אחד את השני, נשברים כל הכלים. "זה שואל לבנה וזה מביא טיט, וזה עומד עליו ופוצע את מוחו". לא פחות. שנים הם החברים הטובים ביותר, מאוחדים בלב ונפש ודם וגידים, וברגע שהסעיף קופץ, בשניה שיש קצר קטן, בום! (אפקט פיצלוח המוח).
מה זה אם לא סיפור ארתור - עובר אורח קלאסי.
(גדי תשמור, זה טוב)

 

[גדי ישראלי]

בזכות הקטע (המדהים!) הזה, הבנתי את סיפור דור ההפלגה כשלמדתי אותו בשבת.

מצד אחד, הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו אומר שמכיוון שהם עם אחד ומאוחד "לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות". וכולם מדברים על האחדות והאידיליה והאהבה והאחווה והרעות ששרר בקרב האנשים הרשעים הללו, וכי זה היה סוד כוחם ולכן אף אחד ושום דבר לא היה יכול עליהם עד הנצח, וזו הסיבה שהיו משיגים כל מה שרק היו מבקשים.
והנה, ברגע בו נבלל שפתם והפסיקו להבין אחד את השני, נשברים כל הכלים. "זה שואל לבנה וזה מביא טיט, וזה עומד עליו ופוצע את מוחו". לא פחות. שנים הם החברים הטובים ביותר, מאוחדים בלב ונפש ודם וגידים, וברגע שהסעיף קופץ, בשניה שיש קצר קטן, בום! (אפקט פיצלוח המוח).
מה זה אם לא סיפור ארתור - עובר אורח קלאסי.
(גדי תשמור, זה טוב)

אלף לייקים!!!