אחרי הסיפורים שנכתבו פה, יהיה לי קשה לישון הלילה,
כמה צריך להודות....
קשה מאוד לשמוע, כמו שכבר כתבתי......לא דנה, שמעתי על ילדים להורים כאלה, זה זוועה מה שקורה להם.
להיות ליד הילד בהשגחה ולתת לאבא שתי דקות לא קורה כלום.
אם זה לקחת את הילד למקום אחר, יש כאן שאלה מה פס"ד!!
הייתם רוצים שהילד שלכם יחווה הגעה של משטרה לגן???? לא הבנתי.
אמת. אם אני יודע על אדם שמתעלל בילדיו (בפרט אם זה רק כדי להתנקם בגרושתו) - אשפוט אותו לרעה ואוקיע את מעשיו.אם הבנתי נכון הוא בא להגיד שמובלת כאן איזו שהיא מוסכמה שחייבים להכיל כל התנהגות של גרוש, בלי יוצא מן הכלל.
כאילו להורים מותר להתעלל בילדיהם, וזו לא גוזמה מול המציאות בשטח. [לא מעט פעמים]
ואחר כך לבוא לחברה בטענה על חוסר רגישות.
וחלילה וחלילה אין בדברי כדי להצדיק צל צילה של פגיעה הקטנה ביותר.
אך כשזה מגיע מהורה שרגשות וחיי ילדיו הפכו ללא רלוונטים כשמדובר בחייו הוא, זה נשמע לא טוב.
התנהגות שלילית צריכה להיות מוקעת בכל מקרה ומצב.
תחשבו שיתחילו להכיל בן זוג אלים. כי הוא מסכן ומי יודע מה עבר. ואי אפשר לדון.
איזה מן הצדדים נכון? אין לי מושג. אבל לפחות אני יודע שאין לי מושג.ביישוב בו גדלתי היתה משפחה גרושה שאביה גר בחו״ל עם חלק מילדיו והאם נותרה ביישוב עם חלק מילדיה.
כל הילדים בשכונה ראו באבא המסתורי דמות מפלצתית ומאיימת שחטף חלק מילדי המשפחה ולא חדלו מלדבר אודותיו רעה.
והנה, לאחר 20 שנה (!), בהיותי כבר אברך, יצא לי לדבר עם חבר טוב שלי (של כמה וכמה שנים) בשיחה שנסובה אודות אותה משפחה.
מה מתברר? שהחבר הזה הוא אחיין של אותה אישה, והוא מספר לי בדיוק את הצד השני בסיפור! הוא סיפר כמה האם היא זו שהיתה מפלצתית והאב פשוט סבל ממנה מרורים עד שלא היתה לו ברירה אלא לברוח לחו״ל לפני שהיא תכניס אותו לכלא. כלומר הוא דיבר נגד דודה שלו! (לא אכנס לסיבה בגינה היה זה לשון הרע לתועלת).
מצאתי את עצמי בהלם. שנים ע״ג שנים גדלתי בידיעה שהמשיכה עמי לתוך חיי הבוגרים, שהאם היא הקרבן, ופתאום אני שומע צד הפוך לחלוטין.
כל אדם שישמע את הסיפור הזה מהאם, יאמין ללא כחל ושרק שהאב אדם מתעלל. אבל כל אדם ששמע את הסיפור מהאב - מאמין לו ללא כחל ושרק.חבר טוב שלי אב לשני ילדים התגרש לפני כמה שנים (ב״ה כבר נשוי שוב), ובאחת הפעמים שהילדים היו אצלו בשבת הוא נאלץ להעניש את אחד הילדים.
במוצ״ש האם (גרושתו) שמעה על כך, ופנתה למרכז קשר כשהיא מעלילה עליו שהוא התעלל בילדים!
עכשיו שתבינו, חבר שלי הוא אדם עדין נפש שלא מסוגל לפגוע בזבוב, אבל לגרושתו יש חשבון לסגור איתו ולכן היא לא בוחלת באמצעים להתנקם בו גם כשזה בא על חשבון ילדיה!
מבלי לשמוע את טענת אבי הילדים - הרשויות שללו ממנו את הזכות לראות את ילדיו עד לזימון לשימוע, כשהם מציינים מראש שללא כל קשר לתוצאות השימוע - הוא יצטרך להיפגש עם ילדיו עשרה פגישות במרכז קשר (שזה אומר פגישה בנוכחות אדם שלישי ממחלקת הרווחה וכו׳), ורק אז יוחלט אם הוא יוכל להיפגש עם ילדיו כרגיל.
כשחבר שלי טען שזה לא הוגן ששוללים ממנו זכות בסיסית שכזו מבלי לשמוע את הצד שלו, הם הגיבו שכך אומר החוק... (אגב, בעניינים כאלו אף פעם לא דורשים מהאישה ראיות, רק מהגבר. תשפטו את הצדק בעצמכם).
אופיינית לבירוקרטיה הזוועתית, הזימון לשימוע היה 4 חודשים לאחר המקרה. כלומר 4 חודשים הוא לא ראה את ילדיו כלל ועיקר!
לאחר השימוע אמרו לו האחראים / שופטים / איך שתרצו לקרוא להם, שמדובר בשערוריה של ממש: לא היתה שום עילה לכל הבלגן הזה, האם התעללה בילדיה ובגרוש שלה בלי שום סיבה, וכל העלילה מופרכת מיסודה, אבל מכיון שידיהם כבולות לחוק ה״צדק״ - הוא יאלץ לערוך את עשרת הפגישות בנוכחות אדם שלישי.
אצלכם כן,זה באמת מאד משמעותי לילדים. כשמישהו אחד מחליט לצאת מהמלחמה זה עובד.
דוגמה למופת לתעצומות נפש!חשוב לי גם לציין ששנינו הבנו שלטובת הילדים נהיה בשיתוף פעולה
וב"ה אנחנו מתנהלים בשיתוף פעולה מלא ובכבוד הדדי.
משתפים אחד את השני בכל צורך של הילד ממבחינה רגשית-טכנית וכו, הצלחה של הילד מעשה טוב וכו.
זה באמת מאד משמעותי לילדים. כשמישהו אחד מחליט לצאת מהמלחמה זה עובד.
ממש נכון ועצוב.אולי עכשיו כשיש ממשלה שיש בה יותר אנשים "משלנו" ישנו מעט את החוק הפמיניסטי המזעזע שבכל שלבי הגירושין האשה היא המלך וכל מילה שלה יכולה להכניס את האיש למאסר או להרחקה או שלילת הסדרי הראייה.
"כופין אותו עד שיאמר רוצה אני...."והיא יכולה לדרוש גט בכוח ע"י עונשים ועינויים לבעל (שבהרבה מקרים הגט בכלל פסול בגלל זה)
לא תמיד,והיא מחליטה על הכל, וגם מקבלת על הילדים סכומים אסטרונומיים שרובם לא נצרכים להם בכלל.
כל מילה!קראתי את כל השרשור הזה ככה בשקט.
ויש לו הרבה תועלת, ויש בו הרבה כנות ואמת,
והרבה חלקים של לב יהודי רחמן, שמרגש לפגוש.
יש לי הרבה מה לומר, אני מאד מוצפת,
זה הולך להיות ארוך, אז רק לבעלי סבלנות ולב חזק
גרושה, , לא מזמן, עם 3 ילדים, באתי לסיפור הזה בלי הרבה מידע ולשם הקב"ה הוביל.
מנסה להאמין שברחמים. משתדלת לקבל את המציאות. בתהליך.
חשוב לי לציין שכמה שחיי הנישואים היו מורכבים וגורמי סבל אמיתי.
המציאות היא לא שחור לבן כלכך כמו שהרגשתי כאן בשרשור,
נכון שהיה צריך לעשות את זה, ולא היתה אפשרות להמשיך,
אבל באותה מידה, אני באבל, אבל כואב ויומיומי.
אבל כואב על בעלי ועל המשפחה שלנו. אבדתי בעל וחלום של משפחה.
בכל חלק קשה היו גם ימים יפים וזמנים של ביחד ומשפחה,
אין דבר כזה הכל רע, הכל טוב. בכל אדם יש חלקים טובים ופחות.
כמה שהיינו רוצים שהמציאות תהיה שחור לבן -היא קצת יותר מורכבת....
כשזה קרה אני יודעת על כמה ספסלים דברו עלינו...
והרגשתי את עצמי שוחה בתוך שלולית של דם.
מי הרשה לכם לדבר עלי? על מה שהיה ביננו?
למה חברה טובה שיום אחד התפרקתי וספרתי לה העבירה מידע לכל השכונה?
למה חברה אחרת מספרת שאמא אחרת מהכתה של הבת שלי (שאף פעם לא דברה איתי) התקשרה לברר מה קורה ביננו?
בכלל- מי הרשה לדבר? בתורה מותר לדבר על גירושים? על משפחות?
בבקשה אם אתם שומעים על משפחה כזאתי. תשתקו. תברחו. אל תפתחו שיח. זה דיני נפשות.
ואני מבינה ממש למה לשון הרע זה תולדה של רוצח.
אני בפירוש לא סולחת לאף אחד שדבר עלינו.
בדקתם גם מה קורה אחר כך ואיך היחסים ביננו היום? איך הילדים?
רק לכלוך. נכון זה לשון הרע עסיסי, אבל מדובר גם במקומות האלה,
אולי בעצם, לשון הרע מדבר בדיוק על המקומות האלה?
מי הרשה לאשה\בעל ללעוס ולדבר על השכנים שלו , גם אחד עם השני? זה מותר?
במוסדות הלימוד של הילדים אנחנו (גם הצד השני) לא מספרים
במיוחד בחודשים הראשונים של השנה (וגם לילדים יש את התבונה הזאתי)
מחכה לאסיפת הורים בה המורה,
ברחמי ה' ובחסדיו אומרת לי: "הילדה שלך סמל לבריאות הנפש בכתה, מתקשרת. בוגרת"
"הילדה שלך מוערצת על ידי המורות, הכי בוגרת בכתה"
חוץ מהקטן (שמדבר הרבה שהגננת אמרה לי:"לא רואים עליו שהוא ילד להורים גרושים"
ואז לא אכפת לי שידעו את הסיפור ולמה?
אני בעצמי מורה ביסודי ואני רואה את העליונות של המורות על הסיפורים, לצערי הרב,
עד שלא הייתי כזאתי לא היה לי אכפת, עד שאני שומעת- זאתי ההורים שלה גרושים ולכן..
האבא עשה ככה האמא עשתה ככה ...
"תגידי, זאתי ההורים גרושים?" בלי קשר לכלום. סתם. ועוד כל מיני סיפורים עסיסיים.
למה הרכילות הזאתי והעליונות הזאתי? יש עזרה עניינית לתלמיד ויש עליונות ולכלוך.
ולי אישית גם לא נעים לספר על עצמי, אני ישר רואה את המבטים והתגובות והלחשושים והסטיגמות...
למי יש כח לעמוד בבית דין צולב כזה? יש לי ב"ה מספיק התמודדויות בחיים...
חוץ מאנשים שאני יודעת, שהם אנשים בעבודה עצמית, שרואים מעבר למעטפת....
חשוב לי גם לציין שאשה גרושה מתמודדת לבד וזה קשה.
נפשית-רגשית-כלכלית-גידול ילדים-עבודה-בית
תחשבו מה הבעל\האשה שלכם עושה בבית, את כל זה צד אחד עושה לבד.
מבחינה כלכלית, אין עזרה משום מקום. וזה באמת התמודדות יומיומית להשתקם ולהקים בית שפוי על הרגליים..
חשבתם פעם אולי תוכלו להושיט יד (אפילו קטנטנה) לאשה כזאתי? אולי לקחת את הילד לגן פעם בשבוע?
(היא צריכה לרוץ לעבודה... וחייבת לעבוד ולגדל..)
חשוב לי גם לציין ששנינו הבנו שלטובת הילדים נהיה בשיתוף פעולה
וב"ה אנחנו מתנהלים בשיתוף פעולה מלא ובכבוד הדדי.
משתפים אחד את השני בכל צורך של הילד ממבחינה רגשית-טכנית וכו, הצלחה של הילד מעשה טוב וכו.
זה באמת מאד משמעותי לילדים. כשמישהו אחד מחליט לצאת מהמלחמה זה עובד.
לסיכום, נראה לי שאף אחד לא יכול לדון אנשים שהתנהגו כך או אחרת...
אתם אף פעם לא הייתם במקום הזה,
אז איך אפשר לדון את האבא את האמא? את הילדים? שמעתם את הסיפור?
אז אולי בעצם לא צריך לדון\לתייג\לחשוב\לדבר
פשוט לכבד ולהבין שזה מורכב? ולפזר אהבה ואור ואכפתיות? זה מה שבאמת צריך.
ומשהו קטן שהצליח לנחם אותי-
האשה נמשלה לשכינה, לשכינה הקדושה אין בית,
ואנחנו בגלות ולכן גם בתים מתפרקים וחווים חורבן,
כשהשכינה תחזר לביתה תהיה יותר סיעתא דישמיא לבניית בית.
יש כאלה שהקב"ה בחר אותם לחוות איתו את צער השכינה,
הלוואי שנצליח לתקן את סיבות החורבן ולתת לשכינה הקדושה אפשרות ומקום לבנות את ביתה.
אמן
בשורות טובות
זה מאוד עצוב.לא הולך, לא הכוונה לא בא לי, אלא צורת חיתון מהירה מדי.
אם בוועד שלי בישיבה (ליטאית, צדיקה, מהטובות.)
יש 4% גירושין תוך עד שנה מהחתונה, זה לא בגלל שהיו בעיות 'שלום בית'...
אוי נו באמת...אולי עכשיו כשיש ממשלה שיש בה יותר אנשים "משלנו" ישנו מעט את החוק הפמיניסטי המזעזע שבכל שלבי הגירושין האשה היא המלך וכל מילה שלה יכולה להכניס את האיש למאסר או להרחקה או שלילת הסדרי הראייה.
והיא יכולה לדרוש גט בכוח ע"י עונשים ועינויים לבעל (שבהרבה מקרים הגט בכלל פסול בגלל זה)
והיא מחליטה על הכל, וגם מקבלת על הילדים סכומים אסטרונומיים שרובם לא נצרכים להם בכלל.
מה הייתם עושים במקרה כזה :
אח של חברה שלי חזר מחוג בטוענה שהוא לא הולך לשם יותר,
המשפחה שלו נסתה להבין "מה קרה ?"
החרימו אותו כי ילד רע גילה לקבוצה שההורים שלו גרושים.
עכשו תעזרו לי להבין זה שההורים שלו גרושים מה זה אומר?
שצריך להחרים אותו? לבייש אותו ברבים? לגעת בנקודות כואבות?
למה אני חושבת שהילד גם ככה חווה טראומה והוא זקוק לתמיכה מבחוץ?
שמגיע לו מחיאות כפים שהוא נשאר שפוי?
מעניין אני תמיד שמעתי על האשה. בכל הגירושין שהכרתי (אבל באמת לא הכרתי הרבה מאוד. לא שהנשים יותר גרועות, אלא שיש להן יותר כוח בבית דין ולהבדיל בית משפט, ובגלל זה עורכי דין רצים אחריהם כי זה כסף שמן, הן יוצאות תמיד מהגירושין עשירות מאי פעם, לעומת גבר שלא שווה לעו"ד לייצג אותו כי כל הליך הגירושין זה יהיה רק סחיטה של אלפי שקלים ממנו ולא ישאר לו גרוש לשלם לעורך דין או בכלל לחיות לעצמו).אוי נו באמת...
מכירה מקרוב שני סיפורים של קרובות משפחה שהתגרשו,
אצל אחת מהן בעלה מנע ממנה לראות את הילדים תקופה ארוכה עם עלילות שקריות,
ואצל השניה בעלה התחמק מתשלום המזונות, למרות שהילדים גדלים אצלה, כי הוא עובד בשחור והוכיח לבית הדין שאין לו הכנסות .
אם יש מישהו עם מידות רעות ורוצה למרר את החיים זה יכול להיות לצערנו כל אחד משני הצדדים.
מדויק!מחילה, אבל אין שום קשר.
האפליה מתחילה בזה שאלו אשר מציאות החיים שלהם דרשה גירושין, מרגישים שהם עשו עוול למישהו...
ואת התחושה הזאת הם מנחילים גם לילדים.
צריך להסביר קודם כל, לבני ובנות הגרושים: אין לכם שום בעיה! זה שההורים שלכם היו צריכים להתגרש, לא נוגע אליכם בכלל! החברים שלכם מציקים לכם על זה? כי לא חינכו אותם למידות טובות! אם לא הייתם ילדי גרושים, היו מציקים לכם על דברים אחרים. תתבוננו בזה ותראו. ילדים לא מציקים רק לילדי גרושים.
(כמובן שזה לא מוריד את האחריות מעל הורי המציקים, ומעל מערכת החינוך, לחנך למידות טובות)
בגירושין כל צד טוען שהוא המסכן-מעניין אני תמיד שמעתי על האשה. בכל הגירושין שהכרתי (אבל באמת לא הכרתי הרבה מאוד. לא שהנשים יותר גרועות, אלא שיש להן יותר כוח בבית דין ולהבדיל בית משפט, ובגלל זה עורכי דין רצים אחריהם כי זה כסף שמן, הן יוצאות תמיד מהגירושין עשירות מאי פעם, לעומת גבר שלא שווה לעו"ד לייצג אותו כי כל הליך הגירושין זה יהיה רק סחיטה של אלפי שקלים ממנו ולא ישאר לו גרוש לשלם לעורך דין או בכלל לחיות לעצמו).
@בתהליך ריגשת אותי נורא!קראתי את כל השרשור הזה ככה בשקט.
ויש לו הרבה תועלת, ויש בו הרבה כנות ואמת,
והרבה חלקים של לב יהודי רחמן, שמרגש לפגוש.
יש לי הרבה מה לומר, אני מאד מוצפת,
זה הולך להיות ארוך, אז רק לבעלי סבלנות ולב חזק
גרושה, , לא מזמן, עם 3 ילדים, באתי לסיפור הזה בלי הרבה מידע ולשם הקב"ה הוביל.
מנסה להאמין שברחמים. משתדלת לקבל את המציאות. בתהליך.
חשוב לי לציין שכמה שחיי הנישואים היו מורכבים וגורמי סבל אמיתי.
המציאות היא לא שחור לבן כלכך כמו שהרגשתי כאן בשרשור,
נכון שהיה צריך לעשות את זה, ולא היתה אפשרות להמשיך,
אבל באותה מידה, אני באבל, אבל כואב ויומיומי.
אבל כואב על בעלי ועל המשפחה שלנו. אבדתי בעל וחלום של משפחה.
בכל חלק קשה היו גם ימים יפים וזמנים של ביחד ומשפחה,
אין דבר כזה הכל רע, הכל טוב. בכל אדם יש חלקים טובים ופחות.
כמה שהיינו רוצים שהמציאות תהיה שחור לבן -היא קצת יותר מורכבת....
כשזה קרה אני יודעת על כמה ספסלים דברו עלינו...
והרגשתי את עצמי שוחה בתוך שלולית של דם.
מי הרשה לכם לדבר עלי? על מה שהיה ביננו?
למה חברה טובה שיום אחד התפרקתי וספרתי לה העבירה מידע לכל השכונה?
למה חברה אחרת מספרת שאמא אחרת מהכתה של הבת שלי (שאף פעם לא דברה איתי) התקשרה לברר מה קורה ביננו?
בכלל- מי הרשה לדבר? בתורה מותר לדבר על גירושים? על משפחות?
בבקשה אם אתם שומעים על משפחה כזאתי. תשתקו. תברחו. אל תפתחו שיח. זה דיני נפשות.
ואני מבינה ממש למה לשון הרע זה תולדה של רוצח.
אני בפירוש לא סולחת לאף אחד שדבר עלינו.
בדקתם גם מה קורה אחר כך ואיך היחסים ביננו היום? איך הילדים?
רק לכלוך. נכון זה לשון הרע עסיסי, אבל מדובר גם במקומות האלה,
אולי בעצם, לשון הרע מדבר בדיוק על המקומות האלה?
מי הרשה לאשה\בעל ללעוס ולדבר על השכנים שלו , גם אחד עם השני? זה מותר?
במוסדות הלימוד של הילדים אנחנו (גם הצד השני) לא מספרים
במיוחד בחודשים הראשונים של השנה (וגם לילדים יש את התבונה הזאתי)
מחכה לאסיפת הורים בה המורה,
ברחמי ה' ובחסדיו אומרת לי: "הילדה שלך סמל לבריאות הנפש בכתה, מתקשרת. בוגרת"
"הילדה שלך מוערצת על ידי המורות, הכי בוגרת בכתה"
חוץ מהקטן (שמדבר הרבה שהגננת אמרה לי:"לא רואים עליו שהוא ילד להורים גרושים"
ואז לא אכפת לי שידעו את הסיפור ולמה?
אני בעצמי מורה ביסודי ואני רואה את העליונות של המורות על הסיפורים, לצערי הרב,
עד שלא הייתי כזאתי לא היה לי אכפת, עד שאני שומעת- זאתי ההורים שלה גרושים ולכן..
האבא עשה ככה האמא עשתה ככה ...
"תגידי, זאתי ההורים גרושים?" בלי קשר לכלום. סתם. ועוד כל מיני סיפורים עסיסיים.
למה הרכילות הזאתי והעליונות הזאתי? יש עזרה עניינית לתלמיד ויש עליונות ולכלוך.
ולי אישית גם לא נעים לספר על עצמי, אני ישר רואה את המבטים והתגובות והלחשושים והסטיגמות...
למי יש כח לעמוד בבית דין צולב כזה? יש לי ב"ה מספיק התמודדויות בחיים...
חוץ מאנשים שאני יודעת, שהם אנשים בעבודה עצמית, שרואים מעבר למעטפת....
חשוב לי גם לציין שאשה גרושה מתמודדת לבד וזה קשה.
נפשית-רגשית-כלכלית-גידול ילדים-עבודה-בית
תחשבו מה הבעל\האשה שלכם עושה בבית, את כל זה צד אחד עושה לבד.
מבחינה כלכלית, אין עזרה משום מקום. וזה באמת התמודדות יומיומית להשתקם ולהקים בית שפוי על הרגליים..
חשבתם פעם אולי תוכלו להושיט יד (אפילו קטנטנה) לאשה כזאתי? אולי לקחת את הילד לגן פעם בשבוע?
(היא צריכה לרוץ לעבודה... וחייבת לעבוד ולגדל..)
חשוב לי גם לציין ששנינו הבנו שלטובת הילדים נהיה בשיתוף פעולה
וב"ה אנחנו מתנהלים בשיתוף פעולה מלא ובכבוד הדדי.
משתפים אחד את השני בכל צורך של הילד ממבחינה רגשית-טכנית וכו, הצלחה של הילד מעשה טוב וכו.
זה באמת מאד משמעותי לילדים. כשמישהו אחד מחליט לצאת מהמלחמה זה עובד.
לסיכום, נראה לי שאף אחד לא יכול לדון אנשים שהתנהגו כך או אחרת...
אתם אף פעם לא הייתם במקום הזה,
אז איך אפשר לדון את האבא את האמא? את הילדים? שמעתם את הסיפור?
אז אולי בעצם לא צריך לדון\לתייג\לחשוב\לדבר
פשוט לכבד ולהבין שזה מורכב? ולפזר אהבה ואור ואכפתיות? זה מה שבאמת צריך.
ומשהו קטן שהצליח לנחם אותי-
האשה נמשלה לשכינה, לשכינה הקדושה אין בית,
ואנחנו בגלות ולכן גם בתים מתפרקים וחווים חורבן,
כשהשכינה תחזר לביתה תהיה יותר סיעתא דישמיא לבניית בית.
יש כאלה שהקב"ה בחר אותם לחוות איתו את צער השכינה,
הלוואי שנצליח לתקן את סיבות החורבן ולתת לשכינה הקדושה אפשרות ומקום לבנות את ביתה.
אמן
בשורות טובות
ואני- רוצה להודות לך, בשם הילדים כולם (וואו. איזה פומפוזי...)@בתהליך ריגשת אותי נורא!
את מדהימה ומעוררת השראה!
בא לי לחבק אותך ולאמץ אותך חזק לליבי!
שתזכי לראות רק נחת אושר ושמחה כל חייך
ובקרוב לבנות לך זוגיות חדשה ויפה!
בהכרות עם גרושות מדהימות, שמתנהלות שפוי ותקין ומכבדות את הגרוש
אני אומרת לך, זה כ"כ חשוב לילדים!
זה מציאות חיים טובה יותר מבנ-זוג שבבית ומה שהולך שם.. והילדים סובלים ומתערערים מאוד!
וככה מחזיק שנים - - - (ואפילו עושים בחתונות תמונות יחד עם כל הילדים..)
חזקי ואמצי.
אוהבת אותך!
להגדיל להדפיס ולתלות!את/ה בדיוק מה שהקב"ה נתן לי, והכי טוב/ה לי בעולם!!!!!
למה מזעזע? גירושין מידיים זה בד"כ במקרים שאין בכלל מה לנסות.זה מאוד עצוב.
אגב, בלי להתערב לאנשים בחיים שמעתי לאחרונה על כמה חברות פצצות שהתגרשו כמה חודשים אחרי החתונה.
נראה שגירושין נהיתה אופציה ליותר ויותר אנשים וזה מזעזע!!
(מדברת בכללי, בלי להתייחס לכל מקרה לגופו)
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: