כתב לי אחד המשתמשים בפרטי וחשבתי לשתף, בהסכמה כמובן:
כדי שתבינו כמה חשוב הנושא שהעליתם, וכמה המוסכמות וההשקפה הגויית חדרה אלינו, לדאבונינו.
להלן סצנות אמיתיות לגמרי לפרטי פרטים, הצרובים כמכוות אש על ליבי. (אני שחום עור נמוך ובעל מבנה גוף מלא וחלק מילדיי ג"כ)
הייתי ילד בכיתה ה', תלמיד חדש בכיתה, הגעתי מת"ת אחר קטן שנסגר, וניסיתי להשתלב בכיתה החדשה, עמדתי בחצר הגדולה מנסה להשתלב במשחק, בשיח, בחברה, קבוצת ילדים גבוהים ובהירים, 'הנהיגו' אז את הכיתה, לא היה לי סיכוי.. במיוחד שהמלמד גם איכשהו חיבב יותר את אלה 'הגבוהים' 'היפים' וכאשר ניסיתי בכל זאת לבלוט קצת עם שאלה תשובה או משחק כלשהו הם היו מגיבים במבט מתנשא.. משהו שאי אפשר אפילו להתלונן עליו למישהו.
לא שכשהיה משהו ממשי הייתי מתלונן, כי יום אחד ה'סגן' של ה'מלך' קרא לי כושי... ואני רק יכולתי להסתובב לכיוון המעקה בחצר כדי להסתיר את העינים המוצפות, ולהרגיש גוש ענק שיושב לי בחזה וממאן לעזוב אותי למשך שעות אח"כ, ואף פוקד אותי שוב ושוב בתקופות בחודשים אולי אפילו בשנים שאחרי. ולא סיפרתי לאף אחד, התביישתי בעצמי, התביישתי בחולשתי, בפגיעותי.
היו עוד הרבה בגיל הילדות והנערות, הנה עוד כמה ככה בקטנה...
בכיתה ו' המורה ללימודי חול: תגיד אתה בטוח שאתה אשכנזי?
בישיבה קטנה ביום הראשון בחור מבוגר יותר בדרך לבר בחדר האוכל: פרענק! זוז הצידה,
ישיבה גדולה, חבר קרוב 'בבדיחותא' נוגע בידי ו'בודק' אם עבר קצת צבע שחום לאצבעו.
דומה לקודם, מגיס, בעל אחותי! בעוד הוא גיס ראשון, ואני בחור צעיר ונבוך, אני מאדים כולי אך לא מתאים שאפגע כמובן...
ושימו לב! עברו כבר יותר מ20 שנה מחלק מהמקרים, היום אני ב"ה בנוי רגשית, ואיני נפגע, אך גם כיום ברור שיש עוד הרבה הערות פוגעניות כלפי צבע עורי או\ו ממדי גופי וכדו' ולמרות שאינני נפגע עוד אני רואה בעצמי מושפע מהילדות והנערות בצל הפגיעות האלה, חלק מההשפעה היא ב"ה חיובית, אני יודע כמחנך למנוע פגיעות כאלה בילדים ומאוד רגיש אליהן, וככלל נהייתי אולי בזכותן רגיש יותר למצוקות של ילדים ובני נוער, ויוע לנסות לעזור לבני שעובר את הכל בשידור חוזר...
איני יכול לתאר לכם איך הרגשתי כשהוא חזר הביתה ממרר בבכי שהמלמד מעניש אותו כי הוא מרביץ לילדים שקוראים לו כושי. הלב שלי בכה יחד איתו.
אני מאוד מקווה שהמציאות הבעייתית תשתנה ושלדבריכם הכ"כ חשובים תהי' השפעה ולו במשהו.