בחזרה להצעת החוק-
ראשית, אינני מזלזלת בלימודים המקצועיים של המרפאות בעיסוק ,והידע התיאורטי הנרחב שהם רחשו.
אך, כמורה שעובדת הרבה שנים במסגרת חינוך מיוחד, ועבדה כ10 שנים כקלינאית תקשורת עם ילדים עם עיכוב התפתחותי רציתי להעיר מספר נקודות:
1. אכן יש מחסור אדיר במטפלות בטיפולים פרא רפואיים ואנחנו נתקלים בזה כל הזמן.
2.ישנה מצוקה גדולה מאוד בציבור החרדי במגוון המקצועות הדל הנלמד בסמינרים החרדיים.
רוב הבנות המוכשרות הולכות למחשבים, או למקצועות ראליים משרדיים גם אם נטיית ליבם הומנית ומלכתחילה הן לא היו הולכות למקצוע כזה.
יתר על כן ,עבודות אלו מותאמות הרבה פחות לבתים חרדיים .
.ולכן אם יש אפשרות לקדם מקצועות נוספים לפרנסת החרדים.-זה מבורך.
כפי שציינו פה קודם,
יש שתי בעיות- א'- זמן הלימוד המוגבל, ב'- תכנים בעיתיים.
עם קצת מחשבה ורצון טוב, זה ניתן לפתרון.
מבחינת הזמן-
תואר במדעי המחשב אורך 4 שנים.
בסמינר זה נלמד בשנתיים אינטנסיביות מאוד. ומתכנתות חרדיות מוערכות כיום כמעט בכל מקום, ומשובצות בתפקידים בכירים מאד, ועם משכורות גבוהות.
גם כאן אפשר לדחוס שעות רבות ואינטנסיביות בשנתיים וחצי.
מבחינת תכנים-
-חומר רגיש יותר ילמד בשנה ג'
-זו תהיה תעודה שונה. (וזה גם פתרון לזמן המגבל.)
רגע--- לפני שאתם קופצים, ונזעקים "שנשלם על הפער הזה..." ,ושלא ניתן ללמוד את כל החומר העצום הזה- (כן, כן אני יודעת---
אנטומיה, ביומכניקה, קינזיולוגיה, גנטיקה, שיקום נוירולוגי, שיקום אורטופדי, התפתחות תקינה, הכנת סדים, כלי אבחון, ניתוח פעילות, טכניקות טיפול, שיקום גריאטרי, פגים, הערכה וטיפול קוגנטיבי, פתולוגיות בבני נוער ועוד..)
התעודה אכן לא תקיף את כל זה.
אפשר להכשיר בנות שיעבדו בתחום ספציפי מתוך המקצוע הפרא רפואי, לדוגמא -במסגרות לחינוך מיוחד ששם המחסור גם גדול .
התואר יצומצם לתחומים כגון:
טיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי -בהחלט דבר שניתן ללימוד בשנתיים מבחינת זמן ותכנים.
הן לא תטפלנה בנפגעי תאונות, בהכנת סדים וכיו"ב.
אבל נותר כר נרחב של טיפולים שהן תוכלנה להעניק בצורה מקצועית ומושלמת לאחר הכשרה ממוקדת ומרוכזת במשך שנתיים בסמינר:
למשל: שיפור מוטוריקה גסה ועדינה אצל ילדים או שיפור כישורי שפה
אפשר להתנות זאת בהדרכה של מרפאה.
התעודה הזאת תהיה מקצועית מאד! בתחום הספציפי בה היא תינתן.
ובקשר למרפאות רגשיות-
וודאי שיש המון מה ללמוד ולהתמקצע בתחום.
אך זהו גם מקצוע שמאד מאד קובע איזה אדם אתה.
נתקלתי במרפאות מדהימות ומקצועיות ללא תואר אמיתי, ולהיפך...
כל הצדדים יצאו מורווחים-
ילדי החנ"מ שלא מקבלים שעות ריפוי מספקות עקב המחסור,
הבנות שלנו- שתרווחנה עוד מקצוע שווה.
וגם המרפאות לא יהיו נפסדות. כי זה לא על חשבונן...
אז בואו לא נירה לעצמינו ברגליים. היוזמה הזו מבורכת, והיא למענינו ובשבילינו.
זה נחמד מאוד, אבל כיום ישנו חוק שמסדיר את מקצועות הבריאות.
וכמו שאין דבר כזה ללמוד אך ורק רפואת ילדים אלא לומדים הכל ואז מתמחים ברפואת ילדים- כך גם מרפאה בעיסוק, חוקית, ועל מנת לקבל רשיון לעסוק במקצוע- לומדת את כל התכנים הרלוונטיים כדי לקבל תעודת מרפאה בעיסוק ורשיון משרד הבריאות. לאחר סיום הלימודים היא בוחרת באיזה תחום להתמחות, להתמקצע ולעבוד, ולומדת ומשתלמת ללא הפסקה.
עכשו,
אם הצעתך המפורטת תתקבל, יחד עם מה שמבקשים נציגינו לעשות, זה ביטול ההסדרה של המקצועות הללו.
ואז- בוגרות אלו, שאולי למדו היטב את תחום הילדים, אך רק את חום הילדים, ומקבלות טייטל ורשיון לעסוק בריפוי בעיסוק, מי אמר שלא יחליטו יום אחד שהן רוצות לעבוד בבית אבות, נגיד? (משלמים שם טוב...!)
למה לא? ילמדו תוך כדי תנועה. וגם שם יש מחסור.
אם יש להם רשיון והגדרת מרפאה בעיסוק, הן תוכלנה. ללא כל ידע מתאים.
ולכן, באופן אישי הייתי מקבלת את ההצעה שלך
רק אם יהיה הבדל בהכרה ובהגדרה של בוגרת קורס תעודה לעבודה עם ילדים, מקצועי ככל שיהיה, על פני בוגרת לימודי ריפוי בעיסוק על כל המשתמע. (כמו מורת שפה מול קלינאית תקשורת, לשם ההשוואה)
בנוסף, קיים חוק לגבי "חופש העיסוק".
מה שאומר שאם תבוטל הסדרת מקצועות הבריאות, היא לא תבוטל רק בסמינרים. היא תבוטל באופן כללי.
כי למה שבסמינר בבני ברק יוכלו בנות ללמוד ריפוי בעיסוק ללא בגרות, פסיכומטרי, תנאי סף לסינון, שליש מתכנית הלימודים- בעוד מקבילותיהן החילוניות יצטרכו להזיע שלוש וחצי שנים בתואר מפרך.
וכך אנו חוזרים לשאלת רמת המקצועיות, הפיקוח על הלימודים, האינפלציה שתגרום להפחתת התנאים והשכר שגם כיום לא מזהירים במערכת החינוך (כל אותם אלו שמדברים על השכר הגבוה מדברים אולי על השוק הפרטי, ושם, על מקצועיות ושנות לימודים, משלמים. וממתינים בתור. מניחה שתלכו למקצועיות גם לאחר שיעבור החוק) ועוד.
דרוש מידע דעתכם על הצעת החוק החדשה על לימודי תעודה למקצועות הבריאות
