מגיבה בתור מטפלת פרא רפואית חרדית בוגרת סמינר ידוע...
יש אמירה שלוקחים אותה בתור אקסיומה- קיים חסר במטפלות פרא רפואיות (עובדה, תראו את התורים בקופה...)
והפתרון- נכשיר בכל צורה שהיא מסות של נשות צוות פרא רפואי כדי שכולם יקבלו מענה.
אני רוצה לסתור את זה!
במרבית המקומות בארץ לא חסר צוות פרא רפואי שרוצה לעבוד! (ייתכן שבאילת ופריפריות רחוקות כן חסר, אבל זה ממש מיעוט)
הי, אז למה כל התורים המטורפים? למה אין קלינאית לילד שלי בגן?
התשובה לכך נעוצה במנהלי הקופות, המוסדות, בתי החולים ושאר מקומו העבודה הציבוריים
תנאי העבודה שהם נותנים הן מבחינת תנאים פיזיים (מקום , ציוד) והן מבחינת שכר ותנאים סוציאליים ,
פשוט לא עולים בקנה אחד עם ההכשרה המקצועית אותה למדנו ועם ההשקעה הנדרשת בעבודה. הם אינם משקפים את אוצרות הידע והגישה וההשקעה איתם מטפלת פרא רפואית מגיעה.
ואז מה קורה?
לא מוכנים לבוא לעבוד בתנאים האלו. חסר מטפלות.
משווקים להורים שהבעיה בחסר של צוות, בעוד הבעיה האמיתית נעוצה בתנאים לא מספקים.
איך אני יודעת את זה?
על בשרי חוויתי.
עבדתי במגוון מקומות, ובסוף עברתי לטפל באופן פרטי. כי רק שם אני יכולה לתגמל את עצמי כראוי בתנאים פיזיים ובתשלום הולם את שנות הלמידה, המאמץ המושקע בטיפול, ההדרכות שאני לוקחת, השתלמויות ההמשך הבלתי פוסקות...
אז חבל. התפתחות הילד ומוסדות החינוך הפסידו אותי, למרות שרציתי מאוד לעבוד אצלם. נשחקתי משכר נמוך ומעבודה קשה ולא מתגמלת.
ואותו תהליך אני שומעת מרבות וטובות.
אז תפסיקו לומר שיש חסר בקלינאיות תקשורת ומרפאות בעיסוק
תתחילו לומר שלא נותנים להם תנאים הולמים ולכן אין צוות.
תפסיקו להציע כל מיני מסלולים מקוצרים העיקר שיהיה מישהו שיעבוד.
יש מי שרוצה ומוכן וישמח לעבוד. רק תאפשרו את זה בנעימות ולא בתת תנאים...(ואני בכוונה לא נכנסת לדוגמאות אפילו שאני שומרת הרבה בבטן....)
ולעניין ההכשרה-
בשמחה ובאהבה שבנות הסמינרים ילמדו מקצוע כמו הפרעות בתקשורת או ריפוי בעיסוק. בטוחה שיש להן כישורים מנטליים ויכולת טיפול שלא פוחתת ממי שפונה לאקדמיה.
הבעיה היא ברמת ההכשרה.
אין סיכוי שסמינר יוכל להכניס תכנית לימודים מלאה למקצוע כמו הפרעות בתקשורת לפי דרישות המל"ג. יש תכנים שסמינר מעצם היותו מקום מאוד שמור ושומר (וזה מצוין!) פשוט לא יוכל להכניס.
אז אולי להוריד אותם?! בשביל מה צריך את כל קורסי המבוא?! אולי נצמצם את תכנית הלימודים?!
אז זהו, שלא!!
כל קורס וכל נקודת זכות שנצברה ממש ממש לא מיותרת. כשאני מקבלת מטופל אני לא רואה אותו פר הבעיה איתה הוא בא אלי. זו ראיה צרה מדי. נדרשת חשיבה וראייה הוליסטית, הבנה במגוון תחומים משיקים (לא סתם נקרא שמו פרא רפואי).
הורדה של תכני הלימוד ולמידה רק של קורסי תכל'ס פוגעת ביכולת של המטפלת להיות מומחית באמת, ופוגעת באיכות הטיפול אותו הילד/ מבוגר מקבל.
לפי החוק המוצע רוצים להוציא מטפלות פרא רפואיות דרג ג', ולהעניק לציבור החרדי טיפול דרג ג'- למה שנירה לעצמנו ברגליים?! למה שילד חרדי יקבל טיפול עם ערך מופחת לעומת ילד חילוני?
למה בחורה אינטליגנטית שרוצה להיות מקצועית תקבל ידע מצומצם ומופחת ואיתו תצא לעבוד?
רוצים מורות שפה? אין בעיה, יש היום עדיין מסלולי של"ח חנ"מ וכד' בסמינרים. הלומדות שם יוצאות בידיעה של גבולות הגזרה שלהן.
הבעיה היא במישהי שיוצאת מלימודים, מקבלת טייטל של "קלינאית תקשורת" או "מרפאה בעיסוק"
ולשם הזה אין כיסוי מקצועי.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
