התייעצות דחוף עזרה בחינוך

בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה ... תַּרְאֵם נִסֶּיךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת ... לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה

מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַיי כָּל הָאָרֶץ: עִבְדוּ אֶת יי בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה: דְּעוּ כִּי יי הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ: בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ: כִּי טוֹב יְהוָֹה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ:
מצב
הנושא נעול.

BIZZARC- עשירה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
בלי קשר לאם מותר לתת סטירה או לא, זה תגובה לא פרופורציונאלית להתנהגות.
כשהולכים בחוץ לא נותנים לתינוק בן שנתיים ללכת לבד. מחזיקים לו יד או שמים בטיולון או בטרמפיסט ולפעמים גם פשוט מרימים על הידיים.

ואם מחזיקים לו יד והוא עוזב, תופסים אותו מהר ואומרים תוך כדי שלא הולכים לכביש/לא עוזבים את היד של אבא-אמא ברחוב.
 

cv

משתמש סופר מקצוען
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
אני חושב שיש פה חברה ממש מבינים כולם פה הורים לילדים
יש כאן גם ניקים בני 13.
אני פשוט הכי מאמין בנסיון של אבא ונסיון של אמא
אז למה להתייעץ כאן אם אבא ואימא יודעים.
וגם, להתייעץ זה לא: "אני רוצה לחנך את הילד ע"י סטירות, תגידו לי שזה בסדר"
אלא יותר: "אני רוצה לחנך את הילד בצורה מיטבית. מהי הדרך הנכונה?"
 

יואל וייס

משתמש רשום
אחד הבעיות שילדים מתחצפים בכזאת צורה מתוקה
אמא שלי קילחה את אחד האחים שלי ופתאום הוא השפריץ עליה כזה ספל מים
היא יצאה מהחדר ופשוט התגלגלה מצחוק
אחרי זה שנרגעה והילד יצא היא הענישה אותו על החוצפה
אם כל המתיקות שבדבר
 

יואל וייס

משתמש רשום
יש כאן גם ניקים בני 13.

אז למה להתייעץ כאן אם אבא ואימא יודעים.
וגם, להתייעץ זה לא: "אני רוצה לחנך את הילד ע"י סטירות, תגידו לי שזה בסדר"
אלא יותר: "אני רוצה לחנך את הילד בצורה מיטבית. מהי הדרך הנכונה?"
חס ושלום הדבר הכי קשה לי זה לתת לילד סטירה
 

cv

משתמש סופר מקצוען
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים

MALKIP

מועדון הטבות לכלות
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
לתת או להחזיק לו את היד (תלוי במידת החוזק הנדרשת אם מתנגד או לא)
לומר רגוע. רגוע. ובנעימות. לא הולכים לכביש. זה מסוכן.
(אפשר. לא חייבים להסביר תמיד למה. אמא אמרה לא)
ילדים בגיל הזה בודקים את הגבולות. זו התפתחות נורמלית ותקינה לחלוטין!!!
הוא מחכה! צריך! מבקש!!! שאמא תגיד לו לא. מחכה שאמא תגן ותשמור עליו!
אבל > יפה. לא בצעקה. לא בסטירה.
 

MALKIP

מועדון הטבות לכלות
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
בלי קשר לאם מותר לתת סטירה או לא, זה תגובה לא פרופורציונאלית להתנהגות.
כשהולכים בחוץ לא נותנים לתינוק בן שנתיים ללכת לבד. מחזיקים לו יד או שמים בטיולון או בטרמפיסט ולפעמים גם פשוט מרימים על הידיים.

ואם מחזיקים לו יד והוא עוזב, תופסים אותו מהר ואומרים תוך כדי שלא הולכים לכביש/לא עוזבים את היד של אבא-אמא ברחוב.
תחשבי על זה שוב...
זה גיל הגיוני וטבעי של עצמאות.
ללכת לבד זה א' ב'
לא הייתי מכבה את זה בקלות כזו...
פעם, פעמיים, שלוש. אפשר ללמד ילד בכזה גיל איך ואיפה מותר ללכת ברחוב. ואיפה מסוכן.
דורש אותנו קצת יותר בפניות ונוכחות. קצת פחות בפלאפון וקצת פחות נוחות...
 
לתת או להחזיק לו את היד (תלוי במידת החוזק הנדרשת אם מתנגד או לא)
לומר רגוע. רגוע. ובנעימות. לא הולכים לכביש. זה מסוכן.
(אפשר. לא חייבים להסביר תמיד למה. אמא אמרה לא)
ילדים בגיל הזה בודקים את הגבולות. זו התפתחות נורמלית ותקינה לחלוטין!!!
הוא מחכה! צריך! מבקש!!! שאמא תגיד לו לא. מחכה שאמא תגן ותשמור עליו!
אבל > יפה. לא בצעקה. לא בסטירה.
נכון מאוד , אלו שנות המבחן,
וכמו שרואים מהפעולות שלו, שהוא מנסה את הוריו.
מיוחד מאוד.
 

ככר השוק

משתמש מקצוען
תחשבי על זה שוב...
זה גיל הגיוני וטבעי של עצמאות.
ללכת לבד זה א' ב'
לא הייתי מכבה את זה בקלות כזו...
פעם, פעמיים, שלוש. אפשר ללמד ילד בכזה גיל איך ואיפה מותר ללכת ברחוב. ואיפה מסוכן.
דורש אותנו קצת יותר בפניות ונוכחות. קצת פחות בפלאפון וקצת פחות נוחות...
לא מלמדים במקום מסוכן.
מלמדים בפארק. ברחבה מגודרת. בשום אופן לא מנסים על בן שנתיים עצמאות בקרבה למקום סכנה. בגיל הזה הוא במרחק יד ממבוגר אחראי שפנוי לתפוס אותו מיד. שום סטירה או צעקה או "חינוך" לא נותנים ביטוח שבגיל שנתיים או שלוש הילד הכי מחונך, שכבר מפחד פחד מוות מהסטירה, לא יראה כדור מתגלגל בכביש ויקפוץ אליו.
כשיגדל, ויתבגר ויכולת הסקת המסקנות תתפתח, אפשר להרחיב את טווח הסיכון וללכת על מדרכה בעצמאות. לא בשלב של חינוך, אלא כשכבר בטוח שהילד שולט בעצמו.
 

cm1

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
אחרי שקרה לי כזה מקרה, שהתינוקת בת השנתיים עזבה את ידי והלכה לכביש. כן. לקחתי אותה מאמצע הכביש! כשביד השניה החזקתי עגלה שבתוכה תינוק קטן, והייתי ממש חסרת אונים,
התחלתי להשתמש בעגלת תאומים...
אחרי תקופה כשהילדה גדלה קצת היא כבר לא עשתה את זה שוב, היא פשוט הבינה כבר...
 

BIZZARC- עשירה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
דורש אותנו קצת יותר בפניות ונוכחות. קצת פחות בפלאפון וקצת פחות נוחות...
ככר השוק כתבה יפה, אני רק אוסיף-
פניות ונוכחות וקצת פחות בפלאפון (ועדיף בכלל בלי פלאפון) רצוי ומומלץ גם כשהולכים יד ביד.
זה זמן שיכול להיות מדהים ומלא למידה וחיבור וחבל להחמיץ את זה.
אבל מבחינת נוחות? אהממ.
הרבה הרבה יותר נח לתת לילד ללכת לבד מאשר להחזיק לו יד ולעצור פה ושם כדי לראות כל מיני דברים בגובה המדרכה וללכת בצעדי צב עם זיגזגים שעוקבים אחרי חתול או ציפור...
הרבה יותר נח להחליט שהוא יכול ללכת לבד ומקסימום 'לחנך' אותו מאשר להסביר לתינוק (פעוט האמת) בן שנתיים שעכשיו אמא לא יכולה ללכת איתו יד ביד ואז עכשיו הוא ישב בעגלה או בטרמפיסט.
וילדים לומדים עצמאות יפה מאוד גם אם בדרכים עם הכבישים הם הולכים עם אמא יד ביד והעצמאות לא מתכבה מבטיחות בסיסית.
 

blue eagle

משתמש מקצוען
בלי קשר לאם מותר לתת סטירה או לא, זה תגובה לא פרופורציונאלית להתנהגות.
כשהולכים בחוץ לא נותנים לתינוק בן שנתיים ללכת לבד. מחזיקים לו יד או שמים בטיולון או בטרמפיסט ולפעמים גם פשוט מרימים על הידיים.

ואם מחזיקים לו יד והוא עוזב, תופסים אותו מהר ואומרים תוך כדי שלא הולכים לכביש/לא עוזבים את היד של אבא-אמא ברחוב.
סוף סוף תגובה נורמלית.....
 

שישפן

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
ענו לך כבר מאד יפה, רק אוסיף שאם תכניס לעצמך שזה בסדר לתת סטירה ותתן לעצמך 'אישור' לעשות את זה, האישור הזה ילווה אותך בכל סיטואציה.
אז כמובן שלתת סטירה זה פסול..
 

blue eagle

משתמש מקצוען
מה הנושא?
אם ללתת סטירה דייקא?
או פטש'?
כן לפעמים צריך לתת פש'
אלה איך עושים ועל מה עושים....
ליד בן שנתיים שלא היה אמור להיות בלי יד ליד כביש לא חושב שזה הכיוון לתת סתירה (או בכלל כל פטש' בגיל הזה)
בהצלחה!
 

mesyka

משתמש חדש
יש לי בן בן שנתיים וחצי מה שנגיד לו הוא יעשה בדיוק הפוך
היום עבר כל גבול הוא הלך עם אשתי לטייל והוא התחיל ללכת לכיוון הכביש
אשתי צעקה לא והוא הלך בכוונה
מה לעשות בכזה מצב
אמא שלי בכזה מצב הייתה נותנת סטירה מצלצלת
מה אתם אומרים??
לדעתי צריך לזכור שכל עניין החינוך הוא תהליך משותף של ההורים. בעניין הכביש מניסיון - הכי טוב סיפורים בבית בזמן רוגע על הסכנה שבכביש ... על חיה שהלכה בכביש ומה קרה לה וכו... ואז כאשר יוצאים החוצה מקשרים אצלו במוח בין הסיפור למציאות ... הנה הכביש והכביש הוא מסוכן, לא הולכים בכביש ... ושוב ושוב עד שזה חודר להבנה שלו וזה מצליח. אבל רק להגיד לא ולצפות שהילד יבין ויקשיב בגיל 2 - זה לא יקרה כי גיל 2 זהו גיל שהילד בונה את עצמו דווקא על ידיאמירת לא... לכן באנגלית זה נקרא - the terible 2 אז הרבה סבלנות וללמד לפני --- כמו שכתוב סוף מעשה במחשבה תחילה. בהצלוחה
 

חן5

משתמש פעיל
לגבי גבולות אצל ילדים, אני מרגישה על הילדים שלי (כמובן משתנה בין ילד ולילד) שכל כמה זמן הם בוחנים גבולות וצריך להיות מאוד עקבי והחלטי.
בגדול כל דבר בחיים אני משתדלת לתת הכנה מראש לילד (כמובן כשאני מרגישה שזה רלוונטי) לדוג' במקרה שלי כשאני יורדת עם הילדים למטה, אני אומרת להם שאני לא מסכימה ללכת לבתים של חברים בלי רשות ממני, לא להתרחק מהטווח ראיה שלי בלי רשות, במקרה שלך להסביר שהכביש זה מסוכן ואם ח"ו מכונית פוגעת בילד זה ממש כואב ויכול לרדת דם (משהו שידבר אליו..) לפני שהולכים לסבא וסבתא אני גם מכינה אותם שיתנהגו יפה (בהתאם לניסיון שלי בעבר אני יציין פרטים מסוימים) וכן על זה הדרך..

מבחינת גבולות צריך לדעת שהגיל הוא פקטור משמעותי, לדוג' אצלי אני לא מסכימה להוציא משחקים בלי לאסוף אח"כ, אבל אני לא מצפה מילד בין 2-3 לאסוף כמות גדולה של משחקים ולכן אני יעזור לו לאסוף אבל ביחד!! אני לא אוספת לבד.. או שאני יבקש ממנו לאסוף 5 משחקים (בדר"כ שהם נכנסים לזה הם אוספים יותר) אז צריך לדרוש מהילד דברים שהם באמת בכוחות שלו.

ולגבי מה שאמרו פה שבפרוג לא שייך להתייעץ, אני כל הזמן מחפשת לשמוע על חינוך ילדים וזה נותן כח ותובנות (ברור שיש דברים שאני יותר אתחבר ויש שפחות, כל אחד צריך לעשות את הסינון בתוכו) לקרוא ספרים בנושא גם מאוד עוזר ומלמד.

ודבר אחרון שמחזק אותי זה כל הזמן לחשוב מה באמת יגרום לחינוך (שבעתיד הילד גם יתנהג יפה) ומה זה סתם פלסטר נקודתי.. כשאני מכריחה את הילדים שלי בכוחניות ובמכות, זה יכול לגרום לכך שבעתיד שכבר הילד עצמאי הוא יעשה מה שבא לו ולא כמו שחינכו אותו..
ברור שלצערי אני גם צועקבת ויצא לי גם לתת מכה לילד שממש הגזים (כמובן לא בפנים! על היד, על הגב..) אבל ממש שואפת שזה לא יקרה, בדר"כ זה במצבי קיצון.. וגם שם אני יתבונן ויבין מה גרם לי להרביץ או לצעוק ואיך אני יכולה לתקן להבא (לדוג' ראיתי שאם אני מתעכבת עם ההשכבות אני מתחילה להתעצבן, אז אני משתדלת להקדים את ההתארגנות לזמן יותר מוקדם) בקיצור לדעתי חינוך זה המון חשבון נפש ולהתבונן איך פעם הבאה אני מגיעה לסיטואציה יותר טוב או נמנעת מסיטואציה כזאת וכו'..

סליחה על החפירה, בהצלחה!
 

שימי הכבאי

משתמש מקצוען
זה נכון אבל אני לא אומר את זה בשביל תירוץ לתת סטירה לילד
אני אומר את זה כי אולי זה ראייה שזה לא בעיה ולילד לא קורה כלום מאיזה סטירה
לא הבנתי , לחלק סטירות זה חלק מהכיף בגידול ילדים???
זה צריך להיות מאוד חריג!!
אחד מגדולי המחנכים אמר שהורה שמקבל על עצמו לא להרביץ לילד אף פעם, זה יקרה לו כמה פעמים בודדות בחיים ועם תשומת לב אמיתית
ומי שאומר לעצמו אני סוטר לילד רק מידי פעם יכול למצוא את עצמו סוטר לו מידי הרבה פעמים , תבדוק את זה....
ובכל אופן אני מציעה לבדוק עם עצמך ברגע נתון איך אתה היית רוצה שיגיבו לך כשעשית טעות ומה עוזר לך! להיתחנך ואת זה לעשות לילד
ר’ שלמה זלמן היה אומר שככללל הלכות בן אדם לחברו חיביים גם בילד שלך!!!
ויש הרבה דרכים לחנך רק שסטירה זה הכי קל!
ולנו לפעמים אין כח או יכולת להתאמץ....
 

**Moko**

משתמש מקצוען
כהורים לילדים יש הרבה סיטואציות שאנחנו עומדים עם סימן שאלה איך לנהוג. ברוב המקרים ניתן להבין לאחר מעשה אם נהגנו נכון או לא, ומהמקרה הנ"ל להקיש הלאה למקרים דומים
נקודתית לסיפור של פותח האשכול: לא רלוונטי להכות ילד שלא מבין. האחריות מוטולת על האמא באופן בלעדי לשמור עליו שלא ילך לכביש ולא מצופה ממנו להקשיב לה בכלל. או להחזיק יד או להכניס לעגלה בשום פנים ואופן לא ללכת ו "לצעוק לא" זה לא הגיל.(וגם בגיל ארבע אם תצעק עליו "תיזהר מכונית" הוא לא יגיב בצורה הנכונה ברוב המקרים, נכון?) על זה נאמר בשיעור זה"ב: ההורה ליד הכביש והילד הולך בצד הפנימי של המדרכה. אין פשוט מזה כדי למנוע אסון
וכבר היה פה אשכול לפני חצי שנה על ילד בן שנתיים וחצי שנדרס ל"ע מאוטובוס, פשוט ירד לכביש ללא השגחה
זה לא גיל של הבנה ולא גיל של הקשבה הם פשוט עושים מה בא.
וגם אני צעקתי עשרות פעמים לא
וגם עליי שפכו ספל מים באמבטיה
וגם לי פתחו ארונות ושברו דברים חשובים
התפקיד שלכם כהורים למצוא את נקודות התורפה בבית או בסיטואציות מסויימות ולדעת איך לתמרן. ב"ה יש לנו ידיים ובגיל הזה צריך פשוט לקחת אותם ולא לדבר יותר מידי. אפשר להסביר וזה חשוב לדבר אבל.. בקיצור המסר הובן.

בגיל 3 -3.5 הם כבר מבינים ואפילו חוצים את הכביש צמוד לעגלה, ולא בהכרח מחזיקים את היד. אפשר להסביר:יש רמזור, יש כביש עם מכוניות שעושות כואב, יש מדרכה,צריך להקשיב לאמא. בגיל הזה לדיבור יש מקום הרבההה יותר משמעותי מאשר לידיים, כי פה הם יעלבו אם תחזיקו אותם או תובילו, פשוט לדבר ומתוך הכבוד שנותנים לם הם מצייתים.

ושאלה לקינוח- אם היה שולח את היד לתוך מדורה בוערת גם היו צועקים לא ומתלבטים אם לתת סטירה? או שפשוט היו מושכים אחורה בכל הכוח ואומרים תודה לבורא עולם...

ודרך אגב אני ראיתי משפחה מאוד רגועה ועדינה ברחוב, האבא נתן לילדה סטירה חלשה והיה ניכר שזה משמעותי בשבילה (קרי: זה לא קרה אף פעם קודם לכן) והסביר לה שאסור לצאת לבד מהבית. ....
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


קהילת פרוג מודה לקב"ה יחד עם כלל ישראל על חיסולו של רב המרצחים מלבנון

בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה ... תַּרְאֵם נִסֶּיךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת ... לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה

א מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַיי כָּל הָאָרֶץ:ב עִבְדוּ אֶת יי בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה:ג דְּעוּ כִּי יי הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ:ד בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ:ה כִּי טוֹב יְהוָֹה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ:
נקרא  10  פעמים

אתגר AI

תחל שנה וברכותיה • אתגר 117

לוח מודעות

למעלה