התייעצות דחוף עזרה בחינוך

[נחמה למה]

מסוכן לתת סטירה ולהפוך אותו לאלים כמו ההורים.

כבר יותר מסוכן להשאיר אותו בלי נשק מולם

 

[blue eagle]

כל הטקס העיקר להרביץ לילד?
מה המכה הזו מועילה יותר מ10 צעדים מחנכים אחרים?
זו חשיבה של פעם, שבטוחים שבלי מכות, ההורים לא יכולים לחנך. ב"ה אנחנו יודעים היום על עוד כמה דרכים טובות יותר, ישרות יותר, מצליחות יותר לחנך ילדים גם בלי לחבק, לנשק ולהרביץ.
אין שום סיטואציה שמחייבת סצנה מזעזעת כזו כמו שאתם מתארים. אם צריך לכעוס, כועסים. מסבירים. גוערים. מסבירים שוב. נותנים לילד להתמודד עם ההשלכות לפי גילו.

(ולמה מזעזעת? כי הילד מתרגל שנשיקות מגיעות עם מכות. כשזה נטבע בו מגיל צעיר הוא לא מצליח להבין מתי זו נשיקה כי שמחים איתו ומתי זו נשיקה שבאה לנקות לאבא את המצפון כדי שיוכל להרביץ. הוא מקבל נשיקה ומתכווץ מפחד כי אולי אחריה תגיע אלימות.

זו עלולה להיות פגיעה חמורה בנפש, בהתקשרות להורים, ובהבנת טוב ורע בעולם. לחנך זה בטוח לא מחנך)

סליחה אולי לא ניסחתי נכון....
א- לגבי מכה כן! יש זמנים שדיבורים לא עוזים וצריך להשתמש במכה!
ב- אין הכוונה לבלבל אותו עם פטש ונשיקה, הכוונה שהמכה מגיעה מיתוך אהבה ולא שנאה וכעס...
והגבולות לא יתערבבו לו אם סבירים לו בדיוק למה העונש!!!!

 

[ניחוחות]

בילדותי התארחתי אצל דודים שכל רבע שעה שאלו את הילדים דוויסט ה פאטש,
וכל שעתיים נתנו פאטש,
אני זוכרת שבהתחלה חשבתי שפאטש זה הבטחה שווה,
תאספו את המשחקים, הילד סרב די וויסעט הפאטש? מהר אסף,
אבל אחרי שנשפך לו קולה וראיתי מה זה פאטש, התוודיתי,
ואחר כך לא הבינו למה יותר לא רציתי לבוא לדודים שהיו ממש מפנקים, והיה להם מלא משחקים וממתקים שווים
אצלנו בבית כמעט ולא נתנו מכות, וילד שקיבל מכה הוא הבין שבאמת עבר כל גבול,
בבית שנותנים על כל דבר קטן זה לא מחנך, ומאבד את כוח ההתרעה,

 

[שימי הכבאי]

אף אחד לא אמר לך פה לתפוס את הבן שלך כל יום ולתת לו שתי סטירות
אבל כן מקרה חריג כמו מה שאתה מספר מצדיק סטירה
הילדים שלי גם יודעים שכשהם עושים דבר מאוד חריג יש פאצ והם בריאים בנפשם

מה הקשר סטירה לילד בן שנתיים וחצי זה פשוט עצוב
וחוץ מחוסר שליטה הורי וחוסר ידע אין פה שום דבר...

 

[שימי הכבאי]

בלת"ק
גם אני הייתי נותנת סטירה מצלצלת. אבל לא בגיל הזה.
לפעמים ילד צריך להבין שיש כאן גבול שאי אפשר לחצות.

סטירה מצלצלת זה פשוט חוסר שליטה שלך חבל אחר כך כואב לך היד....
ובתקווה שגם הלב
יש הרבה דרכים לחנך איך לא לעבור גבול

 

[תלת מימד]

יש לי בן בן שנתיים וחצי מה שנגיד לו הוא יעשה בדיוק הפוך
היום עבר כל גבול הוא הלך עם אשתי לטייל והוא התחיל ללכת לכיוון הכביש
אשתי צעקה לא והוא הלך בכוונה
מה לעשות בכזה מצב
אמא שלי בכזה מצב הייתה נותנת סטירה מצלצלת
מה אתם אומרים??

בלת"ק חלקי, היה ארוך לקרוא פה את כל הדיון אבל ממה שקראתי לא ראיתי שכבר כתבו את זה-
כשהילד שלי היה בגיל שהיה עושה כל דבר הפוך,
הייתי אומרת לו לדוגמה: "אני לא מרשה לאכול!" ואז הוא היה רוצה לעשות בדיוק הפוך...
מה שאתם רוצים שהוא יעשה תגידו לו בדיוק הפוך
אצלי זה עבד מצויין!
(ולמרות שעבד אני ממש לו ממליצה להגיד לו רוץ לכביש ח"ו!
אולי אם הוא עדיין מספיק רחוק משם ורק נראה שמתחיל להתקרב לשם אפשר להגיד "אני לא מרשה לך ללכת ליידי/לתת לי יד," אבל שזה יהיה במרחק מספיק שיהיה אפשרות לתפוס אותו מהר אם לא מקשיב)

 

[%IOO]

בלת"ק חלקי, היה ארוך לקרוא פה את כל הדיון אבל ממה שקראתי לא ראיתי שכבר כתבו את זה-
כשהילד שלי היה בגיל שהיה עושה כל דבר הפוך,
הייתי אומרת לו לדוגמה: "אני לא מרשה לאכול!" ואז הוא היה רוצה לעשות בדיוק הפוך...
מה שאתם רוצים שהוא יעשה תגידו לו בדיוק הפוך
אצלי זה עבד מצויין!
(ולמרות שעבד אני ממש לו ממליצה להגיד לו רוץ לכביש ח"ו!
אולי אם הוא עדיין מספיק רחוק משם ורק נראה שמתחיל להתקרב לשם אפשר להגיד "אני לא מרשה לך ללכת ליידי/לתת לי יד," אבל שזה יהיה במרחק מספיק שיהיה אפשרות לתפוס אותו מהר אם לא מקשיב)

אולי טכני זה נוח
אבל זה מלמד את הילד לא לשמוע בקול ההורים
זה ההפך מחינוך
#דעתי - אני לא יועצת חינוכית#

 

[שישפן]

בלת"ק חלקי, היה ארוך לקרוא פה את כל הדיון אבל ממה שקראתי לא ראיתי שכבר כתבו את זה-
כשהילד שלי היה בגיל שהיה עושה כל דבר הפוך,
הייתי אומרת לו לדוגמה: "אני לא מרשה לאכול!" ואז הוא היה רוצה לעשות בדיוק הפוך...
מה שאתם רוצים שהוא יעשה תגידו לו בדיוק הפוך
אצלי זה עבד מצויין!
(ולמרות שעבד אני ממש לו ממליצה להגיד לו רוץ לכביש ח"ו!
אולי אם הוא עדיין מספיק רחוק משם ורק נראה שמתחיל להתקרב לשם אפשר להגיד "אני לא מרשה לך ללכת ליידי/לתת לי יד," אבל שזה יהיה במרחק מספיק שיהיה אפשרות לתפוס אותו מהר אם לא מקשיב)

הורס חינוך.

 

[אגוז מלך]

תודה על זה.
כי הרעיון של סטירה וחיבוק הוא ערעור נפשי לילד.
או שכועסים או שאוהבים.
לא יחד...

הניסוח פה קצת לא מדויק,
זה ממש לא או שכועסים או שאוהבים
זה בהחלט יכול לבוא ביחד,
גם כשאמא / אבא כועס, הוא עדיין מאוד אוהב אותי,
הוא רוצה בטובתי ולכן הוא כועס / צועק.
חלילה שילד יחשוב שכשאבא כועס הוא לא אוהב אותי.
עריכה:
כמובן שחשוב להסביר לילד על מה הכעס ועל מה החיבוק......

 

[blue eagle]

הניסוח פה קצת לא מדויק,
זה ממש לא או שכועסים או שאוהבים
זה בהחלט יכול לבוא ביחד,
גם כשאמא / אבא כועס, הוא עדיין מאוד אוהב אותי,
הוא רוצה בטובתי ולכן הוא כועס / צועק.
חלילה שילד יחשוב שכשאבא כועס הוא לא אוהב אותי.

בפרט שמסבירים למה הגיע המכה ולמה החיבוק
זה לא שמחבקים ואז נותנים פטצ
ואז שוב חבקים בלי להסביר.....

 

[פנטה]

ילד בכזה גיל צריך לשבת בעגלה או מקסימום ללכת שנותנים לו יד
לא אמור להיות לו אפשרות בכלל לרוץ לכביש,
הבת שלי בגיל שהייתה בת 3.5 חצתה את הכביש בריצה (אחרי שקרה 3 פעמים)
הראתי לה את הבהלה שלי
ממש אמרתי לה שזה מפחיד מאד ומכונית הייתה יכולה לדרוס אותה
והפחדתי אותה ממש מהכביש שהיא יכולה להידרס ולמות עם תיאורים רציניים להפחיד אותה
וזה עזר,
לא חושבת שזה כדאי מלכתחילה רק שבדרך רגילה של ללמד להזהר מכביש לא הלך אצלה ונאלצתי לעשות כך

לגבי מכות בכללי
שמתי לב שמתי שבא לי לתת ליד סטירה זה כשהוא עיצבן אותי /העלה לי הפיוז
לא באמת מגיעה ממקום של אני רוצה לחנך אותו עכשיו
אז איזה דוגמא אנחנו נותנים לילד שמרביצים לו על התנהגות לא טובה? שהוא גם ירביץ מחר לאח שלו שהוא עיצבן אותו?
אז אם אנחנו כהורים, אנשים שאמורים להיות בוגרים ולשלוט בעצמנו בבקשה לנתב את העצבים למקום אחר
וזה עוד בלי שנכנסתי למקום של הנפש של הילד
אלא רק לשקר העצמי הזה של אני "מחנך אותו"

 

[תלת מימד]

אולי טכני זה נוח
אבל זה מלמד את הילד לא לשמוע בקול ההורים
זה ההפך מחינוך
#דעתי - אני לא יועצת חינוכית#

מנסיון בגיל הזה זה עבד, והיום הוא ב"ה ילד ממושמע
זה גיל מסויים שהילד ממילא עושה כל דבר הפוך, לכן כשאמרתי לו הפוך הוא פשוט עשה מה שרציתי...
לא חושבת שצעקות ודברים דומים יותר עוזרים כדי שבסוף הילד יהיה ממושמע..
נכון שטכנית זה היה לי נח, אבל בהמשך הילד גדל
לא יודעת, אולי רק אצלי זה עבד, יש לך רעיונות יותר טובים לגיל הזה?

אולי טכני זה נוח
אבל זה מלמד את הילד לא לשמוע בקול ההורים
זה ההפך מחינוך
#דעתי - אני לא יועצת חינוכית#

הורס חינוך.

אתם כותבים מנסיון?
כי אצלינו זה עזר בגיל הזה ואח"כ הילד קצת גדל ועבר את השלב הזה שחייב לעשות הפוך
והיום הוא ילד ממושמע ב"ה
וגם אני לא יועצת חינוכית, אולי זה הצליח רק אצלינו

 

[MALKIP]

אתם כותבים מנסיון?
כי אצלינו זה עזר בגיל הזה ואח"כ הילד קצת גדל ועבר את השלב הזה שחייב לעשות הפוך
והיום הוא ילד ממושמע ב"ה
וגם אני לא יועצת חינוכית, אולי זה הצליח רק אצלינו

ואיך ההרגשה שלך, אמא?!
לי מרגיש כמו: הצלחתי 'לסדר' אותך...
היפך גמור מאמון. ועצוב לי. אבל שוב, זה שלי.

 

[יוסף וייס]

שהייתי ילדה שמעתי את זה גם מההורים שלי - כמה קשה להם לתת לי סתירה,
היום שאני אמא בעצמי אני יודעת את האמת.......
אל תשקר לעצמיך! ז

ומה האמת שלהורים לא מפריע לגשת לבן שלהם ולהביא לו פאצ???
אני לא מכיר כאלה הורים רק אין ברירה וזה טובת הילד אז נותנית לו פאצ

 

[blue eagle]

ומה האמת שלהורים לא מפריע לגשת לבן שלהם ולהביא לו פאצ???
אני לא מכיר כאלה הורים רק אין ברירה וזה טובת הילד אז נותנית לו פאצ

לא דיברת עם @יואל וייס בשבת?

 

[BIZZARC- עשירה]

לא חושבת שצעקות ודברים דומים יותר עוזרים כדי שבסוף הילד יהיה ממושמע..

בגיל קטן צריך כמה שפחות דיבורים.
להרחיק, להזיז, להימנע
ובמקרה הצורך תוך כדי תזוזה לומר בקצרה שאנחנו לא עושים את זה, או מסוכן ואסרור לשחק בזה/לרוץ לכביש וכו'.

ובהקשר ללומר הפוך, לדעתי כטריק חד"פ כדי לעקוף את הבעיה זה נחמד.

 

[יוסף וייס]

סליחה אולי לא ניסחתי נכון....
א- לגבי מכה כן! יש זמנים שדיבורים לא עוזים וצריך להשתמש במכה!
ב- אין הכוונה לבלבל אותו עם פטש ונשיקה, הכוונה שהמכה מגיעה מיתוך אהבה ולא שנאה וכעס...
והגבולות לא יתערבבו לו אם סבירים לו בדיוק למה העונ

הרעיון נכון אבל בעיקר צריך שהלב יהיה במטרה טובה ובאהבה ולא בשנאה
ולא להגיד שבגלל שאני מחבק אני יכול לעשות מה שאני רוצה ח"ו

 

[יוסף וייס]

גיל שלוש זה עוד לא גיל שמסבירים לילד, אלא קובעים לו מה כן ומה לא. וילד בן שנתיים אם כשההורים שלו שוללים ממנו משהו הוא נותן מכה, אז צריך לתת לו סטירה שהוא ישכח פעם הבאה מלעשות את זה, ילד בן שנתיים הוא עוד לא במצב בכלל שהוא איזה מאן דאמר להגיד לא, הוא אפילו עוד לא הגיע לגיל הזה של המרידה שלו, רק כנראה ההורים היו חברים שלו ועוד לא העמידו את עצמם בכלל בתור הורים.
{מצוטט מהרב הוניסברג}

 

[ביקורת בונה]

בשני מיקרים אפשר/ צריך לתת לילד סטירה:
א. כשהילד פוגע/ עלול לפגוע בעצמו, לד' רץ לכביש, משחק באש.
ב. כשהילד פוגע/ עלול לפגוע בשני, לד' מרביץ לאח קטן.

במקרים בנ"ל הילד לא עשה לך משהו באופן ישיר, הפריע לשיחה, לכלך את הבית וכו', כך שאין את האלמנט של אובדן שליטה.
ובל נשכח שבמקרים שכן מצדיקים סטירה יש תהליך של אסקלציה: קודם מעירים לילד שיפסיק, מדברים בתוקפנות ואם כל זה לא עזר אז נותנים סטירה.

בכללי לנו כהורים יש את המחויבות להסביר ולהדריך את הילד לא כשקורה מקרה, אלא כשאנחנו נכנסים לסיטואציה שמאפשרת את המקרה, כלומר הילד רוצה ללכת ברגל ולא בעגלה, אז צריך להסביר כמה הכביש מסוכן (וקצת להפחיד אותו) ולא כאשר הוא רץ לכביש.

ולכל ההורים שלא נותנים סטירה, מה אתם עושים כשילד גדול מציק לאח קטן (בין כה וכה אחד הילדים יחטוף סטירה)?

 

[לארג']

עם יד על הלב כמה מהמגיבים פה לא נתנו מכה לילד שלהם?
כנראה 0 אבל כשזה מישהו אחר שומו שמיים,אתה הורס לו את החיים...