דרוש מידע דופליקטים יונה ספיר

[ALESIS]

שימי לב שביום שדני היה ללא הספר שלו - היום אחרי שזירו מעיף אותו על הצוק, הוא באמת לא מודע לשכחה שלו

האמת שלא גמרתי את הספר, אז אולי אני באמת לא יכולה עדיין לשאול שאלות
אבל זכור לי שהיו קטעים שבכל זאת היו בלתי הגיוניים בעליל, לא זוכרת בדיוק אילו.
זאת אומרת - דברים שכתובים כאילו הם ידע טבעי שלו כבר כמה שנים,
ולא נראה שהוא קרא עליהם רק היום בבוקר בספר.

 

[brachy 100]

האמת שלא גמרתי את הספר, אז אולי אני באמת לא יכולה עדיין לשאול שאלות
אבל זכור לי שהיו קטעים שבכל זאת היו בלתי הגיוניים בעליל, לא זוכרת בדיוק אילו.
זאת אומרת - דברים שכתובים כאילו הם ידע טבעי שלו כבר כמה שנים,
ולא נראה שהוא קרא עליהם רק היום בבוקר בספר.

יכול להיות שזה דברים שקרו לפני גיל 15
ויכול להיות שהוא קרא עליהם רק בבוקר
ואת צודקת, יונה ספיר כתבה את הספר בצורה שברגע שהוא קורא את הספר - הוא כאילו "זוכר" את הדברים.
זה מרגיז, כי לא מציאותי

 

[ניק 9834]

יכול להיות שזה דברים שקרו לפני גיל 15
ויכול להיות שהוא קרא עליהם רק בבוקר
ואת צודקת, יונה ספיר כתבה את הספר בצורה שברגע שהוא קורא את הספר - הוא כאילו "זוכר" את הדברים.
זה מרגיז, כי לא מציאותי

יש בזה, אבל אולי כתוב לו בספר את זה? שהוא שוכח כל יום?
וככה הוא נזכר?

 

[זיתים]

יש בזה, אבל אולי כתוב לו בספר את זה? שהוא שוכח כל יום?
וככה הוא נזכר?

לא מציאותי. גם אם כתוב צריך הרבה זמן כדי לעכל את זה כל יום

 

[-חיה-]

כל בוקר אחרי שדני קורא את הספר,
או אפילו רק מתחיל לקרוא הוא יודע שהוא שוכח
כשדוד בן בא לבקר זה אחרי שדני קרא באותו בוקר את ספר, אז הוא מודע למצבו.
שימי לב שביום שדני היה ללא הספר שלו - היום אחרי שזירו מעיף אותו על הצוק, הוא באמת לא מודע לשכחה שלו

לי זה די מוזר שהכאב על אובדן הזיכרון כל כך מעובד אצלו, כל בוקר הוא מתעורר לכאב הזה מחדש, אז זה אמור להיות לו כאב די ראשוני. הרי הוא לא באמת חווה את זה כל יום כי מבחינתו בכל בוקר הוא חווה את המציאות המפחידה הזאת והאובדן בכל העוצמה.
כלומר מוזר לי שהוא די מקבל את המציאות הזו כל בוקר בצורה של אהה אומרים לי שאני שוכח וצריך לקרוא ספר.
כשהוא קורא את זה בספר הרי הוא לא נזכר במה שכתוב אלא פשוט משנן את זה, וזה לא משהו שבאמת קיים בזיכרון שלו.
בנוסף גם כל הכאב שלו לגבי הפגיעה בזיכרון אמור להיבנות כל יום מחדש עם האבל על כך ולא להסתמך על מה שהוא קרא בספר מבחינה רגשית כי גם אם הוא יודע שהוא כתב את זה, הוא לא זוכר את זה.

 

[מבזק]

יש בזה, אבל אולי כתוב לו בספר את זה? שהוא שוכח כל יום?
וככה הוא נזכר?

כן בטח זה רשום לו בספר שהוא שוכח כל יום

 

[ALESIS]

לי זה די מוזר שהכאב על אובדן הזיכרון כל כך מעובד אצלו, כל בוקר הוא מתעורר לכאב הזה מחדש, אז זה אמור להיות לו כאב די ראשוני. הרי הוא לא באמת חווה את זה כל יום כי מבחינתו בכל בוקר הוא חווה את המציאות המפחידה הזאת והאובדן בכל העוצמה.
כלומר מוזר לי שהוא די מקבל את המציאות הזו כל בוקר בצורה של אהה אומרים לי שאני שוכח וצריך לקרוא ספר.
כשהוא קורא את זה בספר הרי הוא לא נזכר במה שכתוב אלא פשוט משנן את זה, וזה לא משהו שבאמת קיים בזיכרון שלו.
בנוסף גם כל הכאב שלו לגבי הפגיעה בזיכרון אמור להיבנות כל יום מחדש עם האבל על כך ולא להסתמך על מה שהוא קרא בספר מבחינה רגשית כי גם אם הוא יודע שהוא כתב את זה, הוא לא זוכר את זה.

ב-ד-י-ו-ק.
יש שם יותר מידי מודעות למצב, משהו שלא הגיוני שהובא לידיעתו רק היום בבוקר.

 

[brachy 100]

לי זה די מוזר שהכאב על אובדן הזיכרון כל כך מעובד אצלו, כל בוקר הוא מתעורר לכאב הזה מחדש, אז זה אמור להיות לו כאב די ראשוני. הרי הוא לא באמת חווה את זה כל יום כי מבחינתו בכל בוקר הוא חווה את המציאות המפחידה הזאת והאובדן בכל העוצמה.
כלומר מוזר לי שהוא די מקבל את המציאות הזו כל בוקר בצורה של אהה אומרים לי שאני שוכח וצריך לקרוא ספר.
כשהוא קורא את זה בספר הרי הוא לא נזכר במה שכתוב אלא פשוט משנן את זה, וזה לא משהו שבאמת קיים בזיכרון שלו.
בנוסף גם כל הכאב שלו לגבי הפגיעה בזיכרון אמור להיבנות כל יום מחדש עם האבל על כך ולא להסתמך על מה שהוא קרא בספר מבחינה רגשית כי גם אם הוא יודע שהוא כתב את זה, הוא לא זוכר את זה.

מסכימה איתך לחלוטין.
באיזשהו מקום יונה שפיר לא מספיק נתנה מקום לבעיית הזיכרון
כאילו ברגע שיש את הספר נגמר הנושא.
גם כי זה רק בספר הראשון הבעיה, אז היא לא רצתה לפתח את הבעיה עוד
וזה ניכר וחסר

 

[-חיה-]

מסכימה איתך לחלוטין.
באיזשהו מקום יונה שפיר לא מספיק נתנה מקום לבעיית הזיכרון
כאילו ברגע שיש את הספר נגמר הנושא.
גם כי זה רק בספר הראשון הבעיה, אז היא לא רצתה לפתח את הבעיה עוד
וזה ניכר וחסר

אם אמא שלו הייתה משתילה לו גם את העובדה הזאת בראש אז זה היה הרבה יותר הגיוני שהוא יקבל את המציאות הזו בצורה מעובדת יותר כמו שבספר.

 

[אמת מארץ תצמח]

אם אמא שלו הייתה משתילה לו גם את העובדה הזאת בראש אז זה היה הרבה יותר הגיוני שהוא יקבל את המציאות הזו בצורה מעובדת יותר כמו שבספר.

מה שני הדברים שאמא שלו השתילה לו?
לקחת את התרופה, ו?

 

[מבזק]

לי זה די מוזר שהכאב על אובדן הזיכרון כל כך מעובד אצלו, כל בוקר הוא מתעורר לכאב הזה מחדש, אז זה אמור להיות לו כאב די ראשוני. הרי הוא לא באמת חווה את זה כל יום כי מבחינתו בכל בוקר הוא חווה את המציאות המפחידה הזאת והאובדן בכל העוצמה.
כלומר מוזר לי שהוא די מקבל את המציאות הזו כל בוקר בצורה של אהה אומרים לי שאני שוכח וצריך לקרוא ספר.
כשהוא קורא את זה בספר הרי הוא לא נזכר במה שכתוב אלא פשוט משנן את זה, וזה לא משהו שבאמת קיים בזיכרון שלו.
בנוסף גם כל הכאב שלו לגבי הפגיעה בזיכרון אמור להיבנות כל יום מחדש עם האבל על כך ולא להסתמך על מה שהוא קרא בספר מבחינה רגשית כי גם אם הוא יודע שהוא כתב את זה, הוא לא זוכר את זה.

גם לי זה ממש צרם אין מה לומר

מה שני הדברים שאמא שלו השתילה לו?
לקחת את התרופה, ו?

שהוא יכול להקפיא דברים

 

[brachy 100]

מה שני הדברים שאמא שלו השתילה לו?
לקחת את התרופה, ו?

שהוא יכול להקפיא.

 

[זיתים]

למה בעצם טהולא נתן לזירו את מבוקשו ולא העדיף למות מלכתחילה?

 

[מבזק]

למה בעצם טהולא נתן לזירו את מבוקשו ולא העדיף למות מלכתחילה?

לא יודעת אם היה לו אפשרות להרוג את עצמו בכלל
זירו לא היה הורג אותו כי הוא רצה שהוא יביא לו את הכדור

 

[זיתים]

לא יודעת אם היה לו אפשרות להרוג את עצמו בכלל

לתת לזירו להרוג אותו

 

[מקושרת]

הוא לא חשב שזירו יהרוג אותו,
הוא לא ידע שיש לזירו את התליון.

 

[זיתים]

התכוונתי לאחרי שזירו הראה לו את התליון

 

[ניק 9834]

התכוונתי לאחרי שזירו הראה לו את התליון

זירו לא רצה להרוג אותו, וטהולא כנראה לא היה יכול להרוג את עצמו...

 

[michalor]

לי זה די מוזר שהכאב על אובדן הזיכרון כל כך מעובד אצלו, כל בוקר הוא מתעורר לכאב הזה מחדש, אז זה אמור להיות לו כאב די ראשוני. הרי הוא לא באמת חווה את זה כל יום כי מבחינתו בכל בוקר הוא חווה את המציאות המפחידה הזאת והאובדן בכל העוצמה.
כלומר מוזר לי שהוא די מקבל את המציאות הזו כל בוקר בצורה של אהה אומרים לי שאני שוכח וצריך לקרוא ספר.
כשהוא קורא את זה בספר הרי הוא לא נזכר במה שכתוב אלא פשוט משנן את זה, וזה לא משהו שבאמת קיים בזיכרון שלו.
בנוסף גם כל הכאב שלו לגבי הפגיעה בזיכרון אמור להיבנות כל יום מחדש עם האבל על כך ולא להסתמך על מה שהוא קרא בספר מבחינה רגשית כי גם אם הוא יודע שהוא כתב את זה, הוא לא זוכר את זה.

היה לי גם ממש מוזר
איך הוא מספיק כל בוקר לקרוא את כל הספר, להזכר בהכל ולתפקד בצורה טובה?
לא נשמע מציאותי...

 

[michalor]

זירו לא רצה להרוג אותו, וטהולא כנראה לא היה יכול להרוג את עצמו...

אבל עדיין לא ברור למה הוא הביא לו את התליון
איך זירו בעצם הכריח אותו לעשות את זה?