ועכשיו לתחבורה. כתבתי את זה פעם עוד לפני שבנט סגר ממשלה עם ניצן הורביץ, אז אני נצמד לגירסה שלי, ולא אוכל להפוך אותה בשביל להיות ההפך מליברמן.
- הקיצוץ בתחבורה הציבורית הוא לא מידתי. אם עושים קיצוץ הוא צריך להיות "פלאט" (רוחבי בכל המשרדים). בטח שלא צריך לקצץ בדבר שפוגע בסוף בשכבות המוחלשות ביותר.
אבל, אבל.
הצורך שלנו, משתמשי התח"צ האומללים, כולל מעוטי היכולת, הוא לא חצי שקל פחות לניקוב. אנחנו רוצים תחבורה ציבורית אמינה, הוגנת, שיבואו אוטובוסים בזמן, ומספיק אוטובוסים, ועוד אוטובוס לגיבוי, נתצי"ם בכל כביש תלת מסלולי ומעלה, חשיבה מסודרת ויומיומית על טיוב המסלולים, והלאה והלאה.
וסתם, שיחשבו עלינו. שהמידע בזמן אמת יעבוד בצורה שוויצרית. שהסככות יהיו פחות אלגנטיות ויותר צל. הרבה צל. ולא חסרות עוד דוגמאות.
נסעתי שבוע שעבר באוטובוס כזה. מאות איש דחוסים בקופסת מתכת שהגיעה אחרי המתנה ארוכה בשעת צהריים חמסינית.
וכה אמרתי לעומד לצידי, בעצם לכל עשרות אלו שנאלצו במטר הרבוע שלי: נכון שכולם הייתם מעדיפים לשלם על הנסיעה (בין עירונית) 60 ש"ח טבין ותקילין, בלי רב קו ובלי סטודנט, העיקר שהוא היה מגיע בזמן, וכולנו היינו יושבים איש על משענתו?
ויהנהנו היושבים כאחד (תוך תקיעת מגבעותיהם זה בזה), ויאמרו: כן הדבר, כאשר דיברת. שקל לפה עשר שקל לשם, לא זה מה שחשוב לנו.
(עריכה) כלומר באופן עקרוני, לו משרד התחבורה ניתן בידי, אני בלי ספק חותך מהסבסוד של התח"צ, ומשקיע את הכסף בשיפור השירות. כפי שהבנתי, לא זה מה שעושים פה, וזה באמת חבל. ):