דרוש מידע בענין השארת ילדים אצל דודים ודודות ולברוח לחופשה

[בדינג]

כולם צודקים!

אבל האם רק אני חשבתי שהניק הזה נפתח כדי לדון בתופעה הזו שנקראת חופש בלי הילדים, ולא האם זה יפה להפיל את הילדים על הגיסים?

חבר'ה, אנחנו מתחתנים כדי לדאוג לילדים שלנו לסידור?
לילדים שלנו לא מגיע ליהנות עם ההורים שלהם בחופשה כשסוף סוף הם רואים אותם? הרי כמה זמן איכות יש לנו באמת עם הילדים? חזרנו בארבע מהעבודה ובשבע פלוס מינוס הם כבר מחוקים לגמרי, אז פעם אחת כשסוף סוף יוצאים מהשגרה לא מגיע גם להם ליהנות מזה?
אני יודע שאני נשמע חשוך ועתיק, אבל כואב לי לשמוע דיבורים כמו - איך אפשר ליהנות עם הילדים? האם ההורים צריכים להישאר במעצר בית?
מה קרה לנו, השתגענו לגמרי?
בואו נזכר במשהו שקצת נשכח עם הזמן, אנחנו כבר לא זוג עם ילדים, אנחנו משפחה! ומשפחה צריכה ללמוד ליהנות כמו משפחה! נכון, לזוגיות גם מגיע חופשה. וחופשה זה גם ארטיק ביחד במרפסת בסוף היום. לנופש הולכים עם הילדים. נקודה. לא בשבילם בשבילנו! שאנחנו נהנה מהם והם יהנו מאיתנו. ואם קשה לנסוע רחוק עם ילדים באוטו, ניסע קרוב. העיקר שהתא המשפחתי יהנה, ינוח ויתחזק. ואם נלמד להנות עם הילדים שילדנו בכוונה תחילה, אנחנו נהנה מאוד מהחופשה.

כמובן שיש יוצאי דופן כמו בכל נושא בעולם, אבל בואו לא נהפוך את ההשתמטות מהילדים כשהיא כורח המציאות, לנורמה כללית.

 

[מרחבית]

לא רוצה להחליט בשביל אחרים. כל אחד - והתנאים שלו. אך כשנסענו - זה היה עם הילדים. זה היה הכיף, כמו שנכתב מעלי, לצאת כולם ביחד. לעשות משהו קצת אחר ושונה, להחליף אווירה לכל המשפחה.

 

[אליהו הורביץ]

לגבי תשלום אישית חושבת שאין צורך ושה אפילו טעם נפגם
אבל לקנות משו למארחים זה מתבקש גם משהו קטן זה מחמם את הלב.

אתם וודאי מכירים את זה שאתם מארחים ילדים לכמה ימים, הילדים שלכם מבסוטים מהעסק והטרררם, יש להם עם מי להשתולל וכו'. כשההורים חוזרים מהחופשה, הם מאוד נחמדים ומביאים מתנת הוקרה ל....ילדי המארחים. היי, רגע... הם נהנו עד הגג, אלה ש"סבלו" פה הם ההורים המארחים, אז פעם הבאה תקנו מתנה יפה להורים!! לילדים תסתפקו עם ממתק קטן...

 

[אמא יש רק אחת]

כולם צודקים!

אני יודע שאני נשמע חשוך ועתיק, אבל כואב לי לשמוע דיבורים כמו - איך אפשר ליהנות עם הילדים? האם ההורים צריכים להישאר במעצר בית?
מה קרה לנו, השתגענו לגמרי?
בואו נזכר במשהו שקצת נשכח עם הזמן, אנחנו כבר לא זוג עם ילדים, אנחנו משפחה! ומשפחה צריכה ללמוד ליהנות כמו משפחה! נכון, לזוגיות גם מגיע חופשה. וחופשה זה גם ארטיק ביחד במרפסת בסוף היום. לנופש הולכים עם הילדים. נקודה. לא בשבילם בשבילנו! שאנחנו נהנה מהם והם יהנו מאיתנו. ואם קשה לנסוע רחוק עם ילדים באוטו, ניסע קרוב. העיקר שהתא המשפחתי יהנה, ינוח ויתחזק. ואם נלמד להנות עם הילדים שילדנו בכוונה תחילה, אנחנו נהנה מאוד מהחופשה.

כמובן שיש יוצאי דופן כמו בכל נושא בעולם, אבל בואו לא נהפוך את ההשתמטות מהילדים כשהיא כורח המציאות, לנורמה כללית.

או שאתה לא נשוי או שלא יודעת מה עובר עליך בדיוק...
אנחנו עדיין זוג גם אם נהיינו כבר משפחה!
וכמו שכתבו הרבה מעלי שעצם היציאה לבד מחזקת ומעצימה את הזוגיות והמרוויחים הישירים הם הילדים!
וחופשה עם הילדים זה לא סותר ולא קשור! כשאנחנו איתם זה שיא הכייף ושיא האחדות והמלכד והבונה את המשפחתיות וכו' אבל זה שתי דברים שונים לגמרייי, זה לא אחד על חשבון השני.
כמו שלפעמים אתם יוצאים לפארק איתם ולפעמים אתם יוצאים להליכה לבד, אויש אז למה אתם לא לוקחים אותם להליכה? הרי כ"כ כייף לכם איתם??
בקיצור אני מרגישה בכלל מטופשת שאני צריכה להסביר את זה, כי אם בשבילך נופש זה ארטיק במרפסת אז מהמם, מה לעשות שאני לא מסוגלת להתרכז 100 % בשיחה עם בעלי במרפסת כי כל ציוץ נשמע לי כמו בכי או קריאה של ילד?
וכמובן שהשפה של מעצר ולברוח מהם וכו' וכל המילים האלה לא מתאימות בכלל.

 

[אמא יש רק אחת]

אתם וודאי מכירים את זה שאתם מארחים ילדים לכמה ימים, הילדים שלכם מבסוטים מהעסק והטרררם, יש להם עם מי להשתולל וכו'. כשההורים חוזרים מהחופשה, הם מאוד נחמדים ומביאים מתנת הוקרה ל....ילדי המארחים. היי, רגע... הם נהנו עד הגג, אלה ש"סבלו" פה הם ההורים המארחים, אז פעם הבאה תקנו מתנה יפה להורים!! לילדים תסתפקו עם ממתק קטן...

אני קונה גם להורים וגם לילדים.

 

[stars]

נשואה זה בוודאי שונה, אבל עדיין גם בתור רווקה כשההורים יצאו לשבת ונשארתי עם כל הילדוד'ס ואחותי החליטה לפנק אותי בעוד 4 ילדים, נהניתי מזה!

ואם קשה, מי שצריך להפעיל שיקול דעת זה הדודה שמסכימה
הם רק ביקשו, ומותר להגיד לא, והאח/ות והגיס/ה יבינו (מקווה שאצל כולם זה ככה...)
אם זה קשה לך ותרגישי רע עם זה, אל תסכימי!
אבל גם יום אחד אותה דודה תרצה לצאת לחופשה ולא יהיה לה איפה לשים את הנסיכים שלה...
אז אני חושבת שכדאי לעשות את החסד הזה, יום אחד את תתאוררי בזכותו.....

לא יודע, אבל נשמע שזה נראה לך "שחור-לבן". לא כולם מרגישים נעים ונכון לומר לא, וכשנוסיף לזה את המצפון... אוי זה צורב...
סתם מה פשר המשפט - "אבל עדיין גם בתור רווקה וכו'"? אדרבה - דווקא בתור רווקה מאוד הגיוני שתיהני מזה, אבל בתור נשואה??? ובכן...

 

[stars]

או שאתה לא נשוי או שלא יודעת מה עובר עליך בדיוק...
אנחנו עדיין זוג גם אם נהיינו כבר משפחה!
וכמו שכתבו הרבה מעלי שעצם היציאה לבד מחזקת ומעצימה את הזוגיות והמרוויחים הישירים הם הילדים!
וחופשה עם הילדים זה לא סותר ולא קשור! כשאנחנו איתם זה שיא הכייף ושיא האחדות והמלכד והבונה את המשפחתיות וכו' אבל זה שתי דברים שונים לגמרייי, זה לא אחד על חשבון השני.
כמו שלפעמים אתם יוצאים לפארק איתם ולפעמים אתם יוצאים להליכה לבד, אויש אז למה אתם לא לוקחים אותם להליכה? הרי כ"כ כייף לכם איתם??
בקיצור אני מרגישה בכלל מטופשת שאני צריכה להסביר את זה, כי אם בשבילך נופש זה ארטיק במרפסת אז מהמם, מה לעשות שאני לא מסוגלת להתרכז 100 % בשיחה עם בעלי במרפסת כי כל ציוץ נשמע לי כמו בכי או קריאה של ילד?
וכמובן שהשפה של מעצר ולברוח מהם וכו' וכל המילים האלה לא מתאימות בכלל.

כל מילה!!

 

[בדינג]

או שאתה לא נשוי או שלא יודעת מה עובר עליך בדיוק...

עדכון! אני נשוי עם 3 ילדים ב"ה. קצת תעבדו על זה ותבינו למה אני מתכוון. וכן, אני יוצא להליכה לפעמים לבד, רק כי הם לא נהנים מההליכה...
וגם אם לא תעשו את זה, אני שמח שיש לי את הבמה להגיד את מה שסבתא שלי הייתה אומרת...

 

[קרן אור]

לא מבינה למה האשכול נפתח בנימה כזו שלילית.
אנחנו מההורים שמשאירים ילדים ויוצאים לחופש, וכולנו מורווחים, חד משמעית.
הילדים שלי מפתחים קשרים עם המשפחה, בעידן של היום כשגרים במרחק גאוגרפי מבני המשפחה זו הדרך שלנו לשמר קשרים חמים. הם מתפתחים, מגלים עצמאות והימים האלו עושים להם רק טוב... כשהם חוזרים א"א לתאר את החיבוקים והנשיקות.. אנחנו נשטפים בכזה גל של אהבה, שרק בשבילו כדאי פה ושם להפרד לכמה ימים ולפתח געגועים.
במקביל אני גם מקבלת פה ושם אחיינים אלי, וזה כיף גדול, היום כשאני אמא בעצמי אני פחות מכירה את האחיינים שלי, ופתאום מקבלת אותם לשבת רואה כמה גדלו, התפתחו והחכימו, תענוג.
הילדים שלי כמובן באורות מחברה חדשה ולא שגרתית.
בקיצור, מכל כיוון שאני חושבת על זה, אני מגלה רק יתרונות, אני קוראת פה תגובות אחרות וכואב לי הלב איך אנשים חווים אותה סיטואציה בצורה כה שונה.

*שמה בסוגריים נושא של ילד שאינו גמול, בכזה אני לא מסוגלת לטפל, וגם לא משאירה לאחרים.

 

[איילת מטיילת]

מותר לשאול כמה ילדים יש לך? ובני כמה?

אהממ... לא רוצה לפרט ממש-
אבל אפשר להגדיר את זה כמספר השנים שאני נשואה לחלק לשתיים
ואני נשואה קצת מעל עשור.
זה לא הענין פה.

הענין פה שאני מודעת מאד לקושי ולרצון לצאת לנופש,
מודעת לזה שאנשים חייבים להתאוורר,
וגם אני עובדת משרה מלאה בעבודה תובענית ומגדלת משפחה ברוכה ומרגישה לפעמים חנוקה ומותשת.
ומהצד השני- אני מודעת מאד מאד לזכות הגדולה שיש לי לגדל ילדים
ואני בטוחה בזה שהנוכחות שלי איתם היא פי אלף אלפים חשובה להם ממה שאני מרגישה כשאני איתם, ורק עצם זה שאני בבית, תורם להם המון.
ואני חושבת ומאמינה שילדים צריכים בית יציב וחזק ונוכח, שתמיד אפשר לחזור אליו ותמיד יש בו מישהו לקום אליו בלילה ולקבל חיבוק. ודודה, מקסימה ככל שתהיה, היא פשוט לא.
ולכן, בתיאום מלא עם בעלי שחושב כמוני בנושאים כאלה(ברוך השם), אנחנו לא יוצאים בלי הילדים ליותר מכמה שעות.
ולכל הדואגים לשלום הבית שלנו וליציבותנו הנפשית, הכל תקין, ותודה ששאלתם.

 

[מ. י.]

בלי לקרוא את כל התשובות....

כל זוג רוצה מדי פעם לצאת לחופש בלי ילדים.
נכון שקשה לשמור על אחיינים כשהוריהם יצאו לחופשה
אבל בינינו כשאנחנו נרצה לצאת לחופש גם אבקש מהדודים לשמור עליהם....
אז כל אחד עוזר בפעם אחרת.
בהחלט אפשרי לחשוב לצאת בזמן שנח לצד השני (לדוג' בין הזמנים פסח/ סוכות כשיהלדים במוסדות לימוד)

 

[ר גן עדן]

אני חושבת שמאוד לא חכם לקבוע נוסחה אחת שמתאימה לכולם. לכל משפחה, ולכל זוג מתאים משהו אחר. אפילו לאותה משפחה שנה אחת מתאים לזוג לצאת לבד, ושנה שניה עם הילדים.
כל משפחה ותנאי חייה.
מה שכן, אם השארתם ילדים, תנו משהו למשפחה המארחת שתרגיש שגם הם הרוויחו. מתנה שווה, משהו שהם חלמו ולא פרגנו לעצמם. הרי לקחת את הילדים היה עולה לכם, נכון? אין שום סיבה שלבית מלון תשלמו, ולגיסה המארחת מגיע עציץ ב10 ש"ח. (-סתם זרקתי דוגמה.)
כשנסעתי, והשארתי ילדים, קניתי למשפחה המארחת שנה אחת עגלת מקלרן, מדגם שידעתי המארחת חולמת עליו. (-והיא לא הייתה מפרגנת לעצמה עגלה ברמה הזו)היה לי חשוב שירגישו שהעסק משתלם להם, ולא סתם הפלתי עליהם ילדים. לקחת איתי את הילדים היה עולה לי יותר....
לגיסה אחרת נוסף למתנה נתתי סכום מספיק לנסיעה לירכא + כסף מספיק למתקנים לכלל הילדים. שוב זו משפחה שלא הייתה מפרגנת לעצמה טיול בכזו רמה. ועל זו הדרך.
ובהחלט היו שנים שנסעתי עם כל הילדים. ומאוד נהניתי. (-אם לא העלות הגבוהה, ופגיעה בקדושת הראיה, הייתי לוקחת אותם איתי כל שנה.)

 

[m a r g a l i t]

לא יודע, אבל נשמע שזה נראה לך "שחור-לבן". לא כולם מרגישים נעים ונכון לומר לא, וכשנוסיף לזה את המצפון... אוי זה צורב...
סתם מה פשר המשפט - "אבל עדיין גם בתור רווקה וכו'"? אדרבה - דווקא בתור רווקה מאוד הגיוני שתיהני מזה, אבל בתור נשואה??? ובכן...

לא התכוונתי ל "אבל עדיין" זה יצא לי ככה.
התכוונתי שגם כשהייתי בתור רווקה שהההורים שלי יצאו והשאירו לי את הילדים וגם אחותי השאירה לי את האחיינים וזה היה שבת למה לבד עם הרבה קטנטנים, עשיתי את זה בכיף ובשמחה.
אם לא הייתי מרגישה בנח לשמור עליהם הייתי אומרת לא.
מי שלא נעים לה להגיד לא, זה הבעייה שלה. (זה כן שחור לבן)

 

[kaduri]

אין לכם מושג כמה חוזרים בתשובה מקנאים בכם שיש לכם כל כך הרבה אפשרויות לשים את הילדים אצלם...
תארו לכם מה זה משפחה של חוזרים בתשובה שאצל הסבתות יש טלוויזיה ויש רק אח או שניים שגם שם יש..
אם ב"ה יש קהילה או הורים תומכים אז יש עוד מה לדבר על לילה או שניים גג..
תעריכו ותעזרו אחד לשני!!

 

[רחשי הלב]

מאשכול לאשכול מתחדדת אצלי ההבנה....
רבותי, אנחנו עושים נזק לילדים שלנו!!
אנחנו גורמים להם להיות פגיעים, רגישים, עושים להם נזקים, אבל הפוך ממה שכמה כתבו פה.
מתחילת האשכול לא מצליח להבין למה אצל זוג שאני מכיר, הבעל לא רואה שום בעיה מצד הילדים להשאיר אותם יומיים אצל דודה. אשתו רואה בזה את סוף העולם.
עד שהבנתי -
זה ההבדל בין החינוך שהוא קיבל לזה שהיא קיבלה...
אצלו בבית לא הייתה 'הבנה', 'הכלה' 'רגישות' וכל מיני מילים של בית מרקחת.
ילד נפל קיבל מכה? 'אוי אוי אוי חמודי, בוא אני אתן לך נשיקה, הנה עוד אחת, רוצה גם פלסטר? לך לארון באמבטיה ותשים לך פלסטר'. וזהו. הסתיים העניין.
לא היו דרמות.
אהבו אותם, דאגו להם, הם הרגישו את זה, אבל לא עשו עסק מכלום.
אף אחד מהם לא בכה בלילה הראשון בפנימיה, בתור ילדים בני 8 ומעלה נסעו חופשי לשבתות לדודים בירושלים (זוכרים את האוטובוס של 'מסעי'??), וזה בגלל שגידלו אותם בריאים.
אפילו דברים יותר קשים עברו בצורה הרבה יותר קלה.
ילדיי גדלים אף הם ב"ה בצורה כזו. אפילו ילדה שלפי כל הכללים אמורה להיות רגישה ועדינה מסתדרת ב"ה וגדלה בשמחה ובבריאות.
התוצאה של כל חוויה מכל סוג שקורית לילד היא בהתאם לתגובות של ההורים.

 

[רחשי הלב]

ואני חושבת ומאמינה שילדים צריכים בית יציב וחזק ונוכח, שתמיד אפשר לחזור אליו ותמיד יש בו מישהו לקום אליו בלילה ולקבל חיבוק.

לילדים שלי יש בית יציב, חזק ונוכח, וגם כשבלילה אחד או שניים בשנה הם קמים בלילה ורוצים את אמא, הם יודעים שמחר אבא ואמא יבואו ויתנו להם חיבוק ונשיקה וחוזרים לישון רגועים ושמחים.

 

[-LIGA]

מאשכול לאשכול מתחדדת אצלי ההבנה....
רבותי, אנחנו עושים נזק לילדים שלנו!!
אנחנו גורמים להם להיות פגיעים, רגישים, עושים להם נזקים, אבל הפוך ממה שכמה כתבו פה.

לא אנחנו, זה הדור הזה, דור הפסיכולוגים, ש'מגן' יותר מידי על ילדינו, עוטף אותם בצמר גפן, ובגיל 18 כשיקבלו את המכה הראשונה (הם לא רוצים להמשיך בשידוך, אהההההההההההההההה..), לא יצליחו לעצור את הדימום....
בהצלחה לכולם!
כל אחד בדרך החינוך שלו!

 

[רחשי הלב]

תנו משהו למשפחה המארחת שתרגיש שגם הם הרוויחו.

רק לי מעקצץ למקרא המשפטים הללו ודומיהם?
אני שומר על הילדים של אחותי כי אני אמור להרוויח מזה? אני שומר כי מאז שנולדתי ולאורך כל השנים בחיידר ובישיבות דיברו וחינכו אותנו לעשות חסד, וצריך מתי שהוא ליישם את החינוך הזה.

 

[רחשי הלב]

(הם לא רוצים להמשיך בשידוך, אהההההההההההההההה..)

איזו דוגמה מצויינת!!! אחת מני אלפים.

 

[מצוי]

יש משפחות שנכון להם לצאת עם הילדים - וזה נפלא ונחמד
ויש משפחות שצריכים לצאת כזוג - כדי לשמר את המשפחה או לחזק את בסיס המשפחה
רוב היום עם הילדים , וכמעט לא רואים אחד את השני .
ויש פעמים שמשלבים פעם בשנה כך ופעם בשנה כך .. לדוגמא
יש טיולים שמתאימים למשפחות ויש לזוגות .
והבחירה ניתנה לכל אדם ולכל משפחה .