דרוש מידע בענין השארת ילדים אצל דודים ודודות ולברוח לחופשה

[YOM&TOV]

לצאת לחופשה...- זה עוד מצב קל....
כנראה שלא ניסו אותה לשמור על האחיינים פעמיים בשבוע כל שבוע!
כאילו שאין משפחה..., כאילו שאין חיים בשגרה..., כאילו כלום, הכל מת!
או שזורקים את הילדים בכל שעות היממה, או שדורשים (ולא מבינים למה לא) לבא לשמור עליהם במיוחד עד השעות הקטנות של הלילה..., וכן כאילו אין בעל שמגיע מהכולל וצריך את הבית שלו והחיים שלו ולא בית של איזה גיסה או אחות עם כל הילדים (שלנו ושלהם)...
כמובן שהתכנית הזאת לא החזיקה מעמד והחלטנו פשוט לפרוש כנפיים ולהתעופף רחוק רחוק לבלתי חזור עוד.............................

 

[imac100]

משהו שם לך אקדח מול הפנים וחייב אותך לשמור על הילד שלו?

אנחנו בני אדם ובין בני אדם יש הידברות.
חברות, חסד, רצון לעזור ומעל הכל הדדיות 'שמור לי ואשמור לך'

 

[m a r g a l i t]

בלת"ק
לענ"ד במילה אחת,
אכן אין הצדקה שבעולם לגרום לשני לעבוד יותר קשה כדי שאתה תוכל לנסוע לנופש...

אלא אם כן -
מדובר בסוג של שמור לי ואשמור לך...
ואז כל התמונה שונה לחלוטין.

מה עם לעזור לאחים? לא קיים???
גם בלי שמור לי ואשמור לך.
בשביל אחים שלכם לא הייתם עושים הכל??
אני בכל אופן כן!! אני אהיה עייפה יותר במשך כמה ימים, הכח שלי יותש,
אני אגיע לעבודה בלי כח ואצא ממנה עוד יותר בלי כח.
אבל בשביל לעשות טובה לאח/ות זה שווה!! (לדעתי בכל אופן)

 

[שמחה לשמח]

לא אותו דבר.
פנימיה זו פרידה קבועה מהבית.
נער שהוריו נסעו לחופש, ויחזרו תוך כמה ימים, ובינתיים הוא שוהה אצל הדודים, לא אמור לפתח כזו טראומה.
מוזר לי שהמליצו להוריו לשקול לבטל את הנופש...

זה לא אמור להיות מוזר,מה לעשות שיש אנשים שיותר רגישים...
ואני דוקא רואה בזה סימן טוב!שהוא בקשר טוב עם ההורים!

 

[ששונית]

לא אותו דבר.
פנימיה זו פרידה קבועה מהבית.
נער שהוריו נסעו לחופש, ויחזרו תוך כמה ימים, ובינתיים הוא שוהה אצל הדודים, לא אמור לפתח כזו טראומה.
מוזר לי שהמליצו להוריו לשקול לבטל את הנופש...

נער שהוריו נסעו לחופש וארע משהו לא נחמד בישיבה.
הוא לא ישתף את דודה שלו. נכון?
וזה מעיק. והוא מתגעגע, ורק יום רביעי היום, והם חוזרים ביום שני... אבא... אמא.... רק שלא יראו שאני בוכה. ההה.... הה...

ולא זכור לי שהמלצתי להורים לשקול לבטל את חופשתם.
אולי תרענני את זכרוני.

 

[efrat1]

נער שהוריו נסעו לחופש וארע משהו לא נחמד בישיבה.
הוא לא ישתף את דודה שלו. נכון?
וזה מעיק. והוא מתגעגע, ורק יום רביעי היום, והם חוזרים ביום שני... אבא... אמא.... רק שלא יראו שאני בוכה. ההה.... הה...

ולא זכור לי שהמלצתי להורים לשקול לבטל את חופשתם.
אולי תרענני את זכרוני.

בלילה כששמעתי את הבכי הכבוש לתוך הכרית, חשבתי שאילו היו ההורים יודעים שזה המחיר, הם היו מחפשים איורור אחר

 

[מ"ם]

לא אותו דבר.
פנימיה זו פרידה קבועה מהבית.
נער שהוריו נסעו לחופש, ויחזרו תוך כמה ימים, ובינתיים הוא שוהה אצל הדודים, לא אמור לפתח כזו טראומה.
מוזר לי שהמליצו להוריו לשקול לבטל את הנופש...

ברור. יש ויש.
אישית מכיר נער בן 12 שבוכה גם מלילה אחד.
שבוע באירופה נשמע כמו מקום טוב באמצע, בין יום אחד לבין פנימייה.

 

[הר סיני]

זה מאוד תלוי בני כמה הילדים והאם הם מסוגלים
יש ילדים שמאוד תלויים בהורים שלהם אפילו אם האמא יולדת ולא נמצאת בבית כמה ימים זה ממש קשה להם יש ילדים שנהנים מאוד ללכת לבני דודים לכמה ימים בשבלם זה שיחרור.

זה ג"כ תלוי אם יש אחות גדולה בבית שיכולה איך שהוא להחליף את ההורים ולהיות להם דמות.

אבל מכאן ועד לומר שזה הפקרות ליסוע לחופש ולהשאיר את הילדים נראה לי שזה קצת גוזמה יש לפעמים שהורים זקוקים לחופש לנוח ובד"כ ההורים סוחבים הרבה דברים שהילדים לא מבינים ולא יודעים, ובסופו של דבר שההורים יוצאים קצת לנפוש ולנשום אויר ולהיות קצת עם עצמם וזה נותן להם כח למשיך הלאה אז בסה"כ יוצא מזה רק טוב..

הכי חשוב זה שהילדים לא ירגישו שההורים צריכים חופש מהם.

וכמובן כשזה בפעם ב. זה לא נורא ביכלל ויכול להיות שזה אפילו מומלץ...

 

[ששונית]

@efrat1
עדיין לא מצאתי את ההמלצה לביטול.
אולי תכווני אותי יותר.

 

[קליין]

אנחנו נוסעים לחופשה פעמיים בשנה.
מצד שני, מארחים הרבה פעמים אחיינים או חברים. ואף פעם לא שואלים מה הסיבה לאירוח.
לא מזמן סיימתי לארח אחיין אהוב בן שלוש וקצת במשך שבועיים אחרי לידה, והוא גם פספס קצת פה ושם,
כך שיש לי פרספקטיבה משני הצדדים.

טיפים למארחים:

1. קראתי פעם שיש קשר ישיר בין שיעורי דיכאון אחר לידה לתמיכה הסביבתית של המשפחה. כך שמבחינתי, אירוח ילדים שמאפשר להורים להתרענן ולאגור כוחות הוא משמעותי כמו אירוח אחרי לידה. זו תרומתי הצנועה לעידוד הילודה.
2. מותר להגיד לא כשזה לא נוח, או לא מתאים מכל סיבה שהיא. אני מארחת בשמחה כשיכולה, מסרבת בלי נקיפות מצפון כשלא, ומקבלת בהבנה כשאומרים לי את הלא. לא התחייבתי כלום לאיש, ואיש לא התחייב לי. ומצד שני, לארח ילד עם טינה בלב עליו - זה גובל באכזריות...

טיפים למתארחים:

ספוילר: בקיצור נמרץ

להתחשב במארחים ולחשוב על הילדים שלכם

1. נסיעה קצרה. לדעתי: נסיעה ליומיים ולילה אחד היא בגדר הסביר והאפשרי. אני שולחת את הילדים בבוקר בעצמי, ובלילה השני הם כבר שוב בבית. בשביל הילדים זו חוויה כיפית עם חברים. הם לא מספיקים להתגעגע הרבה, וכבר חוזרים הביתה. כך אני רואה אצל הילדים שלי, וכך אצל המתארחים אצלי. אז נכון שאנחנו נוסעים רק לחופשות קצרות, אבל כך מתאים לילדים שלנו. אולי כשיגדלו נוכל לנסוע לשני לילות.
2. אם יש לכם ילד בכין או תינוק קטן, הסעיף הקודם רלוונטי מתמיד. אולי כדאי שתיסעו רק ליום חופש ללא לילה. מצד שני, אתם באמת צריכים את ההתאווררות הזו... מצד שלישי, ילד בכין מורט עצבים יותר מילד מפספס, ועל כך בסעיף הבא:
3. אם יש לכם ילד שמפספס ולא גמול לחלוטין, עשו טובה לו ולכולם, ושלחו אותו עם טיטול. אם בגלל זה הגמילה תיעצר - זהו מחיר החופשה/האילוץ/הלידה. גם ילד גדול יותר, אם קרה בחודשיים האחרונים שהוא קם רטוב, אני אשלח טיטול ללילה. ואסביר לו שהוא כבר גדול, וזה רק לייתר ביטחון. כי אי אפשר לקום רטובים אצל מישהו אחר.

ולסיום: לכל אחד החסדים המתאימים לו. אני שונאת לבשל אוכל ליולדת, או לתת את הבית לשבת, אבל מארחת בכיף ילדים. אולי אתם מעדיפים להפך, וזה גם בסדר.

 

[-LIGA]

אם זה הדדי,
אם זה במינון הנכון, (לא שבועיים, יומיים +)
אם החופשה מצילה אותך,
אם הילדים יתחשלו מזה,
אם תחזור עם כוחות מחודשים,
אם זה באחריות, (אתה מתקשר, אתה מתעניין)
אם זה קורה פעם ב....
אם הדודה לא נושכת,

אז למה לא??

 

[m a r g a l i t]

אנחנו נוסעים לחופשה פעמיים בשנה.
מצד שני, מארחים הרבה פעמים אחיינים או חברים. ואף פעם לא שואלים מה הסיבה לאירוח.
לא מזמן סיימתי לארח אחיין אהוב בן שלוש וקצת במשך שבועיים אחרי לידה, והוא גם פספס קצת פה ושם,
כך שיש לי פרספקטיבה משני הצדדים.

טיפים למארחים:

1. קראתי פעם שיש קשר ישיר בין שיעורי דיכאון אחר לידה לתמיכה הסביבתית של המשפחה. כך שמבחינתי, אירוח ילדים שמאפשר להורים להתרענן ולאגור כוחות הוא משמעותי כמו אירוח אחרי לידה. זו תרומתי הצנועה לעידוד הילודה.
2. מותר להגיד לא כשזה לא נוח, או לא מתאים מכל סיבה שהיא. אני מארחת בשמחה כשיכולה, מסרבת בלי נקיפות מצפון כשלא, ומקבלת בהבנה כשאומרים לי את הלא. לא התחייבתי כלום לאיש, ואיש לא התחייב לי. ומצד שני, לארח ילד עם טינה בלב עליו - זה גובל באכזריות...

טיפים למתארחים:

ספוילר: בקיצור נמרץ

להתחשב במארחים ולחשוב על הילדים שלכם

1. נסיעה קצרה. לדעתי: נסיעה ליומיים ולילה אחד היא בגדר הסביר והאפשרי. אני שולחת את הילדים בבוקר בעצמי, ובלילה השני הם כבר שוב בבית. בשביל הילדים זו חוויה כיפית עם חברים. הם לא מספיקים להתגעגע הרבה, וכבר חוזרים הביתה. כך אני רואה אצל הילדים שלי, וכך אצל המתארחים אצלי. אז נכון שאנחנו נוסעים רק לחופשות קצרות, אבל כך מתאים לילדים שלנו. אולי כשיגדלו נוכל לנסוע לשני לילות.
2. אם יש לכם ילד בכין או תינוק קטן, הסעיף הקודם רלוונטי מתמיד. אולי כדאי שתיסעו רק ליום חופש ללא לילה. מצד שני, אתם באמת צריכים את ההתאווררות הזו... מצד שלישי, ילד בכין מורט עצבים יותר מילד מפספס, ועל כך בסעיף הבא:
3. אם יש לכם ילד שמפספס ולא גמול לחלוטין, עשו טובה לו ולכולם, ושלחו אותו עם טיטול. אם בגלל זה הגמילה תיעצר - זהו מחיר החופשה/האילוץ/הלידה. גם ילד גדול יותר, אם קרה בחודשיים האחרונים שהוא קם רטוב, אני אשלח טיטול ללילה. ואסביר לו שהוא כבר גדול, וזה רק לייתר ביטחון. כי אי אפשר לקום רטובים אצל מישהו אחר.

ולסיום: לכל אחד החסדים המתאימים לו. אני שונאת לבשל אוכל ליולדת, או לתת את הבית לשבת, אבל מארחת בכיף ילדים. אולי אתם מעדיפים להפך, וזה גם בסדר.

תמיד יש את האנשים שיודעים להגדיר בדיוק....
הלייק לא הספיק לי הייתי רוצה לשים כמה לייקים..

 

[נוי]

בלת"ק
מהכיוון של "המשאירים": מצאנו את עצמנו בזמן כזה של צורך ממשי בהפוגה זוגית אישית, חורגים ממנהגנו האווזי לשמור את הילדים קרוב קרוב, ולתוך הבית המוכר לילדים הגיעה גיסה, נשמה יקרה שכמעט דחפה אותנו החוצה לצאת כבר ולתפוס הפוגה בלחץ החיים.
שמרה על החבריה כולל קטנטניה (היא גרה בסביבה כך שהילדים שלה לא חוו נתק, כך גם ילדי)
השארתי כמובן אוכל מוכן ותקציב נח לצ'פר כל מתגעגע.
הילדים זוכרים את היומיים הללו כחוויה גדולה.
כמובן הגיסה הנהדרת קבלה מתנה מפנקת משמעותית, כך גם קטנטניה וקטנטנינו (זה היה חלק מחישוב תקציב היציאה)
מקווה שלא נרשמו טראומות איומות.
מתי נעשה את זה שוב? עוד מעט... כשהצאן יגדל עוד קצת ולא נזדקק לחסדי זרים.

 

[gila zohar]

לא יודעת למה אבל מכעיס אותי הדיון...
אולי כי אני אישה צעירה אמא לכמה פיצקעלעך שמחפשת אויר לנשימה ולא יכולה לצאת לחופש מהסיבה הנ"ל...
אבל אם מישהי מהשמפחה בקשה ממך עזרה (אני לא מתיחסת לאנשים ש'דורשים' עזרה, כאילו חייבים להם) כדי לצאת לנופש- אז יש לך 2 אפשרויות:
1. אם לא מתאים לך- לומר להם לא! ולא לקבל ילדים ואחכ להתלונן בפורום...
2. אם מתאים לך- תרוויחי מצווה ענקית!!!,אז יש מצב שיהיה קצת קשה אבל תחשבי על הזוג הזה שהתחתן ובקושי הצליח להיות קצת יחד מהחתונה... תחשבי על האויר שהם מקבלים
וערך מוסף- תוכלי גם את להיעזר.
בשביל מה למען ה' יש משפחה?????

 

[MIRIBZ00]

שמתי אצל אחותי 2 ילדודס, לשבת בר מצווה, כל השבת חשבתי עליהם. אבל הם כ"כ נהנו שהם לא חשבו עלי...
אולי כי היו קטנים מידי..
ואז חשבתי שאולי אני דווקא צריכה כן לשחרר, אבל אני לא מסוגלת לעשות זאת שוב.

ברור שאם זוג יוצא מידי חודש בחודשו ומשאיר את ילדיו, אף אחד לא ירצה להתנדב למשימה..

 

[מלפפון]

מעולם לא עשיתי את זה, ומעולם לא עשו לי את זה.
אף פעם לא השארתי ילדים והלכתי לחופשה,
מלבד פעם בודדת שאמא שלי הכריחה אותי לצאת ולהשאיר אצלה את הילדים.
(לשני לילות בחפץ חיים).

אני לא חושבת שהדודים אמורים לקבל ילדים אם קשה להם, ולא להרגיש מצפון כשהם אומרים שקשה להם.

אגב, אני נוסעת מלא לנופש, וכל פעם עם הילדים.
בפעם אחת שהיינו בלעדיהם בהזדמנות מסוימת, הרגשנו פספוס על כל דקה שהם לא היו ונהנו יחד.
וזה לא סותר שאנחנו יוצאים מלא גם לבד בימי שישי, הליכות בערב, וכו.
כך שלא נראה לי שחייבים להינפש על חשבון אחרים,
אלא א"כ מדובר במצב לא רגיל שיש חשש לקריסה.

(ופעם בעלי ביקש ממני לקחת חופש מהעבודה, כי היינו צריכים, ויצאנו מוקדם לנחל מהמם בזמן שאף אחד לא היה שם, וכשהילדים חזרו- כבר היינו בבית).

 

[yudit10]

כנראה שזה מאוד תלוי במקובלות

אני ארחתי השנה כבר פעמיים
לא זכור לי שהיה קשה

היה נחמד לילדים, גיוון

וכמובן כשאני אצטרך, יהיה לי ממי לבקש.

 

[bracha]

חייבת לספר משהו חמוד שקרה עם הבן שלי.
השארתי אותם אצל ההורים שלי בלב כבד, אחרי שהרבה שנים לא הסכמתי ליסוע בלעדיהם.
עד שבעלי פשוט כמעט הכריח אות, השארתי אותם אצל ההורים שלי, בלב מאד מאד כבד.
ואז, כשאמרנו להם שלום ונשיקות ועניינים, ושוב חיבוק ושוב נשיקה. הבן שלי היה אז בן 4 אני חושבת, פרץ בכזה בכי, ועוד שניה הדמעות יוצאות גם לי מהעיניים.
לקחתי אותו לחדר בשקט בשקט ושאלתי אותו, מה קרה חמודי למה אתה בוכה?
והוא:
"למה אתם נוסעים רק לשתי ימים? אני רוצה שנהיה אצל סבתא המוווווווון ימים"...


ומצד המארחים?
אני ארחתי הרבה, וגם כשהיה לי קשה, הייתי נותנת להורים את ההרגשה הכי טובה שיש. כי זה כל כך חשוב גם החופש עצמו, וגם לזוגיות. ומי שלא יוצא לנופש לבד, לדעתי עושה עוול לעצמו ולילדים!!
עדיף אמא רעננה שנעדרת לכמה ימים, מאמא עייפה כל החיים.

 

[קליין]

כך שלא נראה לי שחייבים להינפש על חשבון אחרים,
אלא א"כ מדובר במצב לא רגיל שיש חשש לקריסה.

על חשבון אחרים - זה ביטוי קצת חריף. נותן הרגשה שהנופשים נצלנים.
אף אחד לא נופש על חשבוני. אני שמחה לעזור כשיכולה.
אנשים לא צריכים לקרוס כדי שתהיה להם הצדקה לחופש.
כל עוד המינון ואורך החופשה מותאמים לנתונים - בשמחה.
בשבילך לצאת עם הילדים זה חופש. מצוין.
יש כאלו שיציאה עם הילדים זה לא סוג ההתאווררות שחסרה להם.
יש כאלו שלא יכולים לממן חופשה לכל המשפחה, אלא רק חופשה זוגית.
יש כאלו שמעדיפים לא לצאת בזמנים החמים או העמוסים של חופשות הילדים, ובשאר הזמנים הילדים לומדים.
יש לאנשים הרבה שיקולים. והם לא צריכים להיות תואמים לשלי כדי להיות מוצדקים.
זה בסדר אם לא מתאים לך לשמור על ילדים במשך יומיים, אבל זה לא הופך את ההורים שלהם לנצלניים בעצם ההעזה לבקש.

 

[יחשבאף]

קודם כל, מי שקשה לה שתלמד להגיד לא.
אני פעם ביקשתי מאחותי להשאיר אצלה שלושה ילדים והיא אמרה לי בפשטות שקשה לה שלוש והיא בשמחה תיקח שתיים. אז מצאתי סידור אחר לשלישית.
מותר לעזור לאחים ולאחיות גם ללא תמורה.
אני רואה את אחותי עובדת כל כך קשה שכמעט הכרחתי אותה להשאיר אצלי את הילד שלה ולסוע (מדובר בתינוק בגיל של התאומות שלי, אז כן, היתה לי שלישיה בבית) ונכון שהיה לי לא קל אבל בסדר כמה ימים היה לי קשה בזמן שאחותי נפשה ולא קרה לי שום דבר מזה...