זה ודאי נכון,לא בושה לא לדעת, כולנו לא ידענו פעם כל מיני דברים, (וגם היום נשארו עוד הרבה), אבל משתדלים ללמוד:
שאלת השירותים הציבוריים היא אחת ההבדלים המשמעותיים בין התפיסה הכלכלית של הימין לזו של השמאל.
השמאל מאמין שכמה שיותר שירותים יהיו בידי הממשלה - כן ייטב (חינוך, תחבורה, תקשורת, וכן הלאה).
הימין אומר - כמה שפחות - כן ייטב. הממשלה צריכה רק להכין את התשתית לכך שכל אזרח יוכל לדאוג לעצמו בעצמו. (הימין הקיצוני למשל פייגלין, מאמין שיש לבטל לחלוטין את החינוך הממלכתי)
כשהימין מסתכל על תחבורה - הוא אומר: נפתח עוד כבישים, כדי שהאזרח לבדו יוכל לקנות רכב וליסוע במהירות ובבטחה.
כשהשמאל מסתכל על תחבורה - הוא אומר: השלטון חייב להרחיב ולהעמיק את התחבורה הציבורית, ולהעדיף אותה על פני התחבורה הפרטית.
כל זה מלבד הדאגה לאיכות הסביבה, שהיא חזקה הרבה יותר בשמאל, ויש לה גם השפעה על הנ"ל.
(ואם תשאלו איך זה שהמעמדות הנמוכים מצביעים דווקא לימין והגבוהים דווקא לשמאל? שאלה יפה ועתיקה.)
לשנת 1948,
היום את השמאל בישראל מעניין ( ובפרט ראשת העבודה שתח') זכויות האשה, להגיד הציבור אומרת, הולכת, חוזרת,
תחבורה ציבורית בשבת, סופרים וחנויות בשבת,
רפורמות בגיור, ובטהרה, הפרטת הרבנות, וכו'
וכל מה ממה שכתבת אינו מעניין אותם, כיום...