סטודיו לגרפיקה
משתמש מקצוען
בשלח?שטו העם
הטעם בטית או בשין?
איזה פרק?
בשלח?שטו העם
הטעם בטית או בשין?
בטי"ת.שטו העם
הטעם בטית או בשין?
זה משתלב עם השאלה. מדוע שאר הבי"ת פתח, ואילו כאן הוא בשווא?!מצטט לך מ"מענה לשון" של מכון "סימנים":
...ד"א, "במים" נמסר עליו ז' רפין, ר"ל שהבי'ת בשוא והמ'ם רפי, ושאר הבי'ת פתח והמ'ם דגוש.
לא שהבנתי כל מה שכתוב פה (ז' רפין, ועוד) אבל בהקשר למה ששאלת החלק המודגש!
מהיכן הקובץ המצורף?צפו.
לא הבנתי?יש לעיין על עשרת הדברות
בבאור הלכה על הלכות שבועות
פעם מישהו(לא יודע מי) שיתף את זה בדרייב, היום הוא הסיר את זה(כך שקישור לא יעזור כלום), לפי ההערות נראה שהוא מבני עדות המזרח(עיין בשלח יד כד), בכל אופן אם אתה קורא שנה ראשונה הכי חשוב שקודם תכין את הפרשה היטב ורק אח"כ תעיין בעלונים למיניהם. והוא הדין לשיטה מקובצת של 'סימנים'.מהיכן הקובץ המצורף?
נשמע מועיל
שם מסביר עשרת הדברותלא הבנתי?
זה כלל ראשון בקריאה!הכי חשוב שקודם תכין את הפרשה היטב ורק אח"כ תעיין
מה ראית לנכון בקללות לשים "מקף"(-) אחרי הטיפחא וכאן לפני הטיפחא?!עדיין, למרות שהם שני משפטים, הם מחולקים.
ה֚וּא - יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ, וְאַתָּ֖ה - תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב.
ולכן יש פה טפחא, שהיא באמת מפסיק.
וכן כאן: צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת - בְּמַ֖יִם, אַדִּירִֽים.
אולי יהיה הסברמה ראית לנכון בקללות לשים "מקף"(-) אחרי הטיפחא וכאן לפני הטיפחא?!
נסיתי ליצור להעביר ויזואלית את מה שאני רוצה לומר. המקף מסמל הפסקה מסוימת, שיש בה גם חיבור.מה ראית לנכון בקללות לשים "מקף"(-) אחרי הטיפחא וכאן לפני הטיפחא?!
כמעט שלא ראיתי את הודעתך, לא תייגת נכון...עבור https://www.prog.co.il/members/avim10.24651/ אם יש לך תורת הקורא על מגילת אסתר העלהו כאן, תודה.
אכן! ב' השימוש כשהיא בפת"ח, "מסתירה" ה"א הידיעה. ולגבי מה שרצית לומר ש"כאן זה לא מים ידועים'' זה ההבדל בין שיטת מפרשי הפשט-הרשב"ם אב"ע ורש"י בשופטים ה כה וז"ל: "בספל אדירים. בספל ששותין בו מים, שהמים נקראו 'אדירים', שנאמר (שמות טו י) במים אדירים:" עכ"ל. לבין שיטת המדרש שאדירים אלו המצרים. שלמדרש מדובר כאן במים ידועים. אותם מים מפסוק כט "וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃" ולרש"י לא מדובר בסתם מים אלא ב"מים אדירים".אני ממש חלש בחכמת הדקדוק, ואולי אכתוב דברים לא נכונים, אשמח אם הידענים יתקנו אותי.
ב' השימוש כשהיא בפת"ח, "מסתירה" ה"א הידיעה.
ובכל הדוגמאות שהבאת, מדובר אכן על "המים" הידועים (כל מקוה מים בעולם). משא"כ כאן אין מטרה לדבר על מים מסוימים במקום ידוע, אלא יותר לחומר ששמו מים, ולהמשיל את אופן הטביעה של המצרים לצלילת עופרת - במים.
למשפט הזה חיכיתי, מה שיש טיפחא זה לא מוכיח כלום ואין ראיה לא לכאן ולא לכאן, אז אל תוכיחו לי מהטפיחא שאדירים זה מצרים! ותוציאו כבר את הטעות הזאת מהראש!!!הטפחא יכולה להיות לעתים כזו ולעתים כזו, הכל יחסי למה שלפניה ולאחריה.
לאט לך...למשפט הזה חיכיתי, מה שיש טיפחא זה לא מוכיח כלום ואין ראיה לא לכאן ולא לכאן, אז אל תוכיחו לי מהטפיחא שאדירים זה מצרים! ותוציאו כבר את הטעות הזאת מהראש!!!
מה שיש טיפחא זה לא מוכיח כלום ואין ראיה לא לכאן ולא לכאן... ותוציאו כבר את הטעות הזאת מהראש!!!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: