"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

כתר מלוכה · 27/1/21

נכתב ע"י גידל:
האם אתה לא מנגן בויאמינו בה'? ובתופים ובמחולות?

ב"ויאמינו בה'" כן.
"בתופים ובמחולות" לא.
לא קיבלתי את זה באיזה מסורת. אלא ס"ה כפי המקומות ששמעתי לפני שהתחלתי לקרוא.

צבי ג. · 27/1/21

נכתב ע"י גידל:
האם אתה לא מנגן בויאמינו בה'? ובתופים ובמחולות?

ויאמינו בה' אולי כן. בתופים ובמחולות -ממש לא

גידל · 27/1/21

נכתב ע"י כתר מלוכה:
העולם לא עושה עסק

על איזה עולם אתה מדבר? אצלינו יש כמה זקנים שעל כל פיפ'ס הכי קטן הופכים עולם ומלואו!

צבי ג. · 27/1/21

נכתב ע"י גידל:
על איזה עולם אתה מדבר? אצלינו יש כמה זקנים שעל כל פיפ'ס הכי קטן הופכים עולם ומלואו!

מסוג בתי הכנסת שכאשר הבעל קורא טועה, כולם מתקנים במקהלה?

כתר מלוכה · 27/1/21

נכתב ע"י גידל:
על איזה עולם אתה מדבר? אצלינו יש כמה זקנים שעל כל פיפ'ס הכי קטן הופכים עולם ומלואו!

זה באמת אחד הדברים היותר מרגיזים. שדברים שהם בגדר ענין ומנהג. מפריעים לאנשים מסוימים יותר משינויי משמעות וכו'.

גידל · 27/1/21

נכתב ע"י צבי ג.:
מסוג בתי הכנסת שכאשר הבעל קורא טועה, כולם מתקנים במקהלה?

כן

גידל · 27/1/21

נכתב ע"י כתר מלוכה:
זה באמת אחד הדברים היותר מרגיזים. שדברים שהם בגדר ענין ומנהג. מפריעים לאנשים מסוימים יותר משינויי משמעות וכו'.

סוף כל סוף בעל לבעל קורא שמקבל כסף אין ברירה אלא להתייחס להגיגים של כל מצורע וזב, זה חלק מהעבודה.

צבי ג. · 27/1/21

נכתב ע"י גידל:
האם אתה לא מנגן בויאמינו בה'? ובתופים ובמחולות?

האמת שהשנה לא אנגן בכלל. אני עדיין בבידוד (כבר כמעט חודש)

גידל · 27/1/21

יהודי אף פעם לא לבד!

כתר מלוכה · 27/1/21

נכתב ע"י צבי ג.:
האמת שהשנה לא אנגן בכלל. אני עדיין בבידוד (כבר כמעט חודש)

רפואה שלימה לכולם.
זה מהדברים היותר קשים להיות בעל קורא שתקוע בבית בלי ס"ת.
השבוע גם אני החלמתי מהקורונה, ואשמח מאד לקרוא שוב. [מקוה שאוכל גם להשלים.]

איזהו · 27/1/21

סתם מעניין אותי, אצלינו מנגנים ברוב הפסוקים, (חוץ מכ-3 פסוקים) האם יש עוד כאלו?

אפכא מסתברא · 27/1/21

נכתב ע"י גידל:
ארחיב את השאלה מדוע בשמות הוא מלעיל ובמגילה הוא במלרע? הרי בכולן המלה היא מוטעמת. (בשמות יש "סוף פסוק" ובמגילה יש "אתנחתא")

השורש חי"ה יכול להיות מוטה ע"ד נחי ל"ה וגם ע"ד הכפולים (חי"י), ולכן לנקבה יש שתי צורות בעבר: 'חיתה' (כמו קנתה) ו'חיה' (מלעיל, כמו 'סבה'). אמנם 'חיה' זו האמורה כאן יוצאת דופן, כי היא אמורה להיות דגושה כדין הכפולים (ראה ספר השורשים לרד"ק ערך חיי).

גידל · 27/1/21

נכתב ע"י צבי ג.:
האמת שהשנה לא אנגן בכלל. אני עדיין בבידוד (כבר כמעט חודש)

לא נורא בגלל זה היה לך זמן לסמן את המנגינות, הדפסתי את זה וזה עוזר לי מאוד כי אני קראתי בעשור האחרון אצל החסידים ששם מנגנים כמעט הכל, וכעת לראשונה אני קורא אצל הליטוויקע'ס.

גידל · 27/1/21

נכתב ע"י איזהו:
סתם מעניין אותי, אצלינו מנגנים ברוב הפסוקים, (חוץ מכ-3 פסוקים) האם יש עוד כאלו?

מה זה אצלנו איזה חסיד אתה? אם בכלל?

avim10 · 28/1/21

נכתב ע"י גידל:
"וחיה" זה זכר????? אני חושב שלזכר כותבים "וחי"?

וְאִלּ֣וּ חָיָ֗ה אֶ֤לֶף שָׁנִים֙ פַּעֲמַ֔יִם (קהלת ו ו)

סטודיו לגרפיקה · 28/1/21

נכתב ע"י גידל:
2) אם אדירים מוסב על המצרים, יוצא שלמים אין שום כינוי והרי היא מלה בפני עצמה, ואם כן היה צריך להיות פתח בבי"ת של במים, ולא בשווא שמשמעותו צמד המילים "מים אדירים"??

מצטט לך מ"מענה לשון" של מכון "סימנים":
...ד"א, "במים" נמסר עליו ז' רפין, ר"ל שהבי'ת בשוא והמ'ם רפי, ושאר הבי'ת פתח והמ'ם דגוש.
לא שהבנתי כל מה שכתוב פה (ז' רפין, ועוד) אבל בהקשר למה ששאלת החלק המודגש!

אפכא מסתברא · 28/1/21

נכתב ע"י סטודיו לגרפיקה:
מצטט לך מ"מענה לשון" של מכון "סימנים":
...ד"א, "במים" נמסר עליו ז' רפין, ר"ל שהבי'ת בשוא והמ'ם רפי, ושאר הבי'ת פתח והמ'ם דגוש.
לא שהבנתי כל מה שכתוב פה (ז' רפין, ועוד) אבל בהקשר למה ששאלת החלק המודגש!

פשוט ביותר - כל 'במים' שבמקרא - הבי"ת בפתח והמ"ם דגושה פרט ל-7 פעמים שהמלה 'במים' מנוקדת בשווא בבי"ת והמ"ם רפה (לא דגושה), וכאן זו אחת מהן.

avim10 · 28/1/21

נכתב ע"י גידל:
אם לא הבנת את השאלה סימן שהבנת את העניין! זאת לא הייתה שאלה רצינית אלא תמייה וכוונתי שתבין שבדיוק כמו שה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב׃ הם שני משפטים כך אותו הדבר צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃ וכו'

עדיין, למרות שהם שני משפטים, הם מחולקים.
ה֚וּא - יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ, וְאַתָּ֖ה - תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב.
ולכן יש פה טפחא, שהיא באמת מפסיק.
וכן כאן: צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת - בְּמַ֖יִם, אַדִּירִֽים.

נכתב ע"י גידל:
לא רציתי ה"א הידיעה, רציתי פתח מכיוון שמים אינה דבוקה למלה שאחריה(רק לפי פירוש המדרש שאדירים אלו המצרים ולא לפי הפשט)כמו ויקרא יא ט אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם כֹּ֣ל אֲשֶׁר־לֹו֩ סְנַפִּ֨יר וְקַשְׂקֶ֜שֶׂת בַּמַּ֗יִם בַּיַּמִּ֛ים וּבַנְּחָלִ֖ים אֹתָ֥ם תֹּאכֵֽלוּ׃ שהבי"ת בפתח
לגבי מה ששאלתי:

אני ממש חלש בחכמת הדקדוק, ואולי אכתוב דברים לא נכונים, אשמח אם הידענים יתקנו אותי.
ב' השימוש כשהיא בפת"ח, "מסתירה" ה"א הידיעה.
ובכל הדוגמאות שהבאת, מדובר אכן על "המים" הידועים (כל מקוה מים בעולם). משא"כ כאן אין מטרה לדבר על מים מסוימים במקום ידוע, אלא יותר לחומר ששמו מים, ולהמשיל את אופן הטביעה של המצרים לצלילת עופרת - במים.

חייט · 28/1/21

נכתב ע"י גידל:
אני לא יודע מי חיבר את זה, בוודאי שאפשר להיעזר בו ויש בו הרבה דברים מועילים. פעם מישהו שיתף את זה, יש על כל החומשים היום אני לא מוצא את זה אם אני ימצא את זה אני ישתף את זה כאן לזיכוי הרבים.
אך ברשותכם אני רוצה להתייחס למשהו אחר שכתוב שם, וכך הוא כותב.
צָֽלְ לוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃ יש דעות שונות בין הפרשנים (והמדרשים) מי הם ה"אַדִּירִֽים".
אלה שאינם מפרשים על פי טעמי המקרא אומרים שהמילה אַדִּירִֽים מכוונת למים ואז יש כאן שתי
יחידות: צָֽלְ לוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים: במקרה זה אין משמעות לטעם המפסיק טפחא במילה בְּמַ֖יִם (זקף
קטן וטפחא הן באותו תוקף של טעם מפסיק) והוא נהפך להיות כטעם משרת.
המפרשים על פי טעמי המקרא אומרים שהמילה אַדִּירִֽים מכוונת למצרים. במקרה זה הקריאה הנכונה
היא: צָֽלְ לוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת/בְּמַ֖יִם / אַדִּירִֽים׃
סוף ציטוט:
וכעת יש שלש שאלות:
1) כתוב בקללות של כי תבוא (דברים כח מד)ה֣וּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב׃ האם גם כאן נאמר שמכיוון שטפחא הוא מפסיק כוונת הפסוק היא שהוא ואתה תהיו לראש ומישהו אחר(כלומר מישהו שלישי) יהיה לזנב????
( והרי זה מקרא קצר כמו שכתב רש"י בראשית מ״ח:א׳ ויאמר ליוסף. אֶחָד מִן הַמַּגִּידִים, וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר
2) אם אדירים מוסב על המצרים, יוצא שלמים אין שום כינוי והרי היא מלה בפני עצמה, ואם כן היה צריך להיות פתח בבי"ת של במים, ולא בשווא שמשמעותו צמד המילים "מים אדירים"??
3 ) כיצד יתכן שטעמי המקרא מתעלמים מהפירוש הפשוט שהאדירים מוסב על המים שמו שפירשו מפרשי הפשט כגון האבן עזרא והרשב"ם, ודורשים כמו המכילתא ???
וכעת אכתוב מה ששמעתי מפי כמה מדקדקים, שטעמי המקרא עולים בקנה אחד עם פירוש האב"ע!!!
ואין להקשות שטפחא הוא מפסיק. נכון. הוא באמת מפסיק אך מפסיק קל! ואילו זקף הוא מפסיק כבד יותר!(ולפי"ז תתיישב קושיא 1 ואכמ"ל וד"ל) ולכן כאשר הטפחא מגיעה לאחר זקף-היא איננה מפסיקה!!!! מתי היא כן מפסיקה?-כאשר היא מגיעה לאחר מירכא כמו דברים כא כג כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי שיש הפסקה ביו שם ה' למלת תלוי ע"י הטיפחא, אחרת זה ממש מנאץ ח"ו. חוץ מהנ"ל יש עוד ביצוע נדיר לטיפחא שבה היא מגיעה לאחר זקף והיא כן מפסיקה בפרשת העקידה בראשית כב א וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ יש כאן שני הפסקות וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו/ אַבְרָהָ֖ם/ וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי זהו המקום היחיד שאני זוכר אם יש לכם מקום נוסף כנ"ל-אשמח לראות
אני מתנצל על האריכות אך זה דחוף לשבת כי אלו שמפסיקים בטיפחא יותר מדאי בצורה שהיא מפסיקה יותר מהזקף הרי הם מוציאים מקרא מידי פשוטו. ודרש המכילתא תידרש גם כך, כמו כל דרשות חז"ל שיוצאות מידי פשוטן.
לסיום יש לי שאלה מדוע בפרשתינו כתוב בִמְצוֹלֹ֖ת בחולם ואילו בתשליך כתוב בשורוק בִּמְצֻלוֹת?
שאלה נוספת מדוע בפר' שמות כתוב אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖יא וָחָֽיָה׃ קמץ בוי"ו ובמגילת אסתר כתוב שווא בוי"ו לְ֠בַד מֵאֲשֶׁ֨ר יֽוֹשִׁיט־ל֥וֹ הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־שַׁרְבִ֥יט הַזָּהָ֖ב וְחָיָ֑ה? תודה.

כיון שבמגילת אסתר הטעם מלרע ביוד
ואילו בפרשת שמות הטעם מלעיל בחית
וככל שהטעם וההדגשה מתרחקים מתחילת המילה
הנקוד מוותר למשל דבר דברים
בדבר הנקוד בקמץ בדלת ובדברים הנקוד בשווא בדלת