"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

כתר מלוכה

משתמש מקצוען
רק בפסוק כט ולא בפסוק כב.
איך קוראים מה שמודגש בירוק??(לכאורה אין בזה שם ה', אך זכור לי שמנגנים)
והאם יתר ההדגשות נכונות??

וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃
לוַיּ֨וֹשַׁע יְהוָ֜ה בַּיּ֥וֹם הַה֛וּא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד מִצְרָ֑יִם וַיַּ֤רְא יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־מִצְרַ֔יִם מֵ֖ת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּֽם׃
לאוַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת־יְהוָ֑ה וַיַּֽאֲמִ֙ינוּ֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ׃ (פ)
ט״ו

אאָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃
בעָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃
גיְהוָ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהוָ֖ה שְׁמֽוֹ׃

דמַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם־סֽוּף׃???
ה)תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ־אָֽבֶן׃
ו)יְמִֽינְךָ֣ יְהוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃
זוּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃
חוּבְר֤וּחַ אַפֶּ֙יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם׃
טאָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃
ינָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃???
יאמִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃
יבנָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃
יגנָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם־ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ נֵהַ֥לְתָּ בְעָזְּךָ֖ אֶל־נְוֵ֥ה קָדְשֶֽׁךָ׃
ידשָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃
טואָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃
טזתִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד??? בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהוָ֔ה עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃
יזתְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃
יחיְהוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

יטכִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ (פ)
כוַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כָֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃
כאוַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ (ס)

בדרך כלל בכל המקומות הנ"ל הירוקים לא מנגנים. [גם ב"ומבחר שלישיו".]
וכן ב"ותצאן כל הנשים אחריה" לא מנגנים. {אפי' שלא סומן בירוק.}
אבל יש בעלי קוראים שקיבלו מאחרים לפניהם, כן להוסיף פה או שם, ולכן אין בזה כלל מוחלט. וכל עוד זה לא איסור דאורייתא [או אפי' דרבנן;)] העולם לא עושה עסק ויש בזה טיפה שינויים בין הבעלי קוראים.
אמנם המקומות המודגשים שם כולם קוראים עם ניגון. [שכוייח שהבאתם]
 

צבי ג.

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
הפקות ואירועים
רק בפסוק כט ולא בפסוק כב.
איך קוראים מה שמודגש בירוק??(לכאורה אין בזה שם ה', אך זכור לי שמנגנים)
והאם יתר ההדגשות נכונות??

וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃
לוַיּ֨וֹשַׁע יְהוָ֜ה בַּיּ֥וֹם הַה֛וּא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד מִצְרָ֑יִם וַיַּ֤רְא יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־מִצְרַ֔יִם מֵ֖ת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּֽם׃
לאוַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת־יְהוָ֑ה וַיַּֽאֲמִ֙ינוּ֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ׃ (פ)
ט״ו

אאָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃
בעָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃
גיְהוָ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהוָ֖ה שְׁמֽוֹ׃

דמַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם־סֽוּף׃???
ה)תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ־אָֽבֶן׃
ו)יְמִֽינְךָ֣ יְהוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃
זוּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃
חוּבְר֤וּחַ אַפֶּ֙יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם׃
טאָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃
ינָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃???
יאמִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃
יבנָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃
יגנָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם־ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ נֵהַ֥לְתָּ בְעָזְּךָ֖ אֶל־נְוֵ֥ה קָדְשֶֽׁךָ׃
ידשָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃
טואָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃
טזתִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד??? בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהוָ֔ה עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃
יזתְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃
יחיְהוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

יטכִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ (פ)
כוַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כָֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃
כאוַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ (ס)

זה מה שאני מכיר. סימנתי בירוק את המקומות עם מנגינה.
זה למנהג אשכנז (ליטאים)
למנהג ספרד כמדומני כל הפסוקים מסתיימים עם מנגינה.



שירת הים מנגינה.jpg
 

כתר מלוכה

משתמש מקצוען
זה מה שאני מכיר. סימנתי בירוק את המקומות עם מנגינה.
זה למנהג אשכנז (ליטאים)
למנהג ספרד כמדומני כל הפסוקים מסתיימים עם מנגינה.



צפה בקובץ המצורף 819859
אתה בטוח בהדגשה של "הלכו ביבשה בתוך הים"?
לפחות בחמש מקומות ששמעתי [כל אחד כמה שנים] עד שהתחלתי לקרוא בעצמי איני זוכר שמישהו מהם הדגיש את זה!
 

צבי ג.

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
הפקות ואירועים
אתה בטוח בהדגשה של "הלכו ביבשה בתוך הים"?
לפחות בחמש מקומות ששמעתי [כל אחד כמה שנים] עד שהתחלתי לקרוא בעצמי איני זוכר שמישהו מהם הדגיש את זה!
לא בטוח. כך זכור לי. יתכן ואני טועה.
 

סטודיו לגרפיקה

משתמש מקצוען
רק להבין
בפועל לא מתחשבים בטעמים היכן שמנגנים?
או שאיכשהו משלבים?
כי בפועל לא נראה לי שיש טעמים כ"כ בקטעים המנוגנים (מלבד מהפך פשטא זקף קטן ומונח אתנחתא)
 

סטודיו לגרפיקה

משתמש מקצוען
ואם כבר ב"בעלי קוראים" עסקינן לתשומת לבכם אם השבוע אתם רואים בשירת הים שה"לבינה" לא יושבת על גבי ה"אריח", כמו בתמונה המצורפת ש"זה קלי ואנווהו" עומדות באוויר, זה קצת בעייתי.
אני לא רב ולא פוסק רק תשימו לב!
הקובץ הזה זה איזה ספר?
מחפש להיעזר במשהו עם הערות על כל פרשה ופרשה
 

avim10

משתמש מקצוען
הקובץ הזה זה איזה ספר?
מחפש להיעזר במשהו עם הערות על כל פרשה ופרשה
בעבר היה יוצא גליון שבועי בשם "תורת הקורא", הייתי מקבל במייל במשך כשנה, בסוף הם כתבו שהם עובדים על הוצאת ספר, אין לי מושג אם הספר יצא.
מצ"ב גליון על פרשת בשלח, נסה לחפש שם פרטים איפה לברר האם יצא ספר.
 

קבצים מצורפים

  • תורת הקורא פרשת בשלח תשע''ו.pdf
    KB 234.2 · צפיות: 66

גידל

משתמש פעיל
מה זה החיבור הזה?
אפשר להיעזר בו?
אני לא יודע מי חיבר את זה, בוודאי שאפשר להיעזר בו ויש בו הרבה דברים מועילים. פעם מישהו שיתף את זה, יש על כל החומשים היום אני לא מוצא את זה אם אני ימצא את זה אני ישתף את זה כאן לזיכוי הרבים.
אך ברשותכם אני רוצה להתייחס למשהו אחר שכתוב שם, וכך הוא כותב.
צָֽלְ לוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃ יש דעות שונות בין הפרשנים (והמדרשים) מי הם ה"אַדִּירִֽים".
אלה שאינם מפרשים על פי טעמי המקרא אומרים שהמילה אַדִּירִֽים מכוונת למים ואז יש כאן שתי
יחידות: צָֽלְ לוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים: במקרה זה אין משמעות לטעם המפסיק טפחא במילה בְּמַ֖יִם (זקף
קטן וטפחא הן באותו תוקף של טעם מפסיק) והוא נהפך להיות כטעם משרת.
המפרשים על פי טעמי המקרא אומרים שהמילה אַדִּירִֽים מכוונת למצרים. במקרה זה הקריאה הנכונה
היא: צָֽלְ לוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת/בְּמַ֖יִם / אַדִּירִֽים׃
סוף ציטוט:
וכעת יש שלש שאלות:
1) כתוב בקללות של כי תבוא (דברים כח מד)ה֣וּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב׃ האם גם כאן נאמר שמכיוון שטפחא הוא מפסיק כוונת הפסוק היא שהוא ואתה תהיו לראש ומישהו אחר(כלומר מישהו שלישי) יהיה לזנב???? :eek::eek::eek::eek:
( והרי זה מקרא קצר כמו שכתב רש"י בראשית מ״ח:א׳ ויאמר ליוסף. אֶחָד מִן הַמַּגִּידִים, וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר;)
2) אם אדירים מוסב על המצרים, יוצא שלמים אין שום כינוי והרי היא מלה בפני עצמה, ואם כן היה צריך להיות פתח בבי"ת של במים, ולא בשווא שמשמעותו צמד המילים "מים אדירים"??:confused::confused::confused::confused:
3 )
כיצד יתכן שטעמי המקרא מתעלמים מהפירוש הפשוט שהאדירים מוסב על המים שמו שפירשו מפרשי הפשט כגון האבן עזרא והרשב"ם, ודורשים כמו המכילתא ??? :mad::mad::mad::mad:
וכעת אכתוב מה ששמעתי מפי כמה מדקדקים, שטעמי המקרא עולים בקנה אחד עם פירוש האב"ע!!!
ואין להקשות שטפחא הוא מפסיק. נכון. הוא באמת מפסיק אך מפסיק קל! ואילו זקף הוא מפסיק כבד יותר!(ולפי"ז תתיישב קושיא 1 ואכמ"ל וד"ל) ולכן כאשר הטפחא מגיעה לאחר זקף-היא איננה מפסיקה!!!! מתי היא כן מפסיקה?-כאשר היא מגיעה לאחר מירכא כמו דברים כא כג כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי שיש הפסקה ביו שם ה' למלת תלוי ע"י הטיפחא, אחרת זה ממש מנאץ ח"ו. חוץ מהנ"ל יש עוד ביצוע נדיר לטיפחא שבה היא מגיעה לאחר זקף והיא כן מפסיקה בפרשת העקידה בראשית כב א וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ יש כאן שני הפסקות וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו/ אַבְרָהָ֖ם/ וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי זהו המקום היחיד שאני זוכר אם יש לכם מקום נוסף כנ"ל-אשמח לראות
אני מתנצל על האריכות אך זה דחוף לשבת כי אלו שמפסיקים בטיפחא יותר מדאי בצורה שהיא מפסיקה יותר מהזקף הרי הם מוציאים מקרא מידי פשוטו. ודרש המכילתא תידרש גם כך, כמו כל דרשות חז"ל שיוצאות מידי פשוטן.
לסיום יש לי שאלה מדוע בפרשתינו כתוב בִמְצוֹלֹ֖ת בחולם ואילו בתשליך כתוב בשורוק בִּמְצֻלוֹת?
שאלה נוספת מדוע בפר' שמות כתוב אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖יא וָחָֽיָה׃ קמץ בוי"ו ובמגילת אסתר כתוב שווא בוי"ו לְ֠בַד מֵאֲשֶׁ֨ר יֽוֹשִׁיט־ל֥וֹ הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־שַׁרְבִ֥יט הַזָּהָ֖ב וְחָיָ֑ה? תודה.
 

avim10

משתמש מקצוען
) כתוב בקללות של כי תבוא (דברים כח מד)ה֣וּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב׃ האם גם כאן נאמר שמכיוון שטפחא הוא מפסיק כוונת הפסוק היא שהוא ואתה תהיו לראש ומישהו אחר(כלומר מישהו שלישי) יהיה לזנב???? :eek::eek::eek:
לא הבנתי את השאלה, זקף קטון הוא גם טעם מפסיק, כך שבכל מקרה הוא יהיה לראש עומד בפני עצמו.
) אם אדירים מוסב על המצרים, יוצא שלמים אין שום כינוי והרי היא מלה בפני עצמה, ואם כן היה צריך להיות פתח בבי"ת של במים, ולא בשווא שמשמעותו צמד המילים "מים אדירים"??:confused::confused::confused::confused:
שוב לא הבנתי את השאלה, מים הם מים, גם אם אינם בה"א הידיעה. ולכן נכון לכתוב גם "במים" בבי"ת שואי"ת.
 

גידל

משתמש פעיל
קודם כל הבהרה על מה שכתבתי
ולכן כאשר הטפחא מגיעה לאחר זקף-היא איננה מפסיקה!!!!
זה לא בדיוק כך, אלא כוונתי לומר שהיא לא מפסיקה את המשפט, היא בהחלט נשארת טיפחא, אך באה לומר שאין לקרוא "מים אדירים" בנשימה אחת יחד עם הסוף פסוק כמו בתחילת הפרשה וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵֽן׃ שוַיַּֽעֲשׂוּ־כֵֽן׃ נקראות יחד אלא יש להפסיק קמעא את הנשימה.
וכעת אתייחס למה שכתבת
לא הבנתי את השאלה, זקף קטון הוא גם טעם מפסיק, כך שבכל מקרה הוא יהיה לראש עומד בפני עצמו.
אם לא הבנת את השאלה סימן שהבנת את העניין! זאת לא הייתה שאלה רצינית אלא תמייה:eek: וכוונתי שתבין שבדיוק כמו שה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב׃ הם שני משפטים כך אותו הדבר צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃ וכו'
שוב לא הבנתי את השאלה, מים הם מים, גם אם אינם בה"א הידיעה. ולכן נכון לכתוב גם "במים" בבי"ת שואי"ת.
לא רציתי ה"א הידיעה, רציתי פתח מכיוון שמים אינה דבוקה למלה שאחריה(רק לפי פירוש המדרש שאדירים אלו המצרים ולא לפי הפשט)כמו ויקרא יא ט אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם כֹּ֣ל אֲשֶׁר־לֹו֩ סְנַפִּ֨יר וְקַשְׂקֶ֜שֶׂת בַּמַּ֗יִם בַּיַּמִּ֛ים וּבַנְּחָלִ֖ים אֹתָ֥ם תֹּאכֵֽלוּ׃ שהבי"ת בפתח
לגבי מה ששאלתי:
מדוע בפרשתינו כתוב בִמְצוֹלֹ֖ת בחולם ואילו בתשליך כתוב בשורוק בִּמְצֻלוֹת?
התשובה פשוטה אצלנו מצולות היא מלה בפני עצמה תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצֹולֹ֖ת כְּמֹו־אָֽבֶן׃ ובתשליך היא נסרכת למלה הבאה וְתַשְׁלִ֛יךְ בִּמְצֻלֹ֥ות יָ֖ם כׇּל־חַטֹּאותָֽם׃ לכן הצדיק בשורוק.
תודה רבה לhttps://www.prog.co.il/members/avim10.24651/ שהביא את העלון "תורת הקורא שחיפשתי זמן רב, גם שם כתוב כמו שכתבתי לגבי מים אדירים ולא כמו איך שכתב מי שצוטט לעיל. אגב כתוב שם גם לגבי מנהגי המנגינות.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מדוע בפר' שמות כתוב אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖יא וָחָֽיָה׃ קמץ בוי"ו ובמגילת אסתר כתוב שווא בוי"ו לְ֠בַד מֵאֲשֶׁ֨ר יֽוֹשִׁיט־ל֥וֹ הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־שַׁרְבִ֥יט הַזָּהָ֖ב וְחָיָ֑ה?
בשמות הטעם הוא מלעילי - וא"ו החיבור/ההיפוך הסמוכה להברה מוטעמת יכולה (אבל לא מוכרחה) שתקבל קמץ, כמו: חיים ומוות, הלוך ושוב.
 

גידל

משתמש פעיל
ארחיב את השאלה מדוע בשמות הוא מלעיל ובמגילה הוא במלרע? הרי בכולן המלה היא מוטעמת. (בשמות יש "סוף פסוק" ובמגילה יש "אתנחתא")
 

גידל

משתמש פעיל
כנראה שהתשובה היא שבשמות הטעם בחי"ת, ובמגילה הטעם ביו"ד. אגב עכשיו זה כבר ל' יום קודם החג ויש לשאול בהלכות החג.
 

כתר מלוכה

משתמש מקצוען
צודק! אך גם בשמות זה ל' עתיד, ולדבריך הוא היה צריך להיות מלרע?
בשמות זה על "נקבה" ולכן הדגש על ה"ח". בנושא עבר או עתיד אני מסופק מה הכוונה בשמות. [אם הכוונה שימשיכו לה החיים של מקודם. או הכוונה רק על מכאן ואילך כמו ב"והמיתן אותו".]
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  57  פעמים

לוח מודעות

למעלה