דרוש מידע ביות מלא לעומת ביות חלקי

טילון · 31/1/22

נכתב ע"י כובע הנזיר:
אין אפשרות להכניס את התינוק לחדר השירותים

זה לא נכון. יכול להיות שבשע"צ החדר מרווח יותר, אבל גם בעין כרם זה אפשרי. מנסיון.

קרן שמש · 31/1/22

נכתב ע"י ש.ב.א:
מה ההתנהלות במחלקה הרגילה?
לא חושבת שאהיה מסוגלת לאפס הפרדה.
(אלא אם יש חדרים פרטיים, מה שלא ידוע לי שקיים שם)

לא יודעת לגבי המחלקה הרגילה, הייתי במחלקת אפס הפרדה.
החדרים שם הם של 2 מיטות.

shira bira · 31/1/22

אשכול לא פשוט.
כאחת שבייתה בלידה האחרונה ותשמח לביית בעתיד קשה לי עם השיפוטיות כלפי מי שלא מבייתת.
מצדדות הביות- אפשר להציף לתודעה את חשיבות ויתרונות הביות. ידע הוא כח. תודעה יכולה לשנות חיים.
אי אפשר להפוך את זה לסולם ריכטר של אימהות (בשורוק).
זה עוול להכפיף את כל הציבור לסרגל בלתי גמיש שבשמו מודדים יולדות. ולא משנה מאיפה באו ומה תנאיהן.
ואין שום גאווה במילים "אני מסיונרית".
כי אכן מיסיון עיוור לצרכים של האדם שמולו. הוא ורק הוא יודע מה טוב לזולתו.
והכי הזוי לי שחלק מהשיפוטיות באה מפיהן של נשים שהתלוננו ובצדק גמור על טרור הנקה.
כולן רוצות לתת הכל לילדיהן. כולן תעשינה מה שהן יכולות לשם כך.

כובע הנזיר · 31/1/22

נכתב ע"י טילון:
זה לא נכון. יכול להיות שבשע"צ החדר מרווח יותר, אבל גם בעין כרם זה אפשרי. מנסיון.

בזמן מקלחת? בלי להרטיב את התינוק? איך?

החכמה צודקת · 31/1/22

נכתב ע"י כובע הנזיר:
בזמן מקלחת? בלי להרטיב את התינוק? איך?

זה בד"כ מספיק גדול

קרן שמש · 31/1/22

נכתב ע"י כובע הנזיר:
בזמן מקלחת? בלי להרטיב את התינוק? איך?

סתם לגבי המקלחת, זה לא שמתרחצים כל שעה, ואפשר לתזמן את זה לזמן שמישהו בא לבקר, בעל/אמא/אחות והם משגיחים בינתיים על התינוק.

כובע הנזיר · 31/1/22

אגב, לפני עשור ומעלה, כמעט כל אחת כאן היתה נחשבת למביתת מטורללת. הסטנדרט היה שהתינוק בתינוקיה למעט בזמני האכלה או ביקורים ובכל מקרה לא אפשרו להוציא תינוקות אפילו להאכלה בחלק נכבד משעות היממה, מה שהיה נקרא ביקור רופאים וארך שעות ארוכות. אני זוכרת את מקהלת הצרחות ששמעתי אז מעבר לדלת במשך שעתיים! זה לא היה עובר בשקט היום בשום אופן. ברוך השם יש הבנה אחרת לגמרי של צרכי האם והתינוק בקרבה וכפועל יוצא באופן טבעי תינוקות נמצאים היום בקרבת האם הרבה יותר.

שירי כהן · 31/1/22

נכתב ע"י חיהל'ה1111:
וסתם כך רציתי לשמוע האם זה מומלץ גם בלידה ראשונה

כמו שקל לראות באשכולות האחרונים, אני בטראומה מהאשפוז האחרון שלי

מלבד ההתמודדות שלי עם הצוות המתנכר וקשיים שלא צפיתי להם,
היתה לי בחדר יולדת לידה ראשונה................
לא, לא, אמאלה ואבאלה הסיוט.
התינוק צ-ר-ח, אבל מה זה צרח? כמו שופר רב עוצמה,
לא להאמין שנולד רק אתמול. צרחות אימים.
ולא אכל. ולא ינק. ולא ישן. צרחות צרחות צרחות
והאחיות? דברי לקיר... 'בחרת ביות'
פשוט לא להאמין.
אבל האישה היתה גם לבד, וזה פשוט לא לענין בעיני, לידה ראשונה, הכל חדש,
זה יכול ללכת מקסים ומדהים ומחבר, אבל זה יכול להיות גם מאתגר ומייאש ברמות.
אחרי יממה עברתי חדר, אבל ההיא נשארה שם עם הצרחן שלה והחוסר אונים..
בחדר השני היתה יולדת אחרת בלידה ראשונה,
אבל הם באו היא ובעלה בהתגייסות מלאה לביות.
היא נחה, הוא חיתל, היא הניקה, הוא הלך להביא אוכל,
זה היה שפוי ונהדר.
(בשבילה כמובן... כחברת חדר זה פחות אהמ - אבל עדיף מתינוק צורח ואמא בוכיה)
בלידות באות זה פחות בא בחשבון כי יש ילדים בבית,
אבל לדעתי אם יולדת בלידה ראשונה עושה את זה כדאי שתדאג לבק-אפ משפחתי כלשהו.
יכול להיות שזה יהיה קסום.. ותהיי באנרגיות.. ותסתדרי ממש טוב עם כל הקשיים..
אבל גם יכול להיות שלא.
זה אמנם תקף גם ליולדת בלידה מתקדמת, אבל בטח ובטח כשמדובר בלידה ראשונה ובבלתי נודע הגדול.

SHILATI · 31/1/22

@shira bira תודה!
פשוט תודה!
כתוב כ"כ יפה ונכון!!!
בתור אימא צעירונת, אספר ש"לבושתי הרבה" ישנתי לי בשלווה, האשכול כאן גרם לי לתהות האם בנותיי מצולקות, אז זהו שלא, ב"ה הם מתוקות וגדלות בנחת...
מצד שני היום, אחרי כמה שנים טובות....קראתי את האשכול מתוך ניסיון להבין האם זה נכון עבורי הפעם ואם כן באיזה צורה, ומתוך הבנה היום עד כמה אני קשורה יותר לילדיי...
כל זאת כמובן בכפוף לזמן האמת (זמן הלידה עצמה) שכולי תפילה שהכל יהיה קל ותקין!
היה קשה לי עם השיפוטיות של כמה כאן, תודה שאיזנת.
והכי נכון, לסנגר טוב על כולם, שמחה שזה האשכול והמלחמה על ההענקה לילדים, איזון לכול הטירוף שיש בחוץ

טילון · 31/1/22

נכתב ע"י שירי כהן:
כמו שקל לראות באשכולות האחרונים, אני בטראומה מהאשפוז האחרון שלי
מלבד ההתמודדות שלי עם הצוות המתנכר וקשיים שלא צפיתי להם,
היתה לי בחדר יולדת לידה ראשונה................
לא, לא, אמאלה ואבאלה הסיוט.
התינוק צ-ר-ח, אבל מה זה צרח? כמו שופר רב עוצמה,
לא להאמין שנולד רק אתמול. צרחות אימים.
ולא אכל. ולא ינק. ולא ישן. צרחות צרחות צרחות
והאחיות? דברי לקיר... 'בחרת ביות'
פשוט לא להאמין.
אבל האישה היתה גם לבד, וזה פשוט לא לענין בעיני, לידה ראשונה, הכל חדש,
זה יכול ללכת מקסים ומדהים ומחבר, אבל זה יכול להיות גם מאתגר ומייאש ברמות.
אחרי יממה עברתי חדר, אבל ההיא נשארה שם עם הצרחן שלה והחוסר אונים..
בחדר השני היתה יולדת אחרת בלידה ראשונה,
אבל הם באו היא ובעלה בהתגייסות מלאה לביות.
היא נחה, הוא חיתל, היא הניקה, הוא הלך להביא אוכל,
זה היה שפוי ונהדר.
(בשבילה כמובן... כחברת חדר זה פחות אהמ - אבל עדיף מתינוק צורח ואמא בוכיה)
בלידות באות זה פחות בא בחשבון כי יש ילדים בבית,
אבל לדעתי אם יולדת בלידה ראשונה עושה את זה כדאי שתדאג לבק-אפ משפחתי כלשהו.
יכול להיות שזה יהיה קסום.. ותהיי באנרגיות.. ותסתדרי ממש טוב עם כל הקשיים..
אבל גם יכול להיות שלא.
זה אמנם תקף גם ליולדת בלידה מתקדמת, אבל בטח ובטח כשמדובר בלידה ראשונה ובבלתי נודע הגדול.

לכן חשוב לוודא מראש לא רק האם יש אופציה לביות מלא, אלא גם מה היחס של האחיות במחלקה ליולדת שצריכה עזרה. אם הן לא בעניין, חשוב לדאוג שיהיה ליולדת מישהו כזה מטעמה (בעל/אמא/ אחות...), או ללכת לבי"ח עם יחס יותר מתחשב. חשוב במיוחד בלידה ראשונה, אבל לא רק (גם ילד חמישי יכול פתאום להיות יותר מאתגר מאחיו, ולהפתיע את אמא שלו שחשבה שהיא לא צריכה עזרה)

טילון · 31/1/22

נכתב ע"י SHILATI:
בתור אימא צעירונת, אספר ש"לבושתי הרבה" ישנתי לי בשלווה, האשכול כאן גרם לי לתהות האם בנותיי מצולקות, אז זהו שלא, ב"ה הם מתוקות וגדלות בנחת...

אני לא חושבת שילדי הגדולים שהיו בתינוקיה מצולקים מזה. אני לעומת זאת- כן...

SHILATI · 31/1/22

נכתב ע"י טילון:
אני לא חושבת שילדי הגדולים שהיו בתינוקיה מצולקים מזה. אני כן...

אני כואבת עבורך ולכן אומרת שמבינה גם את הצד שבוחר לביית מלא!
רק חשוב לי שיבינו את הצד שבוחר שגם לא לעשות את זה....

אלפי תודות · 31/1/22

נכתב ע"י ש.ב.א:
מישהי יודעת מה קורה באסותא אשדוד?

ילדתי שם לידה ראשונה. בחדר לידה, בסוף הלידה המיילדת שאלה אותי אם אני רוצה אפס הפרדה או תינוקיה, כי מדובר ב-2 מחלקות שונות לחלוטין ועושה רושם שמה שאת מחליטה - אין חרטות.

לא יודעת מה עבר עלי, הייתי אחרי לידה ארוכה מאוד (יומיים צירים), ממוטטת מחוסר שינה, ופשוט עניתי לה בלי למצמץ - אפס הפרדה, נכנסתי פתאום לפאניקה שהתינוק לא יהיה איתי.
יכולה להגיד לך שלא התחרטתי לשניה אחת!
החדרים במחלקה מאוד גדולים ומרווחים, 2 יולדות בחדר, ויש מקלחת גדולה ממש
האחיות מאוד נעימות וקשובות, ובאות לעזור בכל מה שצריך
את צריכה להחליף טיטולים ובגדים (הכל נמצא בשפע בחדר), ולגבי מקלחת - מעניין, אבל כשרציתי לרחוץ אותו וביקשתי מהאחות שתבוא לרחוץ (בעיקרון, כל מה שלא הסתדרתי איתו - פשוט ביקשתי יפה

והן היו מקסימות ממש), האחות המליצה לי לא לרחוץ את התינוק בכלל ביומיים הראשונים לחייו, כי מתברר שזה נכון וטוב יותר לתינוק. כשרציתי בכל אופן לשטוף לו את השיער, שהיה מלוכלך מאוד - האחות עשתה זאת בשמחה ובעדינות.

בעלי הגיע חופשי, וגם בלילה היה אפשר להשאר (באותה מידה - גם בעלה של היולדת השניה, לי אישית זה לא הפריע, החדרים גדולים ומרווחים והשכנה ובעלה היו שקטים)

לגבי אוכל - אני ילדתי בגל השני של הקורונה, כך שחדר האוכל היה סגור וכולן קיבלו אוכל למיטה. האוכל היה חביב מינוס בעיני, אבל יחס הולם בלידה, זמינות מהירה של אפידורל (תוך 5 דקות בערך), ויחס מכבד ונעים בשהות במחלקה - עדיפים בעיני מכל בית חולים מפואר עם אוכל משובח.

ככלל, אני ממליצה מאוד ללדת בבתי חולים שאין בהם עומס מטורף וכמויות מסחריות של יולדות ותינוקות, אם מתאפשר כמובן. היחס והסבלנות אחרים לגמרי.

החכמה צודקת · 31/1/22

נכתב ע"י אלפי תודות:
ילדתי שם לידה ראשונה. בחדר לידה, בסוף הלידה המיילדת שאלה אותי אם אני רוצה אפס הפרדה או תינוקיה, כי מדובר ב-2 מחלקות שונות לחלוטין ועושה רושם שמה שאת מחליטה - אין חרטות.

לא יודעת מה עבר עלי, הייתי אחרי לידה ארוכה מאוד (יומיים צירים), ממוטטת מחוסר שינה, ופשוט עניתי לה בלי למצמץ - אפס הפרדה, נכנסתי פתאום לפאניקה שהתינוק לא יהיה איתי.
יכולה להגיד לך שלא התחרטתי לשניה אחת!
החדרים במחלקה מאוד גדולים ומרווחים, 2 יולדות בחדר, ויש מקלחת גדולה ממש
האחיות מאוד נעימות וקשובות, ובאות לעזור בכל מה שצריך
את צריכה להחליף טיטולים ובגדים (הכל נמצא בשפע בחדר), ולגבי מקלחת - מעניין, אבל כשרציתי לרחוץ אותו וביקשתי מהאחות שתבוא לרחוץ (בעיקרון, כל מה שלא הסתדרתי איתו - פשוט ביקשתי יפה והן היו מקסימות ממש), האחות המליצה לי לא לרחוץ את התינוק בכלל ביומיים הראשונים לחייו, כי מתברר שזה נכון וטוב יותר לתינוק. כשרציתי בכל אופן לשטוף לו את השיער, שהיה מלוכלך מאוד - האחות עשתה זאת בשמחה ובעדינות.

בעלי הגיע חופשי, וגם בלילה היה אפשר להשאר (באותה מידה - גם בעלה של היולדת השניה, לי אישית זה לא הפריע, החדרים גדולים ומרווחים והשכנה ובעלה היו שקטים)

לגבי אוכל - אני ילדתי בגל השני של הקורונה, כך שחדר האוכל היה סגור וכולן קיבלו אוכל למיטה. האוכל היה חביב מינוס בעיני, אבל יחס הולם בלידה, זמינות מהירה של אפידורל (תוך 5 דקות בערך), ויחס מכבד ונעים בשהות במחלקה - עדיפים בעיני מכל בית חולים מפואר עם אוכל משובח.

ככלל, אני ממליצה מאוד ללדת בבתי חולים שאין בהם עומס מטורף וכמויות מסחריות של יולדות ותינוקות, אם מתאפשר כמובן. היחס והסבלנות אחרים לגמרי.

זה נשמע שנהנית מאד ב"ה.
חשוב לא להחליט מראש ולבחון לפי המצב .

ש.ב.א · 31/1/22

נכתב ע"י אלפי תודות:
ילדתי שם לידה ראשונה. בחדר לידה, בסוף הלידה המיילדת שאלה אותי אם אני רוצה אפס הפרדה או תינוקיה, כי מדובר ב-2 מחלקות שונות לחלוטין ועושה רושם שמה שאת מחליטה - אין חרטות.

לא יודעת מה עבר עלי, הייתי אחרי לידה ארוכה מאוד (יומיים צירים), ממוטטת מחוסר שינה, ופשוט עניתי לה בלי למצמץ - אפס הפרדה, נכנסתי פתאום לפאניקה שהתינוק לא יהיה איתי.
יכולה להגיד לך שלא התחרטתי לשניה אחת!
החדרים במחלקה מאוד גדולים ומרווחים, 2 יולדות בחדר, ויש מקלחת גדולה ממש
האחיות מאוד נעימות וקשובות, ובאות לעזור בכל מה שצריך
את צריכה להחליף טיטולים ובגדים (הכל נמצא בשפע בחדר), ולגבי מקלחת - מעניין, אבל כשרציתי לרחוץ אותו וביקשתי מהאחות שתבוא לרחוץ (בעיקרון, כל מה שלא הסתדרתי איתו - פשוט ביקשתי יפה והן היו מקסימות ממש), האחות המליצה לי לא לרחוץ את התינוק בכלל ביומיים הראשונים לחייו, כי מתברר שזה נכון וטוב יותר לתינוק. כשרציתי בכל אופן לשטוף לו את השיער, שהיה מלוכלך מאוד - האחות עשתה זאת בשמחה ובעדינות.

בעלי הגיע חופשי, וגם בלילה היה אפשר להשאר (באותה מידה - גם בעלה של היולדת השניה, לי אישית זה לא הפריע, החדרים גדולים ומרווחים והשכנה ובעלה היו שקטים)

לגבי אוכל - אני ילדתי בגל השני של הקורונה, כך שחדר האוכל היה סגור וכולן קיבלו אוכל למיטה. האוכל היה חביב מינוס בעיני, אבל יחס הולם בלידה, זמינות מהירה של אפידורל (תוך 5 דקות בערך), ויחס מכבד ונעים בשהות במחלקה - עדיפים בעיני מכל בית חולים מפואר עם אוכל משובח.

ככלל, אני ממליצה מאוד ללדת בבתי חולים שאין בהם עומס מטורף וכמויות מסחריות של יולדות ותינוקות, אם מתאפשר כמובן. היחס והסבלנות אחרים לגמרי.

כאחת שחלשה מאד אחרי לידה וישנה מאד חלש, חוששת מהלילות עם תינוק נוסף בחדר (של השכנה).
(בלידה האחרונה אפילו ביקשתי שלא יעירו אותי בלילה)
לכאורה באפס הפרדה אין מצב פתאום להתחרט ולבקש שיקבלו את התינוק למספר שעות. לא?
ויש בעלים שלא מתאים להם להישאר בבי"ח בלילה.
(בטח לא כשיש ילדים נוספים בבית, ב"ה)

אלפי תודות · 31/1/22

נכתב ע"י החכם צודק:
זה נשמע שנהנית מאד ב"ה.
חשוב לא להחליט מראש ולבחון לפי המצב .

בהחלט, מסכימה מאוד.
בלידה הבאה בע"ה מקווה מאוד שאוכל שוב ללכת על ביות,
אבל לא יכולה להבטיח.

אגב, יש לציין נתון מאוד חשוב - התינוק שלי ב"ה ישן כמו מלאך והיה רגוע מאוד במשך כל זמן שהותנו בביה"ח (כשחזרנו הביתה באו הצרחות

), וזה מאוד השפיע על החוויה.

אלפי תודות · 31/1/22

נכתב ע"י ש.ב.א:
כאחת שחלשה מאד אחרי לידה וישנה מאד חלש, חוששת מהלילות עם תינוק נוסף בחדר (של השכנה).
(בלידה האחרונה אפילו ביקשתי שלא יעירו אותי בלילה)
לכאורה באפס הפרדה אין מצב פתאום להתחרט ולבקש שיקבלו את התינוק למספר שעות. לא?
ויש בעלים שלא מתאים להם להישאר בבי"ח בלילה.
(בטח לא כשיש ילדים נוספים בבית, ב"ה)

אכן, לא חושבת שיסכימו.
את צריכה לעשות את השיקול שלך, מה נכון וטוב לך ולפי זה להחליט.
אני ב"ה נפלתי על שכנה מאוד שקטה, עם תינוקת שבקושי מצייצת, וגם הבן שלי היה ממש רגוע, לכן החוויה שזכורה לי ממש נהדרת.

אגב, אני הייתי ממוטטת! יומיים צירים = יומיים ללא שינה
בעלי מאוד עזר ושמר על התינוק כשישנתי, אבל בלילה שלחתי אותו באבירות הביתה, שיישן
וברוך ה' הכל עבר חלק.

לילי 1 · 31/1/22

נכתב ע"י shira bira:
אשכול לא פשוט.
כאחת שבייתה בלידה האחרונה ותשמח לביית בעתיד קשה לי עם השיפוטיות כלפי מי שלא מבייתת.
מצדדות הביות- אפשר להציף לתודעה את חשיבות ויתרונות הביות. ידע הוא כח. תודעה יכולה לשנות חיים.
אי אפשר להפוך את זה לסולם ריכטר של אימהות (בשורוק).
זה עוול להכפיף את כל הציבור לסרגל בלתי גמיש שבשמו מודדים יולדות. ולא משנה מאיפה באו ומה תנאיהן.
ואין שום גאווה במילים "אני מסיונרית".
כי אכן מיסיון עיוור לצרכים של האדם שמולו. הוא ורק הוא יודע מה טוב לזולתו.
והכי הזוי לי שחלק מהשיפוטיות באה מפיהן של נשים שהתלוננו ובצדק גמור על טרור הנקה.
כולן רוצות לתת הכל לילדיהן. כולן תעשינה מה שהן יכולות לשם כך.

אוווווו זכרון רחוק יש לך.
העיניים שפתחו עלי כשביקשתי מטרנה במחלקת ביות מלא! האחות חשבה שהיא הוזה...
זה היה לפני עשור. לפני חודשיים בעין כרם לא היה נראה שזה יוצא דופן, ביות להמונים...
ואני אגיד שוב, ובגאווה, אני מיסיונרית לעניין, והיום השרותים שלי כבר הרבה פחות נדרשים... המודעות היא שהיתה חסרה והיום ב"ה יש שינוי מבורך מאוד. הרבה יותר מחלקות ביות וחשוב מכך- הסטנדרט עצמו שונה! מי שיכולה להביט חמש עשרה שנה לאחור תראה את השינוי חד משמעית. התינוק היה שייך לתינוקיה וקיבלת רשות פה ושם לקחת. זה שינוי תודעתי ותרבותי אמיתי שאני שמחה להיות חלק ממנו.
ואף אחד לא מייצר פה סולמות מדידה, חבל למסגר את זה ככה. מי שמקצינה את הדברים שתקח את השלכות על אחריותה. את בעצמך מעידה שהניסיון שלך היה חיובי ותשמחי לחזור על כך. איך הגעת למחשבה לבדוק את האפשרות? משערת שהיה מי שהעלה לך את המודעות לעניין. בואי תעזרי להעלות את המודעות לעוד נשים שתודנה לך בהמשך.

קרן שמש · 31/1/22

נכתב ע"י אלפי תודות:
ילדתי שם לידה ראשונה. בחדר לידה, בסוף הלידה המיילדת שאלה אותי אם אני רוצה אפס הפרדה או תינוקיה, כי מדובר ב-2 מחלקות שונות לחלוטין ועושה רושם שמה שאת מחליטה - אין חרטות.

לא יודעת מה עבר עלי, הייתי אחרי לידה ארוכה מאוד (יומיים צירים), ממוטטת מחוסר שינה, ופשוט עניתי לה בלי למצמץ - אפס הפרדה, נכנסתי פתאום לפאניקה שהתינוק לא יהיה איתי.
יכולה להגיד לך שלא התחרטתי לשניה אחת!
החדרים במחלקה מאוד גדולים ומרווחים, 2 יולדות בחדר, ויש מקלחת גדולה ממש
האחיות מאוד נעימות וקשובות, ובאות לעזור בכל מה שצריך
את צריכה להחליף טיטולים ובגדים (הכל נמצא בשפע בחדר), ולגבי מקלחת - מעניין, אבל כשרציתי לרחוץ אותו וביקשתי מהאחות שתבוא לרחוץ (בעיקרון, כל מה שלא הסתדרתי איתו - פשוט ביקשתי יפה והן היו מקסימות ממש), האחות המליצה לי לא לרחוץ את התינוק בכלל ביומיים הראשונים לחייו, כי מתברר שזה נכון וטוב יותר לתינוק. כשרציתי בכל אופן לשטוף לו את השיער, שהיה מלוכלך מאוד - האחות עשתה זאת בשמחה ובעדינות.

בעלי הגיע חופשי, וגם בלילה היה אפשר להשאר (באותה מידה - גם בעלה של היולדת השניה, לי אישית זה לא הפריע, החדרים גדולים ומרווחים והשכנה ובעלה היו שקטים)

לגבי אוכל - אני ילדתי בגל השני של הקורונה, כך שחדר האוכל היה סגור וכולן קיבלו אוכל למיטה. האוכל היה חביב מינוס בעיני, אבל יחס הולם בלידה, זמינות מהירה של אפידורל (תוך 5 דקות בערך), ויחס מכבד ונעים בשהות במחלקה - עדיפים בעיני מכל בית חולים מפואר עם אוכל משובח.

ככלל, אני ממליצה מאוד ללדת בבתי חולים שאין בהם עומס מטורף וכמויות מסחריות של יולדות ותינוקות, אם מתאפשר כמובן. היחס והסבלנות אחרים לגמרי.

חותמת על כל מילה שלך, ומוסיפה שכמובן כל הבדיקות, (בדיקת רופא, שמיעה, סקר) החיסון, משחת עיניים, הכל נעשה אצלך בחדר.
כולם באים אלייך למיטה, והכל בעדינות כשהתינוק עלייך ואם הוא ישן הם יחזרו אחר כך...

shira bira · 31/1/22

@לילי 1 יקירתי
אני בעד להעלות מודעות על יתרונות. והם כה רבים שזה באמת לא קשה.
אני בעד מידע רב ערך על תנאי ביות ואפס הפרדה בכל בית חולים.
ובכללי אני בעד הנחת המידע וכל הרוצה יבוא ויטול מתוך מחשבה שלאנשים יש שכל בקדקדם והם יבצעו את שיקול הדעת והבחירה.
אני נגד לצייר את כל מי שלא בייתו כבעלות חסרון באימהות. למה זה תורם? האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב.
אין לנו דרך לדעת מה התנאים והאפשרויות של כל אחת.
אני נגד להתווכח עם כל אחת שיכלה כך או אחרת לפי מה שפירטה. לא הייתי במקומה ואנשים לא יכתבו פה את כל קורות חייהם כדי להצדיק את בחירותיהם. הם גם לא חייבים לנו את זה.
אני פשוט נגד פטרונות.