דרוש מידע ביות מלא לעומת ביות חלקי

[קצרה]

אוקיי, אחדד את ההסבר. אין יחס שמתקרב לקצה קצהו של מה שעולל בן יומו זקוק לו. לא משנה כמה האחיות ישתדלו. הן בני אדם. ואם תינוק בוכה חצי שעה ברצף ללא שום יחס- זה נקרא שהיחס ירוד בצורה קיצונית. וראיתי את זה במו עיני בכמה וכמה תינוקיות. אז מבחינתי זה נקרא שאין יחס, מעבר לדברים שהם טכנים כמו בדיקות והאכלה.

מי שתינוק תחת ידיה בוכה חצי שעה היא מכשפה מתעללת.
אין בתינוקיות תינוק שבוכה חצי שעה ללא יחס.
לפחות לא באלו שהאחיות והצוות אינן מכשפות.

גם אם לדעתך ביות מלא הוא דבר מושלם.
אין צורך בשביל זה לאסוף גוזמאות נוראיות על תינוקיות כמו "תינוקות שבוכים חצי שעה ללא שום יחס"

גוזמאות עובדות הפוך. את יודעת.
כאילו אם מישהי מתארת את התינוקיה כזוועתית כזו - ובמציאות המוכרת לרובינו היא אינה כזו. ואנו בפירוש רואות אותן מחליפות טיטול לתינוק בוכה. נותנות מוצץ, משנות תנוחה. קוראות לאמא.
והתינוקיה כידוע פתוחה לכניסה ושהיה כל הזמן.
אף אחד לא נותן לדבריה יחס. הם לא משכנעים אם הבסיס שלהם מוגזם ולא נכון מהמציאות המוכרת.

כדי לשכנע צריך להתבסס על המציאות המוכרת - ולחדד יתרונות.
מי שהמציאות שלו "שונה" - לא משכנע.

 

[תמר בן דוד]

מי שתינוק תחת ידיה בוכה חצי שעה היא מכשפה מתעללת.
אין בתינוקיות תינוק שבוכה חצי שעה ללא יחס.
לפחות לא באלו שהאחיות והצוות אינן מכשפות.

גם אם לדעתך ביות מלא הוא דבר מושלם.
אין צורך בשביל זה לאסוף גוזמאות נוראיות על תינוקיות כמו "תינוקות שבוכים חצי שעה ללא שום יחס"

גוזמאות עובדות הפוך. את יודעת.
כאילו אם מישהי מתארת את התינוקיה כזוועתית כזו - ובמציאות המוכרת לרובינו היא אינה כזו. ואנו בפירוש רואות אותן מחליפות טיטול לתינוק בוכה. נותנות מוצץ, משנות תנוחה. קוראות לאמא.
והתינוקיה כידוע פתוחה לכניסה ושהיה כל הזמן.
אף אחד לא נותן לדבריה יחס. הם לא משכנעים.

זה פשוט לא נכון
ראיתי תינוקיות מימי
תינוקות בוכים ללא הרף ואין מענה
זה דבר שבשגרה
אם אנחנו לא מסכימות על הנחת הבסיס אז אין על מה לנהל דיון

 

[מירימ]

מסתבר שהיחס משתנה מבית חולים אחד לשני..
ואפילו בין משמרת למשמרת (ככה אני ראיתי)
לפקוח עין ולב..ולהתפלל
ברור שאין כאן משהו אישי של אף אחת לרע... נכון?
שיהיה רק בשמחות! ובלב שמח!!!!

 

[החכמה צודקת]

זה פשוט לא נכון
ראיתי תינוקיות מימי
תינוקות בוכים ללא הרף ואין מענה
זה דבר שבשגרה
אם אנחנו לא מסכימות על הנחת הבסיס אז אין על מה לנהל דיון

יכתבו לך שזה רק התינוקות הערביים...

 

[Ruty Kepler]

וואוו!
הזוי..
אבל איך את קשובה לתינוק באמצע הלילה?
או שאז הוא כן עם חיתול?

בתקופה הקצרה שבה ניסיתי, הוא היה כל הזמן עם חיתול. לא הסתכנתי בהסרה מוחלטת.
ובלילה הם מתעוררים, מאותתים (בקולות ותנועות), ורק אחרי שנרגעים מעניין ההרטבה או הלכלוך, ממשיכים לאוכל.

תינוק הוא יצור מודע הרבה יותר ממה שאנחנו מדמיינים.

 

[טילון]

אני חושבת שאין מה להתווכח על היחס בתינוקיה.
האחיות בתינוקיה עושות כמיטב יכולתן, אבל לא תמיד מיטב יכולתן מספיק.
יכולה להגיד שבלידה הראשונה שלי היה יחסית ריק בבי"ח, ובכל פעם שנכנסתי לתינוקיה ראיתי תינוקות רגועים, והרגשתי שהילד שלי בידיים טובות.
בלידה השניה, באותו בי"ח, היה עומס מטורף, ויצאתי עם טראומה מהתינוקיה. בלידה השלישית והלאה כבר לא לקחתי סיכון, והלכתי על ביות מלא...

 

[קצרה]

זה פשוט לא נכון
ראיתי תינוקיות מימי
תינוקות בוכים ללא הרף ואין מענה
זה דבר שבשגרה
אם אנחנו לא מסכימות על הנחת הבסיס אז אין על מה לנהל דיון

ישבת חצי שעה בתינוקיה וראית איך תינוקות צורחים במשך חצי שעה ואף אחד לא ניגש ומתייחס?
יוהו. משקיענית.

תינוק שבוכה 2 דקות ועדיין לא ניגשו אליו זה נשמע נצח. מסכימה אותך.
הורים שהשמיעו להם קול תינוק בוכה למשך 40 שניות ונדרשו להעריך את משך הזמן שעבר העריכו אותו ב7 דקות ומעלה.

אנחנו בהחלט לא מסכימות על הנחת הבסיס.
כי זו שלך אינה מתבססת על המציאות הקיימת והנצפית לעין.
התינוקיות פתוחות לכולן - וכל אמא שמאירה בתינוקיה נכנסת ויוצאת בה בכל מיני זמנים.
ולכן לעולם לא תצליחי לשכנע אמא שמשאירה את ילדה בתינוקיה ומכירה מציאות שונה - לעבור לביות מלא.

 

[nori]

לדעתי,
בדיוק כמו שכל ה"מסיונריות" לעניין הביות, מצטטות פה אשכולות ישנים מלפני עשור+,
כך יהיה גם בעניין הלידות הטבעיות.
בטח עוד עשור כולן כאן יתחלחלו למשמע הזוועה ששמה "אפידורל",
ויאמרו בחיוך גדול ומיוסר:
"בטח, אין על לידת מים טבעית. וואוו, זו חוויה מאעלפת"

לדיונים בעניני כן אפידורל או לא יש זקן ארוך לפחות כמו לדיוני הביות. לדעתי אף ארוך יותר.
לכן לא רואה סיבה שבעתיד תהיה הגירה דרמטית ללידות ללא אפידורל.
זה לא איזה אופנה חדשנית ללדת בלי אפידורל.. מהיום שאפידורל קם היו מתנגדים מסיבות שונות.

 

[shira bira]

ככה זה כשבוחנים הכל באופן דיכוטומי
במקום להתייחס לאפידורל , ביות, אפס הפרדה, הנקה כאל גישות מתייחסים אליהם כקודש הקודשים או תמצית הרשע ונבואת שקר.
ועוד מוסיפים לזה שלל נימוקים רוחניים וכביכול דתיים.
די. תבחנו כל דבר באופן מורכב וענייני. מתאים לכם? תאמצו.
לא מתאים? גורם סבל וצער? יש פתרונות ב"ה.

 

[קצרה]

זה באמת גרם לי להרהר,
למה מביאים כל כך הרבה ילדים, אם זה הטיפול בהם?
נשמעת יותר מעודדת הגישה שלך.

זו לא הגישה שלה
זו דעת הפסיכולוגיה.

אמהות מעמיקה מילד לילד.
אמהות להרבה ילדים מיישמות כמעט תמיד "אמהות PC" (אמהות מודעת וסבלנית)
אמהות לילד אחד או שתיים לרוב הן במצב שיותר מחפש את הפתרון המהיר להחזרת זמנן לעצמן.

 

[Ruty Kepler]

ישבת חצי שעה בתינוקיה וראית איך תינוקות צורחים במשך חצי שעה ואף אחד לא ניגש ומתייחס?
יוהו. משקיענית.

תינוק שבוכה 2 דקות ועדיין לא ניגשו אליו זה נשמע נצח. מסכימה אותך.
הורים שהשמיעו להם קול תינוק בוכה למשך 40 שניות ונדרשו להעריך את משך הזמן שעבר העריכו אותו ב7 דקות ומעלה.

אנחנו בהחלט לא מסכימות על הנחת הבסיס.
כי זו שלך אינה מתבססת על המציאות הקיימת והנצפית לעין.
התינוקיות פתוחות לכולן - וכל אמא שמאירה בתינוקיה נכנסת ויוצאת בה בכל מיני זמנים.
ולכן לעולם לא תצליחי לשכנע אמא שמשאירה את ילדה בתינוקיה ומכירה מציאות שונה - לעבור לביות מלא.

גם אם בזמנים בהם התינוקיה פתוחה - קורה שהיא שקטה ורגועה (כי שלחו את רוב התינוקות לאמהותיהם), עדיין בשעות הבדיקה והטיפול, כשהתינוקיה נעולה בפני אמהות, עולות משם צרחות אינסופיות קורעות לב.
הלא-מבייתות פשוט לא נמצאות שם אז. לכן הן לא יודעות.

היית פעם בתינוקיה בשעת בדיקת רופא בסרט נע? ראית איך זה נראה? זה קורה יום יום.
ראית פעם מקרוב בדיקת PKU? עינוי כפשוטו. (ולא 'דקירה קטנה', אלא סחיטה ממושכת של דם מהעקב למבחנה).

את המציאות הקיימת והנראית לעין בשעות האלו, לא תוכל לספר לנו אמא לא-מבייתת, ששוכבת בחדרה, נחה ואוגרת כוחות.
כי היא פשוט לא נמצאת שם.

 

[שירי כהן]

גם אם בזמנים בהם התינוקיה פתוחה - קורה שהיא שקטה ורגועה (כי שלחו את רוב התינוקות לאמהותיהם), עדיין בשעות הבדיקה והטיפול, כשהתינוקיה נעולה בפני אמהות, עולות משם צרחות אינסופיות קורעות לב.
הלא-מבייתות פשוט לא נמצאות שם אז. לכן הן לא יודעות.

היית פעם בתינוקיה בשעת בדיקת רופא בסרט נע? ראית איך זה נראה? זה קורה יום יום.
ראית פעם מקרוב בדיקת PKU? עינוי כפשוטו. (ולא 'דקירה קטנה', אלא סחיטה ממושכת של דם מהעקב למבחנה).

את המציאות הקיימת והנראית לעין בשעות האלו, לא תוכל לספר לנו אמא לא-מבייתת, ששוכבת בחדרה, נחה ואוגרת כוחות.
כי היא פשוט לא נמצאת שם.

זה נכון.
צר להגיד אבל זה נכון..
ולא רואה השוואה בין נושא האפידורל לביות,
למרות הקירבה ההגיונית שבין שני הנושאים
ולגבי ביות שאני כאמור מאוהבת ומודה עליו -
זה לא ענין של 'מסיונריות', לפחות מבחינתי,
מדובר בהעלאה למודעות.
אחרי שאת מודעת לאופציות, יש לך בחירה. לפני כן - את כמו עיוורת לזה,
אין לך באמת מושג.
כמו בכל בחירה, יש מחירים לשני הצדדים - אבל לפחות זו את שבוחרת.
לי כואב שאף אחד לא יידע אותי על האופציה הזו בילדי הראשונים, הייתי שמחה ממש לדעת עליה,
ולא רק ככותרת - אלא כחוויה ומשמעות בצורה מפורטת.

 

[קצרה]

רותי כותבת שם שהתינוקיות "סגורות" בשעות ביקור רופאים או בדיקות.
ואז זה הזמן הנורא ש"תינוקות צורחים ללא יחס"
ושירה מאשרת ש"זה נכון"
בעבר זה היה נכון - היום פשוט לא.
יתכן שיש כאלו שעדיין סגורות.

במעייני הישועה למשל שבו רוב הנשים בוחרות בתינוקיה ולא ביות
התינוקיה פתוחה 24/7.
ניתן וכדאי להכנס ולהסתובב בתינוקיה גם בזמן ביקור רופא וכל בדיקה שהיא.

נכנסתי לשם הרבה פעמים ביחד עם עוד נשים תוך כדי הביקור רופא ובדיקות
לא היתה אפילו שעה אחת ביום שלא ניתן היה להיכנס ושלא הסתובבו אמהות בתוך התינוקיה.

כמו כן אני נוכחת תמיד בזמן בדיקות הPKU של ילדי - פשוט רשום על התיק שאני רוצה לנכוח
הבודקות מתנהלות ברגישות. מרגיעות ומעניקות סוכר לנזקקים.
הרבה אמהות גם כן נוכחות שם באקראי.

אם ראיתם פעם שמצוין על העריסה של התינוק "סף כאב" - תדעו ששמו יחס לרגישות שלו לכאב לצורך הבדיקה הבאה.

הזמן הכי "צרחני" בתינוקיה הוא שעות לפנות בוקר. התינוקות רעבים והמטפלות מחכות לזמן שאפשר לנעיר את האמא ולא נותנות עוד בקבוק - והיות ומדובר בכלל התינוקות שאימותיהן בוחרות בבקבוק בלילה - אין להן יכול להרים ולהרגיע את כולם.
מי שחשוב לה - זה הזמן להקדים הגעה.