דרוש מידע אתם אומרים תודה כשאתם מקבלים מתנה?

[משה אהרן גולד]

נראה לי אין לאנשים זמן.
החיים בישראל מאד לחוצים ועמוסים.
להתקשר להגיד תודה, לוקח משאבים.

זה לא ממש נכון שאין לישראלים זמן יש להם זמן והם בוחרים ל"בזבז" אותו על דברים אחרים מאשר "לבזבז" אותו על אמירת תודה למישהו. [לא שזה דבר מוסרי ונכון אך ככה הם הישראלים]

 

[משה אהרן גולד]

לא מסכימה.
אני רוצה מלא דברים. ונאלצת להתפשר.
אז לוותר על ארוחת צהריים טובה למחר?
לוותר על טלפון לסבתא? להכין עוגה ל"סיום"?
לקנות נעליים לילדה?
החיים היום נורא נורא עמוסים
לשלוח מכתב תודה, מוגזם מאד
אולי טלפון זה משהו שאפשר לדחוף

את מדברת על ישראליות והיא מדברת על ישראלים.

 

[שרינקה]

מהכירות דווקא עם תחום ההוראה אני יכול לומר בוודאות שכל מקרה לגופו!

ישנם רבנים / מורות / גננות / מטפלות שאני מכיר שדואגים מיד לאר החגים או פורים או מה שזה לא יהיה לכתוב בדף קשר תודה קולקטיבית לכל ההורים ואפי' להוסיף כמה מילים לכל משפחה בכתב יד.

אבל ישנם גם שלא...

וחשוב להבין שזה לא מגיע מאי הערכה או משהו בסגנון אלא ממקום אחר...
תחשבו לרגע על מלמד בת"ת שיש לו 33 תלמידים וכל אחד הביא לו משלוח מנות בנפרד חוץ ממה שכולם אוספים כי באמת במגזר שלנו יש הערכה לתפקיד הזה שנקרא 'מורה'....
הוא חוזר הביתה ויש לו לפרק 33 (+האחד הכיתתי) משלוחים... ולזכור מה כל אחד הביא כדי לדעת להודות וכו' וחוץ מכל טירדות שיש לו כאב משפחה בערב חג הוא אמור להתחיל לעשות 33 טלפונים של תודה שבדרך כלל יתווספו להם שאלות על הילד + מחמאות על המלמד עצמו מה שיקח בו נגיד 4 דקות בממוצע כפול 33 תלמידים כך שבסה"כ הוא צריך לפנות לעצמו כשעתיים וחצי לטלפונים של תודה.
עכשיו אתם מסכימי שזה לא כל כך ריאלי....
וזה מה שגורם לכל מלמד ממוצע לוותר מראש על הרעיון ולהסתפר באמירת תודה קולקטיבית לכל ההוריך אם זה דרך הדף קשר ואם זה דרך אמירה פומבית בכיתה ואם זה בשליחת פתק נחמד וכן על זה הדרך.
עכשיו שימו לב שלפעמים הרבה אומר לתלמידים לומר תודה להורים ומשום מה הם לא זוכרים...

בקיצור:
לכל מטבע יש 2 צדדים....

ואווווו..... זה היה ארוך..... שאפו למי שקרא הכל.....

סליחה סליחה
המורים היו רק חולמים שיקבלו מתנות כמספר הילדים
כמה שנות לימוד יש 19 כולל סמינר ולעולם לא היתה מורה שקבלה יותר מגג 5 מתנות אחד כיתתי ועוד במקסימום 4 הורים שמעריכים
מעניין צוות החינוך מאד כאוב שלא מעריכים וכשמביאים ....
אציין שתמיד התקשרו והעריכו מאד מאד

 

[המטבח של סימא]

היום ובלי קשר לדיון כאן אמר בסוכתינו איש חשוב שגם לעתיד לבא כל הקורבנות יתבטלו חוץ מקורבן תודה..כי לומר תודה זה לנצח נצחים.

 

[brachy 100]

פספסתם פה נקודה, אנשים
מתנות לאנשי צוות זה מתנות שאתם באים ואומרים: מורה/ סייעת / עוזרת יקרה, תודה רבה ושנה טובה/פורים שמח
אמורים לומר לכם תודה על התודה?

 

[saralulu]

אני אתן לך דוגמא:
שלחתי להרבה מהשכנים שלי משלוח מנות ביתי ומושקע ומאד אסטטי שהכיל בתוכו אלפחורס שעמלתי להכין והם באמת נתנו מראה מושקע ומכובד למשלוח, רק שאף שכנה לא אמרה לי תודה או פירגנה על ההשקעה, תאמת ששלחתי את בעלי עם המשלוחים או שנתתי לילדים שדפקו בדלת, ומאז פגשתי את השכנות שהן באמת מקסימות ונעימות ועד היום מאד מפריע לי שלא קיבלתי אפילו מילה אחת של תודה! אני בעצם חושבת שלשכנה אחת בקומה הלכתי בעצמי!
ומבין המשלוחים שהגיעו מהשכנים בודדים היו מושקעים ולא שקית קרטון עם מוצרים מהמבצעים במכולת.
מנצלת את הבמה לומר ולכתוב כמה שתודה והכרת טובה חשובים מאד!!!

 

[saralulu]

ועוד משהו, ככלה קצת מרחפת... לא שמרתי את הברכות יחד עם המתנות הרבות שקיבלתי ועוד היום מפריע לי מאד שאני לא יודעת על כל הדברים שהגיעו מי נתן אותם ואין לי אפשרות להודות כי גם חלק מהפתקים נעלמו...

 

[גמ"ח רק בס"ד]

פספסתם בו נקודה, אנשים
מתנות לאנשי צוות זה מתנות שאתם באים ואומרים: מורה/ סייעת / עוזרת יקרה, תודה רבה ושנה טובה/פורים שמח
אמורים לומר לכם תודה על התודה?

חד משמעית כן!
תודה שאתם מעריכים את העשייה שלי!!

אגב,
אני מורה בסמינר מעל 20 שנה...
ואחד הדברים שאני מבקשת מהתלמידות שלי במבחן הראשון שהן נבחנות אצלי זה

'תכתבו לי בבקשה הקדשה'...

?!?!

התלמידות בהלם ממני, אבל אני לא נבהלת ואני אומרת להן במפורש:

'לימדתי אתכן, טרחתי לקראת השיעור, אני מתאמצת שהשיעור יהיה מעניין, שתצלחנה וכו'... לא מגיעה לי מילה טובה?! אתן מעריכות את השיעור שלי? חשוב לי שתעלו את זה על כתב בדף הבחינה"...

בהתחלה היו בנות שהרגישו לא נעים, במיוחד שיש תלמידות שקשה להן להביע את עצמן בכתב, אבל לאורך השנים אני חושבת שזה אחד הדברים המשמעותיים שזכיתי ליצור--

-הבנות למדו להעריך
-לא לקחת את המורות כדבר ברור מאליו למרות שהן מקבלות משכורת (ובטח לא אותי...)
-למדו לכתוב מילות ההערכה גם ע"ג מבחנים של מורות נוספות
-תלמידות שלי שהתחתנו אמרו שזה עזר להן מאוד לכתוב לבעל וילדים...

וב"ה בזכות העשייה הזו זכיתי להוציא לאור את "ערכת הפלאים" והספר "עושה נפלאות"

מדריכות כלה, יועצות נישואין, מנחות הורים ומטפלות רגשיות ממליצות עליהם בכל פה

ולמה??

כדי שלא ניקח שום דבר ברור מאליו
לא הנותן ולא המקבל

תודה למורים המסורים
ותודה לתלמידים ולהורים שרואים את ההתמסרות של המורים
תודה על הפירגון ומילות ההערכה

===

אמאל'ה שאלה קטנה:
המתוק שלך בן ה-5 מביא לך ציור:

"כי את האמא הכי טובה ואת דואגת לנו כל הזמן..."

מה תעשי?
איך תגיבי?
נכון שכאמא יש לך מחויבות, אבל חשוב לך שלא יקחו אותך כברור מאליו
אף אחד לא מעוניין להיות שקוף...

תחשבו על זה

 

[ארבע]

חד משמעית כן!
תודה שאתם מעריכים את העשייה שלי!!

אגב,
אני מורה בסמינר מעל 20 שנה...
ואחד הדברים שאני מבקשת מהתלמידות שלי במבחן הראשון שהן נבחנות אצלי זה

'תכתבו לי בבקשה הקדשה'...

רעיון מקסים
את כותבת לתלמידות תודה על תודתן?

 

[גמ"ח רק בס"ד]

רעיון מקסים
את כותבת לתלמידות תודה על תודתן?

ברור!
תלמידה טרחה וכתבה לי משוב ולא אגיב לה?

לעיתים אני מגיבה יותר באריכות ולעיתים יותר בקצרה

פעמים שאני ממש עמוסה ואני משלמת לבודקת שתבדוק לי מבחנים, אבל ציון ותגובה על המשוב שלהן רק אני כותבת
ופעם ששילמתי לבודקת ואח"כ כתבתי משוב ראיתי שלקח לי שעה וחצי רק להגיב להן...

קשה, אבל משתלם!!

חינוכי
ערכי
מקשר בין מורה לתלמידה
הכרת הטוב
שלא נדבר גם על התכנים המגוונים/האישיים שעם הזמן הבנות כותבות ואני משיבה...

במקרים שממש אין לי זמן אני עושה להן פרצוף של אמוג'י שקשור למה שכתבו
לפחות משהו.

היו פעמים שהגעתי לשיעור, תלמידות שאלו אם בדקתי מבחנים, עניתי שכן ויש ציונים, אבל אני לא מחזירה כי לא הספקתי להגיב על המשובים...

ועדיין אני לא מושלמת
ומודה לכולם על התגובות בפורום הזה,
התחזקתי באישי...

 

[כל שם שתרצה]

אמורים לומר לכם תודה על התודה?

האמת שחשבתי על זה.
והסתבכתי רבות איך להגדיר את התשובה על זה.

אנסה לפחות להעמיד את שני הצדדים:

מצד אחד זה נראה מאוד נכון: איך תבקש תודה על תודתך.
ובכלל, אם נצטרך את התודה על התודה (שהצוות יחזיר תודה על המתנה), נצטרך שוב את התודה על התודה שעל התודה (שהנותנים יגיבו בתודה על שהצוות התייחס אליהם), וכן הלאה. אין מציל מידי מעגל הקסמים הלזה.

מצד שני, זה נראה לא נכון.
כי תודה היא על משהו שעושים מעבר למה שמחוייבים.
נכון שהצוות עבד וקשה, לא רק להיות בייביסיטר אלא גם ללמד, ולא רק ללמד אלא לבחון את ההתקדמות של התלמיד, ולא רק זה, אלא שהכל הוא תחת עין הביקורת של ההנהלה מצד אחד ושל ההורים מצד אחר.
אבל כל זה הוא חלק מהתפקיד, ולא על זה באה המתנה.
עיקר המתנה היא על ההשקעה שהיתה מעל ומעבר.
ההורים מודים על המסירות וההשקעה, שאינן מחוייבות מכורח התפקיד עצמו.

וכעת אל ההורים: הם הולכים וחושבים ומהרהרים ומתכננים מראש, פותחים אשכולות נואשים בפרוג למצוא את מה שידבר ללבו של המלמד ויפרוט על נימי לבבה של המורה, טורחים הרבה כדי למצוא את המתנה שתהיה מושלמת, ושולחים ברינה ע"י הבן או הבת, תוך אזהרות אין-ספור שלא יקרה מאומה למתנה, לא תיפול ולא תתלכלך ולא יפול עליה שמץ אבק.
לאחר השלמת העבודה הקשה, והתפילה שהמתנה תגיע ליעדה ותפעל את פעולתה, גם הם מרגישים שהשקיעו מאמץ. גם הם מרגישים שמגיעה להם לפחות הכרה במה שהשקיעו - במה שלא היו מחוייבים.

עכשיו זה מרגיש כבר כמו ייעוץ לשלום בית.
שני הצדדים מתווכחים, בדברי שניהם יש צדק.
השאלה היא איך ממשיכים הלאה.

אז בינתיים - עד שיתוקן עולם במלכות ההלכה ויבואו פסקי גדולי תורה בענין המחוייבים והפטורים בקרבן תודה לשנת 2023 - ההצעה הכי מעשית היא להנמיך ציפיות:
המורים לא ימתינו לקבלת המתנות (שהרי ההמתנה עצמה עוקרת את המתנה, שאמורה להיות הפתעה מנדבת הלב של ההורים הנרגשים, ולא איזה צונאמי שפרץ לפני כמה שנים ורק הולך וסוער מידי שנה).
וההורים - אם התחסדו לשלוח מתנה - לא ימתינו לקבלת ההודאה הנרגשת והלבבית. יתנו את מתנתם לשם מתנה.

 

[חפצי הירסטיילינג]

למען הסדר אני אבהיר שרק אחד היה רבה.
אחד היה קלינאי תקשורת שעובד עם עוד כמה ילדים (לא הרבה).
כל השאר עובדים עם הילדים שלי בלבד.
חלק פגשו את הילדים שלי מאז, חלק התכתבו איתי מאז, ורק אחד אמר תודה.
אז זה מסקרן אותי.

תקשיבי זה מוזר מאוד!
אני ישראלית (ממש!!!) וגם מקבלת מתנות דרך עבודתי ..
לא תמיד יש לי אפשרות לומר תודה אחרי שחזרתי לבית (אין לי מס’ טלפון וכו..) אז כשאני מקבלת מתנה אני מודה כמה וכמה פעמים לתלמידה .
ואם יש לי אפשרות להתקשר אז אני עושה את זה בטח!!
היתה לי תלמידה באחד הקורסים שהביאה לי ספר תהילים שריגש אותי מאד אמרתי לה תודה במקום ,התקשרתי אליה והודיתי מכל הלב ואפילו בימים נוראים רציתי לחזור אליה שוב ולומר לה כמה התהילים שלה שימש אותי (ולא עשיתי את זה)
היתה לי תלמידה שלא היה לי טל’ שלה אז שלחתי לה מייל למייל של בעלה להודות
והיו לי תלמידות שיחלתי לפגוש אותן ולהודות וכו...
וזה לא קשור לישראליים!! בכלללל!!!
זה כאילו (אולי) בן אדם חושב שהוא נתן המון ואת הודית לו דרך המתנה ואין צורך כאילו כיביכול להמשיך את שרשור ה’תודה ’ ’תודה’
תדמייני שאת הולכת למכולת מישהו עוזר לך ואת אומרת לו תודה ואז הוא עונה לך תודה על התודה זה כאילו (אולי מבחינתו) מסרבל...

 

[H. Clin]

ובכלל, אם נצטרך את התודה על התודה (שהצוות יחזיר תודה על המתנה), נצטרך שוב את התודה על התודה שעל התודה (שהנותנים יגיבו בתודה על שהצוות התייחס אליהם), וכן הלאה. אין מציל מידי מעגל הקסמים הלזה.

אני רואה הבדל בין מתנה לתודה, במיוחד כשהמתנה מגיעה לא בסוף שנה ולא בפורים.
כששולחים מתנה ומקבלים תודה, לא מתקשרים שוב להגיד תודה על התודה. באותה שיחה אומרים "תודה על הטלפון" ונגמר הסיפור. זה ממש לא מעגל קסמים.

בכל מקרה, אחרי שקראתי את התגובות של כולם, אני רואה את זה קצת אחרת וכבר לא מצפה לתודה. אם תהיה תגובה כלשהי כשיחזרו למסגרות, זה מאוד ישמח איתי. אם לא, אני לא אדון אותם ואמשיך להשקיע כרגיל. אני באמת לא עושה את זה בשביל התגובה.

 

[H. Clin]

נכון
בעלי רב'ה, הוא מרגיש שתודה אישית היא סוג של הבעת רדיפת בצע או סוג של בקשה לעוד. זה לא נעים לו. שכנעתי אותו להודות באופן אישי אבל זה לא בא לו בקלות מהסיבה שלעיל. עם זאת ודאי שהוא מוקיר כל מתנה ומעריך את ההורים המסורים על ההשקעה ועל החשיבה והרצון להודות.
מצד שני יש עיתויים שבהם מקבלים מכמה בודדים ולא מכל הכיתה, ותודה קלקטיבית בדף הקשר גם לא נעימה כי היא מציגה לרוב ההורים שלא שלחו מראה הפוכה ומלחיצה אותם.

היו כמה תגובות כאלה ומסקרן אותי לדעת אם יש הבדל בין גברים לנשים בעניין הזה.
כשאני מקבלת מתנה, בהזדמנות הראשונה (בד"כ תוך כדי קיפול כביסה או שטיפת כלים) אני מרימה טלפון להגיד תודה.
אני לא צריכה הכנה נפשית, לא מתכננת מראש מה אני הולכת להגיד, פשוט בטבעיות מתקשרת ומביעה את הערכתי וממשיכה הלאה. אני לא עושה מזה עסק ואין בזה שום אי נעימות.
מעניין אם האי נעימות המדוברת היא ספציפית לגברים ולנשים יותר קל להתקשר להגיד תודה.

 

[חפצי הירסטיילינג]

היו כמה תגובות כאלה ומסקרן אותי לדעת אם יש הבדל בין גברים לנשים בעניין הזה.
כשאני מקבלת מתנה, בהזדמנות הראשונה (בד"כ תוך כדי קיפול כביסה או שטיפת כלים) אני מרימה טלפון להגיד תודה.
אני לא צריכה הכנה נפשית, לא מתכננת מראש מה אני הולכת להגיד, פשוט בטבעיות מתקשרת ומביעה את הערכתי וממשיכה הלאה. אני לא עושה מזה עסק ואין בזה שום אי נעימות.
מעניין אם האי נעימות המדוברת היא ספציפית לגברים ולנשים יותר קל להתקשר להגיד תודה

מאמינה שיש הרבה מאוד סיבות אולי זה אחת מהן
חוסר נעימות אולי...? אופי סגור??
 א’’י היא בינלאומית ויש פה המוןןןןן סגנונות (זו לא סתם עוד ארץ מזרח תיכון....)
ומאד קשה לי שמאשימים את המנטליות הישראלית בכל דבר שקורה ...
אני סתם נגד ההכללות ... (קשה לנו שאומרים כל החרדים וזה וזה )

 

[א.ב.ג.ד]

היו כמה תגובות כאלה ומסקרן אותי לדעת אם יש הבדל בין גברים לנשים בעניין הזה.
כשאני מקבלת מתנה, בהזדמנות הראשונה (בד"כ תוך כדי קיפול כביסה או שטיפת כלים) אני מרימה טלפון להגיד תודה.
אני לא צריכה הכנה נפשית, לא מתכננת מראש מה אני הולכת להגיד, פשוט בטבעיות מתקשרת ומביעה את הערכתי וממשיכה הלאה. אני לא עושה מזה עסק ואין בזה שום אי נעימות.
מעניין אם האי נעימות המדוברת היא ספציפית לגברים ולנשים יותר קל להתקשר להגיד תודה.

באמת כל אלו שהודו לי על המתנה היו נשים ושלחתי מתנות גם לגברים...
והמעניין הוא שהשתיים שהתקשרו במיוחד להודות היו מזכירות של המרפאה בעיסוק שמהן לא ציפיתי לטלפון.

 

[חפצי הירסטיילינג]

מאמינה שיש הרבה מאוד סיבות אולי זה אחת מהן
חוסר נעימות אולי...? אופי סגור??
 א’’י היא בינלאומית ויש פה המוןןןןן סגנונות (זו לא סתם עוד ארץ מזרח תיכון....)
ומאד קשה לי שמאשימים את המנטליות הישראלית בכל דבר שקורה ...
אני סתם נגד ההכללות ... (קשה לנו שאומרים כל החרדים וזה וזה )

אולי הנימה לא ברורה..
אבל התוכן הנ’’ל לא נרשם בצורה מתקיפה.
סליחה אם זה נשמע ככה

 

[חדת קרן]

זה באמת הרגשה לא נעימה
כאמא אני טורחת כ"כ הרבה סביב המתנות
בלחשוב על רעיון, בלרוץ למלא חנויות למצוא את מה שסוף סוף החלטתי עליו, לשבת עד אמצע הלילה לעצב יפה ולכתוב ברכה.
ובסוף גורנישט, ברור שלא כולן ויש גננות שיודעות להודות ולהעריך, אבל הרוב שאני נתקלתי ממש התעלם מהמחווה, ממש כמו שמשהיא מעלי רשמה כאילו זה התיק של הילד.
לדעתי נוצר מצב שהוא לא לגיטימי
ואם יש כאן אנשי צוות שקוראים את האשכול הזה אשמח מאד שיקחו את העניין לתשומת ליבם.
אנחנו מעריכים מאד את העבודה שלכם , שמחים להוקיר טובה ולפרגן מידי פעם, אבל כן אנחנו גם מצפים להכרה בטרחה שלנו, בזמן ובכסף שהשקענו כדי לשמח אתכם, תראו לנו שהיה שווה המאמץ, מספיק מילה שתיים של תודה כדי שנחזור הביתה עם סיפוק ולא עם כוויץ של אכזבה ( ונמשיך לשלוח גם כי מגיע לכם וגם כי אכפת לנו מהילדים שלנו )

תשקיעי פחות..

 

[חדת קרן]

מאמינה שיש הרבה מאוד סיבות אולי זה אחת מהן
חוסר נעימות אולי...? אופי סגור??
 א’’י היא בינלאומית ויש פה המוןןןןן סגנונות (זו לא סתם עוד ארץ מזרח תיכון....)
ומאד קשה לי שמאשימים את המנטליות הישראלית בכל דבר שקורה ...
אני סתם נגד ההכללות ... (קשה לנו שאומרים כל החרדים וזה וזה )

אין כמו המנטליות הישראלית על כל צדדיה.
אין מה להיות עם רגשות נחיתות, בדיוק להפך.

 

[ארבע]

היו כמה תגובות כאלה ומסקרן אותי לדעת אם יש הבדל בין גברים לנשים בעניין הזה.
כשאני מקבלת מתנה, בהזדמנות הראשונה (בד"כ תוך כדי קיפול כביסה או שטיפת כלים) אני מרימה טלפון להגיד תודה.
אני לא צריכה הכנה נפשית, לא מתכננת מראש מה אני הולכת להגיד, פשוט בטבעיות מתקשרת ומביעה את הערכתי וממשיכה הלאה. אני לא עושה מזה עסק ואין בזה שום אי נעימות.
מעניין אם האי נעימות המדוברת היא ספציפית לגברים ולנשים יותר קל להתקשר להגיד תודה.

כמו שציינו - שיחת תודה גוררת כמעט תמיד שיח על הילד
ההורים כידוע מצפים שהמתנה תפעל את פעולתה ("שוחד"), והגם שחז"ל כתבו שאין מי שחסין בפני שוחד, קשה למשוחד להודות בכך, קשה לו עם האקט המודע הזה - הוא גלוי וידוע וניצב פה באופן מוחשי בדמות מתנה. יתכן שזה מה שמכניס את אי הנעימות לשיחה וגורם לקושי בביטוי הכרת התודה שהוא חש והרצון להודות על השי. וברמה פשטנית יותר - איך אני הולך לדבר עכשיו על קושי של הילד או ניתוב שלו למוטב כשהמתנה הזו עומדת מלפני? או שבכלל חשבו שאמורים לשחד אותי ואני לא אתייחס יפה לילד בלעדיה?