בקשה "אתה בכל מקרה נוסע" - "אתם - בכל מקרה יש לכם רכב"

מצב
הנושא נעול.

יוסי ב.ק

משתמש סופר מקצוען
זה מעניין שיש דברים שאנשים מרשים לעצמם לבקש יותר בקלות מדברים אחרים.
למשל, בעבר היה הרבה יותר מקובל לבקש סיגריה מאדם זר (נראה לי היום פחות מקובל, אולי בגלל המחיר, אולי בגלל כמות המעשנים או העובדה שיש הרבה יותר סיגריות אלקטרוניות או סיגריות לגלגול).
אבל אף פעם לא שמעתי את המשפט: "סליחה אחי, יש לך אולי בורקס?"

כנראה שזה מגיע מתפיסות חשיבתיות כמו "אתה בכל מקרה נוסע" ואז מרגישים יותר נוח לבקש. אבל באמת צריך לדעת שזה לא מתאים לכל אחד ולכל זמן.
 

BIZZARC- עשירה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
כל הפוסט הודיתי לה' שב"ה ב"ה ב"ה לא נגרמת לי כזו תחושה מהאנשים סביבי :)
(וותק מספיק רציני על הכביש)

אבל על הקטע הזה כן רציתי למחות.
כי כן. זה משפט נכון בהקשר הזה :)

בעלי הרכבים יותר גמישים ומעונינים להכניס שיקולים אחרים לבחירת מקום המפגש, ולא שיקול של מרחק הנסיעה אם הוא 15 דק' או 20 דק' ואם יש אוטובוס נח לשם.


ואז מגיע המשפט מחץ של אלו שלא מחזיקים רכב:

"אתם בכל מקרה יש לכם אוטו, אז תתחשבו בנו שנוכל להגיע לשם בקלות"


כ"כ משפט מעצבן ולא מתחשב!
 

פרוגמטי

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
D I G I T A L
לא.
אנשים מדברים פה על אנוכיות.
כשאתה נוסע לאותו מקום,
משלם את אותו כסף,
את אותו זמן,
אותו מאמץ,
שניים במחיר אחד.
מה העניין לתת לבני משפחה אחרים לסבול ?
יש עוד שיקולים בעולם לא רק מה שבעיניך היה יכול להוות שיקול אם וכאשר היית עומד באותה סיטואציה !!!
 

יאן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
משהו שכתבתי פעם ויש בו כדי ללמד.


דף בודד מיומנו של ישראל (29) אברך-קרית-סייפר בעליה של מכונית מהדגם הנכסף טאיוטה קורולה 2003 עם קילומטראז' נמוך.

*****

בעיקרון אני משתדל לעצור לכולם. למה לא. זאת אומרת לפעמים יש כאלה שאין לך חשק לעצור להם אבל אז אדרבה אני מחזק את עצמי שבזכות החסד הקב"ה יעזור שלא יהיה תיקונים והטסט יעבור בשלום כולל הזיהום אויר שתקע אותי פעם קודמת וכו'.

בבוקר אני לומד בליבוי חופץ בדברי יויסף ואחרי צהריים מיישיב בישיבה קטנה לנוער מתמודד בכפר רפאל ככה שיוצא לי די הרבה לסוע. כן. זה לא ממש משיב על שאלות בגמרא אלא יותר מפז"ח כלומר מפזר חום ואהבה לצעירים.
אקיצר, איפה הייתי? אה, כן.
בכניסה למודיעין עמדו שני ישיב'ע בוחרים משלנו, עם כובע וחליפה, אחד עומד ופושט ידו, וחברו מרוחק מעט כדי לא להלחיץ את הנהג. טכניקות של ותיקים. בהזדמנות אלמד.
מיד ראיתי שהם מישיבת שקדיה.
עצרתי. הם התקרבו ושאלו אם אני לכיוון דרום. אמרתי להם תכנסו ונקדם אותכם. בהמשך נראה.

עלו. מימיני מיכאל ומאחורי רפאל.

המיכאל שאל, אפשר לעשן כאן? משנענה בחיוב הושיט ידו לקופסת הסיגריות שלי, שלי! שלף הצית שאף ונשף עד שנמלא הבית עשן. הבטתי בו בתדהמה.

חברו מאחורי אוזני פתח בשיחת פלאפון קולנית.
מה נשמע? עליתם? אאוטלנדר? יפה. בטח תגיעו לפנינו. אנחנו ב...קצת ישן כזה. העיקר הלך מהר. נראלך נשאר משהו מארוחת צהריים? אם לא נלך ליוחאי. אתה חייב לי 23₪ זוכר? בלה בלה בלה.
הבטתי בו במראה והוא השיב לי בחיוך קורן.

המעשן סיים את הסיגריה ונפנה להביט סביבו.
אז מה? כל יום אתה נוסע בשעה הזו? בערך.
מזתומרת אתה גר בדרום או בקרית ספר? קרית ספר.
אה. ומה ישך בדרום? עבודה.
עבודה? יפה. אם אתה מחזיק רכב כנראה משלמים טוב. אחי בכולל ורק שוכר מסיטי קאר לפעמים. למה אתה באמת מחזיק רכב ולא שוכר גם? לא משתלם?

שתקתי.

אני נכנס פה, ביישוב הקרוב, הודעתי להם לפתע.
השניים נבהלו מעט. פה? ממש פה? זה מקום מת.
אולי עד חולדה לפחות?
לא. עד פה.
טוב. קבלו עליהם את הדין.
עצרתי בשוליים ודוממתי את הרכב.
חבר'ה, שניה, אמרתי.
עוד מעט פורים. מכירים את הכלל כל הפושט יד נותנים לו? ודאי, הנהנו בראשיהם. הלוא ת"ח הם.
יפה. ומה הפירוש? שכל הפושט יד- נותנים לו אבל הוא לא לוקח לבד.
המעשן השפיל מבט. חברו נראה נבוך.

נתתי להם להתבשל שניות ארוכות ואז התנעתי ואמרתי אני מגיע ממש קרוב לשקדיה. מתאים לכם?
מצוין!
חזרתי והשתלבתי בכביש. הנסיעה עברה בדממה.
לבסוף עצרתי והם יצאו כשאחד מהם לוחש "שכוייח" מבוייש.
זהו. עד כאן הסיפור ואני כותב אותו כתשובת המשקל לדרך בה נהגתי אני לשבת בטרמפים כמנהג בעלי בתים חשובים. והשם הטוב יכפר
 

אחת111

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
אפשר להשוות את זה לזה שאתם נוסעים לשבת והשכנים מבקשים את הדירה שלכם, אתם ממילא נוסעים, לא? אז מה אכפת לכם לעשות חסד ולתת את הדירה, דירה זה דבר שיש לכל אחד יותר קל להבין, האם זה מתאים לכם לתת? יש כאלו שיתנו בשמחה ויש כאלו שיותר קשה להם, תחשבו על זה
 

well

משתמש פעיל
כאחד שהיה פעם בעל רכב ועכשיו כבר לא, אני מצטרף לכל מה שאמרו לפני, ורק מוסיף שרק אחרי תקופה בלי רכב אני שם לב איזה רוגע יש לי בלי כל הבקשות והטובות שאני נאלץ לעשות לאנשים :
גם כאלו שמבקשים את הרכב רק באופן חד פעמי, ורק תברר לי אם יש לי ביטוח, ואולי תעשה לי ליום אחד, ואם לא אכפת לך גם להביא לי כסא בטיחות, וגם להראות לי איך קושרים אותו, וגם אחרי זה אני כמובן צריך לפרק את הכסא ולאחסן אותו, ובסוף הנסיעה ב12 בלילה אני צריך גם למצוא לו חניה ליד הבית שלי. ואם במקרה מתעורר לי צורך לרכב בלי שידעתי מראש? אז אני אסע באוטובוס והוא מבלה עם הרכב שקיבל חינם אין כסף, ואח"כ להתחיל לעשות לו חשבון מדוקדק לפי ק"מ כמה דלק לשלם [וגם להתחיל להתווכח איתו על 10 שקל !] .כבר עדיף לי לממן לו מונית ולסיים סיפור
וגם שכל פעם שצריך להגיע לאיזה מקום זה ברור שאני זה שצריך לאסוף את כל המשפחה, ולתאם זמן ומקום עם כל אחד, ולנהוג כל הדרך בפקקים, ולשמוע שאם לא ידעתי אין בעיה לסוע בכביש הזה על 130, ולחפש חניה אחרי שכולם כבר עמוק בתוך האירוע, ולתאם את זמן היציאה שלי עם כל המשפחה, ואח"כ לבקש מכל אחד תשלום על הדלק לאלו שממש מתנצלים שהם שכחו - האמת כבר יותר נוח לסוע באוטובוס ולהשאיר את הרכב בבית, רק חסר לי שהייתי עושה את זה.
וגם שבאופן קבוע כשאני נוסע לאיזה מקום בעיר (בני ברק) וזה ממש לא משנה מתי, אני צריך להעלות את כל אלו שבדרך [אני יודע שאפשר להגיד לא, אבל תכל'ס זה לא נעים], ולשמוע את כל הדיבורים שלהם בטלפון, ולדחות את כל השיחות שלי למועד מאוחר יותר כשתהיה לי פרטיות, ולתכנן מראש מסלול מדוקדק לאיפה אני בדיוק נוסע, ולעצור באמצע כביש מהיר לקול צפירות לחוצות מאחורי, ולקבל הערות על עוצמת וכיוון המזגן, וגם בקשות אולי במקרה אני יכול לסוע דרך ....
בקיצור, אני לא אגזים אם אומר שאלו חלק מהשיקולים שלי לא לקנות רכב יותר! לסוע באוטובוס ברוגע עם כל עם ישראל. וכן... אני לא מבקש טרמפים - בשביל זה יש מוניות/סיטיקאר. עולה לי הרבה פחות ממה שעלה לי להחזיק רכב בשעתו [כאחד שלא צריך רכב קריטי ליום יום].
 

מאל"ף ועד תג

עריכה | הגהה | עימוד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עימוד ספרים
עריכה תורנית
רק זווית אחת נוספת:
נכון שיש סיבות לכאן ולכאן וכמו שאומרים 'כולם צודקים', אבל:
אין שום הצדקה לבעל רכב שלעולם לא לוקח טרמפים
ואין שום הצדקה לטרמפיסטים שלעולם לא נוסעים במונית או באפשרויות אחרות.
ואגב, לבעלי הרכבים: בחובת הלבבות כותב שלפעמים אדם מקבל ממון בכדי לתתו לעני, ואם אינו מבין זאת, הקב"ה ייקח לו את הממון ויתנו לאחר ראוי ממנו.
ייתכן שקבלתם את הרכב מאת הקב"ה גם בכדי להסיע מדי פעם את שאר הילדים של הקב"ה, כולנו בני איש אחד נחנו, גם כשקר בתחנת האוטובוס ואתה ברכב מנמיך את החימום כי זה בדיוק על העיניים שלך, וזה פוגע בהנאה מהמוזיקה המתנגנת זה עתה. וגם כשחם מאוד בחוץ ואנשים 'חמים עליך', ואתה מתעצבן ברכב 'מי זה שהזיז את פתחי המזגן ממקומם הקבוע'? זה מגיע עכשיו רק למערות האף במקום לזווית המדוייקת של 166 מעלות היישר למרכז הפנים. תזכור את האלו שבתחנה ותחשוב שהקב"ה בוחן אותך ברגע זה אם אתה מיטיב להשתמש בפיקדון=רכב שניתן לך, אולי גם בשביל מטרה זו?!
נכון שיש אילוצים כמו שהיטיבו להרחיב כאן בהודעות למעלה, אך כאמור, מי שמכריז שלעולם אינו לוקח טרמפים בגלל אלף ואחת סיבות [חבל שהוא לא לוקח טרמפים, היה יכול לשפוך בפניהם את הגיגיו וסיבותיו...] מודיע בעצם שהוא מפקיע את עצמו מחסד שאין רבים כמותו.
וסתם נקודה למחשבה: ביחס לנאמר לעיל שהכנסת טרמפיסטים היא על חשבון בעלי הרכב עקב פלישה לפרטיות, לכלוך וכדו', הרי כל חסד הוא על חשבון הנותן. אם הנותן נהנה ממעשה החסד [ואין כוונתי הנאה רוחנית] היכן הראיה שעשה זאת בשביל השני ולא בשביל עצמו? וא"כ היכן הגבול? אם כל חסד שכרוך בוויתור מסויים לא בא בחשבון, היאך נהיה חלק מסימני ישראל, גומלי חסדים?!!
[אני בעל רכב אך זה לא רלוונטי למה שהעליתי].
 

טברייני

משתמש מקצוען
מעניין למה אתה כופה על עצמך את החסד הזה, אם אתה לא מרגיש טוב עם זה, חבל.
אני תמיד אבל תמיד, כשיש לי רכב אני יוצא מב"ב דייקא דרך הדלק לקחת בחורי ישיבה טרמפים,
וממירון דרך הכניסה הראשית, ובירשולים בכניסה, לראות אם מישהו צריך טרמפ,
בשבילי זה תענוג לשוחח בדרך עם בחורי ישיבה, לפעמים גם לשיר איתם, פשוט חווייה,
בגלל שפעמים בודדות נפלתי אם טרמפיסטים נעכסי'ם, אני לא יפסיד חוויות וחסד עצום לאחים שלי.
המשפט "כשיש לי רכב" מלמד שאין לכם רכב בקביעות, כך שזה לא ראיה לנושא הראשון באשכול, על ההטרדות שיש לנהג קבוע, וכן אין לכם את ההוצאות הכבדות של אחזקת רכב.
 

rubi

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
מוזיקה ונגינה
עימוד ספרים
רק זווית אחת נוספת:
נכון שיש סיבות לכאן ולכאן וכמו שאומרים 'כולם צודקים', אבל:
אין שום הצדקה לבעל רכב שלעולם לא לוקח טרמפים
ואין שום הצדקה לטרמפיסטים שלעולם לא נוסעים במונית או באפשרויות אחרות.
ואגב, לבעלי הרכבים: בחובת הלבבות כותב שלפעמים אדם מקבל ממון בכדי לתתו לעני, ואם אינו מבין זאת, הקב"ה ייקח לו את הממון ויתנו לאחר ראוי ממנו.
ייתכן שקבלתם את הרכב מאת הקב"ה גם בכדי להסיע מדי פעם את שאר הילדים של הקב"ה, כולנו בני איש אחד נחנו, גם כשקר בתחנת האוטובוס ואתה ברכב מנמיך את החימום כי זה בדיוק על העיניים שלך, וזה פוגע בהנאה מהמוזיקה המתנגנת זה עתה. וגם כשחם מאוד בחוץ ואנשים 'חמים עליך', ואתה מתעצבן ברכב 'מי זה שהזיז את פתחי המזגן ממקומם הקבוע'? זה מגיע עכשיו רק למערות האף במקום לזווית המדוייקת של 166 מעלות היישר למרכז הפנים. תזכור את האלו שבתחנה ותחשוב שהקב"ה בוחן אותך ברגע זה אם אתה מיטיב להשתמש בפיקדון=רכב שניתן לך, אולי גם בשביל מטרה זו?!
נכון שיש אילוצים כמו שהיטיבו להרחיב כאן בהודעות למעלה, אך כאמור, מי שמכריז שלעולם אינו לוקח טרמפים בגלל אלף ואחת סיבות [חבל שהוא לא לוקח טרמפים, היה יכול לשפוך בפניהם את הגיגיו וסיבותיו...] מודיע בעצם שהוא מפקיע את עצמו מחסד שאין רבים כמותו.
וסתם נקודה למחשבה: ביחס לנאמר לעיל שהכנסת טרמפיסטים היא על חשבון בעלי הרכב עקב פלישה לפרטיות, לכלוך וכדו', הרי כל חסד הוא על חשבון הנותן. אם הנותן נהנה ממעשה החסד [ואין כוונתי הנאה רוחנית] היכן הראיה שעשה זאת בשביל השני ולא בשביל עצמו? וא"כ היכן הגבול? אם כל חסד שכרוך בוויתור מסויים לא בא בחשבון, היאך נהיה חלק מסימני ישראל, גומלי חסדים?!!
[אני בעל רכב אך זה לא רלוונטי למה שהעליתי].

אני רוצה להבהיר לכל אלו שלא הבינו אותי
אני לא נגד טרמפיסטים, להיפך אני עוצר להם בחפץ לב כשאני יכול
אני נגד אלו שמזמינים מונית בחינם
ולא נח לי באלו שלא מבינים שלפעמים אני לא יכול לקחת, גם אם מדובר בקרוב משפחה
הרבה מהסיבות הוזכרו לעיל
ואני אישית עושה התנדבות בעזר מציון
 

אבא ל6

משתמש סופר מקצוען
]

:p:p:p:p:p:p:p:p:p:p:p:p:p
אולי כי אין אף אחד עם חפיסת בורקסים בכיס?
אפילו קרטיב יכול להיות בכיס..
וכפי שידוע המעייש'ה שהיה בחור שאכל להנאתו קרטיב ליד בית המדרש,
ולפתע הוא קולט בזוית עינו את ה"ראש ישיבה" מגיע,
מיד הבחורצ'יק הכניס את הקרטיב לכיס,
אבל כמובן הוא לא שם לב שראש הישיבה קלט..
והראש ישיבה מתחיל לשאול את הבחור על דא והא,
כשבכל טיפה שנוזלת הבחור זז באי נוחות...
ואין לי מושג איך התחלתי ללקק פה קרטיבים באמצע הנסיעה כאן בטרמפ...;)
 

אחת111

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
כאחד שהיה פעם בעל רכב ועכשיו כבר לא, אני מצטרף לכל מה שאמרו לפני, ורק מוסיף שרק אחרי תקופה בלי רכב אני שם לב איזה רוגע יש לי בלי כל הבקשות והטובות שאני נאלץ לעשות לאנשים :
גם כאלו שמבקשים את הרכב רק באופן חד פעמי, ורק תברר לי אם יש לי ביטוח, ואולי תעשה לי ליום אחד, ואם לא אכפת לך גם להביא לי כסא בטיחות, וגם להראות לי איך קושרים אותו, וגם אחרי זה אני כמובן צריך לפרק את הכסא ולאחסן אותו, ובסוף הנסיעה ב12 בלילה אני צריך גם למצוא לו חניה ליד הבית שלי. ואם במקרה מתעורר לי צורך לרכב בלי שידעתי מראש? אז אני אסע באוטובוס והוא מבלה עם הרכב שקיבל חינם אין כסף, ואח"כ להתחיל לעשות לו חשבון מדוקדק לפי ק"מ כמה דלק לשלם [וגם להתחיל להתווכח איתו על 10 שקל !] .כבר עדיף לי לממן לו מונית ולסיים סיפור
וגם שכל פעם שצריך להגיע לאיזה מקום זה ברור שאני זה שצריך לאסוף את כל המשפחה, ולתאם זמן ומקום עם כל אחד, ולנהוג כל הדרך בפקקים, ולשמוע שאם לא ידעתי אין בעיה לסוע בכביש הזה על 130, ולחפש חניה אחרי שכולם כבר עמוק בתוך האירוע, ולתאם את זמן היציאה שלי עם כל המשפחה, ואח"כ לבקש מכל אחד תשלום על הדלק לאלו שממש מתנצלים שהם שכחו - האמת כבר יותר נוח לסוע באוטובוס ולהשאיר את הרכב בבית, רק חסר לי שהייתי עושה את זה.
וגם שבאופן קבוע כשאני נוסע לאיזה מקום בעיר (בני ברק) וזה ממש לא משנה מתי, אני צריך להעלות את כל אלו שבדרך [אני יודע שאפשר להגיד לא, אבל תכל'ס זה לא נעים], ולשמוע את כל הדיבורים שלהם בטלפון, ולדחות את כל השיחות שלי למועד מאוחר יותר כשתהיה לי פרטיות, ולתכנן מראש מסלול מדוקדק לאיפה אני בדיוק נוסע, ולעצור באמצע כביש מהיר לקול צפירות לחוצות מאחורי, ולקבל הערות על עוצמת וכיוון המזגן, וגם בקשות אולי במקרה אני יכול לסוע דרך ....
בקיצור, אני לא אגזים אם אומר שאלו חלק מהשיקולים שלי לא לקנות רכב יותר! לסוע באוטובוס ברוגע עם כל עם ישראל. וכן... אני לא מבקש טרמפים - בשביל זה יש מוניות/סיטיקאר. עולה לי הרבה פחות ממה שעלה לי להחזיק רכב בשעתו [כאחד שלא צריך רכב קריטי ליום יום].
וואו מזכיר לי סיפור שהיה לבעלי הוא לקח רכב עם חברים הוא היה הנהג והכרטיס אשראי על שמו, כשהגיעו למקום כולם ירדו ובעלי הלך לחפש חניה, עד שהוא מצא האירוע(אירוע קצר של 20 דקות) הסתיים ולא רק שהוא לא הספיק את האירוע שבשבילו ארגן את הכול הרכב איכשהו קיבל שריטה בחניה, ואנחנו היינו צריכים לשלם 500 שקל לתקן את השריטה, בעלי ניסה לדבר בעדינות עם אחד המשתתפים והוא אמר לו שיבדוק לא קרה כלום ואנחנו נשאנו בכל הנזק, באמת מרגיז מאד:mad:
 

אחת111

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
אפילו קרטיב יכול להיות בכיס..
וכפי שידוע המעייש'ה שהיה בחור שאכל להנאתו קרטיב ליד בית המדרש,
ולפתע הוא קולט בזוית עינו את ה"ראש ישיבה" מגיע,
מיד הבחורצ'יק הכניס את הקרטיב לכיס,
אבל כמובן הוא לא שם לב שראש הישיבה קלט..
והראש ישיבה מתחיל לשאול את הבחור על דא והא,
כשבכל טיפה שנוזלת הבחור זז באי נוחות...
ואין לי מושג איך התחלתי ללקק פה קרטיבים באמצע הנסיעה כאן בטרמפ...;)
המעשה מסופר על ר' גד'ל אייזנר משגיח בישיבת חידושי הרי"ם גור
 
נערך לאחרונה ב:

וויינער יואל

משתמש מקצוען
עם ישראל ניכר באחד מסימניו, "גמילות חסדים", ופירושו שאני נותן משלי לחבר שלי, גם אם זה נהנה וזה "חסר".
וזה כלול גם במצות צדקה ובואו נזכור שצדקה תציל ממות וכולנו יודעים כמה רחמים צריך בכביש

אבל, זה לא אומר שתמיד אפשרי
אני אקח לדוגמא אוספי צדקה בבית כנסת, שמבקשים כסף שלי ואני נותן לו, אז האם הוא יכול להתעצבן עלי שאני לא נותן לו ובכל זאת לפעמים אני נותן, ואם אני לא נותן אני לא צריך להתנצל בפניו,
ולצערינו יש כאלה שעושים לך פרצוף חמוץ (ושלא לדבר על אלה שגם מתלוננים, ויש כאלה)

כך גם בעניין הטרמפים, אני אישית לא היה לי רכב עד לפני כמה שנים, ואני יודע את הקושי של האוטובוסים וכו'.........
וכמו כולם, אמרתי לעצמי שבל"נ אני אם יהיה לי רכב אני יעצור לכולם....
אבל.................... היום שאני נוהג, אני מבין את אלה שלא עוצרים

אני אישית עוצר לקחת טרמפים, ואפילו לוקח בחשבון לעבור דרך טרמפידה כדי שאוכל לקחת טרמפים, וזה אחרי שכבר עברתי קצת סבל מכמה וכמה טרמפסטים,
(לשם דוגמא פעם עצרתי לקחת טרמפ ותוך שהדלת פתוחה היה שמה ריב מי חיכה קודם לטרמפ....... עד שסיימו כבר הייתי יכול להיות בבית ולעשות חסד עם אשתי והילדים שמחכים לי בבית על הקצת זמן שנשאר לי להיות איתם)
וכל זה במידת האפשר, ואם זה לא אפשרי אז לא, ואני לא מתנצל בפני אף אחד, ואני אפילו מנופף לחברים לשלום ועובר אותם, ואלה שמכירים אותי גם מבינים אותי במאה אחוז.
ולצערי הרב יש כאלה שלא מבינים,
אני יכול להוציא ספר מכל הסיפורים של הטרמפים שלי, גם מהצד הטוב וגם .......................
אבל כן חשוב להדגיש ולתת להבין לטרמפסטים, שכל מילה טוב מוסיפה, אפילו רק תודה רבה, וכמובן גם כל ההתנהגות וכו'

וגם לחברים ובני משפחה שמבקשים להצטרף וכו',
מותר לבקש עזרה וחסד, אבל צריך לעשות את זה בדרך הנכונה, יש כאלה שמבקשים בנימוס ונותנים לך בקלות לסרב, ויש כאלה שמוציאים לך את המרה לסרב לא לפני שאתה צריך לתת להם דוח מדויק לאן אתה הולך את מי לוקח מה יש לך איתו וכו', וד"ל

ראיתי פעם בספר מישהו שמקצה מאמר שלם על לדון לכף זכות לאלה שלא לקחו אותך לטרמפ, והוא נותן שמה הרבה אופציות.
אני רוצה לשתף באחד מהמקרים שהיו לי והשאר זה מובן
היתה תקופה שאשתי עבדה פעם בשבוע בשעות הערב, וככה יצא לי שאם אני מאחר מהעבודה בגלל פקקים או סידורים וכו', לא הייתי פוגש אתה עד למחרת אחרי העבודה (אני מתפלל בנץ ויוצא לעבודה שזה קצת רחוק מהבית [וזה הסיבה שיש לי רכב] וחוזר אחה"צ)
ואז הייתי משוחח אם אשתי בטלפון [עם דיבורית כמובן] במהלך הנסיעה הביתה.
ואת כל התגובות שקיבלתי על זה שאני נוסע לבד ברכב ולא עוצר לטרמפים וכו' אין כאן מקומו להאריך ומי שעבר את זה מבין את זה.

בכל אופן אני לא מתחרט על חסד שעשיתי, ולפעמים זה רק היצר הרע שרוצה להקשות לנו על המצוה הזאת שהיא גדולה מאד, ולפום צערא אגרא.
 

יחשבאף

משתמש מקצוען
אני הייתי בסיטואציה מאוד קשה...
חזרנו מחו"ל ואיתנו במטוס היו זוג שגר ברחוב לידינו.
אנחנו החנינו את הרכב בחניון של נתב"ג וכשהם ראו אותנו הולכים לכיוון החניון שאלו אם יכולים להצטרף.
אמרנו שלא כי אנחנו אמורים לעצור באיזה מקום בדרך הביתה.
ואכן היתה לנו עצירה קטנה בדרך הביתה, משהו שלא רצינו שכולם ידעו.
הבעיה היא שהעצירה לקחה בדיוק שבע וחצי דקות והם שנסעו במונית הגיעו יחד איתנו.
הם כל כך נפגעו שלא רצינו לקחת אותם...
עד כדי כך שהיתה תקופה שרצינו למכור את הדירה שלנו והם חיפשו דירה והדירה שלנו התאימה להם אבל הם אמרו למתווך שלא רוצים לקנות מאיתנו כי אנחנו אנשים לא ישרים!!!
הלו!!!
היינו חייבים לכם משהו?
גם אם לא היתה לנו העצירה בדרך הביתה לא היינו חייבים לקחת אתכם אבל עד כדי כך!!!
מאז יש לי טעם מאוד מר בפה ויותר קשה לי בשמחה לומר לבעלי שיקח אנשים שאנחנו לא מכירים באופן אישי.
משתדלת להתעלות על עצמי אבל בפנים עדיין לפעמים קשה לי.
ודרך אגב, כשאנחנו נוסעים יחד בעלי מקפיד לא לקחת טרמפיסטים בכלל, רק בני משפחה.
הוא אומר שזה ממש לא צנוע שגבר זר יעלה לרכב ויסע במיוחד שזה הזמן שלו איתי (שגם ככה הוא די נדיר...), וגם על זה אנחנו מקבלים פרצופים...
 

ההדר שבהדר

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אני מחזיק אוטו כל השנה ומשלם עליו הרבה כסף כל השנה גם בשביל הדברים הללו

לא רוצים להחזיק אוטו כל השנה? זכותכם
כל האשכול פה נכון ויפה, יש אנשים שלא יודעים איך להתנהג ויש כאלה שכן, יש כאלה שנוח להם ויש כאלה שלא. אבל המשפט הזה זה משפט של שבע שלא יבין את הרעב...
לא רוצים להחזיק אוטו. זה נשמע שכל מי שרוצה להחזיק אוטו מחזיק, וכל השאר פשוט לא רוצים או רוצים לנצל אחרים, זהו שלא יש הרבה אנשים שמאוד מאוד רוצים אוטו משלהם ונמאס להם כל פעם לנסות להשיג טרמפ, רכב, לשכור רכב, וכו' אבל וכאן מגיע האבל הגדול לא לכולם יש אפשרות ועובר עוד חודש ורוצים מאוד, ועוד חודש ורוצים מאוד, אבל הח-ן לא מאפשר את זה (לא לקנות ולא להחזיק רכב באופן קבוע) ואז באי נעימות גדולה הם צריכים לצאת לאיזה אירוע, אין תחבורה ציבורית זמינה לשם או שבשעות שאין תחבורה ציבורית ולא נעים והם נגשים לבקש מהשכן/חבר/אח/גיס טרמפ/רכב וכו', וכל עזרה בענין זה הצלה ענקית בשבילהם...
 

חרדי קטן!!!

משתמש צעיר
עריכה תורנית
גם כאחד שאין לו רכב אני מאד מזדהה עם כל הנכתב, ואני באמת משתדל כשאני אורח להרגיש כאורח ולא כבעה"ב.
אבל אם כבר.. רציתי רק להוסיף עוד כיון
בקיצור: פעם אני צריך להגיע מטבריה לירושלים, ידעתי על גיס שנמצא באיזור הצפון, שאלתי אם מגיע לאיזור שלי, אמר שהוא יכול לקחת אותי בדרך ושאני יחכה לו בצומת הזה בשעה הזאת, טוב הגעתי לשם בשעות אחה"צ בשמש וכו' וחיכיתי לו המון המון זמן. אני לא מתלונן כי הוא לא חייב לי כלום, אבל גם אני לא חייבתי אותו לקחת אותי, אבל אם כבר אמרת לי שאתה יכול ומתי שאתה מגיע בבקשה תשתדל להגיע בזמן, ולא להרגיש אני הרי עושה לו טובה אז מותר לו לחכות לי שעתיים....
בקיצור כל אחד צריך לחשוב גם על הצד השני, וכן גם צריך לדעת אם לא נוח לך תגיד אני לא יכול, הרבה פעמים הטרמפיסט יעדיף לנסוע עם אוטבוס במקום להסתובב בעוד 5 מקומות בדרך.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  107  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה