אבא של ...
משתמש פעיל
אני חושב שהיית טיפונת של הגזמהזהו סיימתי
אני חושב שהיית טיפונת של הגזמהזהו סיימתי
אני חושב שהמסר הוא לדעת איך לבקשרק לחדד את נושא הפרטיות לפעמים זה לא לותר בגלל חסד וכד
לפעמים אם לא היה את הפרטיות לא הייתי נוסעת!!!
אצלינו במשפחה מאוד מקובל לקחת אחים וכד ולהציע לבד כשיש שמחה
ואנחנו עוצרים לטרמפים הרבה
אבל יש מקום מכבד גם למשפטים בנוסח היום לא נוכל יש לנו סידורים ועצירות וכל אחד מבין
אני מקדימה מראש אם זה קורה מתקשרת למי שאני יודעת שמצפה שניקח אותו ואומרת שאין מצב בשביל למנוע אי נעימות
דוגמאותלא מדברת על חתונות /שבע ברכות של אחים או משפחה קרובה שתמיד נוסעים)
אני עובדת בערב מהבית והעבודה כוללת גם טלפונים אם יש לי חתונה מחוץ לעיר ובעלי נוסע אני מצטרפת אליו רק במקרה שאוכל לנצל את השעה הלוך חזור לעבודה נטו (מכינה מראש יומן טלפונים בטריה מוטענת)
מי ישלם לי על שעתיים עבודה שהתבזבזו כי ??
הייתם מבקשים ממישהוא לותר על שעתיים עבודה בשביל חסד?
גם פרטיות לפעמים מתוכננת מראש
היה אירוע מסוים במרחק שעתיים נסיעה, אין מצב שבעלי יפסיד שיעור ערב וחברותא (לא אירוע חובה) אבל היה נושא
מסוים שרצינו לדבר ולנתח תיכננו לצאת בשבילו לפארק שקט
פתאום אמרנו מצוין ניסע לאירוע אני אפסיד עבודה בעלי שיעור נטו בשביל זמן הנסיעה
נו אז נראה לכם הגיוני לצרף טרמפיסטים??
היו פעמים שתיכננתי להצטרף לבעלי וכשראיתי שיש טרמפים שאין ברירה אלא לקחת נשארתי בבית
ושוב בכללי ודי שמותר וצריך ומקסים לוותר על נוחיות תלוי מתי ואיך
תלמדו לבקש בנעימות לא להכריח ולהבין כשמראים אי נוחות
ובעלי הרכבים לא להחמיץ פנים אלא לתת הרגשה מצוין שאתה מבקש היום /מחר לא מסתדר אני מצטער מאוד אבל אל תהסס לבקש שוב בבוקר/בערב/בדר"כ זה בסדר
תפרטו מה נוח לכם מתי אפשרי וכו
אולי שמישהו ייקח את העסק לידיים ויפתח אשכול תיווך בן נהגים שרוצים לערור תמורת תשלום סמלי לאנשים שרוצים לנסוע ולשלם תשלום סמלי
לא חשבתיזה לא הכסף. זה הבקשה להבנה כשאנחנו לא יכולים.
כשאפשר, לא נמכור את זה בשביל כסף
למרות שמהצד השני, בהחלט מנומס ומתבקש להציע מה שחסכנו..
כל מילה פנינה.מילת המפתח בכל הנושא = ה י ד ב ר ו ת ! ! !
ההידברות קריטית לשלום בית, לשלום בין חברים ובמשפחה.
מרעיש לך בטרמפ תדע לומר בחיוך ובנימוס = אני מעדיף כעת שקט.
לא נח לך לקחת בן משפחה = אמור באדיבות - הייתי שמח מאד לקחת אותך אך מסיבות אישיות איני יכול.
פשוט צריך לפתח אוצר מילים - אין צורך בכעס, אין צורך בהתפוצצות על... תדעו לדבר, להיות גלוי, אפשר לומר כל ביקורת או כל סירוב עם גב זקוף ובחיוך, באדיבות ובנימוס, אין צורך ללמוד דיפלומטיה, הדבר הכי גרוע הוא לאגור כעסים ועצבים.
הטרעמפיסט יוצא מהרכב אפשר לבקש ממנו מראש - סגור את הדלת בעדינות, חזק זה מפריע לי.
אפשר גם לאתגר את עצמכם לעשות חסד אפילו שזה לא נח כל כך - הקב"ה עושה לנו חסדים ונותן דברים טובים גם שאנחנו לא מתנהגים בנימוס ... גם שאיננו ראויים... אפשר אפילו לבקש לאחר עשיית החסד המאתגר הזה, בקשה מהקב"ה על כל מיני דברים... אולי אם אני יוצא מהנוחות של עצמי, יש סיכוי שהקב"ה יעשה לפנים משורת הדין...
קיים כבר בפריפריותאולי שמישהו ייקח את העסק לידיים ויפתח אשכול תיווך בן נהגים שרוצים לערור תמורת תשלום סמלי לאנשים שרוצים לנסוע ולשלם תשלום סמלי
מזדהה על כל מילה (כבעל רכב),"אתה בכל מקרה נוסע" - "אתם בכל מקרה יש לכם רכב"
2 משפטים שאני כבעל רכב לא מצליח להכיל.
שעת צהריים הטלפון מצלצל, על הקו ידידי ר' מהרחוב הסמוך,
"תגיד אתה נוסע לחתונה היום של..... ?"
"אויש ממש שכחתי מזה" "האמת שעוד לא יודע", אני עונה לו
"אם תסע אני אשמח להצטרף אליך" הוא אומר לי
19:00: מתקשר שוב: "נו, אתה נוסע"
"אני נוסע, בעז"ה" עונה לו
"אה יופי מצויין אפשר להצטרף?"
"כן. אני יוצא ב21:30"
19:30: "תגיד, אכפת לך אם שכן שלי יצטרף גם?"
21:25: "איפה לחכות לך"? "יש מצב שאתה נכנס ימינה בקטנה, ומשם תחתוך מיד החוצה"
22:00: אנחנו יורדים באולם לא לפני סיבובים של למצוא חניה. וידידי ר' שואל:
"תגיד מתי אתה יוצא? אתה נשאר הרבה זמן? תוכל לשים לי צינתוק שאתה יוצא?"
22:35: צינתוק לר' – והמתנה ליד האוטו, אך ר' בושש לבוא
22:40: הלו. הלו. רגע יש כאן רעש מהתזמורת אתה יוצא?
מה יוצא, אני כבר 5 דקות ליד האוטו מחכה לך
אהה סליחה לא שמתי לב שצינתקת. אני מחפש את שכן שלי ומיד באים
23:05 ר' יורד מהאוטו לא לפני שהוא מחלק ברכות מכאן ועד אנטארקטיקה,
וצועד לביתו שבע, מדושן עונג ושמח על הטרמפ המוצלח שהוא קיבל מהבית עד הבית
וב"ה במקום לנסוע באוטובוס בתוספת של עוד שעה, מזיע ועייף, הוא מגיע לביתו שליו ורגוע.
טוב, נכון
הסצנה הזאת לא בדיוק מתרחשת כל יום, אבל בגדול זאת ההרגשה
ולפני שצועקים עלי מה עם חסד? מה עם לעשות טרמפ?
אז זהו שלא
אני מאוד אוהב לקחת טרמפים שאני יכול, אבל אני אוסף אותם מהרחוב על הדרך ובד"כ שותקים לעצמם רוב הנסיעה [יש כאלה שלא]
אין טלפונים לפני ואין טלפונים אחרי, ואין להם שום דרישות
[אפשר להגביר את המזגן? / אפשר להנמיך את המוזיקה / תדליק חדשות נשמע מה הנייעס?]
ועוד משהו חשוב -
למה אם אני "נוסע בכל מקרה" זה אומר שאני צריך לשלם לך את הנסיעה?
מה אם איזה תשלום קטן השתתפות, הרי את ה 10 שקלים שהיה עולה לו באוטובוס "בכל מקרה", הוא השאיר אצלו בכיס.
אני לא דורש את התשלום הזה, אבל לפחות אתה תציע לי ואני אבחר אם לקחת או לא,
מספיק שאני עושה את הנסיעות הללו 5 פעמים בחודש כפול 30 שקלים לנסיעה,
למה אני צריך כל פעם להיות המארח בחינם של כל המצטרפים?
בשביל כל אחד זה 10 שקלים, אבל בשבילי הם 30-40 שקלים לנסיעה.
אני לא מחזיק אוטו "בכל מקרה", הבכל מקרה הזה נלקח בחשבון בקניית הרכב,
ונועד גם לאותם נסיעות שאני נוסע "בכל מקרה",
כי לא נח לי לנסוע שעה וחצי באוטובוס.
אז בפעם הבאה שאתם מבקשים טרמפ,
אל תשכחו להציע בנימוס השתתפות קטנה, לא בטוח שאקח ממך, אבל זה ישפר את ההרגשה, ויחייב גם אותך קצת.
ועוד אחד –
מכירים את הניסיון קביעת מפגש חול המועד של המשפחה?
טלפונים ומיילים הלוך ושוב על היום והשעה, ולבסוף אחרי שיוצא עשן לבן
מגיעים לדון על מיקום המפגש עצמו.
בעלי הרכבים יותר גמישים ומעונינים להכניס שיקולים אחרים לבחירת מקום המפגש, ולא שיקול של מרחק הנסיעה אם הוא 15 דק' או 20 דק' ואם יש אוטובוס נח לשם.
ואז מגיע המשפט מחץ של אלו שלא מחזיקים רכב:
"אתם בכל מקרה יש לכם אוטו, אז תתחשבו בנו שנוכל להגיע לשם בקלות"
כ"כ משפט מעצבן ולא מתחשב!
אני מחזיק אוטו כל השנה ומשלם עליו הרבה כסף כל השנה גם בשביל הדברים הללו
לא רוצים להחזיק אוטו כל השנה? זכותכם
אבל למקרים החד פעמיים הללו, אולי תזכרו שאני משלם את זה כל הזמן, אז אתם לא תוציאו פעם בשנה 100 ₪ על מונית ותגיעו בנוחות ובקלות?
זהו סיימתי
מצטרף ל-כ-ל מילה"אתה בכל מקרה נוסע" - "אתם בכל מקרה יש לכם רכב"
2 משפטים שאני כבעל רכב לא מצליח להכיל.
שעת צהריים הטלפון מצלצל, על הקו ידידי ר' מהרחוב הסמוך,
"תגיד אתה נוסע לחתונה היום של..... ?"
"אויש ממש שכחתי מזה" "האמת שעוד לא יודע", אני עונה לו
"אם תסע אני אשמח להצטרף אליך" הוא אומר לי
19:00: מתקשר שוב: "נו, אתה נוסע"
"אני נוסע, בעז"ה" עונה לו
"אה יופי מצויין אפשר להצטרף?"
"כן. אני יוצא ב21:30"
19:30: "תגיד, אכפת לך אם שכן שלי יצטרף גם?"
21:25: "איפה לחכות לך"? "יש מצב שאתה נכנס ימינה בקטנה, ומשם תחתוך מיד החוצה"
22:00: אנחנו יורדים באולם לא לפני סיבובים של למצוא חניה. וידידי ר' שואל:
"תגיד מתי אתה יוצא? אתה נשאר הרבה זמן? תוכל לשים לי צינתוק שאתה יוצא?"
22:35: צינתוק לר' – והמתנה ליד האוטו, אך ר' בושש לבוא
22:40: הלו. הלו. רגע יש כאן רעש מהתזמורת אתה יוצא?
מה יוצא, אני כבר 5 דקות ליד האוטו מחכה לך
אהה סליחה לא שמתי לב שצינתקת. אני מחפש את שכן שלי ומיד באים
23:05 ר' יורד מהאוטו לא לפני שהוא מחלק ברכות מכאן ועד אנטארקטיקה,
וצועד לביתו שבע, מדושן עונג ושמח על הטרמפ המוצלח שהוא קיבל מהבית עד הבית
וב"ה במקום לנסוע באוטובוס בתוספת של עוד שעה, מזיע ועייף, הוא מגיע לביתו שליו ורגוע.
טוב, נכון
הסצנה הזאת לא בדיוק מתרחשת כל יום, אבל בגדול זאת ההרגשה
ולפני שצועקים עלי מה עם חסד? מה עם לעשות טרמפ?
אז זהו שלא
אני מאוד אוהב לקחת טרמפים שאני יכול, אבל אני אוסף אותם מהרחוב על הדרך ובד"כ שותקים לעצמם רוב הנסיעה [יש כאלה שלא]
אין טלפונים לפני ואין טלפונים אחרי, ואין להם שום דרישות
[אפשר להגביר את המזגן? / אפשר להנמיך את המוזיקה / תדליק חדשות נשמע מה הנייעס?]
ועוד משהו חשוב -
למה אם אני "נוסע בכל מקרה" זה אומר שאני צריך לשלם לך את הנסיעה?
מה אם איזה תשלום קטן השתתפות, הרי את ה 10 שקלים שהיה עולה לו באוטובוס "בכל מקרה", הוא השאיר אצלו בכיס.
אני לא דורש את התשלום הזה, אבל לפחות אתה תציע לי ואני אבחר אם לקחת או לא,
מספיק שאני עושה את הנסיעות הללו 5 פעמים בחודש כפול 30 שקלים לנסיעה,
למה אני צריך כל פעם להיות המארח בחינם של כל המצטרפים?
בשביל כל אחד זה 10 שקלים, אבל בשבילי הם 30-40 שקלים לנסיעה.
אני לא מחזיק אוטו "בכל מקרה", הבכל מקרה הזה נלקח בחשבון בקניית הרכב,
ונועד גם לאותם נסיעות שאני נוסע "בכל מקרה",
כי לא נח לי לנסוע שעה וחצי באוטובוס.
אז בפעם הבאה שאתם מבקשים טרמפ,
אל תשכחו להציע בנימוס השתתפות קטנה, לא בטוח שאקח ממך, אבל זה ישפר את ההרגשה, ויחייב גם אותך קצת.
ועוד אחד –
מכירים את הניסיון קביעת מפגש חול המועד של המשפחה?
טלפונים ומיילים הלוך ושוב על היום והשעה, ולבסוף אחרי שיוצא עשן לבן
מגיעים לדון על מיקום המפגש עצמו.
בעלי הרכבים יותר גמישים ומעונינים להכניס שיקולים אחרים לבחירת מקום המפגש, ולא שיקול של מרחק הנסיעה אם הוא 15 דק' או 20 דק' ואם יש אוטובוס נח לשם.
ואז מגיע המשפט מחץ של אלו שלא מחזיקים רכב:
"אתם בכל מקרה יש לכם אוטו, אז תתחשבו בנו שנוכל להגיע לשם בקלות"
כ"כ משפט מעצבן ולא מתחשב!
אני מחזיק אוטו כל השנה ומשלם עליו הרבה כסף כל השנה גם בשביל הדברים הללו
לא רוצים להחזיק אוטו כל השנה? זכותכם
אבל למקרים החד פעמיים הללו, אולי תזכרו שאני משלם את זה כל הזמן, אז אתם לא תוציאו פעם בשנה 100 ₪ על מונית ותגיעו בנוחות ובקלות?
זהו סיימתי
אני התיחסתי לסוגיה אחרת. לא רוצה להתיחס לכל פרט.
אבל בעיני ריבוי הסוגיות והתלונות מלמד משהו.
לכל אחד יש בחירה איפה לעשות חסד ולהתחשב וזה באמת לא חיב להיות עם הרכב. אבל בכל אופן פוסט כל כך מרוכז באגוצנטריות הוא קצת קשה לקריאה בעיני.
אני לא אומרת שהכל דבש וגם לי קרה שמישהו שעלה עלי טרמפ קצת פגע בנוחות ועצבן אותי. אבל מנגד כל כך הרבה פעמים אנשים נעזרו והודו והשתדלו לא להכביד, ואמרו אין צורך תורידי אותנו כאן ונסתדר וכו' וכו'. בעיני הפוסט פשוט מנפח למימדים לא נעימים תופעה שמותר לסלוח עליה. מקסימום ללמוד להעמיד קצת גבולות כשמישהו בקרבתך נסחף.
כבעלת רכב. קצת נסחפת. לא קרה כלום אם תיקח מישהו על הדרך. אנחנו עושים את זה בכיף, אפילו מציעים.
כשלא מתאים-אומרים לא מתאים. לא מתנצלים.
גדלתי בבית בלי רכב, לפעמים זה סיוט!
זה לא סותר שצריך לבקש בנימוס ולא בתחושה של "מגיע לי".
משפט נכון מאד.
בכל מקרה יש לנו אוטו ונתחשב באלו שבאים בתחצ על טפם וחבילותיהם. ואם אין תחבורה ציבורית עד למקום המפגש מותר גם לסיע בהקפצה קלה מהתחנה הסמוכה.
נראה לי המינימום המתבקש. אם באחים ובמשפחה הקרובה ביותר לא נצליח להתחשב אז בכלל מה נשאר.
וזה רק מדגם מיצג למה שאני חושבת על הפוסט כולו. וכן אני מחזיקה רכב.
אני בעל רכב
מבקש מהטרמפיסטים הפוטנציאלים תושיטו אצבע בצורה ברורה ונראית
ולא להושיט את היד כלפי מטה כאילו אתם מתביישים במשהו
וגם תעצרו בזמן ולא בדיוק כשאני חולף על פניכם כי לא תמיד ניתן להתארגן לעצירה
ואם אני מסמן לכם אצבע כלפי מטה כאומר שאני עוצר באזור נא לא לנפנפף את האצבע בחוזקה
ואם עצרתי לכם אז
א. נא לחגור
ב. נא לא לשוחח בטלפון בטח לא לנסות להשכיב את הילדים לישון דרך הטלפון
ג. אין צורך להתעניין מי אתם קצת שקט לא יזיק
ד. נא לא לנסות לשנות את מסלול הנסיעה של הנהג (אכפת לך לנסוע לרמות ג דרך רמות א)
אגב, חבר שלי פעם עצר טרמפ רכב של ח''ק, הנ''ל סימן לו באצבעו כלפי מעלה...
אני רוצה להבהיר לכל אלו שלא הבינו אותי
אני לא נגד טרמפיסטים, להיפך אני עוצר להם בחפץ לב כשאני יכול
אני נגד אלו שמזמינים מונית בחינם
ולא נח לי באלו שלא מבינים שלפעמים אני לא יכול לקחת, גם אם מדובר בקרוב משפחה
הרבה מהסיבות הוזכרו לעיל
ואני אישית עושה התנדבות בעזר מציון
מצטרף ל-כ-ל מילה
כבעל רכב שאוהב לעשות חסדים...
בנימה אישית, ודוקא כאחד שגם מזדהה עם הרגשות שלך, אני גם לא מדי אוהב את השיח הזה, להרבות בסיפורים על אותם הנצלנים (למרות שכל הטענות עליהם נכונות), משתדל להרבות לעצמי בתיאורים עד כמה הם באמת צריכים את החסד הזה (זה גם נכון), ושוב פעם, לא כי הם אלו שנותנים לי את ההרגשה שאני חייב, אלא בשביל עבודת המידות שלי.
רק לחדד את נושא הפרטיות לפעמים זה לא לותר בגלל חסד וכד
לפעמים אם לא היה את הפרטיות לא הייתי נוסעת!!!
אצלינו במשפחה מאוד מקובל לקחת אחים וכד ולהציע לבד כשיש שמחה
ואנחנו עוצרים לטרמפים הרבה
אבל יש מקום מכבד גם למשפטים בנוסח היום לא נוכל יש לנו סידורים ועצירות וכל אחד מבין
אני מקדימה מראש אם זה קורה מתקשרת למי שאני יודעת שמצפה שניקח אותו ואומרת שאין מצב בשביל למנוע אי נעימות
דוגמאותלא מדברת על חתונות /שבע ברכות של אחים או משפחה קרובה שתמיד נוסעים)
אני עובדת בערב מהבית והעבודה כוללת גם טלפונים אם יש לי חתונה מחוץ לעיר ובעלי נוסע אני מצטרפת אליו רק במקרה שאוכל לנצל את השעה הלוך חזור לעבודה נטו (מכינה מראש יומן טלפונים בטריה מוטענת)
מי ישלם לי על שעתיים עבודה שהתבזבזו כי ??
הייתם מבקשים ממישהוא לותר על שעתיים עבודה בשביל חסד?
גם פרטיות לפעמים מתוכננת מראש
היה אירוע מסוים במרחק שעתיים נסיעה, אין מצב שבעלי יפסיד שיעור ערב וחברותא (לא אירוע חובה) אבל היה נושא
מסוים שרצינו לדבר ולנתח תיכננו לצאת בשבילו לפארק שקט
פתאום אמרנו מצוין ניסע לאירוע אני אפסיד עבודה בעלי שיעור נטו בשביל זמן הנסיעה
נו אז נראה לכם הגיוני לצרף טרמפיסטים??
היו פעמים שתיכננתי להצטרף לבעלי וכשראיתי שיש טרמפים שאין ברירה אלא לקחת נשארתי בבית
ושוב בכללי ודי שמותר וצריך ומקסים לוותר על נוחיות תלוי מתי ואיך
תלמדו לבקש בנעימות לא להכריח ולהבין כשמראים אי נוחות
ובעלי הרכבים לא להחמיץ פנים אלא לתת הרגשה מצוין שאתה מבקש היום /מחר לא מסתדר אני מצטער מאוד אבל אל תהסס לבקש שוב בבוקר/בערב/בדר"כ זה בסדר
תפרטו מה נוח לכם מתי אפשרי וכו
חזק..
אהבתי את ההומור
הכן אני אומר שכשאני יכול ואני לוקח טרמפ זה ממש כיף לעשות חסד
אני רק אומר שגם אלו שאין להם רכב צריכים לחשוב לו אתם היה לכם רכב האם הייתם לוקחים את הטרמפיסט בכל מצב..
הזדהתי.
כבעלת רכב, אני משתדלת מאד לעזור, וכאחת שלא היה לה כזה, יודעת מה זה בלי.
לקחת 'טרמפ' זה לא על הדרך, זה אומר שבמקום זמן שקט עם עצמך, או לשיחות אישיות בטלפון, אתה צריך להיות מנומס למישהו ולוותר על שעת עבודה טלפונית..
גילוי נאות- אני מאד משתדלת לקחת, חסד אמיתי. אבל לחלוטין מבינה את מי שלא לוקח.
מוסיפה נקודה נוספת "תוכלי להקפיץ אותי ל.." "תוכלי לנסוע להביא את".. כי יש לך רכב וזה ממש קצר בנסיעה..
ומה עם זמן ודלק (שעולה כסף לא קטן, תתפלאו!) וכח??? לפעמים אני חושבת בלב שאני מעדיפה לשלם להם על מונית..
מעניין למה אתה כופה על עצמך את החסד הזה, אם אתה לא מרגיש טוב עם זה, חבל.
אני תמיד אבל תמיד, כשיש לי רכב אני יוצא מב"ב דייקא דרך הדלק לקחת בחורי ישיבה טרמפים,
וממירון דרך הכניסה הראשית, ובירשולים בכניסה, לראות אם מישהו צריך טרמפ,
בשבילי זה תענוג לשוחח בדרך עם בחורי ישיבה, לפעמים גם לשיר איתם, פשוט חווייה,
בגלל שפעמים בודדות נפלתי אם טרמפיסטים נעכסי'ם, אני לא יפסיד חוויות וחסד עצום לאחים שלי.
ביקשו פה לאזן!
אני כבעל רכב בהווה וכצרכן טרמפים בעבר שמח מאד מאד לעצור לטרמפים! זוכר את הרגעים שאתה עומד בוש ונכלם ומחכה לטרמפ ומזיע/קופא וממלמל פרקי תהילים שיתן ה' בלב מישהו שיעצור לי....
לפעמים אפילו מקווה אולי יהיה איזה טרמפיסט, זו הכנסת אורחים פשוטו כמשמעו, גם כשפחות נוח משתדל להתאמץ כי זה החסד האמיתי כי לפום צערא אגרא, כמובן שלא תמיד תמיד כי יש גם זכויות למשפחה לפרטיות.
אני נוהג לומר למי שאני מעלה שאני זוכר את עצמי במצב הזה ואז הבטחתי לעצמי שאני תמיד יעצור לטרמפ ואני מבקש ממנו שיבטיח לעצמו גם... ולא ישכח את זה מהר.
אז יאלה מי שרואה אותי בכביש רק שיסמן ונשמח מאד מאד לארח!
אני כבעלת רכב ממש ממש שמחה לעלות טרמפיסטיות ( עוצרת בעצמי ומציעה)
(קרה לי פעם ופעמיים שמשהיא התקשרה וביקשה בצורה קצת של דרישה שאני אעבור לקחת אותה שהרגשתי קצת פחות בנוח)
אבל מעבר לזה ממש שמחה עם החסד שנקרא בדרכי, ואפילו מתקשרת מיוזמתי לשאול אם רוצים להצטרף מתי כשאני יודעת שזה יכול להתאים , ולא ממתינה לתשלום הרי באמת גם כך נסעתי, אם כי שמחה על מילות הברכה והתודה ובפרוש מכוונת שיהיה לי לזכות..
בעיקרון אני משתדל לעצור לכולם. למה לא. זאת אומרת לפעמים יש כאלה שאין לך חשק לעצור להם אבל אז אדרבה אני מחזק את עצמי שבזכות החסד הקב"ה יעזור שלא יהיה תיקונים והטסט יעבור בשלום כולל הזיהום אויר שתקע אותי פעם קודמת וכו'.
וכאן, אני חושב, באמת המקום להודות ולהוקיר את כל אלו שעוצרים ועוצרות טרמפים גם לסתם איש שעומד בצומת או בתחנה בחום או בקור או סתם בזמן "תקוע"רק זווית אחת נוספת:
נכון שיש סיבות לכאן ולכאן וכמו שאומרים 'כולם צודקים', אבל:
אין שום הצדקה לבעל רכב שלעולם לא לוקח טרמפים
ואין שום הצדקה לטרמפיסטים שלעולם לא נוסעים במונית או באפשרויות אחרות.
ואגב, לבעלי הרכבים: בחובת הלבבות כותב שלפעמים אדם מקבל ממון בכדי לתתו לעני, ואם אינו מבין זאת, הקב"ה ייקח לו את הממון ויתנו לאחר ראוי ממנו.
ייתכן שקבלתם את הרכב מאת הקב"ה גם בכדי להסיע מדי פעם את שאר הילדים של הקב"ה, כולנו בני איש אחד נחנו, גם כשקר בתחנת האוטובוס ואתה ברכב מנמיך את החימום כי זה בדיוק על העיניים שלך, וזה פוגע בהנאה מהמוזיקה המתנגנת זה עתה. וגם כשחם מאוד בחוץ ואנשים 'חמים עליך', ואתה מתעצבן ברכב 'מי זה שהזיז את פתחי המזגן ממקומם הקבוע'? זה מגיע עכשיו רק למערות האף במקום לזווית המדוייקת של 166 מעלות היישר למרכז הפנים. תזכור את האלו שבתחנה ותחשוב שהקב"ה בוחן אותך ברגע זה אם אתה מיטיב להשתמש בפיקדון=רכב שניתן לך, אולי גם בשביל מטרה זו?!
נכון שיש אילוצים כמו שהיטיבו להרחיב כאן בהודעות למעלה, אך כאמור, מי שמכריז שלעולם אינו לוקח טרמפים בגלל אלף ואחת סיבות [חבל שהוא לא לוקח טרמפים, היה יכול לשפוך בפניהם את הגיגיו וסיבותיו...] מודיע בעצם שהוא מפקיע את עצמו מחסד שאין רבים כמותו.
וסתם נקודה למחשבה: ביחס לנאמר לעיל שהכנסת טרמפיסטים היא על חשבון בעלי הרכב עקב פלישה לפרטיות, לכלוך וכדו', הרי כל חסד הוא על חשבון הנותן. אם הנותן נהנה ממעשה החסד [ואין כוונתי הנאה רוחנית] היכן הראיה שעשה זאת בשביל השני ולא בשביל עצמו? וא"כ היכן הגבול? אם כל חסד שכרוך בוויתור מסויים לא בא בחשבון, היאך נהיה חלק מסימני ישראל, גומלי חסדים?!!
[אני בעל רכב אך זה לא רלוונטי למה שהעליתי].
אנשים פה מדברים על כל נושא החסד כאילו זה דבר שמישהו יכול לתבוע אותו מהאחר .
אין שום זכות לאף אחד לכפות על השני לעשות איתו חסד אפילו שבעיניו זה נראה הכי ברור בעולם ושאין מצב שהוא לא היה עושה את זה .
מי שראה את איפה אפי, יבין מן הסתםכבעלת רכב לשעבר שעשתה רשיון כי עמדה בתחנה לפעמים גם שעה וחצי כי האוטובוסים לא עוצרים
הייתי משתדלת מאוד לעצור טרמפים ועדין זה לא סותר שהרבה פעמים נשכתי את השפתיים
עולה אישה לרכב כשגם בעלי נמצא בו ממשיכה לדבר הטלפון בקולי קולות, מבקשים ממנה אם אפשר להוריד טונים והיא רק מעלה ..
או מקרה נוסף העלתי אישה שרק כל הדרך כעסה עלי שהעלתי אותה והיה עדיף לה אוטובוס כי אוטובוס מוריד אותה ליד הבית ואני לא , ואני מראש אמרתי לאן אני נוסעת ...
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: