אתגר חודש תשרי

[אריאל 1]

מה טוב בפורום סגור?
המקצועיות!?
מה רע שיראו את זה?

עדיף לדעתי להעלות את הרף עם אתגרים מיוחדים.
הקטע של סגור או פתוח לא יוסיף מלבד הילת קסם דמיונית.

 

[עדיאל]

אין לנו טענות, למישהו יש טענות
להיפך, הן כל כך צודקות, עד שהצליחו לשכנע אותנו בצדקתן...

ולגופו של הפורום המדובר. היטיב גדי להגדיר בתמציתיות כאן, עם כל הכבוד לפורום הזה, ויש הרבה כבוד. אי אפשר לשתף חומר, לקבל התייעצות ועזרה אמיתית, חומרים שנועדו לפרסום לא יעלו לכאן לעולם, ובצדק. אי אפשר לשתף טיוטות.
ראו את ההוא שביקש עזרה במשפט אחד באידיש, כמה ניסה להתפתל לקבל את העזרה בלי לחשוף, חלילה, את הטקסט שלו, ובצדק רב.

 

[פרוגיוזרית]

מה טוב בפורום סגור?
המקצועיות!?
מה רע שיראו את זה?

עדיף לדעתי להעלות את הרף עם אתגרים מיוחדים.
הקטע של סגור או פתוח לא יוסיף מלבד הילת קסם דמיונית.

אם הבנתי נכון @גדי ישראלי פוחד מגניבת חומר ספרותי, הידועה גם כפְּלַגְיָאט.

 

[עדיאל]

כפְּלַגְיָאט

גְּנובֶת
על פי החלטת האקדמיה משנת 1946, על משקל 'פסולת'

 

[גדי ישראלי]

מה טוב בפורום סגור?
המקצועיות!?
מה רע שיראו את זה?

עדיף לדעתי להעלות את הרף עם אתגרים מיוחדים.
הקטע של סגור או פתוח לא יוסיף מלבד הילת קסם דמיונית.

עדיאל ידידנו מעלי היטיב להסביר.
לי אישית יש טקסטים שאני לא מעלה לכאן מסיבה זו. בנוסף, יש לי כמה פרוייקטים לכתיבה שאני לא מתייעץ כאן מחשש גניבת רעיונות.
אולי אני פרנואיד. תכל'ס לרשות הרבים אני לא יעלה רעיונות יחודיים שלי.
חוץ מזה, מה רע בקצת הילת קסם? אחר כך כשתרד לעם ותכתוב בפורום פתוח תגרוף לייקים גם אם כתבת בעברית והמקלדת הייתה מכוונת על אנגלית [טעות מעצבנת נפוצה, קרה לי מקודם. אוףףף].

 

[אריאל 1]

עם כל הכבוד לפורום הזה, ויש הרבה כבוד. אי אפשר לשתף חומר, לקבל התייעצות ועזרה אמיתית, .

ואני לתומי חשבתי שאין כמו חכמת ההמונים...

 

[vhsvchch]

ואני לתומי חשבתי שהאשכול קשור לאיזה אתגר.....

 

[גדי ישראלי]

אם הבנתי נכון @גדי ישראלי פוחד מגניבת חומר ספרותי, הידועה גם כפְּלַגְיָאט.

בדיוק. ואני יכול לדעת כמה אנשים סובלים פה מקריפטומנזיה?
עדיאל. אל תתרגם.

 

[עדיאל]

ואני לתומי חשבתי שאין כמו חכמת ההמונים...

אין, באמת שאין.
אבל חומר שנועד לפרסום, והעורך המו"ל יקבל את זה אחרי שהתפרסם בראש כל חוצות... קצת מביך, לא?

 

[עדיאל]

בדיוק. ואני יכול לדעת כמה אנשים סובלים פה מקריפטומנזיה?
עדיאל. אל תתרגם.

לא אתרגם, שיחשבו שזה קשור...

 

[פרוגיוזרית]

בדיוק. ואני יכול לדעת כמה אנשים סובלים פה מקריפטומנזיה?
עדיאל. אל תתרגם.

קריפטומנזיה, או סתם קלפטומניה

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

זושא נעמד מול הדלפק הגבוה והמהם בקולו, מקווה שהחסיד המיוזע שטרח שם על מכונות הדפוס ישים לב אליו.

זושא נולד נמוך, לא פג, לא גמד, סתם נמוך חסר הגדרה, הוא ראה הכל מלמטה ללמעלה, גם את הדלפק הגבוה של הדפוס הדחוס. הוא השתחל בין גופים כאלה ואחרים עד שמצא מנוח לכף רגלו על קצה דרגש משופשף.

אברך גבוה שדן עם חברו בשאלה הגורלית איזה פלאפון נחשב ליותר כשר האםK3 או V22, שמט מתחת לזרועו ספר, זושא ראה את שם הספר כשחלף על פניו בדרך אל הרצפה: 'מכתב מאליהו פרק א'. זושא שלח את ידו והציל את הספר מנפילה על הרצפה, אבל דפי דפים שהיו טמונים בתוכו התפזרו לכל עבר.

זושא הצליח לקרוא: "למכירה חולצת בנטון לתינוק".

למען השם, איך הצליח לשכוח את שמו של האברך, נחמיה זלמן בן שפרה יוכבד לזש"ק, כך היה רשום על המקרר של דודה בילה במשך חמש השנים האחרונות, היא היתה אימו המאמצת, וכתופרת היא התקשרה פעם למעצבת אופנה שמעוניינת לקיים שת"פ, וכל השאר היסטוריה. נחמיה זלמן התחתן עם ליאת עמוסי, מעצבת אופנה במשרה מלאה, והכל היה נראה מבטיח ופורח.

ליאת היתה מתייעצת עם דודה בילה, פעם בשאלה על ביצים חיים בגלידה (איך זושא צחק כששמע את הניסוח), פעם על מגהץ שתחתיתו נשרפה, (את זה זושא דווקא הכיר, הוא ראה רק את התחתית).

ודודה בילה התעניינה בין חברותיה לספסל אם "למישהו יש כאן מקפיא אלקטרולוקס?" היא חשבה על הכלה המוכשרת שתמלא לה את המקפיא בעוד עוגות טעימות, אבל בינתים רק גרמה לסידור להתמלא בדמעות.

כנראה שלהביא ילדים לעולם זה דבר שבא בקלות לאחד, ולשני זה משהו שאפשר רק לחלום עליו. מפגשים עם רופאים, יועצים, מאכרים, כל אחד לקח כסף וזמן ועצבים, סיפור ארוך.... ושאלה שהם שאלו את סילביה המתקנת, גרמה להם לערוך קניה של כל מוצרי התינוקות הקיימים, 'זאת סגולה של אמונה', אמרה סילביה, 'זה מראה שאתם מאמינים שהקדוש ברכו יכול לעשות הכל'.

הסבתות הירושלמיות מחו, לא מקובל לקנות שום דבר לפני לידה, אבל הם קנו, היא לא כמו האלה שיפרסמו: "דרושה עגלת אמבטיה במצב מעולה", וגם לא תתעניין בעזרת הנשים אם מישהי קנתה ורוצה למכור, ממש לא. ליאת הלכה לשילב, בחרה את העגלה הכי יקרה ומפוארת, ותקעה אותה בחדר העבודה, בין המחשב למכונת התפירה.

העגלה היתה כל כך יקרה, ונחמיה זלמן שמח שיש להם דלתות פנים של שריונית חוסם, ככה לא יצליחו לגנוב אותה.

וזושא שרק רצה לברר אם המבצע של הדפסת מודעות מאורסים גודל 2 מטר עדיין בתוקף, מצא את עצמו מזיל דמעה עגולה, שהחליקה במהירות מלחיו אל הרצפה, הוא זכר שנחמיה זלמן התעניין אחרי הדרוש בשבת, על אולם קטן ויפה בירושלים ל30-40 איש, ככל הנראה לברית או לפדיון.

אבל אם עכשיו ליאת כתבה בכתב עגול ויפה על נייר שנדפס בחול, (נחמיה זלמן היה מהנלחמים על כבוד השבת, והוציא בכל חודש רשימת אתרים שומרי שבת), שהיא מוכרת בגדים של תינוק, כנראה שהסגולה של סילביה המתקנת לא עובדת, והולכים יותר לכיוון של הסבתות הירושלמיות.

ירושלים היתה בשבילם הכל, הם היו מגיעים מאופקים לירושלים, פנים חתומות שלא מסגירות את הסערה הפנימית, אבל האיפוק היה נשבר כבר בשער יפו, הלוך ילכו ובכו, נחמיה זלמן וליאת משאירים שביל של דמעות על המרצפות החלקלקות של הרובע הארמני, בכותל הם הותירו שלוליות.

ומסביב עולם כמנהגו נוהג, פרץ אורלוויק נחפז לדפוס והתעניין בין האברכים הממתינים להדפסת ספריהם, בלשון קצרה, "שטר הלוואה של גמ"ח למי יש?"

ג'ינג'י בחולצת פולו ירוקה, הציע לפרץ בצחוק שיבדוק באינדקס המידע לשירותים במייל "גמ"ח במייל", אבל פרץ בקצרנות קטל אותו בהערה לגופו של אדם, "אני לא מקבל עצות מגזר", עיניו נדדו אל זושא שעמד לצידו, והמילה "גמדי" עמדה לו על קצה הלשון.

"תגיד גזר גמדי", זושא היה נחרץ, "זה בסדר, הפסקתי להיפגע כשהגעתי למטר ועשרים".

פרץ הביט בו בתימהון, ואז נמלט החוצה בלי שמצא את מבוקשו.

ובעמדת ההדפסה, הספיקו כבר להחליף משמרת, החסיד המיוזע והיעיל הלך הביתה, ואת מקומו תפסו שתי פקידות צעירות חסרות ניסיון, שדנו ביניהן אודות נעלי שבת של נקסט, ואיך המידות.

וזושא נשאר על הדרגש, מנסה לגרום להן להבחין בו למרות קוטנו, הוא הרהר מדוע לא חשב להתקדם ולהתמקצע באקסל, אולי היה מצליח לשים את עצמו במשבצת קצת יותר גבוהה.

בינתים הוא יכול להתנחם בעובדה שנחמיה זלמן סובל קצת יותר ממנו, הוא החליט לוותר על ההדפסה, וצעד לעבר הכותל בנתיב הדמעות, אולי יצליח לעורר קצת רחמי שמים על נחמיה זלמן וליאת, ואולי גם על עצמו.

 

[גדי ישראלי]

יופי. ברגעים אלו ממש קיבלתי מייל מ @פנס בערפל האגדי בו הוא מביע את רצונו העז להקים קבוצה סגורה.
הלאה, אריאל 1 מה נסגר איתך?

 

[עדיאל]

זושא נעמד מול הדלפק הגבוה והמהם בקולו, מקווה שהחסיד המיוזע שטרח שם על מכונות הדפוס ישים לב אליו.

זושא נולד נמוך, לא פג, לא גמד, סתם נמוך חסר הגדרה, הוא ראה הכל מלמטה ללמעלה, גם את הדלפק הגבוה של הדפוס הדחוס. הוא השתחל בין גופים כאלה ואחרים עד שמצא מנוח לכף רגלו על קצה דרגש משופשף.

אברך גבוה שדן עם חברו בשאלה הגורלית איזה פלאפון נחשב ליותר כשר האםK3 או V22, שמט מתחת לזרועו ספר, זושא ראה את שם הספר כשחלף על פניו בדרך אל הרצפה: 'מכתב מאליהו פרק א'. זושא שלח את ידו והציל את הספר מנפילה על הרצפה, אבל דפי דפים שהיו טמונים בתוכו התפזרו לכל עבר.

זושא הצליח לקרוא: "למכירה חולצת בנטון לתינוק".

למען השם, איך הצליח לשכוח את שמו של האברך, נחמיה זלמן בן שפרה יוכבד לזש"ק, כך היה רשום על המקרר של דודה בילה במשך חמש השנים האחרונות, היא היתה אימו המאמצת, וכתופרת היא התקשרה פעם למעצבת אופנה שמעוניינת לקיים שת"פ, וכל השאר היסטוריה. נחמיה זלמן התחתן עם ליאת עמוסי, מעצבת אופנה במשרה מלאה, והכל היה נראה מבטיח ופורח.

ליאת היתה מתייעצת עם דודה בילה, פעם בשאלה על ביצים חיים בגלידה (איך זושא צחק כששמע את הניסוח), פעם על מגהץ שתחתיתו נשרפה, (את זה זושא דווקא הכיר, הוא ראה רק את התחתית).

ודודה בילה התעניינה בין חברותיה לספסל אם "למישהו יש כאן מקפיא אלקטרולוקס?" היא חשבה על הכלה המוכשרת שתמלא לה את המקפיא בעוד עוגות טעימות, אבל בינתים רק גרמה לסידור להתמלא בדמעות.

כנראה שלהביא ילדים לעולם זה דבר שבא בקלות לאחד, ולשני זה משהו שאפשר רק לחלום עליו. מפגשים עם רופאים, יועצים, מאכרים, כל אחד לקח כסף וזמן ועצבים, סיפור ארוך.... ושאלה שהם שאלו את סילביה המתקנת, גרמה להם לערוך קניה של כל מוצרי התינוקות הקיימים, 'זאת סגולה של אמונה', אמרה סילביה, 'זה מראה שאתם מאמינים שהקדוש ברכו יכול לעשות הכל'.

הסבתות הירושלמיות מחו, לא מקובל לקנות שום דבר לפני לידה, אבל הם קנו, היא לא כמו האלה שיפרסמו: "דרושה עגלת אמבטיה במצב מעולה", וגם לא תתעניין בעזרת הנשים אם מישהי קנתה ורוצה למכור, ממש לא. ליאת הלכה לשילב, בחרה את העגלה הכי יקרה ומפוארת, ותקעה אותה בחדר העבודה, בין המחשב למכונת התפירה.

העגלה היתה כל כך יקרה, ונחמיה זלמן שמח שיש להם דלתות פנים של שריונית חוסם, ככה לא יצליחו לגנוב אותה.

וזושא שרק רצה לברר אם המבצע של הדפסת מודעות מאורסים גודל 2 מטר עדיין בתוקף, מצא את עצמו מזיל דמעה עגולה, שהחליקה במהירות מלחיו אל הרצפה, הוא זכר שנחמיה זלמן התעניין אחרי הדרוש בשבת, על אולם קטן ויפה בירושלים ל30-40 איש, ככל הנראה לברית או לפדיון.

אבל אם עכשיו ליאת כתבה בכתב עגול ויפה על נייר שנדפס בחול, (נחמיה זלמן היה מהנלחמים על כבוד השבת, והוציא בכל חודש רשימת אתרים שומרי שבת), שהיא מוכרת בגדים של תינוק, כנראה שהסגולה של סילביה המתקנת לא עובדת, והולכים יותר לכיוון של הסבתות הירושלמיות.

ירושלים היתה בשבילם הכל, הם היו מגיעים מאופקים לירושלים, פנים חתומות שלא מסגירות את הסערה הפנימית, אבל האיפוק היה נשבר כבר בשער יפו, הלוך ילכו ובכו, נחמיה זלמן וליאת משאירים שביל של דמעות על המרצפות החלקלקות של הרובע הארמני, בכותל הם הותירו שלוליות.

ומסביב עולם כמנהגו נוהג, פרץ אורלוויק נחפז לדפוס והתעניין בין האברכים הממתינים להדפסת ספריהם, בלשון קצרה, "שטר הלוואה של גמ"ח למי יש?"

ג'ינג'י בחולצת פולו ירוקה, הציע לפרץ בצחוק שיבדוק באינדקס המידע לשירותים במייל "גמ"ח במייל", אבל פרץ בקצרנות קטל אותו בהערה לגופו של אדם, "אני לא מקבל עצות מגזר", עיניו נדדו אל זושא שעמד לצידו, והמילה "גמדי" עמדה לו על קצה הלשון.

"תגיד גזר גמדי", זושא היה נחרץ, "זה בסדר, הפסקתי להיפגע כשהגעתי למטר ועשרים".

פרץ הביט בו בתימהון, ואז נמלט החוצה בלי שמצא את מבוקשו.

ובעמדת ההדפסה, הספיקו כבר להחליף משמרת, החסיד המיוזע והיעיל הלך הביתה, ואת מקומו תפסו שתי פקידות צעירות חסרות ניסיון, שדנו ביניהן אודות נעלי שבת של נקסט, ואיך המידות.

וזושא נשאר על הדרגש, מנסה לגרום להן להבחין בו למרות קוטנו, הוא הרהר מדוע לא חשב להתקדם ולהתמקצע באקסל, אולי היה מצליח לשים את עצמו במשבצת קצת יותר גבוהה.

בינתים הוא יכול להתנחם בעובדה שנחמיה זלמן סובל קצת יותר ממנו, הוא החליט לוותר על ההדפסה, וצעד לעבר הכותל בנתיב הדמעות, אולי יצליח לעורר קצת רחמי שמים על נחמיה זלמן וליאת, ואולי גם על עצמו.

יש לנו מנצח?

 

[עדיאל]

גדי אני בפנים, לגמרי!

 

[פלנטה הפקות]

עדיאל ידידנו מעלי היטיב להסביר.
לי אישית יש טקסטים שאני לא מעלה לכאן מסיבה זו. בנוסף, יש לי כמה פרוייקטים לכתיבה שאני לא מתייעץ כאן מחשש גניבת רעיונות.
אולי אני פרנואיד. תכל'ס לרשות הרבים אני לא יעלה רעיונות יחודיים שלי.
חוץ מזה, מה רע בקצת הילת קסם? אחר כך כשתרד לעם ותכתוב בפורום פתוח תגרוף לייקים גם אם כתבת בעברית והמקלדת הייתה מכוונת על אנגלית [טעות מעצבנת נפוצה, קרה לי מקודם. אוףףף].

יהיה חבל מאוד אם תעלמו מהנוף

 

[אריאל 1]

לי אישית יש טקסטים שאני לא מעלה לכאן מסיבה זו. בנוסף, יש לי כמה פרוייקטים לכתיבה שאני לא מתייעץ כאן מחשש גניבת רעיונות.
אולי אני פרנואיד. תכל'ס לרשות הרבים אני לא יעלה רעיונות יחודיים שלי.

פרוייקטים!?
רעיונות יחודיים!?
מה איתך, גדי, כאן אתה שם את כל הבררה?!
אם אני עשוי להכיר פנים חדשות ומקצועיות, אני בפנים!

 

[עדיאל]

יהיה חבל מאוד אם תעלמו מהנוף

לא ניעלם חלילה, נחזור עטורי ניצחון. גדי כבר כתב...

 

[גדי ישראלי]

פרוייקטים!?
רעיונות יחודיים!?
מה איתך, גדי, כאן אתה שם את כל הבררה?!
אם אני עשוי להכיר פנים חדשות ומקצועיות, אני בפנים!

חלילה. לא הייתי קורא לזה בררה, יותר רשימות קלות וכתיבה נשלפת.
מצחיק אותי שבפורום הסגנון שלי הוא הרבה הומור, בזמן שזה ממש לא הכתיבה המקורית שלי.

 

[מריומה~]

לא ניעלם חלילה, נחזור עטורי ניצחון. גדי כבר כתב...

סתם קריפטומנזיה