אתגר חודש תשרי

רוח סערה

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
אדירים אתם, כמה שאני צוחקת!!! כל הסיפורים קורעים!!!
כמה כיף לפקח את המוחין בפרוג אחרי השכבות מתישות בגן החיות הפרטי שלי....
(אני אחרי הפסקה של שנתיים לערך מ"פרוג", השתבחתם...)
 

פרוגיוזרית

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
הנדסת תוכנה
והנה לכם עוד סיפור ארוך..... ושאלה.
הפרנסה, איי, הפרנסה.
קשה הפרנסה.
ואשתי, שתחיה, אוהבת הכל ככה יפה ועובד.
ניסינו לחסוך ככה, אפילו אולי לקנות דברים יד שניה, לא הלך.
פרסמנו שדרושה עגלת אמבטיה במצב מעולה, קנינו בסוף עגלה שהתפרקה תוך 3 שניות.
קנינו מגהץ ביד 2, ומה נראה לכם התברר? תחתית המגהץ נשרפה, והם צבעו אותו כך שלא ראינו. על הגיהוץ הראשון ירד כל הצבע על חליפת השבת שלי, זכרונה לברכה. מה שקונים בזול, כמו שאומרים, עולה ביוקר.
"תראה, חיים" אמרה לי אשתי, "אני לא מפונקת. לא משנה לי אם הפלאפון שלי הוא פלאפון K34 או V22, העיקר פלאפון. אני לא צריכה הדפסת מודעות מאורסים גודל 2 מטר כשדוידי שלנו יתארס בעזרת הצור ובישועתו, מספיקה לי מודעה סטנדרטית. אני גם לא צריכה דלתות פנים שריונית חוסם או משהו משוכלל כזה"
הנהנתי בראש, מבסוט כולי. הכיוון היה נראה חיובי, אבל היא המשיכה הלאה -
"אבל אי אפשר ככה! דוידי היה צריך לנסוע מהישיבה, מאופקים לירושלים, ולא היה לי דמי נסיעה לתת לו! אני יושבת בגינה, שומעת את השכנות מדיינות על נעלי שבת של נקסט איך המידות? ונושכת את השפתיים. השכנה אשתו של קניידלכמאכער משפצת. כל היום היא יושבת בגינה ושואלת איפה עשיתם חדר ילדים, ואם למישהו יש כאן מקפיא אלקטרולוקס, ואין לי מה לומר.
רציתי לשים ביצים, חיים, בגלידה לשבת, ונגמרו הביצים, וכבר לא יכולתי לקנות במכולת כי נגמר לנו האשראי..." ופתאום היא התחילה לבכות.
ניסיתי לחשוב מה אני יכול לעשות כדי לפתור את הבעיה.
קודם כל חשבתי, ניקח הלוואה, שנוכל לנשום ככה, ודוידי יוכל לנסוע באוטובוס ולאשתי יהיה ביצים בגלידה. בררתי אצל כולם שטר הלוואה של גמ"ח למי יש, החתמתי ערבים, ולקחתי הלוואה.
החיוך של אשתי, וואלה, היה שווה את זה. מייד נכנסה למטבח והכינה עוד עוגות טעימות.
עכשיו צריך לחשוב מאיפה להחזיר את ההלוואה. חשבתי אולי להתקדם ולהתמקצע באקסל, עד שנזכרתי שאין לי מחשב, וגם אין לי כסף לקנות מחשב (אולי מישהי קנתה ורוצה למכור?).
ראיתי גם פרסום על מעצבת אופנה מעוניינת לקיים שת"פ, אבל לא נראה לי מתאים לגבר ככה עבודה כזאת.
גם באינדקס המידע לשירותים במייל "גמ"ח במייל" לא מצאתי שום דבר מתאים.
בקיצור, הלך עלי. העיקר האישה שמחה במטבח.
לווה רשע ולא ישלם, כתוב על זה משהו במכתב מאליהו חלק א'?

נ.ב.
אשמח לקבל רעיונות לפרנסה. אבל מקום העבודה חייב להופיע ברשימת אתרים שומרי שבת.
 
נערך לאחרונה ב:

בקליינע

משתמש צעיר
אלופים,מקצוענים!!!
כולכם מושלמים..
תמשיכו להביא לנו חומרים ברמה סופר גבוהה ומקצועית!
 

תפנית בעלילה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
אם יש ניק בפרוג שאני ממש לא סובלת זה הניק מתושלח. תשפטו בעצמכם:

עוד עוגות טעימות (גרפיקה)
מתושלח: גרפיקה, העוגות שלך זה פוטושופ. כל גרפיקאי מתחיל יודע את זה.

למישהו יש כאן מקפיא אלקטרולוקס?
מתושלח: בסדר. יש לי. נשמח לעוד עוגות טעימות.

מגהץ שהתחתית שלו נשרפה (כותל)
מתושלח: כותל, ביהמ"ק נשרף ואתה בוכה על מגהץ שנשרף.

פלאפון k33 או v22 (ממתק)
מתושלח: שניהם מסרטנים אותו דבר, כבוד ניק ממתק עם צבעי מאכל.

טוב, מייגע, נמאס לי, נמאס, אין לי כח להיות טרחנית כמותו ולתת עוד דוגמאות.
מה זה משנה מה היה לו להגיד לניק מלפפון על רשימת אתרים שומרי שבת, לשילוב על מעצבת אופנה מעוניינת לקיים שת"פ, (מה הוא מתערב, זה לא קשור אליו בכלל), על אינדקס המידע לשירותים במייל - גמ"ח במייל. ביצים חיים (חיות) בגלידה. (@לד, זה לא אישי ... אני צריכה להשתמש בעשר אשכולות... דרישות האתגר;))
ודרוש בירושלים אולם קטן ויפה ל-30 40 איש. אני חושבת שהבנתם את העיקרון. ידו בכל, יש לו מה לומר על כל דבר ועניין גם אם זה ממש לא לעניין. יום אחד ממש חטפתי קריז ושאלתי: ניק מתושלח, מה הענין?

זה סיפור ארוך ללא שאלה, אלא תשובה בנויה ומשתלבת כמו אבני המרצפת.
ובכן, אנשים. קבלו את -

הסיפור של מתושלח

הדוקטור לובש מסכה ובודק לי את הגרון. הוא רושם רצפט ואני אוסף את המקל והולך למשוך את הסירופ מבית המרקחת. אנשים מתפזרים כשאני נכנס ואני מושך בלי תור והולך. אני יוצא לרחוב. קריר עכשיו , מזג האוויר מתחלף. הנה שמואל, זה שתמיד לא עונה לי בפלאפון. או, הוא עובר עכשיו למדרכה ממול. מאוחר מדי. העינים שלנו נפגשות. הוא לא משוחח עם אף אחד בפלאפון. אני מנצל את ההזדמנות הזאת. הפלאפון שלו מצלצל, אני מופיע אצלו על הצג. אין לו ברירה. הוא עונה ונבלע בבנין הקרוב.
"סופסוף אתה עונה!"
אתם לא שומעים מה הוא עונה, אבל השמיעה שלי טובה דווקא, אפילו שהתנוכים שלי מקומטים כמו נייר אלומיניום. ואז אני צועק עליו. כי אני לא סובל רמאות. "אתה אף פעם לא עונה לי בפלאפון. בחיים אתה לא עונה. גם עכשיו אתה יכול לנתק ולומר לי שאתה במעלית ואין קליטה!" ושמואל אומר שהוא במעלית והוא מנתק.
בבית אני מוריד את החליפה הירוקה עם המשבצות ושם את החלוק האפור עם המשבצות ועולה על הכפכפים.

יוסל'ה הנכד שלי בא להביא לי שטרודל תפוחים שאמא שלו הכינה. זו הבת שלי. אני נותן לו סיבוב בלחי .
"איך תפסת גובה! אתה כמו מסגד שצופה על הבתים של הכפר!" ביד אחת הוא סותם את האף ,ביד השניה הוא מלטף את הלחי וברגליים הוא בורח הביתה.
"למה אתה בורח? אני נושך?" אני מנפנף במקל אבל הוא כבר לא כאן.


בלילה אני מתעורר ומרגיש שהגרון שלי כואב אז אני הולך להכין לי כוס תה ושופך על עצמי מים רותחים. אין דוקטור במרפאה בכאלו שעות אז אני מזמין טקסי ונוסע לטרם.

יש שם שני בחורים. אחד החליק מההוברבורד ושבר את האף.
"טוב מאוד!" אני אומר לו. "טוב מאוד! הגיע הזמן שתלמדו את הלקח!" העינים שלו רושפות. הוא לא צריך לעקם את האף כי הוא כבר עקום במילא.

על המסך יש פרסומת של שוקו מווו, של רופא שלוקח מספריים וגוזר למישהו איזה חתיכה מהלחי ומשפריץ ממנו דם ואז הוא תופר ואח"כ רואים רופא אחר שנוגע עם מקל קסמים על הפצע של הלחי והוא נעלם. וזה פרסומת של תרופה הומאופטית שחוסכת את כל הדם והבלאגן של הניתוח ומעלימה את הפצע. ויש עוד פרסומת אחת. בגוון ירקרק. הבית של היוצרים- פרוג.

זה הרגע שעולה לי רעיון חברתי ממדרגה ראשונה,במיוחד ליצור אנטי חברתי כמוני.

בבוקר אני מכין תה בזהירות. אחר כך הולך עם תחבושת וגרון שורף לחנות של הטכנולוגיה וקונה מסך ומכונת הקלדה. אפילו שאני בעצמי תרח זקן אני רואה טוב, שומע מצוין, גם את מה שמרכלים עלי מאחורי הגב וגם יכול ללמוד להתגלש לתוך המרשתת.

ומאז שקניתי את מכונת ההקלדה, אני יכול לבטא את עצמי בחופשיות בלי שיטרקו עלי את המקלדת, יסתמו את האף או ישלחו לי דרך המסך שטרודל תפוחים עם מלח במקום עם סוכר (כמו שאמא של יוסהלה, שזו הבת שלי, שלחה לי פעם והאמינו לי, זה לא היה בטעות)
 
נערך לאחרונה ב:

משויטט

משתמש מקצוען
מכתב מאליהו חלק א'

שלום שולם,

היום לפנות בוקר פגשתי את הגב' ביינד'ל בלינטשעקווטשער הזקנה, היה סיוט כמו תמיד. (מה לא זוכר, נו... ביינדל! זאת שסיפרתי לך עליה, שעלתה ממונגוליה, או מהפדרציה הסקנדינבית, או מפומפדיתא, לא זוכר בדיוק)

קיצער, היא סיפרה לי כהרגלה סיפור ארוך.... ושאלה אותי אחר כך אם היה מעניין. אני לא צריך - ולא יכול גם אם צריך - לתאר לך כמה היה לא מעניין. מה למה? תגיד לי אתה מה כבר יכול לעניין בסיפור טיפשי ואומלל על מעצבת אופנה שמעוניינת לקיים שת"פ, ובינתיים, עד שתמצא מישהי לשת"פ עמה, היא רק אופה עוד ועוד עוגות וממלאית את המקפיאים של השכנים עד קטמון? מה?

זהו. אני חייב לסיים, לא יודע אם סיפרתי לך אבל לאחרונה לקחתי ברצינות את הלימודים והתחלתי ממש להתקדם ולהתמקצע באקסל. (טיפ שימושי בינתיים: אם תלחץ פעמיים קליק ימיני על האייקון הירוק של התוכנה, היא תיפתח לך, אני חושב)



נ.ב. אם תוכל לברר לי בדחיפות - שטר הלוואה של גמ"ח למי יש, ומאיפה צריך לקחת.

ע.נ.ב. היום עסקתי במשך שעות ארוכות בניסיונות פיענוח תשבץ מטורף, ללא הצלחה. אני מעתיק כאן את השורות הבעייתיות ואם יש לך רעיונות לפתרונות – תשלח דחוף: מגהץ שהתחתית נשרפה; ביצים חיים בגלידה; אחראי הדפסת מודעות; מאורסים גודל 2 מטר. חידות סתומות.

ע.נ.ב.[א.] לא בטוח שיהיה חלק ב' למכתב, ואם כן הוא בטח יהיה ארוך כמו מאופקים לירושלים, אבל העובדה הזו כמובן לא מפריעה מבחינה עובדתית לחלק הזה להמשיך להיות חלק א'.

תהיה לי בריא ועשיר אבל לא שמן

אליהו
 

מרשמלו

מנהלת איש את רעהו מנהלת פורום נשים
מנהל
מנוי פרימיום
איזה אתגר משובח!!!
כל הסיפורים פה :) מהממים ומצחיקים עד דמעות,
טוב שהשכנים נסעו לטיול...
@פרוגיוזרית, רעיונך הרקיע שחקים!!!
:p:p:p
 

שרלוט

משתמש סופר מקצוען
ריבה מתחתנת.

כלה נאה וחסודה כך אומרים ומפרגנים כולם.

כשריבה מתסתכלת במראה היא מהנהנת בהסכמה.

יורם, האפוטרופוס שלה מתחיל לארגן את העניינים וזיווה הסטייליסטית נכנסת לתמונה

''נעלי שבת של נקסט- איך המידות?'' שואל יורם את זיווה

''קטן עלינו'' זיווה מוציאה סיכת תפירה מהפה, מניחה לרגע את השמלה בצד, מסמנת

ביומן להזמין עוד עוגות טעימות ונאנחת מתוך עונג.

החתונה הזו זה סיפור ארוך, השאלה היא אם ריבה תדע בכלל להעריך את ההשקעה.

כשכולם עסוקים עד למעלה מראש בכל העניינים ריבה עסוקה עם האוכל ומשמינה מיום ליום.

''את לא מתרגשת?'' שואל אותה יורם יום אחד

היא רק מהנהנת בראשה ומשמיעה המהום לא מובן.

נצטרך לחפש אולם –חושבת זיווה וגם זר פרחים ועדיף יד שנייה אולי מישהי קנתה פעם

בשוק הפשפשים ורוצה למכור?

''מה אם גראמען?'' ראשו של יורם מציץ פנימה

זיווה משמיעה צחקוק.

''נצטרך לחפש בתוך חוברת אתרים שומרי שבת'' היא מרצינה

''ומדוע?'' שואל יורם

''לא שמעת שריבה עומדת על זה ונלחמת בקרניה ממש?''- כך זיווה

יורם לא שמע.
כשזיווה הולכת יורם נכנס לבקר את ריבה, רק שניהם לבד בחדר

יורם משאיר את דלתות פנים שריונית חסם חצי פתוחות כדי להימנע מאיסור ייחוד.

ריבה מתקרבת לעברו, מרכינה ראשה בהכנעה

''את זוכרת את האורחים שלנו שהגיעו לאירוסין?'' שואל יורם את ריבה

ריבה מעדיפה לא להיזכר

''אירופאים כאלו סנובים. את זוכרת איך שהם נסעו מפה קפואים,סגורים, מאופקים, לירושלים?''

כן, ריבה זוכרת.

החברים של יורם לא סלחו לו על המתיחה הזו, כל החגיגה הזו הייתה חתיכת צחוק.

ומבלי לדבר על המודעה שהוא וזיוה פרסמו ביתד: דרוש בירושלים אולם קטן ויפה ל30 איש.

שימען , אחד מהצאצאים של אייזנבאך התקשר כדי להציע את האולם שלו עבור האירוסין.

הוא אפילו הציע להם להדפיס מודעת אירוסין של 2 מטר בחינם העיקר שמישהו כבר יסגור איתו

וישתמש באולם הדפוק הזה.

כשאייזנבאך ג'וניור שמע מי הכלה ומי החתן הוא התעלף, יורם לא יודע אם זה היה מצחוק או

מכעס או משניהם גם יחד.

משהו מתוך מכנסיו של יורם מצלצל, הוא מוציא את פלאפון K34 או V22 מהכיס ועונה לשיחה.

''זה היה געצל'' הוא פונה בשמחה לריבה ''הוא טוען שזיוה אומרת שזה מסוכן לשים ביצים חיים

בגלידה, מה את אומרת על כך ריבה?''

'' מוווווווווו''- עונה לו הקולגה ופותחת עליו עיני עגל ענקיות.
 
נערך לאחרונה ב:

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
בס"ד

"סגור, סגור את החלון" הצטנף סבא שמריהו בכורסתו הבלה, ואני נאנחתי קלות.

מעט האויר שכבר חדר לכאן ולרענן את החדר החנוק. אבל זה סבא וככה הבית הזה מתנהל כבר חמישים שנה. "משעה שמתחילים לומר 'משיב הרוח', בתפילת גשם של שמיני עצרת, מתחיל החורף, פסק סבא.

וחורף שמתחיל, מצריך היערכות של שמיכות עבות וכבדות רצח של שנות החמישים, צעיפים, מעילי צמר וגשם, ורדיאטור ישן נושן שמדיף ריח שרוף מהתחתית כמו מגהץ עתיק יומין, וכמובן, חלונות ולדתות סגורים, משוריינים, חסומים.

הבית של סבא, זה סוג של מנהרת זמן אחורה, של חמישים שנה, או מאה שנה, או שבעים וחמש.

וזה כיף, כיף להתנתק מהפלאפונים למיניהם ולסוגיהם, כיף לתפוס אישהו פסק זמן מההתקדמויות וההתמקצעויות האינסופיות, האקסלים המתארחים, הקניות והמכירות למיניהם.

אהבתי לבוא לכאן, על אף המחנק. שעות בצילו של סבא היו תמיד הכי טובים שיש, הכי חמימים ונעימים. ישבתי ליד שולחן עץ הבוק החורק ששישים שנות קיומו לא הכהו את כובדו. סבתא הוציאה מקפיא האלקטרה [איזה לוקסוס של היום, פעם בקושי לוקס היה לנו] עוגות טעימות עוד ועוד, ושפתה חביתות מביצים חי(ים)[ות] בידה המגלידה.

"ספר לי על החתונה שלך, סבא" ביקשתי.

""זה סיפור ארוך, מוישאלה" אמר סבא בחיוך, "השאלה היא אם לצעירים של היום יש עוד סבלנות לסיפורים ארוכים." גיחך סבא, כחכך, והתחיל בסיפורו.

בירושלים של מעלה, של אז, בין אודים מוצלים מאש הסתובבתי אני, שמריהו של גרודנא. סובבתי הלוך ושוב, הלוך ונסוע, מישיבה לישיבה, מבית מדרש לבית מדרש, ללא קרוב, ללא מודע ומכיר. הייתי חייב להתפרנס, אך כמעט ולא היוה משלח יד של אתרים שומרי שבת שבהם יכולתי להיות מועסק, הדלות היתה מנת חלקי תמיד.

טוביה השדכן, היה היחיד שדאג לי, הוא עוד היה תלמיד של ה"מכתב מאליהו" ויום אחד, כאשר שאלתי אותו היכן ניתן להשיג שטר הלוואה של גמ"ח ואז הוא הסב את תשומת ליבי לעובדה שכבר הזכרתי למעלה מעשר אשכולות מהעמוד של פרוג ויצאתי ידי חובתי ברווח ולא בצמצום.
 

גוגלית

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
הדיאטה בכותרות!

אם חודש תשרי הוא פרויקט
האתגר - הוא 'אחרי החגים'.
אז קצת על תוצאות ה'דפקט'
כשקילוגרמים מיותרים חוגגים:
***
למכירה חולצות בנטון לתינוק
(או בשבילכם- לגבר רזה)
בעיני כל שרוול כבר צינוק
אחרי החג הזה.

ותגידו, נעלי שבת של נקסט, איך המידות?
נצליח להשחיל ת'רגליים?
ויש מצב שבדקות בודדות
הכרס תצמצם ת'מרחק בין אופקים לירושלים?..

גם יש מגהץ, שהתחתית נשרפה ונמעכה כטוסטר
מקילומטראז' אין סופי שעשתה על XL בגדים.
ואפילו הדפסת מודעות מאורסים - היא בגודל 2 מטר,
שתהיה כבר בפרופורציה למימדים.

ומה קרה ש'פתאום' מעצבת אופנה
מעוניינת לקיים שיתוף פעולה
?
למי ששואל אותה היא עונה:
"סיפור ארוך...ושאלה:

שמעתם על דיאטה בהקפאה?"
עכשיו היא לגמרי הפחידה.
-לא מתים מזה? שאלנו בהפתעה.
"מה פתאום, אפילו ביצים חיים בגלידה.."

אז למישהוא יש כאן מקפיא אלקטרולוקס?
אולי מישהיא קנתה ורוצה למכור?
רק ניכנס קצת לשיפור הלוק,
ונתחיל ת'שנה בלי לזכור.

***

אם חודש תשרי הוא מורכב,
אז אחרי החגים לא צריך להתנצל.
זה היה כתוב במכתב
מאליהו -חלק -א'
(הוא היה חייב להתפצל..)
 

אלישקף

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
D I G I T A L
הסיפור של מתושלח

הדוקטור לובש מסכה ובודק לי את הגרון. הוא רושם רצפט ואני אוסף את המקל והולך למשוך את הסירופ מבית המרקחת. אנשים מתפזרים כשאני נכנס ואני מושך בלי תור והולך. אני יוצא לרחוב. קריר עכשיו , מזג האוויר מתחלף. הנה שמואל, זה שתמיד לא עונה לי בפלאפון. או, הוא עובר עכשיו למדרכה ממול. מאוחר מדי. העינים שלנו נפגשות. הוא לא משוחח עם אף אחד בפלאפון. אני מנצל את ההזדמנות הזאת. הפלאפון שלו מצלצל, אני מופיע אצלו על הצג. אין לו ברירה. הוא עונה ונבלע בבנין הקרוב.
"סופסוף אתה עונה!"
אתם לא שומעים מה הוא עונה, אבל השמיעה שלי טובה דווקא, אפילו שהתנוכים שלי מקומטים כמו נייר אלומיניום. ואז אני צועק עליו. כי אני לא סובל רמאות. "אתה אף פעם לא עונה לי בפלאפון. בחיים אתה לא עונה. גם עכשיו אתה יכול לנתק ולומר לי שאתה במעלית ואין קליטה!" ושמואל אומר שהוא במעלית והוא מנתק.
בבית אני מוריד את החליפה הירוקה עם המשבצות ושם את החלוק האפור עם המשבצות ועולה על הכפכפים.

יוסל'ה הנכד שלי בא להביא לי שטרודל תפוחים שאמא שלו הכינה. זו הבת שלי. אני נותן לו סיבוב בלחי .
"איך תפסת גובה! אתה כמו מסגד שצופה על הבתים של הכפר!" ביד אחת הוא סותם את האף ,ביד השניה הוא מלטף את הלחי וברגליים הוא בורח הביתה.
"למה אתה בורח? אני נושך?" אני מנפנף במקל אבל הוא כבר לא כאן.


בלילה אני מתעורר ומרגיש שהגרון שלי כואב אז אני הולך להכין לי כוס תה ושופך על עצמי מים רותחים. אין דוקטור במרפאה בכאלו שעות אז אני מזמין טקסי ונוסע לטרם.

יש שם שני בחורים. אחד החליק מההוברבורד ושבר את האף.
"טוב מאוד!" אני אומר לו. "טוב מאוד! הגיע הזמן שתלמדו את הלקח!" העינים שלו רושפות. הוא לא צריך לעקם את האף כי הוא כבר עקום במילא.

על המסך יש פרסומת של שוקו מווו, של רופא שלוקח מספריים וגוזר למישהו איזה חתיכה מהלחי ומשפריץ ממנו דם ואז הוא תופר ואח"כ רואים רופא אחר שנוגע עם מקל קסמים על הפצע של הלחי והוא נעלם. וזה פרסומת של תרופה הומאופטית שחוסכת את כל הדם והבלאגן של הניתוח ומעלימה את הפצע. ויש עוד פרסומת אחת. בגוון ירקרק. הבית של היוצרים- פרוג.

זה הרגע שעולה לי רעיון חברתי ממדרגה ראשונה,במיוחד ליצור אנטי חברתי כמוני.

בבוקר אני מכין תה בזהירות. אחר כך הולך עם תחבושת וגרון שורף לחנות של הטכנולוגיה וקונה מסך ומכונת הקלדה. אפילו שאני בעצמי תרח זקן אני רואה טוב, שומע מצוין, גם את מה שמרכלים עלי מאחורי הגב וגם יכול ללמוד להתגלש לתוך המרשתת.

ומאז שקניתי את מכונת ההקלדה, אני יכול לבטא את עצמי בחופשיות בלי שיטרקו עלי את המקלדת, יסתמו את האף או ישלחו לי דרך המסך שטרודל תפוחים עם מלח במקום עם סוכר (כמו שאמא של יוסהלה, שזו הבת שלי, שלחה לי פעם והאמינו לי, זה לא היה בטעות)
שווה אשכול, לא?
ענק.
 

ofir770

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
הסיפור חייב לכלול כותרות מלאות?
לדוגמא, הכותרת "נעלי שבת בנקסט-איך המידות?"
אפשר להשתמש רק ב"נעלי שבת בנקסט" בלי "איך המידות?"?
וכן על זו הדרך...
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הסיפור חייב לכלול כותרות מלאות?
לדוגמא, הכותרת "נעלי שבת בנקסט-איך המידות?"
אפשר להשתמש רק ב"נעלי שבת בנקסט" בלי "איך המידות?"?
וכן על זו הדרך...

על זה נאמר: "עם הקיטבג'"...
או באידיש: "א שאלה איז טרייף"
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יי שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה