^^^^אתגר חודש אדר א' -נספח^^^^ לחשב מסלול מחדש

[מריומה~]

תגידו , זה דמיון שלי או מציאות?

האתגר הזה עובר בכזה שקט מופתי ,

עושה רושם ששומרים על הדממה לא רוצים להפריע להתרחשות הפגישה.

מה יש, אם מישהו ידבר או יצייץ יחולל הרגע?!

היכן הדיונים חוצבי המילים על היצירות? משהו . תתחילו לדבר!

 

[מלפפון]

אהבתי את השמנה.
במיוחד את הפאנץ.
בתחילה היא קיבלה מלאן של לגיטימציה לשומן שלה.
מה לעשות. זה טעים!
אבל בסוף היא חטפה כזו סטירת לחי, עד שרצתי מהר לעשות דיאטה..

 

[נחמדת]

אתם רוצים להגיד לי שהאתגר כבר נגמר? כ"כ חיכיתי לו, ואני לא מאמינה שלא הספקתי להשתתף בו. זה סופי? אין הארכות??

 

[מריומה~]

אתם רוצים להגיד לי שהאתגר כבר נגמר? כ"כ חיכיתי לו, ואני לא מאמינה שלא הספקתי להשתתף בו. זה סופי? אין הארכות??

בעקרון כן .

אם יש ביקוש להארכה , אז בכיף . עוד יומיים זה בסדר?
מה אומרים?

 

[מריומה~]

הסיפור הזה הופיע איפושהו(אולי בזרקור?)
אני זוכרת שקראתי אותו לפני למעלה מ10 שנים

בקשה בקשה להגיב רק בנספח. תודה

 

[מריומה~]

היצירות שנשלחו הן אחת אחת יפות ,

יהיה מאד קשה לשופטים ,

בכוונה עשיתם את זה?!

כאילו להעלות את (כמעט) כולם לשלב ב'?

 

[במבה נוגט]

הסיפור הזה הופיע איפושהו(אולי בזרקור?)
אני זוכרת שקראתי אותו לפני למעלה מ10 שנים

אכן בזרקור. בסיפור האהוב על הילדים הלונדוניים - בן ודייוי, לא זוכרת את שם הסיפור.
אבל היא כותבת שהיא שמעה את זה ממקור ראשון אז כנראה שגם הסופרת ההיא שמעה את זה מאותה אחת (או שהיא היא הסופרת ההיא)

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

רק לי נראה שמצלצלים יותר ליצירות שהועלו ראשונות?
יש בזה הגיון מסוים, אבל, מי אמר שאני בכלל צודק??

 

[7880]

רק לי נראה שמצלצלים יותר ליצירות שהועלו ראשונות?
יש בזה הגיון מסוים, אבל, מי אמר שאני בכלל צודק??

צודק.. יש בז הגיון אבל זה בעייתי מבחינת השיפוט...

 

[מריומה~]

צודק.. יש בז הגיון אבל זה בעייתי מבחינת השיפוט...

לא ניתן להוכחה . יצירות טובות זוכות לצילצולים .

 

[מריומה~]

יצירות נוספות

 

[מריומה~]

בוקר אור.
מזכירה , היום בחצות שלב א' מסתיים!

 

[מלפפון]

הקול העדין עלה והתגבר על קולות העבודה, קול גלגלי המריצות, המקושים, והרוח השורקת: "בובע הינדל, תני לי לעזור לך" בובע הינדל! מי כאן בובע?

אלפי שלדי אדם בגילאי העשרה עמדו במכרה וחצבו אבנים בכלים פרימיטיבים, זאת הכתה בסלעים, אחרת ערמה אותם במריצה והשלישית הריצה אותה בזריזות עד לקרונית, הידיים שתתו דם, אך אף אחת לא חשה בזאת, הקור הצורב היה חזק יותר והרעב, אוי, הרעב לא נתן למחשבות ולכאב לתפוס מקום.

הנוגשים צפו באי שביעות רצון בקצב התקדמות העבודה, בימים האחרונים הטמפרטורות החלו לצנוח ודלקת הראות עשתה בהן שמות, יותר מידי בנות נותרו במקרה הטוב בצריף החולים משתעלות והוזות מחום, וגרוע מכך... לא שאי מי חס על הנפשות, כמו שלא ניתן לתת למציאות לפגוע בקצב העבודה וברייך כולו, ההם עמדו מן הצד רגליהם נתונות במגפי עור מבריקים עד ברכם ופרווה משוכה עד חוטמם וצרחו על הבנות: "שנעל, שנעל" מכים בפרגול בידיים מחופות כפפות.

המשאלה הפכה אחת, למות, עכשיו.

מי זאת, למי היא קוראת בגיהנום? הינדלה סובבה את ראשה מחפשת את בת הקול, מגלה אשה חיננית מחזיקה פעוט מתוק: "בובע הינדל, תני לי את המריצה, אני חיה הבת של נחום שלך, וזה" הצביעה על הקטן "זה שולם זריל, על שם זיידע, נו, עכשיו תתני לי לעזור לך?"

וככה היא שרדה.

הרעיון חזק, הכתיבה מעולה, אבל משהו לא נתן לי לצלצל.
סוג שלא נראה לי הגיוני שבאמצע עבודת הפרך היא תחשוב שם על הנכדים בצורה מעוררת השראה כמו בתיאור.
הרי הם לא ידעו מתי זה יסתיים ואם בכלל.
אם מישהו היה אומר להם: יבוא יום ותשתחררו, אולי זה היה מתאים,
אבל הם שם בתוך עמק הבכא, לא נראה לי שהתרגום של המחשבות נעשה בצורה כזו.
אני כן מאמינה שהרבה חשבו לשרוד כדי להמשיך, אבל על הקמת משםחה? מי בכלל חושב.
אולי אני טועה. לא הייתי שם.
אבל ניכר שגם כותבת השורות לא היתה שם.
וכאן השאלה האם אפשר לכתוב סיפור מדומיין על השואה בתוך קטע קצר מילים.
לא יודעת..

 

[א-ירושלמית]

מלפפון, צודקת לגמרי.
היצירה הזאת, במחילה, לא עומדת בכללי ההגיון וההסטוריה הבסיסיים.
ממתי רובוטים חושבים? וגם, אם נתעלם מההגדרה החריפה ונתייחס לאלו שנותרו בקרבם צלם אנוש - העתיד הרחוק בכלל לא היה בחשיבה של המעונים, ובפרט שלא בשעת העבודה!

 

[חוה זילבר]

יכול להיות שהוא היה,
זה מה שנתן להם את הכח לשרוד...
אבל לא נראה לי בצורה כ"כ חיה, ומוחשית,

 

[מריומה~]

מלפפון, צודקת לגמרי.
היצירה הזאת, במחילה, לא עומדת בכללי ההגיון וההסטוריה הבסיסיים.
ממתי רובוטים חושבים? וגם, אם נתעלם מההגדרה החריפה ונתייחס לאלו שנותרו בקרבם צלם אנוש - העתיד הרחוק בכלל לא היה בחשיבה של המעונים, ובפרט שלא בשעת העבודה!

לא מדויק.
בספר 'אדם מחפש משמעות' - מבוא ללוגותרפיה.
מספר אשר פראנק נראה לי כך שמו.
שמה שהחזיק את האנשים שכן שרדו זה המחשבה ורק היא!
התקווה והחלום והאמונה במשהו שיהיה טוב!

נכון שהרבה איבדו תקווה ואכן רוב מטרת הנאצים ימ"ש היה השליטה על המחשבה והפיכת האדם לרובוט , ניטרול היותו אדם בוחר!
מי שהצליח לשמור על עצמו , ושלט על המחשבה שלו הוא זה ששרד.\
כי הבחירה להרגיש טוב נמצאת גם בנתונים כאלו כמו בשואה.
ולא הייתי בשואה אף אחת מאיתנו לא היתה ב"ה . הכל שם בספר.

 

[שוירץ]

אכן בזרקור. בסיפור האהוב על הילדים הלונדוניים - בן ודייוי, לא זוכרת את שם הסיפור.
אבל היא כותבת שהיא שמעה את זה ממקור ראשון אז כנראה שגם הסופרת ההיא שמעה את זה מאותה אחת (או שהיא היא הסופרת ההיא)

מופיע בספר 2 סוסי עץ מאת אורית

 

[מריומה~]

יכול להיות שהוא היה,
זה מה שנתן להם את הכח לשרוד...
אבל לא נראה לי בצורה כ"כ חיה, ומוחשית,

זה כבר יכולת הכתיבה של הסופר לקרב אותנו לחוויה כמה שיותר למרות שהוא לא היה ולא אנחנו.
והקהל ישפוט .
בטוחני שיש שיהנו מהקטע.

 

[מלפפון]

זה כבר יכולת הכתיבה של הסופר לקרב אותנו לחוויה כמה שיותר למרות שהוא לא היה ולא אנחנו.
והקהל ישפוט .
בטוחני שיש שיהנו מהקטע.

אהבתי את העצמה של המסר שלו ואת הכתיבה ללא כל קשר.
רק קצת חלקתי על הרעיון.
יש מספיק סיפוריןם אמיתיים על השואה והם הזויים מספיק, שבאמת אין צורך להמציא.

 

[מריומה~]

מלפפון , זה מענין מה שאת אומרת \ שמעתי מעוד כמה שכיון שהשואה היתה יותר מידי אמיתית.
ולא חסר סיפורים משם , יש ממש כאלה שלא מתענינים בסיפורים מחוברים מחדש.
זה מחשבה מענינית , יתכן ואת בת לניצולי שואה , סבים ?