17
מקטרת.
אם ציפה אלישע למצוא בעמוד שלפניו מידע מפתיע, מטלטל, כזה שיהיה בו כדי להסביר את ההתנהגות החריגה של עמיקם ואפרים, הרי שהוא התבדה. כמו הדפים האחרים - גם הדף הזה הכיל תמונות, אלא שבשונה מהתמונות הקודמות שצולמו על רקע נוף מדברי מרהיב - הפעם היו אלו תמונות שצולמו בתוך מתחם סגור, מוקף בקירות אפרפרים ומפויחים.
כל התמונות שבדף, ללא יוצא מן הכלל, הציגו חלקים שונים של כלי רכב. הרכב היה מפורק לגורמים, ולאלישע ארכו שניות ארוכות לקלוט שלמעשה מדובר בחלקים שפורקו מן הג׳יפ שנמצא בזירה. הפער בין כלי הרכב המפואר והחדיש שהופיע בתמונות שראה אלישע קודם לכן, לבין הגרוטאה המפורקת שאותה הוא ראה כעת מול עיניו - היה עצום, וכחובב רכבים הוא לא יכול היה שלא לחוש צביטה קלה של צער על הנזק הכבד שנגרם לכלי הרכב.
עמיקם קלט כלל הנראה על מה אלישע חושב, הבעה מחויכת עלתה על פניו. ״אתה בוודאי מבין שיש סיבה טובה להתעללות שעבר כלי הרכב,״ אמר בנימה מתנצלת משהו. ״קשה להפריז בתועלת שהשיגו החוקרים החרוצים שלנו מהפעולה האגרסיבית הזו״.
״כמו שאתה בוודאי מבין,״ המשיך עמיקם בנימה רצינית יותר. ״התמונות הללו צולמו היום במוסך אליו העברנו את כלי הרכב לאחר איסוף דגימות ראשוניות בזירה. במהלך העבודה על כלי הרכב התגלו כמה פרטים מפתיעים שאילצו את החוקרים לפרק חלקים שונים כדי לקבל תמונה טובה יותר״.
אלישע לא היה מסוגל להמשיך ולדכא את סקרנותו. ״נו, מה גיליתם?״ דחק בעמיקם.
עמיקם הוריד את מבטו אל הדפים שלפניו. הוא השתהה למשך מספר רגעים, בוהה בתמונות בהבעה מהורהרת. לבסוף הוא ניער את ראשו, מרים את עיניו אל אלישע. ״אני רוצה שתסתכל על התמונה העליונה מצד ימין״, ביקש. ״תתאר לי בבקשה מה אתה רואה״.
אלישע התבונן בתמונה עליה הצביע עמיקם. התמונה הציגה שעון דיגיטלי עליו הופיעו ספרות מוארות. אלישע לא התקשה להבין מה תפקידו של השעון ומה מייצגות הספרות. ״משהו מוזר כאן,״ הוא קלט מיד. ״יש כאן בעיה״.
נראה היה שעמיקם ציפה לתגובה כזו. ״תסביר,״ הוא ביקש בדריכות.
אלישע השתהה לכמה רגעים, ממשיך להביט בתמונה, מוודא שהוא לא מפספס כלום. רק כשהיה ברור לו שהוא אינו טועה, הוא הרשה לעצמו להשיב לעמיקם. ״לפי מה שאני מבין,״ הסביר אלישע בקול בטוח, ״השעון המצולם מציג את סך מספר הקילומטרים שעבר הרכב מאז הייצור שלו. הבעיה היא, שהנתונים הללו אינם אפשריים. מד הקילומטרים מאופס, כך שעל פי הנתון העכשווי – הרכב לא נסע שום נסיעה מאז ומעולם״.
עמיקם הנהן בראשו. ״אתה כמובן צודק,״ אמר בקול מרוצה. ״ברור לשנינו שהנתון הזה בלתי אפשרי. אפילו רכב חדש מהניילונים מגיע לידי הקונה אחרי נסיעה של כמה קילומטרים. ההסבר היחיד לתופעה הוא, שהייתה כאן התערבות חיצונית. מישהו שיחק עם מד הקילומטרים ואיפס אותו״.
אלישע לא היה מופתע. ״זה הגיוני לגמרי,״ הסכים עם השערתו של עמיקם. ״לפי מה שאני יודע, מדובר בזיוף מצוי מאוד. ההליך פשוט, ויש לא מעט כאלו שמשתמשים בו. לא הייתי רואה בנתון הזה תגלית חשובה במיוחד״.
עמיקם שילב את ידיו. ״אני מסכים איתך שעצם הזיוף אינו יוצא מגדר הרגיל,״ אמר. ״השאלה היא, מתי התבצע ההליך הזה?״
אלישע לא הצליח להבין את שאלתו של עמיקם. ״אני לא מבין,״ אמר בבלבול. ״זה הרי די ברור, לא? שמשון מלכיאלי, או מי שזה לא יהיה שנסע ברכב, דאג לאפס את מד הקילומטרים לאחר הנסיעה״.
עמיקם הניד את ראשו בפקפוק. ״קשה לי לקבל את זה,״ אמר. ״ברור לך שפעולה כזו לא נעשית סתם. לא מדובר על משהו שגרתי, נורמטיבי, שכל אחד דואג לעשות מדי נסיעה או אפילו מדי תקופה. מדובר על פעולה חריגה, לא חוקית, שלמרות היותה קלה יחסית – מצריכה ידע מסוים, ובמקרים מסוימים גם ציוד מתאים. מי שדאג לאפס את מד הקילומטרים עשה את זה מתוך מניע ברור, שעדיין לא מצאתי לו הסבר מתקבל על הדעת״.
״תחשוב על זה,״ המשיך עמיקם, ההבעה על פניו מרוכזת מאוד. ״אילו היה מדובר בפעולה שיש בה כדי לשבש ראיות, זה עוד היה מובן. אבל כאן, לפעולה לא הייתה שום תועלת שאני יכול להעלות על דעתי. מספר הקילומטרים שהרכב נסע אינו יכול לשרת אותנו בשום דרך, וגם אם חשב מישהו שנוכל להפיק ממנו איזו תועלת – לא עדיף היה לו להתמקד בפעולות קריטיות הרבה יותר כמו ניקוי הרכב מטביעות אצבעות? הרי תהיה זו טיפשות מושלמת להתמקד בכזה עניין שולי בזמן שראיות אמיתיות פזורות בתוך הרכב״.
עמיקם רכן קדימה, מהורהר. ״חשבתי כמובן על כך שייתכן והפעולה נעשתה הרבה לפני האירוע, בלי שום קשר לאירוע עצמו. הבעיה היא, שמד הקילומטרים של הרכב נמצא תקין לגמרי, מה ששולל לחלוטין את הכיוון הזה. הרי ברור שבליל האירוע נסע הרכב לכל הפחות קילומטרים אחדים, כך שהמונה לא היה נמצא במצב שהוא מאופס לחלוטין״.
״המשמעות של כל הנתונים הללו היא, שאיפוס מד הקילומטרים נעשה רק לאחר שהרכב הגיע אל פסגת הצוק. אבל למרות זאת, קשה לי מאוד לקבל את ההשערה שלך, לפיה הפעולה בוצעה על ידי מר מלכיאלי או על ידי האלמוני שנהג ברכב. הרי לפי הנתונים שהצגתי לך לפני כן, כלי הרכב הגיע אל הזירה כאשר הגברת חזן כבר הייתה שם, מה שאומר שמדובר היה בזירת פשע פעילה. קשה לי להאמין שבתוך הלחץ הזה ובמסגרת הזמן שעמדה לרשותם של הנוכחים בזירה, היה להם פנאי להתעסק בפעולה כזו, במיוחד כאשר התועלת המצופה ממנה היא אפסית״.
הדברים היו דברי טעם, אבל להבנתו של אלישע – היה משהו שגוי בצורת החשיבה של עמיקם. ״לפי מה שאני מבין ממך,״ הוא ניסה לסכם, ״אין בינינו מחלוקת שההשערה המסתברת ביותר היא זו שהעליתי. אתה בסך הכול מציין בעיה אחרת שיש כאן, והיא המניע. לדעתך, פעולת איפוס השעון היא פעולה חסרת תועלת, ולא ברור מה האינטרס של מי שביצע אותה. זאת אומרת, שאם נמצא סיבה מספקת שתבהיר את העניין, יהיה קל יותר לקבל את העובדה שהפעולה בוצעה על ידי נוסעי הרכב, וכבר לא תהיה לך בעיה עם זה שהפעולה בוצעה תחת לחץ״.
עמיקם הטה את ראשו, הבעה מהוססת על פניו. ״באופן כללי, אתה צודק,״ נאלץ להודות. ״העניין הוא, שאני מתקשה מאוד למצוא סיבה מספקת לעניין, ולכן המחשבה שלי אומרת שמשהו בתפיסה שלנו שגוי. יש כאן משהו שאנחנו לא מחשבים נכון, ולדעתי זה קשור בהחלט למועד ביצוע הפעולה. עם זאת, אני מסכים איתך שכששאלת המניע תיפתר ייפתר גם העניין הזה״.
״בכל אופן,״ עמיקם נראה כמי שאינו מעוניין להמשיך ולהתעכב על הנושא, ״השאלה הזו היא רק אחת מני רבות, כך שאני מציע שנעבור תחילה על כל החומר לפני שנתחיל לנסות ולמצוא תשובות״.
למרות שדבריו של עמיקם התפרשו אצל אלישע כהתחמקות, העדיף אלישע להימנע מלהמשיך ולדון בנושא, מתוך מחשבה שמדובר בהזדמנות נדירה בה עמיקם מציע מיוזמתו להתקדם, הזדמנות שחבל יהיה לפספס. ״אני מסכים עם הגישה שלך,״ הוא אמר, מקווה שעמיקם יבין את הרמז שמאחורי מילותיו. ״באמת נכון יהיה להקיף תחילה את כל המידע, בלי להתעסק בדיוני סרק ובשטויות״.
הבעתו של עמיקם הייתה חתומה, קשה היה לדעת אם הוא קלט את הביקורת המרומזת. ״תסתכל בבקשה בתמונות ארבע עד שמונה,״ ביקש עמיקם. ״בתמונות הללו, ניתן לראות את אחד הדברים המתמיהים ביותר שגילינו, דבר שאני לא מצליח להבין בשום דרך״.
אלישע התבונן בתמונות במבט מעמיק, הבעה מבולבלת עלתה על פניו. ״אני לא מצליח להבין מה הקשר בין התמונות,״ הודה לאחר כמה רגעים. ״אשמח אם תסביר לי מה אני רואה ומה בדיוק אתה מצפה להבין מאוסף המוצגים הזה״.
על פניו של עמיקם עלתה הבעה מתוחה. ״אתה מעשן, נכון?״ הוא שאל פתאום, שלא מן העניין.
אלישע כיווץ את גבותיו בתמיהה. ״כן, אבל איך זה קשור?״
״זה לא קשור,״ השיב עמיקם מיד. ״שאלתי את עצמי אם יפריע לך שאעשן כאן״.
העיתוי היה מוזר, אבל אלישע לא מצא סיבה להתנגד לבקשה. ״זה בסדר גמור,״ השיב תוך משיכת כתף.
להפתעתו של אלישע, משך עמיקם את כסאו אחורה בתנופה, רוכן אל מתחת ללוח השולחן, כך שראשו נעלם מעיניו של אלישע. למשך שניות ארוכות נשמעו רעשים מוזרים, ולאחר מכן צץ עמיקם כשבידו כלי עץ מעוצב.
״מה זה?!״ השתומם אלישע.
״מקטרת,״ השיב עמיקם בפשטות.
אלישע הביט בו בהלם. ״אתה לא רציני!״ אמר בקול נדהם.
״דווקא כן,״ השיב עמיקם בחיוך מלא נחמדות. ״מה, בחיים שלך לא ראית בן אדם מעשן מקטרת?״
אלישע טלטל את ראשו. ״ראיתי את סבא רבא שלי עם מקטרת...״ אמר בעוקצנות. ״מתברר שזו הייתה אופנה בהונגריה של טרום מלחמת העולם הראשונה״.
עמיקם לא הבין או שלא רצה להבין את הלעג בדבריו של אלישע. ״כן, זה בהחלט מגניב,״ אמר בגאווה בלתי מוסתרת. ״לא כל אחד יודע ליהנות מזה, צריך ממש להבין בזה כדי להצליח ליהנות״. ההבעה על פניו הוכיחה שהוא מחזיק את עצמו למי שבהחלט מבין בתחום, מה שגרם לאלישע להביט בו בסלידה מסוימת.
למזלו של אלישע, עמיקם מילא מראש את המקטרת בטבק, כך שנותר לו רק להבעיר אותה. תוך כחצי דקה החל עשן להתאבך מהמקטרת, ריח מתוק של וניל התפשט בחלל החדר.
״אז איפה היינו?״ שאל עמיקם מתוך ענן העשן.
״ביקשתי הסבר על התמונות,״ הזכיר לו אלישע בנימה קצרת רוח.
״אה, כן...״ נזכר עמיקם מיד. ״כמו שאמרתי לך, בתמונות הללו מתועדת תופעה מוזרה ביותר, תופעה שאין לה הסבר ברור״.
״הפעם הראשונה בה החוקרים שמו לב לתופעה הזו,״ המשיך עמיקם, ״הייתה כבר בזירת האירוע. השוטרים שלנו ערכו בדיקה ראשונית לכלי הרכב, ובמהלכה הם הופתעו לגלות שמיכל הדלק של הרכב ריק לחלוטין. בתחילה הם חשבו שהמכל סדוק או מחורר, אבל בדיקות נוספות שנערכו בשטח ובמוסך הוכיחו למעלה מכל ספק שהמכל תקין לגמרי, ולמרות זאת – אין בו אפילו טיפה אחת של דלק״.
״אתה בוודאי מבין, שהעובדה הזו היא מוזרה מאוד. המשמעות היא, שכלי הרכב הגיע אל פסגת הצוק כשהוא פועל על אדי הדלק האחרונים שנותרו במכל. קשה מאוד להאמין שיש כאן משהו מקרי. הרכב נסע נסיעה ממושכת והיה לו יעד ברור, ואתה בוודאי תסכים איתי שאין כמעט סיכוי שבמקרה נגמר הדלק בדיוק ברגע בו הגיע כלי הרכב ליעדו״.
עמיקם עצר לרגע, שואף שאיפה ארוכה מהמקטרת שבידו. רגע לאחר מכן הוא השמיע קול מוזר, ולאחריו הוא החל להשתעל, פניו הולכות ומאדימות מרגע לרגע.
״אתה בסדר?״ שאל אלישע בדאגה.
עמיקם לא השיב. מרגע לרגע גברו שיעוליו, הוא השתנק והתפתל על כסאו. אלישע הביט בו במבט חרד, מתלבט אם להזעיק עזרה. ״מה קורה לך?״ הוא שאל בחוסר אונים.
עמיקם אגרף את אצבעותיו, מכה את עצמו על חזהו. הוא חזר על הפעולה הזו כמה פעמים, ולרווחתו של אלישע – נראה שזה הועיל. השיעולים פחתו, ונראה היה שעמיקם מצליח לנשום.
״אתה בסדר?״ שאל שוב אלישע כשברור היה לו שעמיקם חזר לעצמו. ״מה קרה לך? אתה לא יודע לעשן?״
עמיקם עדיין השתעל מדי כמה רגעים ונשימותיו היו שורקניות. ״אני בסדר,״ הוא הצליח לומר בקול שקט. ״בוא נמשיך״.
אם ציפה אלישע לקבל הסבר למה שקרה מול עיניו לפני רגע, הרי שהוא התבדה. עמיקם חזר לדבר, פניו עדיין אדומות מעט ועיניו לחות.
״למרות שהתגלית על מכל הדלק הפתיעה אותנו מאוד, עדיין יכולנו לחשוב על השערות מסוימות מאוד לא סבירות, באמצעותן ניתן היה להסביר איכשהו את התופעה. הבעיה היא, שכאשר החוקרים שלנו ערכו בדיקה מקיפה יותר לכלי הרכב, הם גילו שהתופעה לא קיימת רק במיכל הדלק אלא היא נרחבת ומוזרה הרבה יותר״.
״החוקרים הופתעו מאוד לגלות, שהתופעה הזו חוזרת על עצמה בכל מה שקשור לנוזלים שמוכרחים להיות בכלי הרכב, ביניהם כאלו שכלי הרכב לא יכול לפעול בלעדיהם. מיכל השמן היה ריק, מכל נוזל הקירור גם הוא ריק, ואפילו מכל הנוזל לניקוי השמשות. למעשה, ברכב לא נמצאה אפילו טיפה אחת של נוזל. לא שמן מנוע, לא שמן בלמים, לא מים. אפילו חלקי הרכב שאמורים היו להיות רטובים או משומנים – היו יבשים לגמרי, כאילו מעולם לא עבר בהם או נגע בהם נוזל״.
״המפתיע מכל הוא, שגם מכלי נוזל שאינם קשורים לתפעול הרכב אלא רק היו בתוכו – גם הם היו ריקים. בתמונות שמולך אתה יכול לראות בקבוקי מים שאוחסנו בתא המטען, שכרגע אינם מכילים דבר. הבקבוקים האלו עדיין סגורים בטבעת הפלסטיק של היצרן, מה שאומר שהם לא נפתחו מעולם. נראה שהמים שבתוכם כאילו התאדו״.
עמיקם השתתק, שואף שאיפה קצרה וזהירה מהמקטרת, מאפשר לאלישע לעכל את הדברים. אלישע נראה המום. הוא הביט בעמיקם בדממה, מוחו פועל במהירות, מנסה לעבד את המידע ולמצוא תשובות לשאלות שברגע זה נראו לו בלתי פתירות.
עמיקם כנראה קלט על מה אלישע חושב. ״אתה לא מוכרח לחשוב על השערות או הסברים,״ הרגיע. ״גם ככה, כמו שאמרתי לך לפני כן, עדיף שכל המידע יהיה אצלך תחילה לפני שתתחיל לחשוב על כיוון לפתרון. אתה מיד תראה שככל שנתקדם, השאלות הקשות יהפכו לזניחות ויתגמדו מול שאלות קשות הרבה יותר״.
מילותיו של עמיקם היו רחוקות מלנחם את אלישע, אבל הוא הסכים עם הטענה העיקרית שלו. ״בסדר, אני אעזוב את זה עכשיו,״ אמר בחוסר חשק. ״רק תתקדם מהר, כי אני מאבד את הריכוז״.
עמיקם שאף בנינוחות מהמקטרת שבידיו, פולט עננת עשן סמיכה. ״אתה יכול להיות רגוע,״ אמר בקול מסתורי. ״בדיוק עכשיו, אנחנו עוברים לחידה הגדולה ביותר בתיק החקירה הזה, זו שבגללה אתה נמצא כאן עכשיו״.
בתנועה קלה, טרק עמיקם את החוברת שלפניו. ״לשם שינוי, המידע שאני עומד לחלוק איתך כרגע אינו נוגע לתיעוד מצולם, כך שאין עליו מידע נרחב בחוברת. חשוב לי לומר, שאם עד עכשיו עסקנו בתחומים כלליים שאינם נוגעים ישירות לתחומי העניין שלי, כעת אנחנו נדרשים לנושא שהוא ההתמחות העיקרית שלי. אני מדבר כמובן על טביעות אצבע ועל די. אן. איי״.
״כמו שכבר אמרתי לך,״ המשיך עמיקם, ״בכלי הרכב נמצאו שני סטים של טביעות אצבעות. אחד מהם שייך למר מלכיאלי. בנוסף, הצליחו החוקרים לדגום דגימות די. אן. איי שבוודאות אינן שייכות למר מלכיאלי, כך שהן ככל הנראה שייכות לאיש הנוסף שישב ברכב. המיקום של אותן דגימות היה בסביבת מושב הנהג, כך שניתן לשער בסבירות גבוהה שהאלמוני הוא הנהג שהביא את הרכב אל זירת האירוע״.
״אתה בוודאי מבין, שהחשיבות של הממצאים הללו היא גדולה מאוד, משום שניתן להוכיח באמצעותם בוודאות מוחלטת את זהותו של אותו אלמוני שאנחנו מחפשים. מיד שכהבנתי מהחוקרים שלי שהם השיגו דגימות די. אן. איי וטביעות אצבע, הנחיתי אותם לערוך חיפוש במאגרים המשטרתיים, מתוך הבנה שאם תימצא השוואה – יהיה קל הרבה יותר לפתור את התיק.
״לצערי הרב, החיפושים שערכו החוקרים שלי במאגר הביומטרי ובמאגר דגימות הדי. אן. איי של המשטרה, הסתיים ללא הצלחה. למרות שלא היו לי ציפיות רבות מהחיפוש במאגר דגימות הדי. אן. איי, קיוויתי לפחות שהחיפוש במאגר הביומטרי שהוא נרחב ומכיל הרבה יותר דגימות – יסתיים בתוצאה חיובית. אתה בוודאי יכול לתאר לעצמך כמה התאכזבתי מהכישלון הזה. הרגשתי שעם כל החידות שיש בתיק החקירה הזה, שעוד רבות נדבר בהן בהמשך, זו הייתה עשויה להיות הדרך היחידה שלי למצוא קצה חוט שעשוי להוביל לפתרון החקירה.
״בנקודה הזו, אמור הייתי לעשות מה שכל חוקר זיהוי פלילי אחר היה עושה. הייתי אמור לזנוח את כיוון החקירה הזה, מתוך הבנה שאם בשני המאגרים הגדולים שלנו לא נמצאה שום תוצאה – אין עוד טעם להמשיך ולנסות להפיק תועלת מן הממצאים. הנהלים במקרה כזה הם ברורים: יש לתעד את הממצאים ולהמתין עד שאולי בעתיד הרחוק - בעוד שנה, שנתיים, חמישים שנה או נצח, תימצא דגימה זהה שתוביל לפתרון התיק.
״העניין הוא,״ קולו של עמיקם הפך מלא חיוניות, ״שבכל הנוגע לתחום הזה – יש לי יכולות שאינן מצויות בידיו של חוקר זיהוי פלילי מן השורה. זהו תחום ההתמקצעות שלי, אני עוסק בו מאז התחלתי את דרכי בעולם המשטרה, ועם כל הצניעות – אני ממש טוב בו. לאורך השנים יצרתי קשרים עם גופים שונים שעוסקים בנושא, לחלקם אני מייעץ באופן קבוע. מלבד זאת, אני מוסר הרצאות בארץ ובחו״ל, ואני נפגש לעיתים קרובות עם כאלו שחולקים איתי את תחום העניין הזה. אתה בוודאי מבין, שכתוצאה מכך יש לי קשרים ושותפויות שאי אפשר להמעיט בערכן״.
עמיקם עצר כדי לשאוף שאיפה נוספת מהמקטרת, בוחן את השפעת דבריו על אלישע.
למרות שאלישע הכיר את עמיקם וידע תמיד שהוא נחשב לאחד מן המובילים בתחום, הייתה זו הפעם הראשונה בה הוא שמע את הדברים בפירוש מפיו של עמיקם, וניכר היה שהוא מתרשם מאוד. יחד עם זאת, ברור היה לאלישע שעמיקם לא אומר את הדברים רק כדי להתרברב. הוא המתין בציפייה דרוכה להמשך דבריו של עמיקם, מרשה לעצמו לקוות תקווה זהירה.
עמיקם פלט בשאננות עננת עשן, הבעה חיונית הייתה על פניו. ״למרות שאני יודע שאתה לא בקי בתחום,״ אמר בנימה מתנשאת, ״אני מעריך שאתה מכיר טיפה את המציאות. לא צריך להיות מומחה גדול כדי לדעת שהמאגרים העומדים לרשותה של משטרת ישראל אינם גדולים מאוד, בוודאי ביחס למאגרים של מדינות גדולות כמו ארצות הברית או מדינות שונות באירופה. בסופו של דבר, אנחנו מדינה קטנה עם מעט אזרחים, והמאגרים שלנו הם בהתאם.
״למרות שבתחילה חשבתי שאין טעם לקוות למצוא מידע מועיל במאגרים של מדינה אחרת, היה משהו שגרם לי לחשוב אחרת, ואתה בוודאי תשמח לשמוע שמדובר במידע שאתה אחראי עליו, מידע שאפרים הביא לידיעתי. מתברר שלמרות הכישלון המצער בחקירתו של מר מלכיאלי, הייתה לו פליטת פה אחת שניתן להפיק ממנה תועלת.
״כשקראתי את תמלול החקירה, הבחנתי בכך שהיו כמה רגעים בודדים בהם נראה היה שמר מלכיאלי מתכוון לשתף פעולה. ברגעים הללו הוא מסר מידע חשוב על אודות אדם שהופיע על סף ביתו, אדם שהזדהה בשם ביל יוסטון״.
ברגע בו הוציא עמיקם את המילים מפיו, נדרך אלישע והזדקף. תמונות רבות הציפו את מחשבתו, זיכרונות מהאירועים שהתרחשו לפני שעות בודדות, אותם הוא כמעט הספיק לשכוח בלחץ ההתפתחויות האחרונות. מבלי לשים לב הידק אלישע את אחיזתו בלוח השולחן, אצבעותיו מלבינות. הוא לא הוציא מילה מפיו, רק הקשיב בדריכות.
״המידע הזה נראה לי אמין,״ אמר עמיקם בשלווה, ״משום שהוא מתכתב עם הממצאים שלנו. ההשערה הסבירה שלי היא שבשלב הזה דיבר מר מלכיאלי אמת, ואני משוכנע בכך למרות שעברתי על כל תמלול החקירה, לרבות התיאורים המופרכים של מר מלכיאלי, ולמרות העובדה שהחקירה הסתיימה בהתקף פסיכוטי שחייב להעניק למר מלכיאלי טיפול. אני כמובן לא יכול לקבוע בנחרצות דברים כאלו, אבל בהחלט חשבתי על כך שהאיש שמר מלכיאלי תיאר כביל יוסטון הוא הנהג האלמוני שלנו.
״אמנם לא הייתי בטוח שהנהג האלמוני הזדהה בפני מר מלכיאלי בשמו האמיתי, אבל מצד שני – לא הייתה לי שום סיבה לשלול את זה. כיוון שכך, הנחתי שאם אכן זהו שמו של הנהג – הרי שככל הנראה הוא אינו אזרח ישראלי, או לפחות לא יליד הארץ. המשמעות היא, שייתכן מאוד שבמאגרים ביומטריים או ביולוגיים של מדינות שונות בעולם – מסתתרת דגימה של ביל המדובר.
״חשוב לי מאוד שתבין, שבדיקה במאגרים של מדינות זרות אינה נחשבת למהלך מקובל, ולא מדובר כלל בהליך פשוט. מדינות שמחזיקות במאגרים כאלו שומרות מאוד על המידע שברשותן, כמובן – בצדק גמור, כך שאין איזה מאגר גלובלי שניתן לחפש בו מידע בקלות.
״בעבר אמנם היו תקדימים של פושעים שהורשעו בעקבות מידע שנמצא במאגרים של מדינות זרות, אבל לא מדובר במשהו שגרתי, וכשזה כן קורה – זו פרוצדורה מורטת עצבים שעלולה לקחת שבועות ולעיתים חודשים. תהליכים כאלו מצריכים שיתוף פעולה בין דרגים גבוהים, וזה נעשה רק כשיש מידע קונקרטי ומדויק על כך שאכן עתידה להיות תועלת מן המידע.
״מכיוון שבמקרה שלנו לא מתקיימים התנאים הנדרשים לשם כך, הייתי מוכרח למצוא פתרון מהיר יותר, מעין קיצור דרך, ולמזלי – היה לי אחד כזה. כמו שאמרתי לך, במשך השנים יצרתי קשרים עם אנשים רבים מובילים בתחום, אנשים ממדינות שונות ומגופים שונים. כמובן שעם כל הקשרים שלי איני יכול לעקוף את החוק ואת הכללים המשפטיים, אבל מסתבר שאני יכול להגיע מאוד קרוב לתכלית שלי״.
לרגע אחד הפכו עיניו של עמיקם חולמניות, לאחר מכן הוא המשיך. ״לפני חמש שנים הייתי בכנס גדול בלונדון, שם פגשתי חוקרים מגופי ביטחון שונים ברחבי העולם. אחד הדברים שעליהם דיברנו באריכות נוגע למציאות הבלתי נסבלת הזו, שבה יכול פושע ממדינה אחת להסתובב חופשי, בעוד שבמדינה אחרת נמצא כל המידע הנחוץ להרשעתו. המסקנה שלנו הייתה, שיש להקים מערכת שתאפשר לשתף מידע בין גופים ביטחוניים שונים מבלי להפר את החוק הבינלאומי. היוזמה הזו מאפשרת להעביר מידע גולמי בין גופי ביטחון שונים, כאשר לא ניתנים כלל פרטים בנוגע לפשע מצד אחד או לזהות הפושע מצד שני. הדבר היחיד שעובר הוא הדגימה בעצמה, וההליך מפוקח ומתנהל באופן שהמידע אינו נשמר אצל מקבלי הדגימה, אלא נמחק לאחר פרק זמן קצר. ברגע שנמצאת השוואה, מדווח על כך לדרגים גבוהים יותר, וכך ניתן להתחיל את ההליך הקבוע והמסורבל בידיעה ברורה שהמאמצים אינם לריק.
״אתה בוודאי מבין, שהיוזמה הזו היא נכס בעבורנו במקרים כמו זה שאנו מתמודדים אתו. כמובן, שברגע שחשבתי על הכיוון הזה, לא היססתי להפעיל את המערכת. הדגימות נשלחו לדמויות מפתח שאחראיות על מאגרי מידע בחמישה עשר מדינות גדולות, ומתוך ההיכרות שלי עם המערכת חשבתי שיארכו לפחות שבועיים עד שאוכל לדעת אם משהו התקדם.
״ההפתעה הגדולה שלי הייתה, כשקיבלתי שיחת טלפון לא צפויה מאחד העמיתים שלי מארצות הברית, אדם מוכשר מאוד שמשמש כחוקר באף. בי. איי. עוד יותר הופתעתי כשהוא עדכן אותי שנמצאה השוואה כפולה, גם במאגר הביומטרי וגם במאגר דגימות הדי. אן. איי, וכשהבנתי שהוא מעוניין לתת לי פרטים מדויקים על אודות האיש עליו הצביעו הדגימות – הייתי בכלל בהלם מוחלט. אתה מוכרח להבין שמדובר בהפרה גסה של כל הכללים, משהו שלא ציפיתי מאדם מקצועי כמו זה שדיברתי אתו. עם זאת, כשהבנתי לבסוף מה הייתה התוצאה, כבר לא היו לי שאלות בעניין הזה, אבל לצערי – היו לי שאלות אחרות, גדולות יותר״.
עמיקם הפך את המקטרת אל תוך מאפרת אלומיניום שהייתה מונחת בפינה נסתרת של השולחן. עננת עשן התאבכה, הופכת את דמותו של עמיקם למטושטשת. ״האיש שזוהה בוודאות מוחלטת כבעל הדגימות,״ סיפר עמיקם בקול מסתורי, ״הוא אדם מפורסם מאוד העונה לשם ג׳סטין קלפטון...״
אלישע לא הכיר את השם, ועמיקם מיהר להסביר. ״האיש שאנו מדברים עליו הוא אסטרופיזיקאי נודע, מדען בעל שיעור קומה שבעבר שימש פרופסור באוניברסיטת ניו-יורק. במשך שנות צעירותו נחשב קלפטון להבטחה גדולה, מאמרים מפרי עטו הופיעו בכתבי העת המדעיים הנחשבים ביותר, והוא אף היה מועמד לקבלת פרס הנשיא על תרומתו בתחום האסטרופיזיקה.
״בשלב מסוים, לא ברור מתי ומדוע, החל קלפטון לפתח תיאוריות מדעיות חריגות, ביניהן כאלו שהוכחו תוך זמן קצר כשגויות. הוא החל לפרסם מאמרים מוזרים, חסרי ביסוס מדעי, על אודות כוחות אופל ששוכנים במבנים עתיקים בדרום אמריקה ובסין, כוחות שתנועתם תלויה לדעתו במערכות אסטרונומיות שונות. מאמריו הפכו נלעגים, מערכות כתבי העת סירבו לפרסם אותם, ואוניברסיטת ניו-יורק הודיעה על פיטוריו. הזלזול והלעג פגעו בו פגיעה קשה, והוא הסתגר בביתו ושקע בדיכאון עמוק.
״בערך שנה אחרי פיטוריו, קיבל קלפטון הצעה להרצות באקדמיה מפוקפקת בברזיל. הוא עזב את ארצות הברית, השתקע בברזיל ומצא לו שם קהילה די תומכת של מעריצים. במשך תקופה ארוכה המשיך קלפטון לפתח את התאוריות שלו, שהפכו קיצוניות מיום ליום עד למצב שגם האקדמיה הברזילאית לא הייתה מסוגלת להחזיק אותו. קלפטון כנראה הבין את המסר ומיהר להתפטר מיוזמתו, תוך כדי שהוא מכריז מלחמה – שלא ברור מה זה אומר בדיוק, על עולם המדע כולו.
״החיים של קלפטון המדען המבטיח, הפכו לטרגדיה. אשתו וילדיו נטשו אותו, המעריצים שלו הלכו והתפזרו לכל עבר, אבל הוא נותר בשלו – עקשן כפרד, בטוח בצדקת הדרך. עם זאת, בעקבות המאורעות הקשים שעברו עליו, הוא החל לפתח חוסר אמון בבני אדם, עד כדי כך שבמאמרים האחרונים שלו שפורסמו – הוא טען שהאנושות נפלה בידי כוחות האופל. בנקודה הזו, גם הקיצוניים שעוד האמינו בו נטשו אותו, ומאמריו הפסיקו להתפרסם מחוסר עניין לציבור.
״בנקודה זו, החל קלפטון לעסוק בכתיבת ספרים עלילתיים. הוא כנראה מוצלח בזה מאוד, אבל הוצאות הספרים חששו מפרסום שמו האמיתי, וייעצו לו לבחור לו שם עט. השם שבחר קלפטון לעצמו, הוא לא אחר מאשר...״ עמיקם השתהה לרגע, מעניק לדבריו נופך דרמטי.
״ביל יוסטון!״
למשך רגעים ספורים השתררה דממה מוחלטת בחדר. אלישע ישב קפוא על מקומו, עיניו פתוחות לרווחה, מוחו מתקשה לעכל את המידע המפתיע.
בשלב מסוים הוא התעשת, מטלטל את ראשו. ״אתה רוצה לומר לי שהאיש שנסע עם שמשון מלכיאלי, הנהג שחיפשנו, האיש שהפחיד את מלכיאלי עד מוות, הוא ג׳סטין המוזר ההוא?״ שאל רק כדי להיות בטוח.
עמיקם הנהן בראשו לאישור. ״בהחלט,״ אמר. ״טביעות האצבע ודגימות הדי. אן. איי מוכיחות את זה באופן מוחלט. אין הוכחה טובה יותר מזו״.
מוחו של אלישע עבר מיד לפסים מעשיים. ״אם כך,״ הוא אמר בהתעוררות. ״אנחנו יודעים מי כנראה אחראי לפשע. בדקתם אם המוזר ההוא הגיע לישראל? עיכבתם אותו? הוצאתם לו צו איסור יציאה מהארץ?״
עמיקם הביט באלישע במבט חומל. ״אתה עדיין לא מבין, אה?״
אלישע עצר את שטף השאלות שלו, מבין שהוא כנראה פספס משהו. ״מה אני לא מבין?״ שאל.
עמיקם נאנח. ההבעה על פניו הייתה מוזרה, מבשרת רעות, ועם התאורה הצהובה והעשן שבחדר – הוא נדמה היה כדמות אוב מאיימת. ״אלישע,״ הוא אמר מבעד למסך העשן. ״אין שום אפשרות שג׳סטין קלפטון הוא הנהג שפגש שמשון מלכיאלי אתמול. הסיבה לכך פשוטה, ומאוד מפחידה...
״ג׳סטין קלפטון מת כבר לפני למעלה מעשר שנים.
״ג׳סטין מת ערירי ומסכן, לאחר שנים ארוכות בהן הוא שהה במוסד לתשושי נפש, ולאחר שבעשור האחרון לחייו הוא התמודד עם מחלת האלצהיימר. הוא מת בגיל שמונים ושש, ללא משפחה לצדו, ללא תומכים, ללא מעריצים. על מצבתו נכתב משפט אחד על פי ציוויו...
הלילה הארוך ביותר עוד יגיע״.