הנושאים החמים
הנושאים החמים
מי לא מכיר את הסופרת ג'יי קיי רולינג. סופרת הילדים הנערצת והמוכרת ביותר בעולם. סדרת ספרי הפנטיזה 'הארי פוטר' שברה כל שיא אפשרי בתחום הספרות. ספריה נמכרו במאות מיליוני עותקים בעשרות שפות ברחבי העולם. ולא בכדי. לרולינג יש כתיבה ייחודית. היא כותבת ברמה בלתי נתפסת. אפשר לדגום באופן רנדומלי כל פסקה מאחד מאלפי העמודים שכתבה ולנתח מדוע היא כתובה נכון, מדוייק ועובד.
כל מי שמבין בכתיבה עומד ומשתאה לנוכח האמנות הוירטואוזית שלה. היא לא כותבת בסגנון ייחודי, זה לא שייקספיר או עגנון. היא כותבת בסגנון רגיל, כמו כולם, רק הרבה יותר טוב מכולם.
וגם 'המון העם' שלא מבינים בכתיבה (כמוני
) ולא יודעים לנתח מה היא עושה ואיך, נסחפים אחרי העולמות המופלאים והקסומים שהיא יוצרת.
אבל יום אחד נמאס לה מההילה המטורפת סביבה. היא החליטה להוציא ספר בשם עט ולבדוק האם הקהל מתלהב גם בלי שהוא יודע שמדובר בג'יי קיי רולינג האגדית. (מזכיר קצת את הניסוי של הכנר ג'ושוע בל).
היא הוציאה לאור ספר בלשי בשם 'קריאת הקוקיה' תחת שם העט רוברט גלבריית'. הספר נמכר ב-1500 עותקים. בשוק הספרים החרדי 1500 חתיכות זה הצלחה סבירה, בשוק הספרים הכללי זה אפילו לא בדיחה.
כמה מבקרי ספרות שראו את הספר התרשמו למדי ונתנו לו ציונים די טובים, אבל שום דבר לא התקרב להיסטריה סביב הארי פוטר.
לאחר ארבעה חודשים, רולינג חשפה 'בטעות' שהיא המחברת של הספר. המכירות קפצו ב-150,000% והספר זינק מהמקום ה-4709 ברשימת רבי המכר של אמזון, היישר אל המקום הראשון.
קראתי את הספר, הוא אכן כתוב ברמה הבלתי-אפשרית של רולינג. אבל אני ממש לא בטוח שהייתי מבחין בכך אילולא ידעתי שמדובר בספר של רולינג.
המסקנה היא שצריך לעבוד ממש קשה על מוניטין, אבל אחרי שצוברים מוניטין החיים יפים וקלים יחסית.
אם מ. קינן תוציא היום ספר חדש, כל ספר שהוא, אין ספק שהוא ייחטף. גם אם הוא לא האיסתרק הבא. רק שבגלל שכתוב על הכריכה שלו מ. קינן. כי היא כבר צברה את המוניטין שלה.
אבל בואו נדמיין שלא היו כותבים על הספר מי המחבר שלו. כל ספר היה יוצא בפני עצמו. יכול להיות שהרבה ספרים של סופרים מוכרים לא היו מי-יודע-מה מצליחים, ולעומת זאת ספרים ראויים של סופרים לא מוכרים היו מצליחים להגיע יותר גבוה.
כך שכקוראים, עניין המוניטין משחק גם לטובתנו וגם לרעתנו. לטובתנו - כי הוא עוזר לנו ליהנות מיצירות של יוצרים מוכרים. לרעתנו - כי הוא מפריע לנו ליהנות מיצירות של יוצרים לא מוכרים. אנחנו מתרגלים לשפוט יצירה לפי היוצר ולא לפי היצירה.
כל מי שמבין בכתיבה עומד ומשתאה לנוכח האמנות הוירטואוזית שלה. היא לא כותבת בסגנון ייחודי, זה לא שייקספיר או עגנון. היא כותבת בסגנון רגיל, כמו כולם, רק הרבה יותר טוב מכולם.
וגם 'המון העם' שלא מבינים בכתיבה (כמוני
) ולא יודעים לנתח מה היא עושה ואיך, נסחפים אחרי העולמות המופלאים והקסומים שהיא יוצרת.אבל יום אחד נמאס לה מההילה המטורפת סביבה. היא החליטה להוציא ספר בשם עט ולבדוק האם הקהל מתלהב גם בלי שהוא יודע שמדובר בג'יי קיי רולינג האגדית. (מזכיר קצת את הניסוי של הכנר ג'ושוע בל).
היא הוציאה לאור ספר בלשי בשם 'קריאת הקוקיה' תחת שם העט רוברט גלבריית'. הספר נמכר ב-1500 עותקים. בשוק הספרים החרדי 1500 חתיכות זה הצלחה סבירה, בשוק הספרים הכללי זה אפילו לא בדיחה.
כמה מבקרי ספרות שראו את הספר התרשמו למדי ונתנו לו ציונים די טובים, אבל שום דבר לא התקרב להיסטריה סביב הארי פוטר.
לאחר ארבעה חודשים, רולינג חשפה 'בטעות' שהיא המחברת של הספר. המכירות קפצו ב-150,000% והספר זינק מהמקום ה-4709 ברשימת רבי המכר של אמזון, היישר אל המקום הראשון.
קראתי את הספר, הוא אכן כתוב ברמה הבלתי-אפשרית של רולינג. אבל אני ממש לא בטוח שהייתי מבחין בכך אילולא ידעתי שמדובר בספר של רולינג.
המסקנה היא שצריך לעבוד ממש קשה על מוניטין, אבל אחרי שצוברים מוניטין החיים יפים וקלים יחסית.
אם מ. קינן תוציא היום ספר חדש, כל ספר שהוא, אין ספק שהוא ייחטף. גם אם הוא לא האיסתרק הבא. רק שבגלל שכתוב על הכריכה שלו מ. קינן. כי היא כבר צברה את המוניטין שלה.
אבל בואו נדמיין שלא היו כותבים על הספר מי המחבר שלו. כל ספר היה יוצא בפני עצמו. יכול להיות שהרבה ספרים של סופרים מוכרים לא היו מי-יודע-מה מצליחים, ולעומת זאת ספרים ראויים של סופרים לא מוכרים היו מצליחים להגיע יותר גבוה.
כך שכקוראים, עניין המוניטין משחק גם לטובתנו וגם לרעתנו. לטובתנו - כי הוא עוזר לנו ליהנות מיצירות של יוצרים מוכרים. לרעתנו - כי הוא מפריע לנו ליהנות מיצירות של יוצרים לא מוכרים. אנחנו מתרגלים לשפוט יצירה לפי היוצר ולא לפי היצירה.
