אני חושב שיש שורש אחר לבעיה הזו, ואולי זה קצת מלמד זכות על אותם הורים.
אני לא מתעלם לחלוטין מהבעיה, ברור שצריך יותר מודעות וחינוך. אולם פעמים רבות, הפער בין התנהגות של משפחה חילונית להתנהגות של משפחה חרדית הוא בכך שפשוט... למשפחה החרדית יש ילדים.
בניגוד למשפחה חילונית שעולה לרכבת עם מקסימום שלושה ילדים, וגם אז כולם שקועים במכשירים שלהם ומנותקים מהעולם ומסביבתו, משפחה חרדית בדרך כלל מונה הרבה יותר ילדים, ואין כמעט אפשרות להעסיק אותם בדרך נורמלית.
אני מאוד יכול להבין הורים שסיימו יום שלם של טיול עם תשעה ילדים כשהם גמורים מעייפות, וסוף-סוף הילדים נמצאים במקום יחסית בטוח שלא צריך לרדוף אחריהם. בסופו של דבר, ילדים הם בסך הכול ילדים, ועם כמה שזה לא נעים - גם החילוני שיושב ברכבת יכול להבין (עם מעט רצון טוב) שייתכן ומדובר בילדים מאוד מחונכים בדרך כלל, שזה הטיול היחיד שהם חווים, והם מתנהגים בו כמו שילדים מתנהגים בטיול.
כל השוואה לציבור החילוני נידונה לכישלון מראש, בגלל הפער בין כמות הילדים והיכולת להעסיק אותם. אדרבה, בואו נראה אם יש היתכנות לכך שקבוצה של שמונה או תשעה ילדים חילונים תעלה לרכבת או לאוטובוס בלי פלאפונים ובלי אוזניות והם יישארו בשקט כל הנסיעה. זה הרי ברור שמה שיהיה שם יהיה גרוע יותר ממה שבני משפחה חרדית תמימה עושים (וכבר ראיתי אינספור מקרים כאלו). לכן אני אומר, לא בטוח שאנחנו אשמים. אם ה׳אשמה׳ שלנו היא בכך שלמשפחות שלנו יש ילדים רבים, וילדינו מתרחקים מכלי משחית, הלוואי שנהיה אשמים בכך לנצח.