מחאת השכירות לא אמיתית / עו"ד נתן רוזנבלט / שחרית
תשכחו מכל המחאות שאתם רגילים לשמוע על כמה קשה לקנות דירה במדינה, תתחילו להתרגל למחאות כמה קשה לשכור דירה. כבר לא מדברים בתקשורת על מחירי הדירות, אלא על מחירי השכירות, שלפי הפרסומים עולים ועולים בצורה דרמטית ובלתי נסבלת.
יש בזה קודם כל מימד חיובי: זה אומר שמחירי הדירות אכן במגמת ירידה כפי שחזינו כאן לפני כחודשיים, וזאת תודות לשר השיכון שבאמת מתאמץ להוציא לשוק כמה שיותר דירות בהגרלה, ולהוציא מהשוק כמה שיותר קונים פוטנציאלים, זה מתחיל להצליח לאלקין, )למרות הניסיון השבוע להצר את ההשתתפות של הציבור החרדי בהגרלה, באמצעות ביטול אפשרות הרישום לנישואין, מבלי להחילם על הערבים - בסוף נאלצו להתקפל בעניין הערבים, וגם לי גם לך לא יהיה( ולכן המחאה עוברת לעניין מחירי השכירות העולים. הבה נבדוק בשורות הבאות הכצעקתה ומה ניתן לעשות כנגד כך.
ראשית כל, נבדוק במדד המחירים לצרכן, זה שהתפרסם השבוע, ובכן, מדד השכירות עלה ב-%2.0 בלבד, לצורך השוואה: מדד הדירות לקניה עלה ב-%9.0 ועוד מחשבים את זה כסוג של תחילת ירידת מחירים, כך שעלייה של %2.0 היא טבעית, ואפילו מבורכת במידה מסוימת, כי זה אומר שלאנשים כאן טוב ברוך השם והעם שלנו הולך וגדל ישתבח שמו.
גם ביקור בשטח, לא מעלה נתונים של עלייה דרמטית במחירי השכירות, לא שמענו על עליית מחירים בדימונה ובית שאן. שלא לדבר בציבור שלנו, שהמחירים רק יורדים ויורדים כל הזמן. כל מי שמעיין במודעות להשכרה, רואה שיש בבית שמש רמה ד' ומודיעין עילית, ים של דירות ריקות או במחירים זולים בהרבה מהעבר הקרוב. אנשים מתקשים היום לקבל 000,3 ש"ח על דירת 3
חדרים, שהייתה מושכרת ב-400,3.
אז על מה המחאה? איפה מחירי הדירות אכן עולים ועולים? התשובה: בתל אביב והמטרופולין שלה, איפה שגרים העיתונאים, אלו שמעצבים את דעת הקהל, הם אכן חשים בעלייה כל הזמן, המחירים אכן עולים ועולים. אלא שאיש לא אשם בכך, זוהי תופעה כלל עולמית: ככל שעיר בירה )תל אביב נחשבת כבירה כלכלית( מצליחה יותר, יש יותר אנשים שרוצים לגור בה, ואז המחירים עולים יותר.
לכאורה המצוקה המדומה הזו אינה נוגעת לנו - בניגוד למצוקת מחירי הדירות לקנייה, ששם אנחנו סובלים כמו כולם ואפילו קצת יותר - אלא ש"הפתרון" אותו הם מציעים הוא מסוכן מאוד, וכאן אנחנו צריכים גם לחשוש כי הוא נוגע לכל אחד מאיתנו, גם מי שאין לו דירה להשקעה בתל אביב. הם מציעים לחקות את העיר ברלין, אשר הגבילה את מחירי השכירות.
לפני מספר חודשים נסעתי לברלין, שמעתי על הפלא האירופאי של השקעה בדירות שתמיד תפוסות, ורציתי לראות מקרוב. בדקתי כמה דירות שם וישבתי עם אנשים העוסקים בתחום, ואחרי כמה שעות הבנתי, שאין לי יותר מה לחפש כאן מבחינה כלכלית, ופניתי לסיור באנדרטת השואה )המוזרה - אלפי גושי בטון לא מסודרים ללא כל כיתוב, למרות שאני קורא את כל השפות במקום - לא הצלחתי למצוא מילה אחת על היות הנרצחים יהודים, צריך לרדת מתחת לאדמה בשביל להבין זאת - אי לך ארץ ארורה(.
העניין הוא שהממשלה אינה מאפשרת את עליית מחירי השכירות ואת תחלופת השוכרים, הבעלים של הדירה צריך לבקש רשות חודש מראש )!( על מנת לבוא לסייר בדירה ולראות אם היא עדיין קיימת, ועוד שורה ארוכה של פעולות אשר מטרתן לסייע לשוכרים כביכול, ולכן אכן כל הדירות תפוסות, אך מה שהן עושות במקביל, זה להוציא את טיפת החשק האחרונה מלהשקיע בעיר הזאת. כך יצא שרוב הדירות שייכות לקרנות שונות ולא לאנשים פרטיים, כי פשוט
לא שווה להשקיע שם.
אם אנחנו רוצים שוק כמו גרמניה, אז הוא צריך לבוא ביחד עםשינוי יסודי במדיניות הממשלה )סיוע מוגבר בשכר דירה, ורכישת מיליוני דירות על מנת להשכירן בחצי חינם( וכן שינוי בכללי ההתנהגות, בגרמניה למשל %80 מתושבי המדינה חיים בשכירות, למה לא בעצם? מי צריך לקנות דירה, אם אתה שוכר דירה ומשלם כמה אירו שאתה מחליט, ואי אפשר להוציא אותך לעולם כמעט. לא כל מה שעובד שם יעבוד גם אצל הישראלי שבסופו של דבר רוצה להיות בעל דירה.
אלא מה? אנשים לא רוצים לגור בפריפריה, אפילו הקרובה, )לוד נמצאת במרחק 10 דקות רכבת ממרכז תל אביב - מניסיון( אלא דווקא במרכז של המרכז של המרכז, אז שלא יתלוננו, מי שרוצה לוקסוס שישלם.
הממשלה לא צריכה לממן אותו, אלא לעודד את מי שמוכן ללכת לגור רחוק ולהפריח את השממה.
ועוד משהו חשוב שהממשלה יכולה לעשות באופן מיידי:
עשרות אלפי משפחות זכו בדירות בכל מיני מקומות שלא תכננו בכלל להתגורר בהן. המצב הזה הוא אבסורד, אנשים לא יכולים למכור את הדירה שלהם ולקנות איפה שהם רוצים והם נאלצים לשכור ולהשכיר, זה בלתי אפשרי ובלתי רצוי.
בחתימה אחת, יכול כבוד השר להורות על אפשרות מכירת הדירות, כמובן תחת פיקוח )כמו למשל, רק לאחר רכישת דירה אחרת( ואז כל אחד יגור איפה שהוא יכול ורוצה וכולם יהיו מרוצים.