"איסטניסטים – חייהם אינם חיים"

[שוירץ]

רוב אילו שטענו שאין לו בעיה העידו על עצמם שהם איסטנסטים. מענין.

באמת מענין זה פשוט בגלל שהם מכירים את זה מקרוב
ויודעים שלא עם כל תכונת אופי חייבים לרוץ מהר ולטפל ולהוציא הון עתק על שטויות
למרות שהן כה פופולאריות היום.
ושלא תביני לא נכון! כשבאמת יש בעיה אני הראשונה ללכת לטפל בה.
הילדים שלי מתנהגים כמו ילדים רגילים ושמחים למרות שיש להם הרגלי נקיון שאולי אין לאחרים ,הילד שלי אוהב שאני שוטפת לו ידיים ולא נוגע באוכל לפני הסינר
לא נראה לי שאי פעם הם יפתחו ריאקציה כי למרות שזה חשוב לי זה לא נעשה בכפיה.

 

[יונה יונה]

לא מפריעות לנהל בית נורמטיבי, ממש לא,

לשטוף את האוכל לפני שאוכלים אותו זה לא שיגעון, לשטוף ידיים שחוזרים מהגן/גינה/לפני אוכל זה גם לא שיגעון, לשטוף צלחות רב פעמיות עד שהצבע יורד זה.... כן.

את מבלבלת כאן בין תרבות נקיון גבוה לבין מחילה, שיגעונות.

 

[ציכי]

בואו נעזור לאחרים!

נכון שכלים חד פעמי, יהיו שיגידו שזה לא מספיק מכובד ויפה וכו' וכו'
אבל תחשבו גם על אחרים ושימו לב לתת אפשרות גם לדבר כזה, ערימה של כוסות חד פעמיות במקום נגיש, שגם אורח יכול לקחת.
וכן לתת הרגשה נעימה למי שמעדיף את זה ולא להסתכל עליו כמו...

(כן במיוחד שהוא ניסה לשתות מכוס הזכוכית המכובדת, והיה לה ריח של ביצים, או שצפו בה עיגולי שמן, או שסתם יש עליה סימני מים שיתייבשו... וכו' וכו')
(וכן כמובן שלשטוף כלים חד פעמים משובחים ככל שיהיו לטעמי זה פראות!!!)

 

[album]

שוב,
אנחנו לא מדברים על אנשים בעלי כללי הגיינה בסיסית ומעלה - איסטניסטיים רגילים
(כמוני למשל, ותודה ללבן שעוררה אותי בקטע של פגיעה באנשים... אני לא מספיק שמה לב...)
בדובר באנשים עם פגיעה בחיי השגרה.. ותופעות קשות יותר,
כל זה לפי דברי פותח האשכול.

 

[יונה יונה]

באמת מענין זה פשוט בגלל שהם מכירים את זה מקרוב
ויודעים שלא עם כל תכונת אופי חייבים לרוץ מהר ולטפל ולהוציא הון עתק על שטויות
למרות שהן כה פופולאריות היום.

לא, זה בגלל שאתם מכירים את זה ברמה נורמטיבית
או שאתם לא נורמליים אבל לא מודעים לזה, ככה זה.

 

[שוירץ]

לא, זה בגלל שאתם מכירים את זה ברמה נורמטיבית
או שאתם לא נורמליים אבל לא מודעים לזה, ככה זה.

מה שתגידי!
מכבדת את דעתך
ולא מסכימה איתה.

 

[chani2006]

תופעות חריגות של איסטניסיות, שאינן מטופלות, עלולות לפגוע בתחומים נוספים של החיים, מעבר לסעודות שבת בבית ההורים. ידוע לי אישית על בית שכמעט והתפרק על רקע כזה.
הדברים רגישים, וטוב שהועלה הכיוון של טיפול מקצועי.
אם הדבר נדרש או לא- תלוי במקרה, וסביר להניח שהנוגעים בדבר מודעים לרמת החומרה.

 

[chayasl]

מה שצריך לקחת בחשבון, זה שאם מדובר באמת בבעיה, היא רק הולכת ומחמירה.
לכן אולי שווה ללכת לאבחון, ולבדוק שלא מדובר במשהו כפייתי.
אם ישללו את זה כבעיה, מה טוב. ישאר לו רק ללמוד לחיות עם זה, ע"פ כל העצות שניתנו פה.

ובכל מקרה, מה שתיארת אצל המשפחה המארחת, זה בעיני חוסר בכללי נימוס והגיינה בסיסיים.

 

[שוירץ]

או קי אז בואו נעשה סדר
1 איסטניסטיות פתולוגית קיצונית המפריעה ומשבשת תחומים נוספים של החיים
לדוג' משמשת כרקע לפירוק בית - חובה לטפל
2 איסטניסטיות גבוהה התחומה לפרטים מסוימים כגון איסור נגיעה במצעים, באוכל,אכילה בח''פ בלבד
תחושת דחיה מאנשים שלא נוהגים בנימוס המקובל - ניתן להתמודד איתה ללא צורך בטיפול.
3 רמת ניקיון רגילה - זה הרצוי והנורמטיבי וכולל הרגלי נקיון טובים צורת אכילה נעימה לעין וכדו'
4 רמת ניקיון ירודה - אי שימת לב לכללי הגיינה נימוס ואפילו הלכות בסיסות, דוגמאות למכביר
אכילה עם הידיים, קליפות באוכל, הגשה לא אסטטית, דבק בכל מקום וכו' - לעיתים ניתן להתמודד אם מדברים על כך אך לעיתים יש צורך לטפל..
5 זה משהו שעדיף לא לדבר עליו.. קיצוני ופתולוגי וחובה לטפל בו!

האשכול הזה ממש הדליק אותי
שאני פשוט שוכחת מהעבודה!!

 

[מה הענינים]

לא, זה בגלל שאתם מכירים את זה ברמה נורמטיבית
או שאתם לא נורמליים אבל לא מודעים לזה, ככה זה.

את האמת, נכוית ממישהו איסטניס?
את נראית מאד מאד נגד...

 

[יונה יונה]

לא כל דיעה חייבת להגיע מהתנסות אישית בדיוק בנושא המדובר.

 

[מלפפון]

למה זה נשמע שכ"כ מפחדים פה מטיפול?
יותר מודרני ללכת היום לאבחון תעסוקתי מאשר ללכת לטיפול ולהתפטר ממטרד שמפריע להתנהלות תקינה של החיים?
מה רע שכשמשהו מעיק ללכת לסדר את זה אחת ולתמיד?
יש יבלת ברגל בדיוק בעקב. זה מקשה על ההליכה היומיומית. לא מחייב טיפול קריטי, אבל מטריד. למה לטמון את הראש בחול במקום ללכת לצרוב אותה אצל רופא וגמרנו?
צריך לחכות לקריטי, להתמוטטות, לסף פירוק משפחה בשביל להבין את הצורך ולזכות סו"ס בהקלה?

קשה לי להבין את זה.

 

[לאה ולדמן]

לפי הנתונים שהובאו כאן לדעתי נראה שכן מדובר במקרה קיצוני. להחליף מצעים בישיבה אחרי כל פעם שישבו עליהם. נכון, יש עוד כמה כאלה בעולם אבל הם סובלים לעיתים הם אפילו לא יודעים עד כמה הם סובלים!

המדד של ללכת לטיפול זה:
יש בעיה המפריעה למהלך תקין של חיים
המטופל מודע לבעיה
המטופל מעוניין לעזור לעצמו לטפל בבעיה

עד כמה שניתן לראות מהנתונים שלעיל, יש מקום לפחות ללכת פעם או פעמיים לפסיכולוג.
לא מבינה מה הבהלה מהמילה פסיכולוג, אני יותר נבהלת מכל השיטות החדשניות שמציעות פתרונות של מספר מוגדר של מפגשים בשביל בעיות שנעוצות עמוק בנפש במשך 20-30+ שנים
מה יותר טוב מסדרה של שיחות היורדות לעומק הבעיה באופן שורשי ועמוק?

לא שופטת בכלל את המשפחה שלו. אי אפשר לדעת איך הדברים מתקיימים במציאות ואיך נראים מנקודת מבטו של איסטינסט.
מכירה משפחות טובות ונחמדות שמקובל ללקט פקאנים מצלחת מרכזית של סלט, לגמור עם כפית ישירות מצלחת מרכזית את הסלט שנשאר בה ועוד. בטוחה שיש עוד הרבה כאלה שפשוט לא העיזו לכתוב את זה כאן כי יחשבו שהם מגעילים וגועליים.
זה בעיניו זה מגעיל זה מובן אבל יש דרך להתמודד עם זה ולכן לדעתי שילך בעצמו לבדוק את העניין מול איש מקצוע, יעלו את כל הצדדים ויבחנו את המצב מכל הזויות כי אני בטוחה שיש עוד הרבה דברים שלא נכתבו כאן, ויש עוד הרבה דברים שלא נאמרו לפותח האשכול ע"י אותו הקרוב, כמו שהולכים לעו"ד אומרים לו הכל ופרט אחד קטן שמשמיטים יכול להיות משמעותי כך באבחונה של נפש, כל פרט יכול להיות משמעותי ולכן כדאי לעשות את זה באופן ישיר ומקצועי.

 

[גרנולה]

שיגיד להם! לא שלא יאכלו או לא יגעו, פשוט לומר- אני איסטניסט וקשה לי עם זה. שיצחקו וידברו עד שיתרגלו ויקפידו לידו שלא להגזים. מניסיון זה הכי הכי עוזר. אפשר אפילו לומר רק להורים של הגברת שידאגו לסדר את העניינים...

יפה! זה הפתרון, מנסיון!
אני איסטניסטית ברמה מטורפת (לצערי) ולא רק באוכל...
ואני כמוהו גם מסוגלת להקיא רק ממחשבות. טיפ קטן בשבילו: אם מתחיל לחשוב על משהו לא נעים, מיד לחשוב ולהתרכז במשהו אחר.

הפתרון היחיד מול החברה זה להסביר בצורה יפה ועדינה לחברים בעבודה, למשפחה וכו', שכך אני, ואם אפשר לבוא לקראתי ולהתחשב בי כמו למשל במצב כזה וכזה... וכו' וכו'
מי שלא מבין אני מסבירה לו שזה כמו אלרגיה אצלי, לא באשמתי.

מנסיון זו הדרך שהכי מועילה. בהצלחה!!

 

[מוישה]

סיכום ביניים

תודה לכולם!
נאמרו כאן הרבה מאוד רעיונות נפלאים, עצות מחכימות ובעיקר הרבה השתתפות בצער...

מכיוון שאני שייך יותר לקב העשירי של ה'שיחה' בעולמנו, קשה לי להתערב כאן בלהט ה'משא ומתן' הנוקב. [מה גם שאין לי גישה תמידית לפורום].
מהטיפול הפסיכולוגי שנעשה כאן עלו תיאוריות על 'נשוא האשכול המסכן' כפי שהגדירו כאן, שחלקן נכונות, אך חלקן לא נכונות עד מגחיכות להחריד... לכן איני יודע אם כדאי להמשיך להתעמק, לדון ולדוש בסוגיא גבוהה זו 'בגדר דין אסטניס', כשלא מכירים מספיק את ה"מסכן", בפרט שמן הסתם מניין הדעות בסוגיא זו, הוא [כמעט] כמנין חברי אשכול זה.

[למרות שמהוויכוחים היה כאן גם רווח עקיף להוריד את הרייטינג של אשכול 'גבורה יהדות' שאיכשהו גם גרם מעט אי נוחות לאי אלו אסטניסים... יאללה תתקיפו...]

בכל אופן, למרות שכבר עדכנתי את ה"מסכן" כמה פעמים במה שנעשה כאן, הוא ישמח לקבל עוד רעיונות והמלצות, "עידוד" וכדו'...
למצוה גדולה יחשב לכל העוזרים!

 

[mat]

מה שאני רואה פה באשכול.
שאף אחד לא מבין את השני. וכל אחד שולח את המוזר מבחינתו לטיפול.

אני לא יודע מי צודק. ומי לא. אבל אם מישהו מזמין אותי לבית שלו. אני מצפה ממנו שיכבד את רגשותי. ולא יגיש לי צלחת חגבים מטוגנים. אפילו שזה כשר למהדרין.

 

[יעל אייזיקוביץ]

אני חושבת שכדאי לו לפתוח שיחה עם המשפחה ןלספר להם על הבעיה שלו, שיבינו וינסו להתחשב (שיגיעו להבנה שלו יש בעיה, וממילא לא יפגעו)
במקביל ללכת לטיפול לעזור לעצמו

 

[מוישה]

ועוד תגובה בפרטי

זה מה שנקרא "מנהג אבותינו בידינו"

אכן זה נשמע מצחיק, אבל יש חסידים שהקפידו לאכול דגים עם הידיים מדין 'כל דגי הים בידכם ניתנו'..
ועוד ממקורות חסידיים; הקפידו לאכול חלה עם דגים ורוטב עם הידיים, כדי לחבר ולרומם יחד את כל חלקי ה'דומם צומח חי מדבר'!
יאכלו ענוים וישבעו...

 

[3 פינות]

אתה מתאר פה התנהלות לא נימוסית של הגיסים.
הם אלו שצריכים לעשות את השינוי.
לא נהוג בשום ישיבה לשתות מאותה פחית. לא נהוג לאכול מהקערה המרכזית.
אני לא איסטניסטית ולא ראיתי מישהו שעושה כך!
וכללי ההגיינה המינימליים חלים בכל מקום.

קצת מעניין אותי לקרוא תגובה שמדברת על החיים בישיבות בלשון נקבה....

 

[pessi&chani]

לפי דעתי, עפ"י התיאור בתחילת האשכול יש פה איזושהי חריגה מהנורמה, זה הגבול הדק המפריד בין רמת נקיון נורמטיבית לבין איסטניסיות שמפריעה לתפקוד. ולכן טיפול פסיכולוגי בנושא יכול רק להועיל.
וזה לא בא לתת לגיטימציה לאנשים להתנהג בצורת אכילה והגשה (וכל הסובב) לא מכובדת, אלא אדם שהוא בטבעו נקי בגבול הנורמה אמור להתמודד עם הנ"ל בכבוד.