"איסטניסטים – חייהם אינם חיים"

bbr

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
1. איסטניס שכתוב על רבן גמליאל, עד כמה שידוע לי הכוונה לחולי, ולא לנקיון כמו שמתכוונים באשכול זה.


2. מאוד מענין עם יש לו ילדים, כי גם אני איסטנסטית, אבל מציאות החיים מכתיבה להתפשר, הילדים יכולים להיות מרוחים עם אוכל בצורה מזעזעת כמו שילדים קטנים מתחילים לאכול, עולים לפעמים על המיטות שלי ושלהם עם כל הליכלוך, ובכלל לא כל הילדים (אפי' גדולים) יש להם רגישות לדברים האלו, ואם לא אתפשר קצת אז אתעצבן עליהם, וזה לא קרובים שאפשר להתרחק כמו העיצות פה.


3. ובכלל אני ממליצה לעצמי ולכמותי ללכת מדי פעם למפעלים ודווקא לאלה עם העטיפות הנוצצות שאני מאוד אוהבת, ולראות מי מטפל שם בדברים האהובים עלי כל כך, ובעצם לקלוט שאין מה לעשות וצריך לסגור עיניים ולדעת שאין לנו שליטה בכלל על כל מה שנכנס לפה, כי מהמוצרים הכי בסיסיים ועד הדברים הכי מגרים יכולים לעבור דרך ידיים לא הכי נקיות (כבר לא מדברת על ערבים תאלנדיים וכדו') עם כל משרדי הבריאות למיניהם.


4. זה כמובן לא מוריד מהרמה שלי, אבל לדעת שההכרח כן קצת מפשר, כי כשמחפשים פתרונות נשארים בקוביה, וכשיודעים שזה המציאות ולא רק במשפחה אלא בכל העולם אז לומדים להתמודד, כמובן שכל אחד מתפשר קצת מהרמה שלו


אם הבן אדם לא מרובע, אז הוא יכול להיות הפסיכולוג הכי טוב שלא עצמו.

וכמו על כל דבר, גם על זה מותר להתפלל (ההשתדלות הכי מוצלחת)
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
אתה פשוט מתאר פה שתי בעיות שהתמקדו לאחת..

לגביו, אם אכן מה שתיארת לגבי שטיפת החד פעמי נכון, זה כבר עובר למצב שמצריך טיפול. צריך לברר אם שיטת CBT באמת יכולה לעזור.

לגבי המשפחה- גם הם צריכים להפנים שיש לו רגישות, ובטוח לי שאם יש להם מידות טובות הם יתנהלו בהתחשבות כלפיו, ובסוף גם ימצאו שזה עזר להם אישית גם כשאיננו בשטח.
 

יעל זפרני

מיתוג ופרסום עסקים
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
פרסום וקופי
צילום מקצועי
נכתב ע"י מוישה;1659680:
אתם מבינים לבד שאי אפשר לחנך גיסים עם הרגלים בני 30-4- שנה, לא רק כי לא נעים, כי גם לא שייך מציאותית.
[/U]

אבל גם הוא עם הרגלים המון שנים, ולפי התיאור הראשוני שלך זה ממש בדם שלו האיסטנסטיות עד כדי....
אני חושבת ששני הצדדים צריכים לבוא אחד לקראת השני אפילו בקצת....
המון הצלחות.
 

אחת אחת 11

משתמש מקצוען
אפשר להיות איסטניסטים גם עם ילדים, בפרט אם הילדים יורשים את התכונה, והלכלוך של הילדים שלך הוא הדבר הכי מתוק שיש, גם בעיני איסטניסט. חסד ה'.
 

bekki

משתמש מקצוען
נכתב ע"י bbr;1660213:
1. איסטניס שכתוב על רבן גמליאל, עד כמה שידוע לי הכוונה לחולי, ולא לנקיון כמו שמתכוונים באשכול זה.


2. מאוד מענין עם יש לו ילדים, כי גם אני איסטנסטית, אבל מציאות החיים מכתיבה להתפשר, הילדים יכולים להיות מרוחים עם אוכל בצורה מזעזעת כמו שילדים קטנים מתחילים לאכול, עולים לפעמים על המיטות שלי ושלהם עם כל הליכלוך, ובכלל לא כל הילדים (אפי' גדולים) יש להם רגישות לדברים האלו, ואם לא אתפשר קצת אז אתעצבן עליהם, וזה לא קרובים שאפשר להתרחק כמו העיצות פה.


3. ובכלל אני ממליצה לעצמי ולכמותי ללכת מדי פעם למפעלים ודווקא לאלה עם העטיפות הנוצצות שאני מאוד אוהבת, ולראות מי מטפל שם בדברים האהובים עלי כל כך, ובעצם לקלוט שאין מה לעשות וצריך לסגור עיניים ולדעת שאין לנו שליטה בכלל על כל מה שנכנס לפה, כי מהמוצרים הכי בסיסיים ועד הדברים הכי מגרים יכולים לעבור דרך ידיים לא הכי נקיות (כבר לא מדברת על ערבים תאלנדיים וכדו') עם כל משרדי הבריאות למיניהם.


4. זה כמובן לא מוריד מהרמה שלי, אבל לדעת שההכרח כן קצת מפשר, כי כשמחפשים פתרונות נשארים בקוביה, וכשיודעים שזה המציאות ולא רק במשפחה אלא בכל העולם אז לומדים להתמודד, כמובן שכל אחד מתפשר קצת מהרמה שלו


אם הבן אדם לא מרובע, אז הוא יכול להיות הפסיכולוג הכי טוב שלא עצמו.

וכמו על כל דבר, גם על זה מותר להתפלל (ההשתדלות הכי מוצלחת)

משפט מסוכן.
 

bbr

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
נכתב ע"י אחת אחת 11;1660225:
אפשר להיות איסטניסטים גם עם ילדים, בפרט אם הילדים יורשים את התכונה, והלכלוך של הילדים שלך הוא הדבר הכי מתוק שיש, גם בעיני איסטניסט. חסד ה'.

אם זה הכי מתוק, זה רק מראה שהתכונה לא מקובעת לגמרי אלא יש לה מקום להתפשר, אז אנסה להרחיב את ההתפשרות על עוד מקומות שהמציאות מכתיבה, ואקל על עצמי
 

אסתי3311

משתמש סופר מקצוען
נכתב ע"י bbr;1660289:
אם זה הכי מתוק, זה רק מראה שהתכונה לא מקובעת לגמרי אלא יש לה מקום להתפשר, אז אנסה להרחיב את ההתפשרות על עוד מקומות שהמציאות מכתיבה, ואקל על עצמי

אם זה מתוק זה לא איסטניסט
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עוד קיבלתי באישי
התיאור שלך משקף במדויק מה אני הרגשתי...

סבלתי הרבה ולא אכלתי כמעט בשום מקום כי התחלתי לדמיין...

בסופו של דבר הגעתי לאישה בשם חוה ספטר שמטפלת בשיטת TAT.

אחרי סדרת טיפולים לא נהפכתי לאשה שאוכלת עם האצבעות במקום עם מזלג... אבל כן הגיעה איזשהיא שלווה לנפשי ויכלתי לנשום עמוק בשולחן שבת ולעבור את זה.

קישור לאתר שלה (אין לי מניות כמובן)

http://www.eli-ezer.com/tat-Eliezer-...rgy-Psychology

מצידי אתה יכול לפרסם גם את זה באשכול ללא שמי.
בהמשך בעז"ה אתייחס לכל ההודעות החשובות
 

מה הענינים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
ישנן כאן כמה תגובות עם הגזמה חמורה.
המקרה שמתואר כאן לגבי האברך - הוא נורמטיבי לחלוטין. אין כאן צורך דחוף בפסיכולוג, אף על פי שבהרבה מקרים הוא יכול לעזור.
מנסיון אישי, בעלי הוא ממש כמו שמתואר כאן, בבית אנו פשוט מכבדים את הצורה שלו (כמו שמכבדים את כל ה'קריזות' שלנו, הנשים) והילדים רק מרויחים מזה: הם לומדים לאכול בצורה נעימה, לא נוגעים באוכל עם ידיים, שוטפים ידים לפני קירבה לאוכל וכו'.
במקומות אחרים, אני משתדלת להגיש לבעלי את המנות, לאחר שבדקתי שאף אחד לא החליט לטעום מהם קודם. סלטים או צלחות מרכזיות, בד"כ אני מעבירה לו - שיקח ראשון, ואם לא - אז הוא לא אוכל, וזהו... זה בכלל לא נושא מורכב, ולא עושים ממנו עסק. לומדים לכבד כל אחד בדרך שלו, ודי.

דרך אגב, הצורה הנכונה היא: איסטניס ולא איסטניסט
 

pnina912100

משתמש סופר מקצוען
עריכה והפקת סרטים
נכתב ע"י מה הענינים;1660882:
ישנן כאן כמה תגובות עם הגזמה חמורה.
המקרה שמתואר כאן לגבי האברך - הוא נורמטיבי לחלוטין. אין כאן צורך דחוף בפסיכולוג, אף על פי שבהרבה מקרים הוא יכול לעזור.
מנסיון אישי, בעלי הוא ממש כמו שמתואר כאן, בבית אנו פשוט מכבדים את הצורה שלו (כמו שמכבדים את כל ה'קריזות' שלנו, הנשים) והילדים רק מרויחים מזה: הם לומדים לאכול בצורה נעימה, לא נוגעים באוכל עם ידיים, שוטפים ידים לפני קירבה לאוכל וכו'.
במקומות אחרים, אני משתדלת להגיש לבעלי את המנות, לאחר שבדקתי שאף אחד לא החליט לטעום מהם קודם. סלטים או צלחות מרכזיות, בד"כ אני מעבירה לו - שיקח ראשון, ואם לא - אז הוא לא אוכל, וזהו... זה בכלל לא נושא מורכב, ולא עושים ממנו עסק. לומדים לכבד כל אחד בדרך שלו, ודי.

דרך אגב, הצורה הנכונה היא: איסטניס ולא איסטניסט

צודקת מאה אחוז!
 

שוירץ

עימוד ועיצוב
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
עימוד ספרים
עימוד ספרים
נכתב ע"י מה הענינים;1660882:
ישנן כאן כמה תגובות עם הגזמה חמורה.
המקרה שמתואר כאן לגבי האברך - הוא נורמטיבי לחלוטין. אין כאן צורך דחוף בפסיכולוג, אף על פי שבהרבה מקרים הוא יכול לעזור.
מנסיון אישי, בעלי הוא ממש כמו שמתואר כאן, בבית אנו פשוט מכבדים את הצורה שלו (כמו שמכבדים את כל ה'קריזות' שלנו, הנשים) והילדים רק מרויחים מזה: הם לומדים לאכול בצורה נעימה, לא נוגעים באוכל עם ידיים, שוטפים ידים לפני קירבה לאוכל וכו'.
במקומות אחרים, אני משתדלת להגיש לבעלי את המנות, לאחר שבדקתי שאף אחד לא החליט לטעום מהם קודם. סלטים או צלחות מרכזיות, בד"כ אני מעבירה לו - שיקח ראשון, ואם לא - אז הוא לא אוכל, וזהו... זה בכלל לא נושא מורכב, ולא עושים ממנו עסק. לומדים לכבד כל אחד בדרך שלו, ודי.

הלוואי כולם היו נוהגים כמותכם!
זה כ''כ מתסכל שאנשים מתנפחים בגלל צורך של מישהו אחר
או לחילופין מזלזלים בו ומנסים לשנותו בכל צורה אפשרית.
 

MV25

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
מנסיון דומה-לא עם המשפחה אלא כללי
טיפול בפרחי באך עזר לי מאד מאד
למרות שלא הצלחתי בהתחלה להבין ולהאמין איך פתאום אפשר להפסיק להיגעל ממשהוא שמגעיל אותי
 

יונה יונה

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
רוב אילו שטענו שאין לו בעיה העידו על עצמם שהם איסטנסטים. מענין.

המצב המתואר הוא לא נורמלי! אני בטוחה שבבית ה"שגעונות" בנושא מפריעים לנהל בית נורמטיבי.
ללכת לפסיכולוג אפילו רק לכמה פגישות כדי לקבל הערכת מצב יעזור הרבה יותר מלטאטא את הבעיה מתחת לשטיח או לנסות לחנך את הגיסים (שגם הם אמורים לקבל קצת חינוך.....)

למי שאמרה שאפשר להיות הפסיכולוג של עצמך, מכירה את אמרת חז"ל "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"?
 

pnina912100

משתמש סופר מקצוען
עריכה והפקת סרטים
נכתב ע"י יונה יונה;1660915:
רוב אילו שטענו שאין לו בעיה העידו על עצמם שהם איסטנסטים. מענין.

המצב המתואר הוא לא נורמלי! אני בטוחה שבבית ה"שגעונות" בנושא מפריעים לנהל בית נורמטיבי.
ללכת לפסיכולוג אפילו רק לכמה פגישות כדי לקבל הערכת מצב יעזור הרבה יותר מלטאטא את הבעיה מתחת לשטיח או לנסות לחנך את הגיסים (שגם הם אמורים לקבל קצת חינוך.....)

למי שאמרה שאפשר להיות הפסיכולוג של עצמך, מכירה את אמרת חז"ל "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"?

לא מפריעות לנהל בית נורמטיבי, ממש לא, ברור שזה לא כמו בית שלאף אחד לא אכפת מה קורה עם האוכל, כי בכל אופן זה דבר שמצריך זמן ויחס, ברור שלאנשים שהם לא איסטניסטים יותר קל בחיים, אבל לא להפוך את זה לאיזה שיגעון.
גם אני לא יאכל מאוכל שהילד שלי נגע בו לפני ששטף ידיים(הוא חוזר מהגן ושוטף ידיים, את יודעת איזה צבע המים שיוצאים?) אז איך אפשר לאכול במשהו שנגע לפני שטיפה? זה לא לאכול מהיד שלו זה לאכול את כל הטינופת של הגן...
לומדים להסתדר! אף פעם לא חשבתי ללכת לפסיכולוג ואני עדיין לא חושבת על זה (תאמת שאני גם לא חושבת שזה יעזור, אולי אם הייתי בטוחה שיעזור כן הייתי הולכת)
לאיסטניסטים קשה יותר, אבל הם רואים אתת זה בצורה שונה, אנחנו מבינים למה אנחנו נגעלים ומסכימים עם זה;) בשונה מאלה שלא.
 

album

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
D I G I T A L
שופט/ת באתגר דריבל
נכתב ע"י מה הענינים;1660882:
ישנן כאן כמה תגובות עם הגזמה חמורה.
המקרה שמתואר כאן לגבי האברך - הוא נורמטיבי לחלוטין. אין כאן צורך דחוף בפסיכולוג, אף על פי שבהרבה מקרים הוא יכול לעזור.
מנסיון אישי, בעלי הוא ממש כמו שמתואר כאן, בבית אנו פשוט מכבדים את הצורה שלו (כמו שמכבדים את כל ה'קריזות' שלנו, הנשים) והילדים רק מרויחים מזה: הם לומדים לאכול בצורה נעימה, לא נוגעים באוכל עם ידיים, שוטפים ידים לפני קירבה לאוכל וכו'.
במקומות אחרים, אני משתדלת להגיש לבעלי את המנות, לאחר שבדקתי שאף אחד לא החליט לטעום מהם קודם. סלטים או צלחות מרכזיות, בד"כ אני מעבירה לו - שיקח ראשון, ואם לא - אז הוא לא אוכל, וזהו... זה בכלל לא נושא מורכב, ולא עושים ממנו עסק. לומדים לכבד כל אחד בדרך שלו, ודי.

דרך אגב, הצורה הנכונה היא: איסטניס ולא איסטניסט


כל הכבוד לך :)!!
אבל---
אדם עם בעיה אמיתית כפי שציינתי לעיל, נגעל גם במצב שבו עושים הכל על מנת להגיש לו מנת גורמה בצלחת חדשה.
בתת מודע שלו הסביבה מאד דוחה והוא לא מסוגל לדמיין שהוא אוכל מאכל שהוכן במטבח כזה. וכל תגובה כזו מעוררת בו רגשות ופעולות שאינן סטנדרטיות.
המצב בלתי נסבל ובלתי אפשרי.

ב"ה שאצלכם מדובר במצב סטנדרטי. ב"ה.

וbbr
רוב רובם של האנשים מתקשים לצאת מהבוץ של עצמם ולאט לאט שוקעים בו עמוק יותר.

המלצתי היא,
לפחות לבדוק אם זו בעיה או לא. אתם לא רואים שהוא סובל?????
 

לבן

משתמש סופר מקצוען
איסטניסטים לא סובלים לבד, גם הסביבה סובלת איתם... ההתנהגות שלהם פוגעת באנשים גם אם הם מבינים שזה לא בא כתוצאה מהתנשאות.
חמותי מאד מאד איסטניסטית והילדים מחקים אותה. בתור כלה (ואני נחשבת כאדם נקי למדי) זה פשוט לא נעים, מביך ואפילו פוגע לפעמים.
לדוגמא- שבת שבע ברכות שלי, אמי ואחיותי הכינו את האוכל. חמותי והגיסות יושבות ולא אוכלות כמעט כלום, והמשפחה שלי שממש לא מבינים את הקטע חושבים (במקרה הטוב) שזו סנוביות מסויימת. אמא שלי ממש פגועה מחמותי עד היום מכמה מקרים כאלה. כמה שניסיתי להסביר לה זה לא עזר...
בעלי נפגע יותר ממני כשהכנתי ארוחת צהריים בבית הוריו ואף אחד לא אכל - כי מישהו גילה שהכנסתי לסיר פרוסת גזר עם כתם קל, או כשארחתי את אמא שלו והגשתי פירות קיץ והיא ישבה עם סכין וקילפה וקילפה את כל הפגמים הקטנטנים (אצלם מקלפים גזר ותפו"א עד שכמעט לא נשאר בשר, משפשפים ירקות במים וסבון כמה פעמים, ולא אוכלים פירות שיש עליהם פגמים חיצוניים אפילו קלים ועוד).
 

אחת אחת 11

משתמש מקצוען
את מתארת מקרה קיצוני יותר, נשוא האשכול לא מגיע לרמה כזו, מדובר בשני מקרים קיצוניים מעט שנפגשו- הוא לצד הניקיון והם לצד ההפוך.
אני לא רואה סיבה להריץ אותו לפסיכולוג בפרט אם הוא מסתדר בכל מקום פרט לסיטואציה הנוכחית. נכון שהיא משמעותית אבל אפשר לקבל אותו בלי לחץ.
הוא אוכל מהאוכל, רק לא מסוגל לאכול יחד עם כל הגיסים מאותה צלחת, או לאכול מאוכל שנגעו בו, נשמע מוגזם? לגמרי לא. ואם הוא מעדיף לשתות בחד פעמי? אני מכירה עשרות אנשים כאלו, לאו דווקא איסטניסטים נוראיים...
 

pnina912100

משתמש סופר מקצוען
עריכה והפקת סרטים
נכתב ע"י לבן;1660939:
איסטניסטים לא סובלים לבד, גם הסביבה סובלת איתם... ההתנהגות שלהם פוגעת באנשים גם אם הם מבינים שזה לא בא כתוצאה מהתנשאות.
חמותי מאד מאד איסטניסטית והילדים מחקים אותה. בתור כלה (ואני נחשבת כאדם נקי למדי) זה פשוט לא נעים, מביך ואפילו פוגע לפעמים.
לדוגמא- שבת שבע ברכות שלי, אמי ואחיותי הכינו את האוכל. חמותי והגיסות יושבות ולא אוכלות כמעט כלום, והמשפחה שלי שממש לא מבינים את הקטע חושבים (במקרה הטוב) שזו סנוביות מסויימת. אמא שלי ממש פגועה מחמותי עד היום מכמה מקרים כאלה. כמה שניסיתי להסביר לה זה לא עזר...
בעלי נפגע יותר ממני כשהכנתי ארוחת צהריים בבית הוריו ואף אחד לא אכל - כי מישהו גילה שהכנסתי לסיר פרוסת גזר עם כתם קל, או כשארחתי את אמא שלו והגשתי פירות קיץ והיא ישבה עם סכין וקילפה וקילפה את כל הפגמים הקטנטנים (אצלם מקלפים גזר ותפו"א עד שכמעט לא נשאר בשר, משפשפים ירקות במים וסבון כמה פעמים, ולא אוכלים פירות שיש עליהם פגמים חיצוניים אפילו קלים ועוד).
במקרה שאת מספרת אז כן, וחוץ מזה שלא נראה לי שזה ממש איסטניסטים מה שאת מתארת, זה סוג של משהו אחר.
ממני אף אחד לא סבל ובע"ה גם לא יסבול, חברות תמיד ידעו שאני לא אוכלת כלום אצל אף אחת וזהו, אולי פעם מישהי נפגעה קצת? אני לא יודעת אבל מכל דבר אפשר להפגע, צריך לדעת איך להתנהג מבלי לפגוע.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה