הנושאים החמים
הנושאים החמים
נשיקה אחרונה לשילה, נשיקה למזוזה, מבט אחרון לאפרת, ו...שוב המבט הזה.
"אפרת בניגוד להרבה פעמים אחרות, לא אני הבאתי את הסיפור הזה עלי" הוא נשען על המשקוף לרגע.
"אז למה אתה מדבר בנימה מתנצלת כזו?" אפרת העבירה יד על עיניה הטרוטות "לך כבר עם ישראל צריך אותך"
הוא פסע החוצה, סגר את הדלת מאחוריו, התחיל לפסוע לכיוון היציאה מהחצר בוחן אותה אולי לאחרונה בחייו, הוא שמע את שילה בוכה.
פסע פסיעה וספת לכיוון השער, אבל משהו נשבר בו, הלב לא נתן לו ללכת. הבן שלו בוכה, וזה אולי פעם אחרונה שהוא שומע את זה.
הוא הסתובב סיבוב מהיר, ורץ הביתה, הוא רק ירגיע אותו ויצא.
היד על הידית, והלב בבית. הטלפון מצלצל – אורי.
"אנסוור" הוא לחש לאוזניה.
"אייל אס או אס, יש לנו את נובמבר השחור"
סיבוב מהיר ודהירה לאופנוע הלב היה בבית, והמוח הלאה משם, אלף תרחישים רצו במוחו.
נובמבר השחור.
+++
"שלום אורי לאן אני?, הוא פתח את הדלת בלי לדפוק.
אורי הרים אליו עיניים שנראו כמו גוש שחור מעופל וענה בקול צרוד "חדר ישיבות ממתינים לך שם שבע חברה?"
"לא הגזמתם עם כמות?"
ארון הוריד עיניים ולא הגיב ומשוה נראה לו חשוד.
שבע חברה קשוחים הפנו ליו את מבטיהם באחת.
הוא נגש לראש השולחן והחל מיד לדבר.
"וצפי אל תל, היה איש צבא פוליטיקאי ירדני בולט כיהן במספר קדנציות כראש ממשלת ירדן, נרצח על ידי ארגון ספטמבר השחור, נובמבר השחור הוא אחד מהרוצחים, הכינוי הודבק לו משום שנעלם מיד לאחר האירוע בנובמבר וגם משום שלא ידוע שמו. רצח זה גרם לבעיות בהסכם השלום עם ישראל, האיש ידוע כאכזר מאוד, וראינו זאת גם בעת הרצח של וספי אל תל"/
"וספי או וצפי" שאל שחרחר אחד וקטע אותו מהדיבור הרציף.
"בלי קריאות ביניים, ושאלות טפשיות" עקד אותו איל בעיניו, "שגרם לו להיות ראוותני ומרושע, האיש אחרי שסיים עם הירדנים נגש לסגור עניין אעם ישראל, אחראי על פיגועים רבים, ביניהם הפיגוע בהר נוף, הפיגוע בכניסה לעימנואל, פיגוע הדריסה ברמות, פיצוץ קו האוטובוס ארבע מאות וחמש, וכעת היה קשור גם לעשירי בנובמבר, הוא המוח מאחורי הטירוף שהולך פה. הוא כתב את החוברת שהסבירה למחבלים כיצד להתעלל בגופות, לחטוף נשים ותינוקות, ועוד. הוא גם המציא את יכולת התקשורת עליה לא עלה אגף המודיעין שלנו."
שקט בקהל אף אחד לא דיבר ולא שאל.
"ואותו," הנמיך אייל את קולו, "אנחנו צריכים לתפוס חי".
"שאלות?"
"למה חי? המפקד" שאל בחור בהיר עיניים ושיער.
ארון נאנח לידו.
"לא הבנתי, הפילו לי פה חברה מצה"ל? הם לא כולם בעזה עכשיו?" זה מה שחסר לו.
"זה פעולה בשיתוף פעולה, הוראות מגבוה".
אשר יגורתי בא לי.
"אפרת בניגוד להרבה פעמים אחרות, לא אני הבאתי את הסיפור הזה עלי" הוא נשען על המשקוף לרגע.
"אז למה אתה מדבר בנימה מתנצלת כזו?" אפרת העבירה יד על עיניה הטרוטות "לך כבר עם ישראל צריך אותך"
הוא פסע החוצה, סגר את הדלת מאחוריו, התחיל לפסוע לכיוון היציאה מהחצר בוחן אותה אולי לאחרונה בחייו, הוא שמע את שילה בוכה.
פסע פסיעה וספת לכיוון השער, אבל משהו נשבר בו, הלב לא נתן לו ללכת. הבן שלו בוכה, וזה אולי פעם אחרונה שהוא שומע את זה.
הוא הסתובב סיבוב מהיר, ורץ הביתה, הוא רק ירגיע אותו ויצא.
היד על הידית, והלב בבית. הטלפון מצלצל – אורי.
"אנסוור" הוא לחש לאוזניה.
"אייל אס או אס, יש לנו את נובמבר השחור"
סיבוב מהיר ודהירה לאופנוע הלב היה בבית, והמוח הלאה משם, אלף תרחישים רצו במוחו.
נובמבר השחור.
+++
"שלום אורי לאן אני?, הוא פתח את הדלת בלי לדפוק.
אורי הרים אליו עיניים שנראו כמו גוש שחור מעופל וענה בקול צרוד "חדר ישיבות ממתינים לך שם שבע חברה?"
"לא הגזמתם עם כמות?"
ארון הוריד עיניים ולא הגיב ומשוה נראה לו חשוד.
שבע חברה קשוחים הפנו ליו את מבטיהם באחת.
הוא נגש לראש השולחן והחל מיד לדבר.
"וצפי אל תל, היה איש צבא פוליטיקאי ירדני בולט כיהן במספר קדנציות כראש ממשלת ירדן, נרצח על ידי ארגון ספטמבר השחור, נובמבר השחור הוא אחד מהרוצחים, הכינוי הודבק לו משום שנעלם מיד לאחר האירוע בנובמבר וגם משום שלא ידוע שמו. רצח זה גרם לבעיות בהסכם השלום עם ישראל, האיש ידוע כאכזר מאוד, וראינו זאת גם בעת הרצח של וספי אל תל"/
"וספי או וצפי" שאל שחרחר אחד וקטע אותו מהדיבור הרציף.
"בלי קריאות ביניים, ושאלות טפשיות" עקד אותו איל בעיניו, "שגרם לו להיות ראוותני ומרושע, האיש אחרי שסיים עם הירדנים נגש לסגור עניין אעם ישראל, אחראי על פיגועים רבים, ביניהם הפיגוע בהר נוף, הפיגוע בכניסה לעימנואל, פיגוע הדריסה ברמות, פיצוץ קו האוטובוס ארבע מאות וחמש, וכעת היה קשור גם לעשירי בנובמבר, הוא המוח מאחורי הטירוף שהולך פה. הוא כתב את החוברת שהסבירה למחבלים כיצד להתעלל בגופות, לחטוף נשים ותינוקות, ועוד. הוא גם המציא את יכולת התקשורת עליה לא עלה אגף המודיעין שלנו."
שקט בקהל אף אחד לא דיבר ולא שאל.
"ואותו," הנמיך אייל את קולו, "אנחנו צריכים לתפוס חי".
"שאלות?"
"למה חי? המפקד" שאל בחור בהיר עיניים ושיער.
ארון נאנח לידו.
"לא הבנתי, הפילו לי פה חברה מצה"ל? הם לא כולם בעזה עכשיו?" זה מה שחסר לו.
"זה פעולה בשיתוף פעולה, הוראות מגבוה".
אשר יגורתי בא לי.
