מידע שימושי איך מרזים דחוף!

[ה. בקר]

איזה קצב ההליכה צריכה להיות כדי להרזות?

כל הליכה שווה!
אבל בשביל לרזות ממש צריך קצת שמגביר את הדופק.

 

[sasasa]

אבל נראלי קצת סטינו ממטרת האשכול
שכל אחד ינהג ע"פ מה שנראה לו והעיקר שנהיה בריאים

 

[רות פ]

פשוט לא לאכול ............. הדיאטה הכי טובה!

 

[הק]

פשוט לא לאכול ............. הדיאטה הכי טובה!

הכי קל לכתוב את זה

 

[רות פ]

הכי קל לכתוב את זה

מניסיון......

 

[הק]

מניסיון......

ותחושת הרעב מה איתה?

 

[חני בנני;]

כל הליכה שווה!
אבל בשביל לרזות ממש צריך קצת שמגביר את הדופק.

לי אמרו דיאטנית ועוד כמה שמבינים (לא יודעת בדקתי רק מפי השמועה) שברמה שאת לא יכולה לשיר ובקושי יכולה לדבר...

 

[secret]

@melam77 הכוונה שלך היא לספור קלוריות בכל מאכל שאנו אוכלים?

ומי שכתב לצום, סתם שתדעו שמלצום לא יורדים, הגוף נכנס לסטרס ומעלה אחוזי שומן.

וגם אין צורך לרעוב, ארוחות קטנות במהלך היום במקום 3 ארוחות גדולות ומפוצצות מונעות תחושת רעב.

 

[ה. בקר]

לי אמרו דיאטנית ועוד כמה שמבינים (לא יודעת בדקתי רק מפי השמועה) שברמה שאת לא יכולה לשיר ובקושי יכולה לדבר...

ממש לא
מספיק שאת מרגישה שהדופק עולה.
ואני בליווי צמוד של דיאטנית כבר תקופה ארוכה וכל פעם מחדש היא אומרת לי את זה. וכבר אמרו לי את זה הרבה לפניה וכן מאמנו אשיות אמרו לי את זה
לא צריך להגיע למצב שאין אויר ואת לא יכולה לדבר.
זה פשוט לא נכון
כשהדופק עולה מרגישים את זה. מזיעים. והדיבור לא משוחרר כמו בהיליכה איטית
אבל לא צריך להגיע למצב כמו שאת מתארת.


בענין אכילה ושתיה יחד כתב על זה הרמב"ם ואי אפשר לחלוק על זה. לא טוב לשתות ולאכול יחד.
ולא משנה מי יגיד אחרת. יש נו את הרמב"ם ודי לנו לסמוך עליו בעינין עצומות.
את צודקת!
ואגב, אני מפרידה בין אכילה לשתיה בגיבוי של 3 דיאטניות!

ועוד משהו-
להתרגל לחיות עם הרעב זה טעות.
לא צריך להיות רעבים. זה נכון שכאשר מתחילים דיאטה, כלומר מםחיתים באכול, מרגישים קצת רעב, אבל זה אמור לחלוף אחרי לא הרבה זמן ואם זה לא חולף אז זה אומר שלא אוכלים מספיק.
צריך לבחור נכון את האוכל שמזין ומשביע ולא כזה שהוא ריק ונראה כמשביע אבל לא באמת כזה.
ואם אוכלים נכון לא צריך כמויות גדולות.

הרעיון הוא:
מה אתה אוכל
מתי אוכל
איך אתה אוכל
איך אתה מפזר את האוכל על פני היום

 

[ה. בקר]

לא נעים לאמר וליאש את כל מי שמנסה
אבל תכלס זה או ניתוח או זריקות
שוב לא באה ליאש זה פשוט מניסיון....

מי שלא יעשה עם עצמו עבודה
וילמד לשמור
ולאכול נכון
ולשנו הרגלים
ומחשבה בראש
אז גם אלו לא יועילו לו
כי אלו נותנים דחף לירידה
אבל אחר כך אם לא שומרים ולא עושים מה שנכון- הדרך לעליה קצרה מאוד.

 

[חני ליבוביץ]

אבל הרעיון שלא לשתות יחד עם האוכל נבדק ונמצא שגוי, אין שום תועלת במניעת שתיה בשעת האכילה.

הרפואה הקוניבנציונאלית בת ימינו גם מנחה על הפרדה בין אוכל לשתיה
תשאל כל מנותח בריאטרי שיספר לך שזו ההמלצה הרפואית הראשונית לשמירה על משקל תקין כי המים והאוכל יחד מרחיבים חזרה.

 

[שירי כהן]

צריך ללמוד לחיות איתה, קשה (מאוד) אבל אין אפשרות אחרת!

וואי איך עצוב לי לקרוא את זה!
האמת היא שאין אפשרות *כזאת*,
אין דבר כזה 'לחיות ברעב'..
מעבר לזה שזה שגוי - בפועל התוצאות לא יאחרו לבוא.
גוף מורעב וחסר מוריד קצב חילוף חומרים, אוגר שומן וחלילה לא מאבד אותו,
וברגע שתבוא השבירה (והיא תבוא) - העליה תהיה מהירה, חדה ומתסכלת.
מזמינה אתכן (נשים בלבד, סורי ) לזום אחרי פסח לשמוע על דרך אחרת להסתכל על הנושא הזה,
מבחינתי להשאר רעבה זה משהו שפשוט לא בא בחשבון.

 

[תמממממי]

מי שרוצה להצטרף אלי
הפעם אני גם עושה את הניקוי
אפשר להירשם בטלפון 0527171045
או במייל shimy1045$gmail.com

 

[ציפור כחולה]

אני רואה כאן שכותבים הרבה על שיטת הרמבם איך אני יכולה לקרוא את כל הדברים שאמר על כל נושא הבריאות.

 

[rk 1234]

אני רואה כאן שכותבים הרבה על שיטת הרמבם איך אני יכולה לקרוא את כל הדברים שאמר על כל נושא הבריאות.

בספר "חיים בריאים כהלכה" של הרב אסחייק.

 

[טוב מאוד]

אני -ואל תעשו לי עין הרע בבקשה! יורדת כבר יותר מחודשיים בקצב של קילו לשבוע פשוט מלאכול בריא בלי להשתגע.
זה אומר לדאוג שאהיה עם ארוחות עם כל אבות המזון, ויפות. איך אמרה לי הדיאטנית? מגיע לך אוכל טוב. גם אם זה רק כמה ירקות וקוטג' ולחם, שלוקח לי שניה לשים בצלחת, אני מסדרת את זה בצורה יפה ומגרה. וכן, יש גם שוקולד מדי פעם. ולזניה פעם בשבוע.
אני משתדלת לצאת מהבית וללכת לפחות 15 דקות, 5 פעמים בשבוע. הרבה פעמים יוצא לי יותר, אבל זה המינימום. וזה כלום, זה הדרך לברכל וחזור...
ולשתות לפחות 2 ליטר, כשאני לא שותה מספיק- אני יורדת פחות.

זה נשמע מוזר אולי לרדת במשקל בלי התעמלות הזויה, או כדורים או זריקות או תפריט שלא אוכלים בה כלום... או רשימות ושיטות. ואולי אם הייתי עושה התעמלות של שעתיים כל יום הייתי יורדת 2 קילו שבוע. אבל כיון שאני לא רוצה לעלות את זה חזרה וגם לא להכניס את הגוף שלי להלם או להרוס אותו באיזשהו צורה כשאני כופה עליו לעשות לי דברים- טוב לי ככה.
זה צריך הרבה שליטה עצמית בהתחלה, עד שמתרגלים. אבל הרבה יותר משליטה עצמית זה פשוט שימת לב- במקום לנשנש מהעוגיות, פשוט לאכול מהעוגיות יפה ליד השולחן עם איזה כוס חלב ופרי.

גם אני עושה ככה שנים ואני נראית רזה והכי חשוב בריאה בגוף ובנפש!!!
וגם אני עושה התעמלות 2 פעמים בשבוע פילאטיס
מתי שאוכלים ארוחות בריאות ומזינות עם כל אבות המזון ולחם מקמח מלא אבל טעים ומרקים טעימים אז זה לא מגרה כל הממתקים.
ואחרי שבועיים שלא אוכלים ממתקים הגוף לא מבקש את זה

 

[שירי כהן]

לא נכון!
ההמלצה להם היא להימנע משתיה סמוך לאוכל כדי לא למלא את הקיבה יותר מדי, לחולה עם קיצור קיבה יש סיבות מיוחדות להימנע, אי אפשר להשליך על אדם עם קיבה תקינה. ובכל מקרהאחרי 30 דק' אפשר לשתות לא כמו הרמב"ם שכתב שדווקא משעה שהמזון התעכל שזה 2-3 שעות
יש גם המלצה לחולים אלו להימנע מאוכל בעל תכולה סיבית גבוהה כמו ברוקולי ואספרגוס, לאדם בריא ההמלצה היא הפוכה (בשניהן יש בדרך כלל יש בעיה של נגיעות אז אני לא יודע מבחינה כשרותית).

איפה כתבתי לחיות ברעב? כתבתי להתרגל לתחושת רעב חלק מהיום, כשאדם נמצא במאזן קלורי שלילי הוא מרגיש רעב
אצל רובינו זה לא נורא אנחנו הולכים לאכול ושבעים, אבל אצל מי שסובל מהשמנת יתר מסכנת חיים יש במקרים רבים סוג של התמכרות לאוכל שקשורה למנגנון הגמול (דופמין) ומניעת תחושה השובע להם הם רגילים יוצר מצוקה נפשית לא פשוטה מי שלא מכיר לא יבין.



זה לא נכון, אין מה להתווכח על המציאות, גוף מורעב לא אוגר שומן
תסתכלו על תמונות של אנשים מורעבים. (ואני בשום מקום לא דיברתי על רעב קיצוני אלא על הפחתה קלורית מתונה שגורמת לתחושת רעב מסוימת)

חוץ מזה שכל המחקרים מורים אחרת, השבירה היא כשחוזרים לאכול יותר ממה שצריך.

מי שמעדיף לסמוך על גלנוס ורפואה מלפני אלף שנה שיבושם לו
אני את שלי אמרתי.

ציטטתי תגובה שלך, שמגיבה להודעה ששואלת - איך מתרגלים לתחושת הרעב,
וענית שאין ברירה אחרת אלא להתרגל..
ייתכן שלא התכוונת ל'רעב' אלא לדחפים והרגלים,
אותם יש דרך לאזן,
דרך עבודה התנהגותית וחיבור לגוף - כי להלחם בהם כל החיים זה פשוט בלתי אפשרי.
לגבי ההתמכרויות - בלימודים שלי למדתי שמאד מהר משתמשים במילה הזו,
בזמן שיש עולם שלם ורחב אפשרי לגמרי להרגעה לפני שעוברים למושג 'התמכרות' -
למרות שבוודאי גם זה קיים.
(עצם ההתיחסות לעצמך כמכור, כשזה לא נכון, יכולה ליצור נזקים)
לגבי תמונות של אנשים מורעבים, בגרעון קלורי קיצוני כמו לא עלינו מלחמה קשה או אנורקסיה,
זה שונה מגרעון שבו אין קיצוב *כל כך* קיצוני אבל כן מופחת ולא מספק.
גם אם תהיה ירידה במשקל בתקופת הגריעה (ולא אצל כולם תהיה),
בתוך הגוף יחולו שינויים בקצב חילוף החומרים -
לרוב תהיה גם ירידה גדולה במסת השריר,
וזו הסיבה שהשבירה הכי קטנה מיד 'מטיסה' את המשקל למעלה
כל מי שעשה דיאטה מכיר את זה.
שומרים שומרים שומרים שומרים.... בהתחלה המשקל מחמיא (ושוב - לא אצל כולם!)
אחר כך יותר קשה.. אחר כך לא זז, או קצת עולה, למרות שמהדקים ומתאפקים
וברגע שנושמים ליד לזניה - בום עולים קילו.
מבוסס על ידע עדכני ביותר.

 

[בינגרפיק]

מכירה אחת שירדה באיטיות במשך כשלוש שנים אל היעד שרצתה כל חוד לא יותר ממאות גרמים והיום גם לאחר לידות היא לא עולה דרסטית היא פשוט אוכלת ארוחות מלאות 3 פעמים ביום ונשנשושים בריאים בין הארוחות במידת הצורך.
עדין לא ניסיתי על עצמי מקווה שהטיפ הזה יעזור לי \

 

[ה. בקר]

וואי איך עצוב לי לקרוא את זה!
האמת היא שאין אפשרות *כזאת*,
אין דבר כזה 'לחיות ברעב'..
מעבר לזה שזה שגוי - בפועל התוצאות לא יאחרו לבוא.
גוף מורעב וחסר מוריד קצב חילוף חומרים, אוגר שומן וחלילה לא מאבד אותו,
וברגע שתבוא השבירה (והיא תבוא) - העליה תהיה מהירה, חדה ומתסכלת.
מזמינה אתכן (נשים בלבד, סורי ) לזום אחרי פסח לשמוע על דרך אחרת להסתכל על הנושא הזה,
מבחינתי להשאר רעבה זה משהו שפשוט לא בא בחשבון.

כל מילה!

 

[ה. בקר]

ירדתי הרבה מאוד במהלך החיים
בלי להיות רעבה בכלל.

אז מה?
אולי המשקל שיקר?
אולי הבגדים שיקרו?
אולי המראה שיקרה?

אני תוהה.