נכתב ע"י bbr;585779:
וגם אמא ערנית ביום שלמחרת שווה הרבה מאוד אלא אם כן היא מנצלת את העירנות לדברים אחרים מלבד יחס לילדים!!!
כמו כן מי שלוקחת כתורה למשה מסיני כל מה שכתוב באיזשהו פורום ולא משתמשת באינטואיציה האימהית שלה אז היא באמת בבעיה (ואולי צריך לשים בחתימה האישית על כל תגובה שכתובה בפורום איש את רעהו לא באחריות
)
אני אוחזת איתך, bbr, הקב"ה טבע בכל אם את האינטואיציה הטבעית לדעת מה מציק לילד שלה ולמה הוא בוכה. רואים זאת במציאות. איזה אמא לא יודעת לזהות אם הבכי הוא בגלל רעב או כאב? אני לא מדברת על אירועים חריגים. שמעתי סיפור על תינוק שצרח וצרח וצרח כל הלילה, ושום דבר לא עזר להרגיע אותו. בבוקר מצאו לו שערה כרוכה בצורה מהודקת סביב אחת מאצבעות הרגלים. שחררו את השערה וראה זה פלא, העלם נרגע. (סיפור של עשרים שנה...)
נכתב ע"י סטודנטית;586356:
לא קראתי את כל האשכול,
אבל רופא ילדים פעם אמר לגיסתי שברגע שהילד מתעורר לתת לו בקבוק מים, ואחרי כמה לילות הוא פשוט ילמד שלא שווה לו לקום בשביל מים.
הרופאים/אחיות טוענים שהם לא באמת רעבים........(בן 7 חודשים בערך....)
נכון מאד. ילד שמתפתח נורמלי, אחרי גיל חצי שנה יכול וצריך ללמוד לישון. ילד בגיל זה כבר יכול להסתגל לשגרת שינה, ולהפנים את תהליך ההשכבה.
יש מנחת הורים מפורסמת בארה"ב, בשם גב' יריסלביץ שמלמדת שיטה כיצד להרגיל את הילד לא להתעורר, זאת שיטה של רופא ילדים, לא שיטה שלה. אהבתי לשמוע את דבריה בעקרת הבית הוטליין, אבל ב"ה טרם יצא לי ליישם כי כל ילדי ב"ה ישנים לילה החל מגיל חודש-חודשיים.
לא ציטטתי אבל דברו כאן על ילדים שישנים עם האם במיטה, אז דעו כי זוהי סכנת נפשות!!! תינוקות כבר נפלו ממיטות אמהותיהם ל"ע.
ההרחבה נראית לי רעיון מוגזם.
אמנם, קיבלנו על עצמנו את קללת צער גידול הבנים, אבל בשום מקום לא מפורט המינון ובאיזה אופן... תאמרנה אולי שאתן מעדיפות את הבעיה הזו מבעיות אחרות, אין לי תשובה.
ועוד דבר לסיום, דברו כאן על הזזת שעות השינה של הילדים לשעות השינה של ההורים. אף אחד לא חשבה להיפך? מפעם לפעם כשבשל קריסת מערכות מקומית אני נאלצת ללכת לישון מוקדם, (מוקדם, מוקדם, בשמונה או בתשע...) אני כמעט נשבעת שמהיות והלאה כיבוי אורות כללי יהיה עוד לפני צאת הכוכבים.