מידע שימושי איך לצרוך תוכן ולהגיש תוכן בצורה טובה ביותר?

א. פרי

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
גלי בת חורין היא שמאלנית לשעבר, שהגיעה למסקנה שהשמאל הוא מתנשא ומחנך לשנאת האחר. היא עשתה מהפך בחייה, וכיום היא מנסה להשפיע מתוך זווית הראיה שלה והניסיון שצברה.

היא אמרה פעם משפט שסיכם לי פחות או יותר את מה שקורה במישור התקשורתי של הרשתות החברתיות והתקשורת. משהו שנשמע כמו (ניסוח חופשי שלי מזיכרוני): "מה שקורה היום זה מלחמה על התודעה. כל צד מנסה לומר את דעתו, אנחנו מחליפים בינינו דעות כל הזמן".

מדובר באמירה חשובה מאוד, שמסבירה בצורה פשוטה מה שקורה היום, מתנגדי הרפורמה, שונאי החרדים, מצדדי הרפורמה, שמאלנים, אוהדי ביבי, ימניים, וכו' – כולם מנסים להשמיע את קולם, להשפיע, לתת את האמירות שלהם, לתת ביטוי לחשיבה שלהם.

כמה פשוט. המאבק הוא על התודעה שלנו, כי כל המעשים נפעלים לאחר שהתודעה מסכימה בנכונותם.

שם נמצאת המלחמה האמיתית.



כעת אעבור לכותרת ולמטרה של הפוסט:

איך לצרוך תוכן ואיך להגיש תוכן?




איך לצרוך תוכן -

אנחנו כל הזמן צורכים תוכן, בכל מקום.

פרסומות, ויקיפדיה, כתבות, פוסטים, הרצאות, ואפילו הפוסט הזה

כולם מעוניינים להיות רלוונטים עבורנו.

השאלה כיצד צריך להתייחס לכל התכנים האלה כדי לא להיות מוצפים בתוכן שאינו רלוונטי עבורנו, ויחד עם זה להיות מעודכנים ולקבל תוכן שיכול לקדם אותנו?

התשובה נמצאת במטרה בה אנחנו צורכים את התוכן.

אם אנחנו באים מתוך מקום של: יש חכמים, יש מבינים, יש טיפשים.. אני קורא כדי להיות חכם כמותם או כדי להעביר ביקורת – אז באיזשהו מקום 'שכחנו' את עצמנו ואת המטרה.

אם אנחנו באים מתוך מקום של: אני מבין, אני חכם, כולם פה משרתים אותי, הם שליחים של הבורא עבורי – באופן הזה נוכל לקרוא את התכנים מתוך מקום מחובר לעצמנו, נדע לסנן מה שלא רלוונטי לנו, נצליח לכבד את הדעות של הזולת מתוך הבנה שהם לא שייכים אלינו באופן אישי אלא מותר לכל אדם לחשוב אחרת ולהביע את דעתו – ואולי נזכה לסוג של חירות פנימית שלא קשורה בדעת הסביבה.

בהערת אגב, יש לפעמים תוכן שצריך לקרוא אבל בלתי אפשרי לקרוא את כל המידע, למשל בויקיפדיה.
אני מצאתי טכניקה שממש עוזרת לי והיא לקרוא את הפסקה של ההתחלה, של האמצע, ואת הסיכום, ולנסות לדלות פה ושם מילים חשובות במהלך הקטע, ולהתעכב על קריאתן.



איך נגיש תוכן -

בזווית קצת אישית:

בשנים האחרונות אני מנסה ליצור תוכן גם לציבור הכללי, מתוך אחריות וחשיבה שמוטלת על כולנו החובה לנסות להשפיע על העולם בכל האמצעים העומדים לרשותנו.

עבורי זה קצת מורכב כי אני עם ערך עצמי נמוך, וגם יש לי פחד קהל וכו',

בכל זאת השתדלתי להוציא לאור פודקאסטים והיה לי אומץ לעלות אותם במקומות חינמיים פתוחים לקהל.

בגלל שהיתה לי הזדהות עם התוכן שהעברתי – הייתי בטוחה שיהיו לי צפיות רבות.

אבל זה לא קרה.

פה ושם היו צפיות, לפעמים כלום, לפעמים הקשיבו כמה שניות וזהו. פה ושם קיבלתי תגובות על הקלטות נבחרות – אבל ממש מעטות. (כיום המצב מעט השתפר ויש יותר האזנות).

בהתחלה ניסיתי להבין מה הולך פה.

כיצד יש אנשים שאומרים דיבורים כמוני ולהם יש אלפי צפיות ואילו לי אין כלום?

ואז הבנתי בתהליך איטי שאני צריכה לשחרר לגמרי את הכל.

ליצור תוכן – לפעמים מדובר בחידושים מעניינים שגרמו לי לשינוי בחשיבה – ולהבין שאין לתוכן הזה דורש.

ולהמשיך ליצור.

בלי לצפות להאזנה או בלי לצפות לפירות, או לתשומת לב מהקהל.

ולמה?

כי לכל אחד מאיתנו, וגם לי, מגיע ליצור, בלי קשר לקהל.

עצם היצירה היא חידוש, עצם הפרי הרוחני הוא חידוש.

ולא משנה אם אף אחד לא מתענין בחידוש הזה, או אם יש ממש מעט עניין.

זה לא משנה, אלא להיפך, ככל שיש מעט הצלחה יש ערך אחר.

מה שנדרש מאיתנו זה ללמוד, להפנים, לקבל תוכן ואחר כך ליצור אותו בעצמנו.

זה לא חייב כמובן להיות רק ביצירת תוכן, אלא הדגש פה הוא לאפשר לעצמינו לעשות מה שאנחנו מאמינים בו ובלי קשר לתוצאות.
ומקסימום – התוצאות יכולות לכוון אותנו בדרך.

המסקנה שלי היא שצריך ליצור תוכן ולהגיש אותו כי מותר לנו להביא לידי ביטוי מה שאנחנו רוצים - בלי קשר לתוצאה כלל וכלל. זה מעט קשה ומאתגר אבל הגיוני סך הכל.
המלך צ'ארלס שמוכתר למלך זקוק לקהל שיריע לו. עם כל הכבוד - מדובר במלוכה מיושנת ומצועצעת. אנחנו בני מלכים והדבר היחיד שאמור לעניין אותנו זה רצונו של אבינו מלכנו.

וכעת, כדי לתת לכם ערך מוסף לקריאה של הפוסט, אוסיף איזו אמירה שחשבתי עליה: (חשבתי לעלות את זה בדיון נפרד, אך כתבתי זאת פה)

יתכן שכמו שיש נחלת גויים גשמית, יש גם נחלת גויים רוחנית, ואם משתמשים בחומרים של גויים לצורך עבודת הבורא זה לא נחשב גניבה ספרותית...

זאת אומרת, כמובן שאסור לגנוב, ואף אחד לא מצדיק גניבות, אבל כמו שהתורה כתבה שהבורא נתן לגויים את ארץ כנען ואחר כך לקח להם ונתן לנו כדי שנעבוד אותו אז יש סיכוי שגם את היצירות הרוחניות הבורא נתן לגויים כדי שנשתמש בהם להגברת האור של היהדות...
כך שאיך שזה נראה אם המטרה טובה אין בעיה בפלגיאט. (חוץ מזה שיש כאן אולי פחיתות כבוד למי שעושה זאת, כי אין כמו יצירה אותנטית, אבל אם המטרה טובה אז האדם לא מתייחס לכבוד של עצמו אלא משקיע בהגברת האור של האמונה היהודית בכל דרך שמתאימה לו).
 

חנה ש.

צילום אומנותי
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
יוצרי ai
השאלה בכותרת היא נושא להרבה מאוד מאמרים.
כדאי ללמוד את הנושא.
 

היהלומן

משתמש מקצוען
פרסום וקופי
כיום, הפך למנהג רווח בציבור החרדי לצטט כל מיני אישים חילוניים שהשקפת עולמם רחוקה אלפי מילין מהשקפת עולמו של יהודי חרדי.
יש סיבות רבות למהפך הזה, שפעם לא היה לו מקום, אבל אין כאן המקום לדון בו.
התעוררתי לזה בגלל שהמצוטטת בראש פוסט זה נשוא ל... נוצרי! ה' ירחם!
(ציטוט מתוך המכלול: סוטר נשואה לצ'ארלס סוטר, נוצרי יליד בריטניה,[7] ולהם שלושה ילדים.[8])
 

RIVKA W

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
כי לכל אחד מאיתנו, וגם לי, מגיע ליצור, בלי קשר לקהל.

עצם היצירה היא חידוש, עצם הפרי הרוחני הוא חידוש.

ולא משנה אם אף אחד לא מתענין בחידוש הזה, או אם יש ממש מעט עניין.

זה לא משנה, אלא להיפך, ככל שיש מעט הצלחה יש ערך אחר.

מה שנדרש מאיתנו זה ללמוד, להפנים, לקבל תוכן ואחר כך ליצור אותו בעצמנו.
נכון אבל-
זה לא פותר אותנו מאחריות על הנכתב!
א"א לומר הם לא קוראים זה בעיה שלהם.
ואני אומרת את זה בקשר אלי כי בהתחלה היה נחמד לקרוא את זה שכל האנשים פשוט לא ראויים ליצירה שלי אבל משהו פה נשמע לי לא מדויק.
בשבילי ההיתי מוסיפה שרק אחרי שבדקתי את עצמי לפני שפרסמתי משהו והוא עבר שיפוצים וכו' אז זה נכון מאד.
 

א. פרי

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
כיום, הפך למנהג רווח בציבור החרדי לצטט כל מיני אישים חילוניים שהשקפת עולמם רחוקה אלפי מילין מהשקפת עולמו של יהודי חרדי.
יש סיבות רבות למהפך הזה, שפעם לא היה לו מקום, אבל אין כאן המקום לדון בו.
התעוררתי לזה בגלל שהמצוטטת בראש פוסט זה נשוא ל... נוצרי! ה' ירחם!
(ציטוט מתוך המכלול: סוטר נשואה לצ'ארלס סוטר, נוצרי יליד בריטניה,[7] ולהם שלושה ילדים.[8])
שמעתי פעם מהרב יעקובזון שאמר (לא ציטוט מדויק) שהוא משלב בהרצאות שלו מילים מעולם המדע/פסיכולוגיה כי זה נשמע מאוד חכם ומרשים...
נכון אבל-
זה לא פותר אותנו מאחריות על הנכתב!
א"א לומר הם לא קוראים זה בעיה שלהם.
ואני אומרת את זה בקשר אלי כי בהתחלה היה נחמד לקרוא את זה שכל האנשים פשוט לא ראויים ליצירה שלי אבל משהו פה נשמע לי לא מדויק.
בשבילי ההיתי מוסיפה שרק אחרי שבדקתי את עצמי לפני שפרסמתי משהו והוא עבר שיפוצים וכו' אז זה נכון מאד.
נכון מאוד.
לגבי הכתיבה שלי באמת אני משתדלת לשקול היטב כל מילה וניסוח. זו חובתנו ככותבים, למרות שאפילו דוד המלך כתב בתהילים: שגיאות מי יבין..
התכוונתי, ובטח הבנת, שעובדה שהאחריות שמוטלת עלינו היא להשתדל ולאפשר לעצמנו להתקדם בלי קשר לקהל. התחושה לפעמים: אני עובדת סתם? התשובה היא: אין כזה דבר סתם! (אני עצמי לא רוצה להתקדם, אני לא מאמינה שאני צריכה להצליח, ומדובר באמת בשינוי תודעתי שלכל אדם כנראה כדאי לעבור עם עצמו שמותר לנו להצליח ולממש את כל הפוטנציאל שלנו! מה זו הצלחה? זו כבר שאלה מעניינת נוספת.)
 

RIVKA W

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
נכון מאוד.
לגבי הכתיבה שלי באמת אני משתדלת לשקול היטב כל מילה וניסוח. זו חובתנו ככותבים, למרות שאפילו דוד המלך כתב בתהילים: שגיאות מי יבין..
התכוונתי, ובטח הבנת, שעובדה שהאחריות שמוטלת עלינו היא להשתדל ולאפשר לעצמנו להתקדם בלי קשר לקהל. התחושה לפעמים: אני עובדת סתם? התשובה היא: אין כזה דבר סתם! (אני עצמי לא רוצה להתקדם, אני לא מאמינה שאני צריכה להצליח, ומדובר באמת בשינוי תודעתי שלכל אדם כנראה כדאי לעבור עם עצמו שמותר לנו להצליח ולממש את כל הפוטנציאל שלנו! מה זו הצלחה? זו כבר שאלה מעניינת נוספת.)
דבר ראשון לא באתי להגיד כלום על כתיבה של אחרים במיוחד אם לא קראתי מספיק בשביל להתחיל לבקר.
למה כתבתי את מה שכתבתי? ת'אמת, לא יודעת. לפעמים דברים מקפיצים אותי סתם. אולי בגלל שהם מאד נוגעים לי.
מבינה מאד את מה שכתבת לגבי זה שלא תמיד צריך להתייחס לאחרים, קצת פחות מבינה את ההמשך. אנשים נבראו עם רצון להצלחה ולהשגיות בלי זה העולם לא היה מתקיים (ונדמה לי שהחובות הלבבות אומר את זה) אבל אולי זה תלוי כבר בשאלה שהצבת בסוף - מהי הצלחה?
 

אבן דרך

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
וכעת, כדי לתת לכם ערך מוסף לקריאה של הפוסט, אוסיף איזו אמירה שחשבתי עליה: (חשבתי לעלות את זה בדיון נפרד, אך כתבתי זאת פה)

יתכן שכמו שיש נחלת גויים גשמית, יש גם נחלת גויים רוחנית, ואם משתמשים בחומרים של גויים לצורך עבודת הבורא זה לא נחשב גניבה ספרותית...

זאת אומרת, כמובן שאסור לגנוב, ואף אחד לא מצדיק גניבות, אבל כמו שהתורה כתבה שהבורא נתן לגויים את ארץ כנען ואחר כך לקח להם ונתן לנו כדי שנעבוד אותו אז יש סיכוי שגם את היצירות הרוחניות הבורא נתן לגויים כדי שנשתמש בהם להגברת האור של היהדות...
כך שאיך שזה נראה אם המטרה טובה אין בעיה בפלגיאט. (חוץ מזה שיש כאן אולי פחיתות כבוד למי שעושה זאת, כי אין כמו יצירה אותנטית, אבל אם המטרה טובה אז האדם לא מתייחס לכבוד של עצמו אלא משקיע בהגברת האור של האמונה היהודית בכל דרך שמתאימה לו).
ובמילים אחרות, את בעצם בעד פלגיאט?:unsure:

(וסתם אגב, הזכרת פודקאסטים שהוצאת - הם יועדו בעיקר לציבור הכללי?
כי אם כן, אולי די מובן למה לא היו כל כך הרבה מאזינים..
תחום הפודקאסטים בציבור הכללי די עמוס כיום, כמעט על כל חלקיק נושא יש פודקאסט אחד לפחות.)
 

א. פרי

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
דבר ראשון לא באתי להגיד כלום על כתיבה של אחרים במיוחד אם לא קראתי מספיק בשביל להתחיל לבקר.
למה כתבתי את מה שכתבתי? ת'אמת, לא יודעת. לפעמים דברים מקפיצים אותי סתם. אולי בגלל שהם מאד נוגעים לי.
מבינה מאד את מה שכתבת לגבי זה שלא תמיד צריך להתייחס לאחרים, קצת פחות מבינה את ההמשך. אנשים נבראו עם רצון להצלחה ולהשגיות בלי זה העולם לא היה מתקיים (ונדמה לי שהחובות הלבבות אומר את זה) אבל אולי זה תלוי כבר בשאלה שהצבת בסוף - מהי הצלחה?
תודה לה' יתברך אני מבחינתי כבר הצלחתי. העובדה שהוצאתי לאור ספרים זו הצלחה משמעותית עבורי, בלי קשר לאם הם ספרים אהודים יותר או פחות, כי הרי כל אחד והטעם שלו בקריאה, תחומי העניין שלו וכו'.

מה שכתבתי כאן היה רצון להציף את העובדה שיוצר, מעצם היותו יוצר, נאלץ להיות תלותי בדעת הקהל.

בגלל הפודקאסטים עמדתי מול העובדה שאני יוצרת תוכן בלי דורש. זו היתה התמודדות נכבדת ודרשה ממני להתבונן מחדש בכל המושג הזה של קהל-במה ואהבה.
האם באמת אני צריכה שיהיו מתעניינים בתכנים שלי? האם אני יכולה ליצור סתם ככה, להתחבר ליצירה שלי, ולהבין שאינה רלוונטית כרגע לאיש? (למען האמת זה לא מדויק... אבל אני ציפיתי להשפיע על קהל גדול ולא לזה שכל אחד פנה מהכיוון שלו, מאיך שהוא רואה את הדברים, פחות הבינו מה אני רוצה להעביר)..

זה היה לעמוד מול הרצון הזה להיות משפיעה ולהעביר הלאה את ההבנות שהגעתי אליהם ולהבין שזה לא בידיים שלי, אם הדברים יתקבלו.

הרצון להשפיע נשאר מכיוון שאי אפשר למחוק רצונות. אך למדתי שזה ממש בסדר ליצור ולשווק רעיונות גם בלי קהל, זה בסדר כי אנחנו צריכים ליצור מתוך מקום מחובר לעצמנו, ופחות מהמקום הזה של: כמה צפיות יש לי ואם הדברים שלי בכלל רלוונטים? אלא אם כן אנחנו מעדיפים גם להרוויח כסף שזה כבר סיפור אחר בו כן צריך לעשות סקרי שוק וכאלה, ולהשתדל להתאים את התוכן לדרישות הקהל.

ובמילים אחרות, את בעצם בעד פלגיאט?:unsure:

(וסתם אגב, הזכרת פודקאסטים שהוצאת - הם יועדו בעיקר לציבור הכללי?
כי אם כן, אולי די מובן למה לא היו כל כך הרבה מאזינים..
תחום הפודקאסטים בציבור הכללי די עמוס כיום, כמעט על כל חלקיק נושא יש פודקאסט אחד לפחות.)
ההערה על הפלגיאט זו מסקנה מעניינת שרציתי לשתף.

הפודקאסטים הם רעיונות בסגנון של הרבנית ימימה, משיח וגאולה, מימוש עצמי וכו'
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  105  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה