דרוש מידע אולי הפוך? איך זוצ ללא הון עצמי יכול להגיע לדירה משלו?

[לא מוגדרת]

נכון בדיוק גם אני חושבת ובוודאי שצריך להאמין אבל זו עבודת חיים!!!! ואם לא שם עכשיו ורוצה בעזרת השם יצליח זה נסיון ההתמודדות לכל אחד יש התמודדות בעולם ןבוחרים במה להתמודד
נכון וזה לא אומר שמי שלא בדרגה הזו לא יזכה לניסים עי שלומד ועוזב את הדרך הטבעית להתפרנס מעבודה

 

[shimשימי]

נכון בדיוק גם אני חושבת ובוודאי שצריך להאמין אבל זו עבודת חיים!!!! ואם לא שם עכשיו ורוצה בעזרת השם יצליח זה נסיון ההתמודדות לכל אחד יש התמודדות בעולם ןבוחרים במה להתמודד
נכון וזה לא אומר שמי שלא בדרגה הזו לא יזכה לניסים עי שלומד ועוזב את הדרך הטבעית להתפרנס מעבודה

נסכם שאנחנו מסכימים שאברכים שחיים בתפיסה הזאת אזי וודאי שהקב"ה ינהג עימם במעל הטבע
נקודת המחלוקת בינינו היא על כאלו שלא נמצאים בדרגה הזאת
אני טוען שהקב"ה לא ינהג עימם בניסים ואת טוענת שכן
אני רק טוען שגם אלו אם הם משתוקקים מתפללים על זה רוצים את זה אזי
יש להם תפיסה חלקית

 

[שריתיש]

כאלו שלא נמצאים בדרגה הזאת

מי זה אתה שמחלק כאן דרגות?
מי קובע מי נקרא אברך ומי לא?
כל מי שמסגרת עיסוקו היא בלימוד בכוילל - הוא אברך
מי שמסגרת עיסוקו הוא ללמד בבית הספר - הוא מורה
מי שמסגרת עיסוקו - מסירת שיעורים בישיבה - הוא ר"מ
ומי שמסגרת עיסוקו - מכירות, הוא מוכר.

אין לך שום קנה מידה לבחון מיהו אברך ומי לא!

אלא סתם אחד שיושב ולומד

והקב"ה שולח לכל אחד את פרנסתו, ואת השפע - מפתח הפרנסה נמצא אצל הקב"ה,

 

[שווה מיליונים]

מי זה אתה שמחלק כאן דרגות?
מי קובע מי נקרא אברך ומי לא?
כל מי שמסגרת עיסוקו היא בלימוד בכוילל - הוא אברך
מי שמסגרת עיסוקו הוא ללמד בבית הספר - הוא מורה
מי שמסגרת עיסוקו - מסירת שיעורים בישיבה - הוא ר"מ
ומי שמסגרת עיסוקו - מכירות, הוא מוכר.

אין לך שום קנה מידה לבחון מיהו אברך ומי לא!

והקב"ה שולח לכל אחד את פרנסתו, ואת השפע - מפתח הפרנסה נמצא אצל הקב"ה,

אברך זה מי שלומד תורה לא?
יש לך פירוש אחר?

 

[shimשימי]

מי זה אתה שמחלק כאן דרגות?
מי קובע מי נקרא אברך ומי לא?
כל מי שמסגרת עיסוקו היא בלימוד בכוילל - הוא אברך
מי שמסגרת עיסוקו הוא ללמד בבית הספר - הוא מורה
מי שמסגרת עיסוקו - מסירת שיעורים בישיבה - הוא ר"מ
ומי שמסגרת עיסוקו - מכירות, הוא מוכר.

אין לך שום קנה מידה לבחון מיהו אברך ומי לא!

והקב"ה שולח לכל אחד את פרנסתו, ואת השפע - מפתח הפרנסה נמצא אצל הקב"ה,

ברור לכל בר דעת שאברך זה לא רק אחד שלומד
אלא משהו מעבר
רק להוכיח שהחפץ חיים אמר פעם על ישיבה שלא למדה מוסר(שברור שהרעיון של המוסר
הוא להגיע לדרגות הגבוהות הללו)
שאפילו אבק של טבק היא לא שווה לא זוכר את הביטוי באידיש

אם יש וויכוח בעניין הזה אזי
לדיון הזה אני לא נכנס

 

[לא מוגדרת]

ברור לכל בר דעת שאברך זה לא רק אחד שלומד
אלא משהו מעבר
רק להוכיח שהחפץ חיים אמר פעם על ישיבה שלא למדה מוסר(שברור שהרעיון של המוסר
הוא להגיע לדרגות הגבוהות הללו)
שאפילו אבק של טבק היא לא שווה לא זוכר את הביטוי באידיש

אם יש וויכוח בעניין הזה אזי
לדיון הזה אני לא נכנס

אברך זה אחד שלומד וחי את הלימוד גם מתי שיש לו אפשרות לא ללמוד כי אברך זה מהות לא מקצוע

 

[שווה מיליונים]

אבל בהגדרת אברך בשביל הניסים של אברכים זה לא זה
אלא מי שיושב ולומד ועמל בתורה
אי אפשר להנות מכל העולמות

 

[קריה נאמנה]

לא יודעת מי מינה את עצמו על הניסים, והחליט שהם יחולקו לאברכים בלבד.
למיטב ידיעתי ה' יכול לעשות ניסים לכולם.
עד כמה שאני יודעת, הוא מפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים, ועצמאיים, שכירים ואברכים בכלל זה.

 

[פנרס]

יש ניסים לאברכים ואינם סתירה לחובת ההשתדלות,
ולכן גדולי ישראל השתדלו לייסד כוללים שיתנו מלגות לאברכים
ולכן נציגינו המסורים דואגים לתקציבי הכוללים לאברכים
ולכן משתדלים לסייע כלכלית לזוגות האברכיים
ומאותה סיבה ראוי להשתדל גם עבור משפחות האברכים המבוגרים

 

[לא מוגדרת]

לא יודעת מי מינה את עצמו על הניסים, והחליט שהם יחולקו לאברכים בלבד.
למיטב ידיעתי ה' יכול לעשות ניסים לכולם.
עד כמה שאני יודעת, הוא מפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים, ועצמאיים, שכירים ואברכים בכלל זה.

 

[לא מוגדרת]

נגזר בזיעת אפיך תאכל לחם חוץ מאוכלי המן אלו שממיטים עצמם על התורה

 

[yitzhak123]

לא יודעת מי מינה את עצמו על הניסים, והחליט שהם יחולקו לאברכים בלבד.
למיטב ידיעתי ה' יכול לעשות ניסים לכולם.
עד כמה שאני יודעת, הוא מפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים, ועצמאיים, שכירים ואברכים בכלל זה.

כמדומה שהמקור הוא דברי הרמב"ם המפורסמים:

ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים הרי דוד ע"ה אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי.

האם גברים שנולדו וגדלו בחברה שבה ישנה לגיטמציה רק לאברכות, וישנו קושי גדול, חברתי (מה יגידו) ומעשי (חוסר השכלה, שמצריך הרבה מאמץ כדי להיות מסוגלים לעבוד בעבודה המכבדת את בעליה), כדי לצאת לעבוד.
אז "בחירתם" ללמוד בכולל הופכת אותם אוטומטית לזכאים ל "ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו" ?

 

[פנרס]

כמדומה שהמקור הוא דברי הרמב"ם המפורסמים:

האם גברים שנולדו וגדלו בחברה שבה ישנה לגיטמציה רק לאברכות, וישנו קושי גדול, חברתי (מה יגידו) ומעשי (חוסר השכלה, שמצריך הרבה מאמץ כדי להיות מסוגלים לעבוד בעבודה המכבדת את בעליה), כדי לצאת לעבוד.
אז "בחירתם" ללמוד בכולל הופכת אותם אוטומטית לזכאים ל "ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו" ?

גם בני שבט לוי עצמו הרי נולדו וגדלו בשבט שבו ישנה לגיטמציה רק לחיים המוקדשים לעבודת ה'

 

[קריה נאמנה]

נגזר בזיעת אפיך תאכל לחם חוץ מאוכלי המן אלו שממיטים עצמם על התורה

גם זה לא כתוב בשום מקום.

כמדומה שהמקור הוא דברי הרמב"ם המפורסמים:

האם גברים שנולדו וגדלו בחברה שבה ישנה לגיטמציה רק לאברכות, וישנו קושי גדול, חברתי (מה יגידו) ומעשי (חוסר השכלה, שמצריך הרבה מאמץ כדי להיות מסוגלים לעבוד בעבודה המכבדת את בעליה), כדי לצאת לעבוד.
אז "בחירתם" ללמוד בכולל הופכת אותם אוטומטית לזכאים ל "ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו"?

גם בני שבט לוי עצמו הרי נולדו וגדלו בשבט שבו ישנה לגיטמציה רק לחיים המוקדשים לעבודת ה'

הרמב"ם לא טוען שה' עושה ניסים רק לשבט לוי.
למעשה, כמה שורות לפני הציטוט המפורסם הנ"ל, הוא מסביר איך שבט לוי מתפרנס בדרך הטבע. (ה' ציווה על בנ"י לפרנסם, כידוע)
הוא רק אומר שאותו דין שיש לשבט לוי (עבודת קודש, ופרנסה שאינה קשורה בקשר ישיר לעבודה) יש היום לכל מי שיבחר לעסוק בעבודות ה' במקום לעבוד לפרנסתו.
החברה בה אדם נולד, אולי מציבה אותו בנקודת בחירה מסוימת, אבל לא שוללת ממנו את הזכות לבחור.

 

[yitzhak123]

גם בני שבט לוי עצמו הרי נולדו וגדלו בשבט שבו ישנה לגיטמציה רק לחיים המוקדשים לעבודת ה'

אפשר להיוולד כבן לשבט הלוי ואז חלים עליו החובות ("לא יהיה לכוהנים הלויים כל שבט לוי, חלק ונחלה עם ישראל") והזכויות ("אני חלקך ונחלתך") של בן לוי.
ואפשר לבחור להשתייך (אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' וכו').
אבל לגדול כישראל מבלי שנדבה רוחו אותו והבינו מדעו, ולחשוב שבזה הוא שבט לוי ?

 

[פנרס]

אפשר להיוולד כבן לשבט הלוי ואז חלים עליו החובות ("לא יהיה לכוהנים הלויים כל שבט לוי, חלק ונחלה עם ישראל") והזכויות ("אני חלקך ונחלתך") של בן לוי.
ואפשר לבחור להשתייך (אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' וכו').
אבל לגדול כישראל מבלי שנדבה רוחו אותו והבינו מדעו, ולחשוב שבזה הוא שבט לוי ?

נכון שאנחנו מדברים על מציאות שלישית שאליה הרמב"ם לא התייחס במפורש, אבל הסברא נותנת שבאותה מידה שבן לוי היה זכאי לסיוע משמים מפני שלפי מקומו בעם ישראל זהו תפקידו, הוא הדין לכל אדם שהגיע למקום דומה מפני נתוניו המשפחתיים והקהילתיים

ואפילו בענינים גשמיים יש ערך לנטיה משפחתית , ראה ערכין דף טז עמוד ב: "אמר ר' יוחנן: ...שלא ישנה אדם מאומנות אבותיו". וראה בספר עלי תמר מסכת ראש השנה פרק א הלכה ג: "והוי דומיא לבנו של מלך שיורש מעלתו". (וראה גם במסכת קידושין פרק ד הלכה יא שהאריך בזה והעיר: "כ"ז נאמר בדרך כלל שכשאוחז אומנות אבותיו יצליח כפי תכונות נפשו, ואם מפאת גירסא ורגילות דינקותא שראה ורגיל באומנות זו, אבל אם התנאים מחייבים שילמוד אומנות אחרת, כן יעשה")

 

[קריה נאמנה]

נכון שאנחנו מדברים על מציאות שלישית שאליה הרמב"ם לא התייחס במפורש, אבל הסברא נותנת שבאותה מידה שבן לוי היה זכאי לסיוע משמים מפני שלפי מקומו בעם ישראל זהו תפקידו, הוא הדין לכל אדם שהגיע למקום דומה מפני נתוניו המשפחתיים והקהילתיים

ואפילו בענינים גשמיים יש ערך לנטיה משפחתית , ראה ערכין דף טז עמוד ב: "אמר ר' יוחנן: ...שלא ישנה אדם מאומנות אבותיו". וראה בספר עלי תמר מסכת ראש השנה פרק א הלכה ג: "והוי דומיא לבנו של מלך שיורש מעלתו". (וראה גם במסכת קידושין פרק ד הלכה יא שהאריך בזה והעיר: "כ"ז נאמר בדרך כלל שכשאוחז אומנות אבותיו יצליח כפי תכונות נפשו, ואם מפאת גירסא ורגילות דינקותא שראה ורגיל באומנות זו, אבל אם התנאים מחייבים שילמוד אומנות אחרת, כן יעשה")

אנו לא חושבת שמישהו יכול לטעון שהוא זכאי לסיעתא דשמיא בגלל החברה שבה הוא נולד.
אני לא חושבת בכלל שמישהו יכול לטעון שהוא "זכאי לסיוע משמים" משום סיבה.
סיעתא דשמיא זה משהו שמתפללים עליו, ואולי גם זוכים לו (לפי המעשים?) לא איזה מין שטאנץ של "נולדתי xxx אז אני אצעד עם כל העדר, וה' יהיה חייב לי"

 

[פנרס]

אנו לא חושבת שמישהו יכול לטעון שהוא זכאי לסיעתא דשמיא בגלל החברה שבה הוא נולד.
אני לא חושבת בכלל שמישהו יכול לטעון שהוא "זכאי לסיוע משמים" משום סיבה.
סיעתא דשמיא זה משהו שמתפללים עליו, ואולי גם זוכים לו (לפי המעשים?) לא איזה מין שטאנץ של "נולדתי xxx אז אני אצעד עם כל העדר, וה' יהיה חייב לי"

אמת, יש לתקן את הניסוח:
הסברא נותנת שבאותה מידה שבן לוי זכה לסיוע משמים מפני שלפי מקומו בעם ישראל זהו תפקידו, הוא הדין לכל אדם שהגיע למקום דומה מפני נתוניו המשפחתיים והקהילתיים

 

[קריה נאמנה]

אמת, יש לתקן את הניסוח:
הסברא נותנת שבאותה מידה שבן לוי זכה לסיוע משמים מפני שלפי מקומו בעם ישראל זהו תפקידו, הוא הדין לכל אדם שהגיע למקום דומה מפני נתוניו המשפחתיים והקהילתיים

אני חושבת שלא כל בני לוי זכו בדיוק לאותו סיוע.
(בדיוק כמו שלא כל בני זבולון היו עשירים באותה מידה)

נתונים משפחתיים וקהילתיים הם נקודת פתיחה.
זהו. לא יותר.
חייבת להיות נקודת בחירה.
התורה אמנם מחזרת אחרי אכסניה שלה, אך אינה ירושה באופן אוטומטי.

 

[פנרס]

חייבת להיות נקודת בחירה.
התורה אמנם מחזרת אחרי אכסניה שלה, אך אינה ירושה באופן אוטומטי.

אמת. ואפילו במשל שהוזכר לעיל בקשר לבנו של מלך שיורש מעלת אבותיו, אין הירושה אוטומטית. הלא הבן צריך להיות ראוי לכך, ולהיות "ממלא מקום אבותיו"
השאלה היא אם להתייחס לכך כ"נקודת פתיחה" בלבד כדברייך, או שזו מעין ברירת מחדל, שעוזבים אותה רק בחוסר ברירה. לעניות דעתי יש בהחלט מקום לגישה השניה