סליחה שאני קופצת על האשכול
מבררת בשביל קרובת משפחה
ילדה בת 6. התפתחות קצת איטית. (חיוך חברתי ראשון בגיל 4 חודשים, דיבור מאוחר, זחילת גחון 11 חודש, הליכה שנה וחצי..)
יש כמה נקודות חשודות שהכי בולטות אצלה ו'מוזרות' לעומת בני גילה וגורמות לשאלה האם זה בכיוון האוטיזם:
- התעקשות מוגזמת ואין סופית על כל מיני בקשות, אפילו לא משמעותיות. לא מועילים שום הסברים או איומים, עד לבכי הסטרי והתפרצויות זעם(לישון עם דלת סגורה הרמטית/פתוחה הרמטית, ללכת כמה ימים רצוף עם כתר יומולדת, לספר סיפור לא קשור באמצע הריכוז בגן...)
-אם החליטה למשל על תפוז שזה תפוח (לדוג'..) לא יועילו שום הסברים והוכחות. וכדו'
-אם לא מבינים אותה בפעם הראשונה- ישר נכנסת להסטריה קיצונית, בעיטות ואיבוד עשטונות.
- משחקת בעיקר עם ילדים קטנים ממנה בהרבה, בעיקר עם ילדים עדינים ואמפטיים.
- בגן ובמשפחה המורחבת מתקשרת רק עם מבוגרים, לא יודעת ליזום או לפתח לבד קשרים עם בנות גילה
- מסוגלת לשבת שעות עם אותו סוג יצירה, כמו לצייר דף מלא נקודות, להשחיל בלי סוף חרוזים קטנים או להדביק ברצף חבילת מדבקות, בלי ליצור אובייקט מסוים. רק לפזר על הדף...)
-עד לפני שנה וחצי לא התעסקה כלל בעצמה אלא התגלגלה/ שכבה על הרצפה ובהתה.. היום היא משחקת אבא אמא או מתעסקת ביצירות ומדבקות..)
- זקוקה להוראות פרטניות ולא תמיד מפנימה לבצע הוראות שנתנו לקבוצה קולקטיבית..
-לא אוהבת ולא תמיד מבינה דפי עבודה, משחקי חשיבה, העתקות דגם ורוב משחקי הקופסא .(פאזלים רק רמה נמוכה)
- כרגע היא בגן שפתי מצומצם- וניכר שיפור מסוים בתחום החברתי, בעיקבות עבודה רציפה איתה
-לא מספרת בטבעיות חוויות מהגן כמעט, אפילו משמעותיות כמו לדוג' שנבחרה להיות אמא של שבת
וגם משהו חיובי על הילדה המתוקה הזו: אלופה משפחתית במשחק זיכרון, לימוד שפה חדשה ומילים חדשות= זיכרון חזק
אולי זה לא מוזר, ואולי לכל ילד יכולים להיות תופעות כאלה..
אבל בגלל שביום יום יש התמודדויות איתה גם בגן וגם בבית, והיא יותר מידי לא מובנת בכ"כ הרבה סיטואציות
לכן השאלה אם באמת צריך לרוץ לאבחון אצל פסיכיאטר/ פסיכולוג,
בכלופן לקראת עליתה לכתה א...
אציין שלא כל הנקודות לעיל תמיד מתקיימות. קורה שהיא מוותרת וכו.
אבל בד"כ זה הרושם הכללי ..