נ. גל

  1. נ

    שיתוף - לביקורת אדם שומע

    אדם שומע שיר, ולא יודע שהשיר הזה נכתב עבורו. הוא מצטמרר בתוך תוכו מצליל של געגוע, ולא יודע שהוא מושאו. אדם שומע שיר, וחושב שהוא כוסף לעולם אחר, בו לא ביקר מעולם. אנחה משברת חצי גופו, ונשמתו מצטנפת בחצי שנותר. אדם, אדם, מתי תיפתח לדעת? מעץ הדעת כבר טעמת דייך, ואיך עדיין לא תדע את עצמך? אדם, גן...
  2. נ

    שיר ארץ הקודש

    בין מגדל ובין הים ובין בתים של סתם בין כבישים וכבשים שמש בצבעי דם תגיד לי, יש מקום שיכול להיות יפה כמו פה, אצלנו? תגיד לי, באיזה חלום היית מבקש את ארצנו? שיחי פרא, ותמרורים שלט מרוסס מילים מילים חוף קורץ אל השמיים ובינתיים שירים שזורים במים תגיד לי, מי חוץ ממך יכול לצייר הכל כבמכחול? תגיד לי...
  3. נ

    שיר עבודת מידות

    איך מרפאים את הפחדים? אם כל צל, כל צד נדמים ידעונים ואובות איך מתקנים את החלומות? אם כל לילה, כל כוכב לוחש, מבשר רעות איך מעבדים את התאוות? תוך בולמוס של טירוף משכיח כל מעצורים איך מאבדים את הגאוות? את כל העטיפות הנוצצות סביב יהלום גולמי באור רך, ממלא, נוגע מסלקים צללים ומפיחים אהבות ביציאה...
  4. נ

    שיתוף - לביקורת רמ"ח שאלות

    למה הראש מתפוצץ? למה אצבעות רועדות? למה אוזניי מצלצלות? מדוע יבש חיכי אל לשוני? למה כליותיי לא יועצות לי דבר למה רגליי אינן נושאות אותי כמקדם לאן עיניי משוטטות באפילה ומדוע הכל כבד בתוכי כיצד לא נתהפכו בי מעיי וריאותיי - היאך עוד משיבות בי רוח כשאין באפי נשמה כמעט ופרקי גופי לבנו כפרקי חיי...
  5. נ

    שיר גוף אחר

    הלב עשוי צדפים מתפצפץ בכל רמיסה זועק עצמו כאילו לא הייתה בו המייה הלב עשוי קרשים וכל מסמר קודח חור פוצע עצמו כאילו לשם כך נברא והיה הלב הזה כבר שנים איבד צורה, איבד צלם אין לו עוד אלוקים ואין בו עוד כוחות הלב הזה יודע המיית עצמו שומע הוא עוד יברא לעצמו גוף אחר
  6. נ

    שיר בכל לבבך

    כשהלב בוכה אני בוכה איתו מחפש לו דמעות מתוך הלב שלי כשהלב כואב אני רוצה אותו מחפש לו צרי בתוך הלב שלי כשהלב צורב אני זורה מלח נפגע עבורו מכל הלב שלי ואף פעם לא עצרתי לשאול מהו אותו הלב ההוא
  7. נ

    שיתוף - לביקורת אור חדש

    סיגריה אחרונה ואני חוזר לעבוד. מבטיח. העשן לועג לי. מה הסיכוי. רק הרגע ראית אמבולנס עובר ברחוב, וכבר תצליח לחזור לעבוד? אני רוצה ללעוג לו בחזרה, אבל רואה שחור בעיניים. מכבה את הסיגריה בלי לראות, מגשש אחרי הכיסא. מתיישב. לא יכול לנשום. ריח של בשר חרוך ממלא אותי, וזה שהכל בראש לא עוזר בכלום...
  8. נ

    שיתוף תהליך יומנם של אבודים - מאחורי הקלעים

    מי שעוקב, כרגע מתפרסם פה בפורום סיפור בהמשכים בשם "יומנם של אבודים". למי שלא, נספר כי מדובר בסיפור אלגורי, בו הדמויות (הידועות לזמן זה) נקראות שפי, רוף ולו. הן תקועות יחד על אי בודד עד שימלאו את תפקידן בו ויעברו לעולם הבא. אופס, סליחה. לאי הבא. הסיפור נכתב מפרק לפרק, בשונה מהרגיל אצלי. 0 בישול...
  9. נ

    שיתוף - לביקורת עילת שיבוש

    מי זה ששיבש עולמות הפך אנשים וחיים? מי זה שזעזע אמיתות פרק זיופים וגשרים? מי זה שטחן עד דק את השפיות, הנורמות וההרגלים? לא, אלו לא המוחים. זה אלוקים
  10. נ

    שיר קהות

    כל כך הרבה זמן לא הרשית לעצמך לחמם את הגוף עם כוס עם קצת ביסולפיט והרבה אלכוהול כל כך הרבה זמן לא הרשית לעצמך להרגיש כמו שלא הרגשת את הטשטוש, הקהות השקט של אמצע סערה כל כך הרבה זמן והגוף עוד זוכר איך לצרוח בשקט שאף אחד לא יתעורר לא ישאל, לא יבדוק, לא יכעס כל כך הרבה זמן לא מצאת את עצמך על...
  11. נ

    שיתוף - לביקורת דגדוג פנימי

    משהו מדגדג בי מעיר נימים ישנים משהו צורב בי נוגע ולא נוגע בחיים משהו רדום בי חולם על עוד רגע עוד שניה, עוד חלקיק לפני שיבוא אותו משהו ינער את כולי יזכיר לי שאני מצוננת אפצ'י
  12. נ

    שיר ארספואטיקה

    לכל איש יש שיר שיר שכתב לו האור ושורות שרקם החושך בשעות דמדומים ארוכות לכל איש יש שיר שכתבו לו דמעותיו וחרטו בקירות הברזל של ליבו הנימוח, המתפוצץ לכל איש יש שיר שיר שכתב לו הלב ושיר שכתבו חייו והם סבוכים זה בזה ולכל שיר יש איש שיבוא, ימחה ממנו אבק ינערנו מארכיון הרגש יאיר עימו עוד איש שיש לו...
  13. נ

    דיון סגירת קצוות

    הספר הגיע ל80% מכתיבתו, והגיע שלב סגירת העלילות, איחוד משפחות ושזירת קצוות המארג. עד כמה חשוב שהיצירה תהיה ארוגה כהוגן, שיהיה ברור מי תכנן מה ולמה כולם נדרשים? האם סיפור טוב מותנה בכך שיש לו סוף סגור וברור? מה כולל הסוף הזה ומה לא? כמה להשאיר לדימיון הקוראים, לקריאה שנייה או סתם ככה בעמימות ספרותית?
  14. נ

    שיתוף - לביקורת חזרתי ממירון

    הרגע חזרתי ממירון. עוד לא ניקיתי את האבק מהחצאית והנעליים. ריח הסיגריות מסחרר, עוד לא שטפתי אותו במים. הרגע חזרתי ממירון, ואני מקווה שלא לשוב לשם לעולם. הלב שלי כואב הרבה יותר מאשר לפני שנתיים. אז הייתי בבית, כאבתי מרחוק כאב שלא הכרתי. שמעתי מילים ולא נגעתי בהן, לא רציתי לשמוע שיש גם כאב בחגים...
  15. נ

    ביקורת ספרות סוף העולם דרומה - ביקורת עמוסת ספויילרים

    ראשית - התנצלות כנה בפני כל המעריצים, שפתחו את הפוסט רק כדי לקרוא מנת הלל לסופרת (מנה שמגיעה לה בצדק). בלי נדר, כשארגע מזעמי, אשתדל לפרסם גם פוסט מחמיא יותר. בכל פעם ש @יונה ספיר מוציאה ספר חדש, אני מבטיחה לעצמי שאני לא אקרא אותו, בלי נדר. לאחר שאני גומרת את הספר ביממה אחת, מגיעה ההבטחה שזו הפעם...
  16. נ

    שיתוף - לביקורת כל דצריך ייתי

    בית הוא המקום בו אתה מבזבז יותר מדי חמצן. כשאליק בועט באבני החצץ, ההבנה הזו מתגבשת בו אט אט. גם כאן הוא לא מצליח לאסוף מספיק חמצן אל ריאותיו, אבל לפחות מותר לו לנסות. בית הוא המקום בו אין מספיק מרצפות בשבילך, לא משנה כמה רזה תהיה. האבנים מדרדרות אל הנחל, לא מקלות על משקל הלב. גם כשהלב שוקל כמו...
  17. נ

    שיתוף - לביקורת אימהות ונערות

    הנערות של פעם... הן היו אחרות. לא בגלל הדור. לא בגלל המסכים. בטח ובטח שלא בגלל ירידת הדורות. פשוט הנערות של פעם היו אני, ואת, והחברות שלי. נו, אלה שישבנו איתן כל הלילה. דבורי, מה היה שמה? לא זוכרת. היום היא כהן. זוכרת איך דמיינו אז את העתיד? כאלה היו הנערות של פעם. תמימות, חמודות כאלה. לא כמו...
  18. נ

    שיר בואי איתי

    בואי, איתי, אחותי גנוני פרח ונאווה בואי, תמה, לווי אותי אל דירתנו הקטנה אחות קטנה לנו ואת - עלית עליה קול התור השמיענו שיר חדש אשירה בואי, איתי, אחותי ניחוח גנוננו עולה בואי, תמה, לווי אותי למשכן כבוד שכינה אור נוגה במזרח וצפון שלח כוכביו מכף רגל מדרך על ההרים נאוו פעמיו באה גאולה לעולם באה...
  19. נ

    שיר מחדש

    איך אפשר למחוק הכל איך יהיה שלא היה להשיב גלגל אחור לשכתב את הבחירה איך אפשר לצחוק על הכל לברוא את העבר מההתחלה לחפש בי אור חדש - ישן להאיר שוב את הבחירה מחדש כמו מעדן כמו באר מים חיים כמו הלב מחדש הכל בסדר תינוק פועה בגן של הלב איך אפשר למחוק הכל אם הכל כתוב בתוכי והגלגל חוזר לנצח משכתב...
  20. נ

    שיר פשוט

    ואתה פשוט כמו מבהיק בי ואני פשוט כורעת רק כי אתה כאן, פשוט והכל מורכב כמו עשוי בי ארכיון מאורכב שנשפך לי לתצרף לא מורכב כה לא פשוט להאמין בך, לראות בי כשהעולם פשוט מתהפך בקרבי רוצה אותך, פשוט כלום לא מורכב כשאתה איתי מקשט ככורכב את פצעי ליבי הופך שבר כלי - למורכב
  21. נ

    שיר הלוואי

    הלוואי וכל טיפה הייתה גשם הלוואי והדמעות היו למטר על פניי מרוחות שבו ולשם יוצרות מחדש את הרי בתר לו היו חיי, חיי החורף משוכים כחוט על השנה כעת רק מכה לי בעורף זיכרונו של הרוח הנע מחכה מימים ימימה לאותו גשם טהור לבב אכניס לליבי פנימה אור נקי, דורון מאב
  22. נ

    שיתוף - לביקורת מלכותך ברצון

    "תוצאות הבחירות הפכו ללא רלוונטיות, עם הגעתו של מלך המשיח משכן הכנסת. שניים ממלוויו הופקדו לשמור על המקום, ולאפשר רק את כניסתם של יהודים. העובדים הערבים הופנו לבניין חילופי, לא רחוק מהכנסת. כהסבר לכך מסרו השומרים, כי לא ראוי שאנשים אינם מהעם היהודי, יקבעו עבור העם את התנהלותו. איתנו מר יהודה...
  23. נ

    שיתוף - לביקורת אחרי החגים נמשכים הלבבות

    הנה הסתיו בא, הגשם ירד ושוב חלף לו. מחר אולי ירד שוב, הלוואי. זריחה מאוחרת קורצת לי, עיניים עוד נפקחות בקושי. יום קצר, מלאכה מרובה. ובעל הבית? מביטה שוב אל הזריחה, מעזה לנשום אותה לפני תחילת המרוץ. נזכרת בזריחה אחרת, אי אז בעידן אחר. ראש השנה, משהו העיר אותי עוד לפני השמש. פקח את עיני, הרבה לפני...
  24. נ

    שיתוף - לביקורת תיק אישי (המשך ל"כשנפלתי")

    "ארזתם לבד?" הפקידה מהוקצעת מעט יתר על המידה. אני מתבלבלת. "נראה לי שעזרו לי... לא זוכרת כבר." "זה בסדר." היא אומרת ביובש. "כולם ככה. מי עזר לך?" אני בוהה במזוודות. "את התיק הלבן ארזתי עם בעלי. המזוודה הורודה עם הילדים. את התיק הפרחוני - זה אנשים שאני לא מכירה אישית, מהאינטרנט." "מהאינטרנט?"...
  25. נ

    שיר לכל אחד יש משהו מיוחד

    לכל סיר יש מכסה שגורם למים לבעבע להישפך על הכירה ולאמא לנקות לכל גרב יש זוג שמשאירה אותה בדד ימים שלמים, חודשים לפעמים גם לעד לכל איש יש שם שגורם לו להיות אחר או הכי רגיל שיש תלוי באיזה רחוב הוא מסתובב ולכל סוכה, מה יש? אולי ריח מיוחד אולי סודות קטנים של בנייה אולי אורחים בלתי נראים אבל אני...
  26. נ

    שיתוף - לביקורת כשנפלתי

    בהתחלה זו לא הייתה מלחמה. לא חשבתי שאי פעם זה יקרה לי. אחר כך נפלתי, וזו הפכה למלחמת "לעולם לא עוד". אני לא אפול יותר, הבטחתי לעצמי. זה היה לגמרי חד פעמי. ואז נפלתי. והמלחמה הפכה למלחמת תקופה. עכשיו אני בתקופה טובה, זה לא יקרה לי. אני לא אפול עכשיו, אני במקום טוב עם עצמי. וכשיהיה לי קשה? לא...
  27. נ

    סיפור בהמשכים יומנם של אבודים

    יום א' ליומן. כנראה יום 10 למסע. העצים סביבי היו עצי סרק. בהיתי בהם, מיואש. כל כך קיוויתי שהיום כן יהיה משהו לאכול כאן, אבל אין לדעת. אני מתרומם לאיטי, מגלה שגם היום קמתי שלם. אין לדעת מתי תצוץ פתאום חיית טרף שתבחר אותי לקורבנה. בינתיים מנסה לשרוד, אולי גם אמצא קצת אוכל. מסתובב בין העצים, מחפש...
  28. נ

    שיר כפשע

    דרכי לא דרוכה פעמיי לא כפעם עיניי יוני בית חכי לא חכם ביתי לא תבונה בלב ילבלב הפחד אסער כשאור אקדר – לו אדור בגנון, כגן קדם
  29. נ

    שיתוף - לביקורת ביום ההוא

    ביום ההוא יום אחד תזכה להרגיש טבעי בבית. תשב מול השולחן, ותראה אותו כפי שהוא. יום אחד נשב יחד, על ספה רכה, ותגלה לי את כל מה שלא גילית לי אף פעם. ביום הזה, השמיים לא יראו אחרת, והארץ תוותר יציבה. בדיוק כפי שהיא היום. אני אמשיך לבשל ליד הכיריים, לכבס את הבגדים, ולקחת את הילדים לגן. אבל הכל יהיה...
  30. נ

    שיתוף - לביקורת מוסכמות

    כשדיברתי את שדיברתי, ושתקתי את ששתקתי דממו עימי כולם והנידו את ראשם אך כשאמרתי את ששתקתי ובעטתי את שכאבתי בעטו בי כולם והסבו ראשם אמרו נא אתם, אחים האם יש עוד ערך למילים?

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  84  פעמים

אתגר AI

קוביסט • אתגר 144

לוח מודעות

למעלה