עו"ד נתן רוזנבלט
משתמש מקצוען
באר שבע?
יש רגעים מתסכלים בכתיבת טור, כמו למשל בשעת כתיבת שורות אלו: שעות אחדות לפני פרסום המדד החודשי (המתפרסם ב15 לחודש בשעה 18:30 העיתון כבר סגור מזמן), פרשנים כלכליים חיים מהמדדים היבשים והמספרים חסרי המשמעות הללו, ולכן מתסכל לכתוב כאשר עשרת הקוראים החשובים, לפחות המקצוענים שביניהם, כבר יידעו את התוצאות בשעת פרסום הטור, וייתכן שהם ישימו ללעג וקלס את הנכתב כאן.
מחשש לאותו לעג, לא אנסה לנחש את המדד, מלבד בנושא אחד שבו אם תהיה ירידה או אפילו עלייה מתונה זו תהיה הפתעה עצומה: מדד מחירי הדירות, ובתת-תחום: מדד שכר דירה.
בשני נושאים אלו צפויה עלייה, לגבי העניין של מחירי הדירות אפשר קצת להתווכח, משום שהנתונים החגיגיים על עלייה תלולה במספר העסקאות (כ4000 דירות חדשות נמכרו ביולי, זה הרבה) מבוססות, כמו הרבה דברים במדינתנו, על בלוף והונאה עצמית.
ראשית, מכלילים בזה את כל הדירות של מחיר למשתכן וההגרלות, אין לאף אחד מושג כמה מתוך הדירות הם כאלו, ויש לי תחושה שמישהו בכוונה מסתיר את הנתון הבסיסי (המדינה בוודאי יודעת, כמו כל דוד שמביא מתנה עטופה בבר מצוה והוא היחיד שיודע מה יש בה) כדי לסייע לניפוח החגיגה. ברור שאם מישהו הגריל דירה בחצי חינם בעכו לפני שנתיים ורק עכשיו הזמינו אותו לחתימת חוזה, אין לזה שום קשר לקצב מכירת הדירות, ומצד שני גם לא למחיר שלהן, כלומר אסור להכליל את המחירים של דירות ההגרלה במדד (נדמה לי שבזה הם כן עומדים חלקית).
שנית, חלק גדול ובלתי ידוע של החוזים הם מחירי מבצע, המשרד שלנו לבדו ליווה בחודשים האחרונים עשרות רבות של קונים בפרויקטים כאלו (לכל אחד נאמר במפורש כי המשרד אינו בודק את הכדאיות של העסקה אלא רק את הצד המשפטי), רובם ככולם קנו את הדירה במחירים של 10/90 ומיעוטם אף ב7/93 שזה הטרנד האחרון.
זה אמנם מראה כבר על התאוששות, אך עדיין רחוק ממה שאפשר לצפות מהמספרים, וזאת משום שאם אברך מבני ברק קונה דירה במגדל בנהריה (למה?) בשתיים וחצי מיליון ₪, הוא לא מתכוין לגור שם לעולם אלא רק כי הוא חושב שהמחירים יעלו (זה יקרה אם נסראללה בעצמו יעלה לשמיים, הלוואי), כך שאם כולם קונים דירות בהון עצמי זעיר, כדי למכור לכולם במחירים יקרים עוד שלוש שנים ולא בגלל שהם צריכים את זה, אז זה לא אומר כלום על כולם ועל השוק האמיתי.
אך לגבי המדד של שכר הדירה זה כבר נושא אחר, כאן לא צריך להיות פרופסור לכלכלה, כל אברך ששוכר יחידה ב3000 שח בביתר יודע זאת, ואם הוא לא יודע אז המשכיר דואג ליידע אותו בעליית המחירים ובברירה לגור אצל ההורים או לעלות את שכר הדירה למספרים בלתי אפשריים.
וכאן אנחנו מגיעים לנקודה המרכזית: עליית מחירי השכירות היא רק במרכז הארץ. בפריפריה המחירים יורדים עוד ועוד, כמובן לא בכל מקום, אך במקומות רבים, עם דגש על אזורים בעלי פוטנציאל לחימה, שזה בערך רוב הארץ, ישנה ירידה תלולה.
כך למשל הייתי השבוע ביישוב אבני חפץ, מצד אחד עמוק ביו"ש ומצד שני חמש דקות מכביש שש (מתוכן ארבע דקות בתוך טייבה, בשביל להוריד את החשק) ועוד חמש דקות מכפר יונה המפונקת, לאחד מבני משפחתי יש דירה שם שהוא קנה במחיר זול במטרה למכור ביוקר, אבל המלחמה עצרה את כל התוכניות, והדירה, שהייתה מושכרת ב1700 עומדת כעת ריקה והוא לא מצליח לקבל אלף ₪ (!) בעבורה.
אך אבני-חפץ כמו עוד הרבה התנחלויות ואזורי לחימה, הם יישובים קטנים, ברצוני להצביע על מקום עם פוטנציאל, ואיך אנחנו יכולים להרוויח מהמצב.
בשבוע שעבר הייתי בבאר שבע, בדרך להרצאה בפני הקהילה החסידית בדימונה (כפי שהופעתי אגב בהרבה מאוד מקומות בבין הזמנים האחרון, אנשים אומרים שהיה מרתק ומכל הלב), השתדלתי לנסוע כהרגלי בתחבורה ציבורית של רכבת וכו', ועל הדרך לסדר חוזה של אברך שמוכר את דירתו בבאר שבע, שימו לב לפרטי העיסקה (ללא פרטים מזהים) כי זה חשוב לצורך הבנת המצב:
הבנאדם קנה את הדירה לפני יותר מעשור באיזה 550,000 כולל הוצאות, ומוכר אותה היום ב650,000 לא כולל הוצאות, יש כאן רווח לא גדול, שמוכיח את טענתי התמידית, כי בדירות פשוטות, גם אם אתה מפסיד (מספרים כאלו זה בהחלט הפסד) אתה עדיין ברווח כלשהו, וגם יש לך את השכירות של כל השנים הללו, הכנסה חלקה ורשמית ללא שקל מס.
הופתעתי קצת מהמחיר, אמנם לא שכונת יוקרה אך גם לא אזור של פשע או בדואים, שכונה ישנה ונורמלית שהיית מצפה למחירים גבוהים יותר, אז למה הוא מוכר במחיר כזה נמוך?
משום שאין לו שוכרים!
שנה שלימה, הדירה עומדת להשכרה, שנה שהוא ניסה את כל המתווכים ואת כל האפשרויות, ומכיוון שהוא לא נמנה על אלו שיסעו לאומן עוד שבועיים, ומצווים מרבם שלא להתייאש, אז הוא התייאש והחליט למכור.
הקונה כמובן הוא גם אברך, מעיר חרדית אחרת, שעושה כאן לדעתי עיסקה מצויינת, כואב לי רק שבאמצע היה איזה וולדימיר שהרוויח דמי תיווך מכובדים (2% מכל צד=26,000 ₪), במקום שיהיה זה איזה איצ'ה-מאייר מערד או יענק'ל מאופקים אבל זה לא הנושא.
הנושא זה היעדר השוכרים בבאר שבע, והדרך לבדוק את זה, כמו כל דבר בנדל"ן, הינה במנועי החיפוש של הדירות. לאתר יד 2 יש אלגוריתם שאפשר כמעט לדבר איתו, והוא עונה, בכתב ובפירוט אם לומדים את שפתו, כתבתי שיביא לי דירה להשכרה בבאר שבע עד מחיר אלף ₪, הגיעו 86 תצאות! זה המון ואפשר להמר שגם אלו שכתבו 1200 יסכימו להתפשר לפחות מאלף.
והדבר הזה משליך ישירות על מחירי הדירות לקנייה, בקשתי מאותו אלגוריתם (למתווך אמיתי אסור לעשות זאת עפ"י הלכה אם לא רוצים לקנות, אבל זה יש לו בינה מלאכותית בלי רגש) שיחפש עבורי דירות למכירה בבאר שבע, במחירים שבין 400-800 אלף ₪, הוא הביא לי 679 תוצאות! זה מדהים.
כי זה אומר שמתחולל כאן משהו אדיר שאנחנו חייבים לשים לב אליו, מוכרים כאן דירות במחירים מגוחכים שמתחילים בפחות מחצי מיליון ₪, בעיר שאמנם אין בה קהילה חרדית גדולה ומסודרת, אך בהחלט יש בה חרדים רבים ואף רואים אותם ברחובות, ויש לעיר יתרונות אדירים על פני כל פריפריה אחרת (לצד חסרונות כמובן, ככה זה בחיים, דברים מושלמים יש רק בסיפורים של מתווכים ושדכנים):
מדובר בעיר מרכזית, הרביעית בחשיבותה בארץ, המטרופולין של מיליוני אזרחים, עם בית חולים ואוניברסיטה צמודה בגודל של עיר, ורכבת מהירה עם פחות משעה לתל אביב, בקיצור: כל מה שעיר ענקית ומרכזית צריכה.
וכל מה שאנחנו צריכים: בתי כנסת רבים שוממים, ומוסדות ציבור לחיידרים ובית יעקב, כאלו שעומדים ריקים וממתינים לחניכי הישיבות וקהל החסידים שיבואו לחונן את עפרה של עיר האבות, המקום הקדוש בו החלה ההיסטוריה של העם היהודי.
וגם אם לא מוצאים בדיוק את החיידר/כולל/עבודה המתאימים, אפשר תמיד לקפוץ לאחד הריכוזים החרדיים באופקים נתיבות תפרח וירוחם, או ערד ודימונה, כולם בין 10-25 דקות נסיעה. מי שמתעקש על כלל חסידי יכול לנסוע עוד כמה דקות לקריית גת, חזון יחזקאל וקוממיות, בקיצור מקום טוב ומרכזי באמצע.
וכאן הבן שואל: למה ניגרע? למה שלא יבואו לכאן כמה מאות ואולי יותר של אברכים להתגורר כאן?
אמנם המקום לדעתי פחות מתאים כרגע להשקעה למי שמחפש שכירות, אך זה עצמו הייתרון הכי גדול: במקום להקים כל מיני וועדות שלא תמיד מצליחות להאבק במשקיעים, יש כאן סינון טבעי: מחירי השכירות הם נמוכים עד כדי גיחוך, ואילו מחירי הקנייה מחזירים את האפשרות לרכוש דירה ולחייך.
ועוד משהו: ידידי המתווך החסידי ר' צבי הנלדר, הסב את תשומת לבי לתוכניות גרנדיוזיות של פינוי ובינוי של שכונות שלמות, בדגש על שכון ד', כך שגם מבחינת השקעה יכול להיות רווח עצום עבור האברכים שיבואו לגור כאן.
לסיום: אין לי מושג עם מי לדבר, אם מישהו יודע עם מי צריך לדבר על מנת לעשות עם זה משהו, נא לכתוב לי, כל מייל נענה בע"ה, <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>