הנושאים החמים
אמנם הכותרת היא "סיפור בהמשכים" ואני אכן מקווה להתמיד לעלות פרק פעם שבוע.
בכל זאת אם אפסיק את הסיפור באמצע - אתכם הסליחה.
ואי אפשר בלי לומר תודות:
תודה רבה לאתר פרוג על הבמה החשובה,
תודה גם לפורום סופרים על כל הידע והמקצועיות.
ותודה גדולה לבורא עולם -
שהכל ממנו.
פרולוג
החדר היה אפלולי למחצה, מזווית העין הוא ראה את המקטרת הידועה של דגני מונחת על השולחן המרכזי. הוא מצא את עצמו מקווה שחבר הכנסת לא ישלח את עוזרו או יחזור בכבודו ובעצמו לקחת אותה.
ידיו רעדו מעט בחוסר שליטה.
הוא לא איש של הרפתקאות מהסוג הזה. תנו לו חיים רגועים עם טיפ-טיפה אקשן פה ושם. הוא לא בנוי למסתורין ולמתח.
לרגע עולה בו טרוניה על מיכה שהוביל אותו למצב הזה, במשנהו הוא הודף את הרגש הזה. הוא צריך עכשיו ריכוז מוחלט.
"חוקים שקיבלו אישור משפטי לפני חקיקה" הינה הקלסר השחור הרחב עם המדבקה הלבנה הגדולה, עליה כתוב המשפט הזה באותיות ברורות.
הוא לא ידע שדגני חבר כנסת פעיל כל כך.
הוא עבר על הדפים, בוחן אותם בעיון. כאן נמצא הנוסח המקורי של החוק. אם הוא מוצא אותו נותר לו רק להשוות בין הסעיפים של החוק שעובר כעת בכנסת, בקריאה שלישית.
הצל הארוך שנפל בפתח הלשכה, גרם ללבו להלום בפראות.
הוא לא חשב פעמיים, התכופף והתיישב מתחת לשולחן, מרגיש איך הזיעה הקרה שוטפת אותו. בליבו הופיעה תקווה שהאיפור המקצועי שאיפר אותו בנטוב לא יתקלקל. איפור - שתפקידו היה להפוך אותו דומה כשתי טיפות מים לחבר הכנסת סגל.
הצל מתברר כשייך לרם תבור, עוזרו של דגני.
הוא נכנס לחדר ולוקח דבר מה מהשולחן.
מתן מתנשם עמוקות וזז קלות, משמיע בטעות רחש קל.
רם העומד לצאת מהחדר נעצר בפתח החדר, גוו מתיישר.
ממקום מושבו הבלתי נח יכול מתן לראות את רם מוציא סלולרי מכיס מכנסיו: "מיקי, הלישכה היתה נעולה כשיצאת? לא, לא קרה שום דבר. אני תיכף מביא לך את המקטרת למליאה".
הוא מנתק את השיחה ומחייג שוב, הפעם לוקח זמן מה עד שהשיחה נענית: "יוגב, אתה במשכן הכנסת? רציתי שתקפוץ ללשכה של דגני בדחיפות. נראה שיש כאן פולש בלתי מזוהה. שבתי לכאן לקחת משהו והלשכה היתה פתוחה. דגני טוען שהיא אמורה להיות נעולה. שמעתי גם רעש חשוד. אני לא נכנס, אל תדאג, מחכה לך בחוץ ומשגיח שהפולש לא יצא".
"תירגע, תירגע", מתן לוחש לעצמו, "דבר ראשון זה למצוא את החוק. תתרכז במשימה."
הוא מוציא מכיסו עט שבקצהו מחובר פנס לד, תופס אותו בשיניו כשאור הפנס מאיר בעוצמה קלושה את הסביבה, ועובר על פני הדפים בעיון זריז.
פניו מחווירות כשהוא נתקל בחוק המבוקש. עיון בסעיפים מוכיח שההשערה שלו מדויקת: יד נעלמת שינתה את הסעיפים החשובים.
והחוק עובר כעת בכנסת בפעם השלישית.
הוא חייב לצאת מכאן, לפני שיוגב, שככל הנראה הוא איש ביטחון של הכנסת, יגיע.
מתן נחלץ במהירות מתחת לשולחן, לא לפני שהוציא את דפי החוק מהקלסר.
מה שנותר לו זה רק למצוא את הדרך לצאת מכאן, ומהר.
בכל זאת אם אפסיק את הסיפור באמצע - אתכם הסליחה.
ואי אפשר בלי לומר תודות:
תודה רבה לאתר פרוג על הבמה החשובה,
תודה גם לפורום סופרים על כל הידע והמקצועיות.
ותודה גדולה לבורא עולם -
שהכל ממנו.
פרולוג
החדר היה אפלולי למחצה, מזווית העין הוא ראה את המקטרת הידועה של דגני מונחת על השולחן המרכזי. הוא מצא את עצמו מקווה שחבר הכנסת לא ישלח את עוזרו או יחזור בכבודו ובעצמו לקחת אותה.
ידיו רעדו מעט בחוסר שליטה.
הוא לא איש של הרפתקאות מהסוג הזה. תנו לו חיים רגועים עם טיפ-טיפה אקשן פה ושם. הוא לא בנוי למסתורין ולמתח.
לרגע עולה בו טרוניה על מיכה שהוביל אותו למצב הזה, במשנהו הוא הודף את הרגש הזה. הוא צריך עכשיו ריכוז מוחלט.
"חוקים שקיבלו אישור משפטי לפני חקיקה" הינה הקלסר השחור הרחב עם המדבקה הלבנה הגדולה, עליה כתוב המשפט הזה באותיות ברורות.
הוא לא ידע שדגני חבר כנסת פעיל כל כך.
הוא עבר על הדפים, בוחן אותם בעיון. כאן נמצא הנוסח המקורי של החוק. אם הוא מוצא אותו נותר לו רק להשוות בין הסעיפים של החוק שעובר כעת בכנסת, בקריאה שלישית.
הצל הארוך שנפל בפתח הלשכה, גרם ללבו להלום בפראות.
הוא לא חשב פעמיים, התכופף והתיישב מתחת לשולחן, מרגיש איך הזיעה הקרה שוטפת אותו. בליבו הופיעה תקווה שהאיפור המקצועי שאיפר אותו בנטוב לא יתקלקל. איפור - שתפקידו היה להפוך אותו דומה כשתי טיפות מים לחבר הכנסת סגל.
הצל מתברר כשייך לרם תבור, עוזרו של דגני.
הוא נכנס לחדר ולוקח דבר מה מהשולחן.
מתן מתנשם עמוקות וזז קלות, משמיע בטעות רחש קל.
רם העומד לצאת מהחדר נעצר בפתח החדר, גוו מתיישר.
ממקום מושבו הבלתי נח יכול מתן לראות את רם מוציא סלולרי מכיס מכנסיו: "מיקי, הלישכה היתה נעולה כשיצאת? לא, לא קרה שום דבר. אני תיכף מביא לך את המקטרת למליאה".
הוא מנתק את השיחה ומחייג שוב, הפעם לוקח זמן מה עד שהשיחה נענית: "יוגב, אתה במשכן הכנסת? רציתי שתקפוץ ללשכה של דגני בדחיפות. נראה שיש כאן פולש בלתי מזוהה. שבתי לכאן לקחת משהו והלשכה היתה פתוחה. דגני טוען שהיא אמורה להיות נעולה. שמעתי גם רעש חשוד. אני לא נכנס, אל תדאג, מחכה לך בחוץ ומשגיח שהפולש לא יצא".
"תירגע, תירגע", מתן לוחש לעצמו, "דבר ראשון זה למצוא את החוק. תתרכז במשימה."
הוא מוציא מכיסו עט שבקצהו מחובר פנס לד, תופס אותו בשיניו כשאור הפנס מאיר בעוצמה קלושה את הסביבה, ועובר על פני הדפים בעיון זריז.
פניו מחווירות כשהוא נתקל בחוק המבוקש. עיון בסעיפים מוכיח שההשערה שלו מדויקת: יד נעלמת שינתה את הסעיפים החשובים.
והחוק עובר כעת בכנסת בפעם השלישית.
הוא חייב לצאת מכאן, לפני שיוגב, שככל הנראה הוא איש ביטחון של הכנסת, יגיע.
מתן נחלץ במהירות מתחת לשולחן, לא לפני שהוציא את דפי החוק מהקלסר.
מה שנותר לו זה רק למצוא את הדרך לצאת מכאן, ומהר.
