הנושאים החמים
בהנחה שתהיתם, המאמר הזה לא יעסוק בקידום מיחזור ואנרגיות מתחדשות, אלא בתכנון מוקדם ומחושב של הסביבה בה קורה הסיפור שלנו. תכנון סביבתי מוצלח יכול גם להקל ולזרז את עבודת הכתיבה וגם לספק תוצאה משובחת יותר. מדובר בהשקעה חשיבתית פשוטה ומשתלמת שרק צריך להשתמש בה נכון. מהו השימוש הנכון? הנה המדריך.
במאמר זה נסקור את חשיבותה של נוכחות סביבתית בתוך סיפור, כיצד נבחר סביבה אופטימלית, ואיך נשבץ אותה בתוך הסיפור.
הגנת הסביבה
במקום לבנות סביבה תוך כדי תנועה, או גרוע מכך להתעלם ממנה לחלוטין, השיטה העדיפה היא לבחור מראש סביבת זמן וסביבת מיקום, ובתוך הסביבה המגודרת לבנות את מרכיבי הסיפור, דמויות, עלילה, סצנות, בעיות, פתרונות ומסרים.
נראות של סממני סביבה בתוך סיפור משפרת את חוויית הקריאה, ומוסיפה אוטנטיות אמינות והזדהות. יש הבדל תהומי בין סיפור שקרה בשטיבלאך ללא שם, לבין זה שקרה באיצקוביץ, בחדר הראשון מימין, בין מפגש של מעליבה ונעלבת בחנות בגדים עם שם מומצא לבין אותו מפגש בדיוק ב'קידי-שיק'. לכן יהיה זה צעד נבון למקד את הסיפור אל סביבה ספציפית וברורה.
מיקוד
הסביבה בה אנו עוסקים בנויה סביב שני צירים ראשיים ושלובי זרוע: תאריך וכתובת.
מלבד בחירת התקופה, כדאי מאוד להיצמד למקטע ספציפי מתוך לוח השנה, עונה, חודש, אולי חג, ואפילו חלק בשבוע, חול, שישי, שבת או מוצ"ש. עוד יותר? לרדת לרזולוציה של שעות, לא 15:23, אבל כן מודעות למה קורה בחוץ עכשיו, ילדים רודפים אחרי הסעות בשמונה בבוקר או אמהות מוחאות כפיים ליד מגלשות אחה"צ.
באשר למיקום, לא די בבחירת חבל ארץ, דרושה החלטה ברורה לגבי אופי המקום, פריפריה או מרכז, בית או רחוב, בית כנסת או מרכז קניות, חדר מדרגות מלוכלך או תחנת אוטובוס שוממה, חדר המתנה של טיפת חלב או חוף ים הומה רוחצים.
אוסף ההחלטות האמיצות האלה הוא מחולל השראה פלאי, זמין וזול, פותר בקלות מצבי יובש קיצוני. אחרי שהזמן והמקום הוגדרו מראש לפרטים, חצי מקצוות החוטים כבר מוכנים לאריגה. עם החצי השני תסתדרו בכוחות עצמכם. בכל זאת, על מה אתם מקבלים כסף.
בקטלוג גס אפשר לסמן שלוש קטגוריות ובסדר יורד: סביבה מוכרת, סביבה נגישה ללמידה, וסביבה זרה.
סביבה מנוכרת
במקום האחרון והלא פופולרי נמצאת הסביבה הזרה. אם לרוע המזל בחרתם קהל יעד עקשן שמתפשר רק על סיפור מתקופות נשכחות עם דגש על פינות תבל נידחות, תמצאו את עצמכם מנסים להתמקם במדגסקר ב-1940, שם ראשי קהילה יהודית זעירה מתכנסים לישיבה דחופה בעקבות השמועות על תכנית נאצית להגליית כל יהודי אירופה אל האי.
ככל הנראה יש בידיכם מידע דל על איך נראים בית, בית כנסת, ויהודים במדגסקר של אז, מן הסתם גם לא ידעתם שבישיבת נכבדים כזו היה מקובל להגיש מאפה וניל. תרשו לי להעריך שתחת הכותרת יהיה רשום 'אנטננריבו, מדגסקר, 1940', כל שאר המאפיינים שיופיעו בסיפור יהיו פרי המצאה ועמל ויוכלו להתאים באותה מידה לסנטיאגו דה צ'ילה, בירת צ'ילה כמובן, ב-1880.
סביבה מוכרת
ברור אם-כן שהסביבה המוכרת זוכה לעליונות, ההיכרות המעמיקה מאפשרת לכותב לחוות את הסיפור באופן מוחשי הרבה יותר, וכך גם הכתיבה וההשראה מתפקדות ללא הפרעה. הבאג מסתתר בביקושים.
כמה מתסכל שלקוראים וגם לעורכים למיניהם יש דרישות, לא נאה להם לקרוא סיפור על המתרחש שבוע שעבר תחת חלון ביתי במודיעין עילית, הם מחפשים ערך מוסף, חשוב להם להפוך לחכמים יותר דרך חומרי הקריאה שהם צורכים, הם מתעניינים דווקא בלא מוכר ובעיקר במה שטרם נכתב.
הבשורה הטובה היא שיש לנו ב"ה מלאי לא מוגבל של תמונות רקע שיכולות לשמש כסביבה נהדרת.
כולנו יודעים איך נראה אולם חתונות. חוץ מהזוג המאושר שבסוף הערב עולה על מונית מלאת מתנות, קורים עוד דברים מדי ערב בארמונות חן.
מלצרים לבושי שחורים נושאים מגשים שנשאר בהם רק שניצל, מבטי קנאה לשמלות של הצד השני, קרובת משפחה מזרוחניקית שהגיעה בזמן הנקוב בהזמנה, זקן למחצה אוטם אוזניים משאון ההגברה, מעגל מבוגרים איטי, דוד תימני מפזז עם בקבוק על האף, ילד לבוש מחלצות ישן על שני כיסאות, חניון עגלות עמוס בכניסה לנשים, שוויגעריות שואלות כלות שאלות חודרניות, שוויגעריות לעתיד שולחות בכלות מיועדות עיניים חודרניות, כלות מיועדות דורכות עם עקב מחודד על ציפורניים חדרניות, קשישה יורדת ממונית ופקק ארוך צופר, דור הולך ודור בא וילדים עדיין יוצרים קוקטיילים מזעזעים של קולה ומיץ תפוזים, עדת משתוקקים מקיפים רב נערץ, ולא לדבר על האחות של הכלה שמשום מה לא הגיעה ואף לא יודע למה.
אנחנו יודעים גם איך נראה בית קברות, סופרמרקט, טמבוריה בערב פסח, המון צובא על אוטובוס חזור מהכותל בחול המועד, איסוף מוצרים במשנת יוסף, כיתה בדרך לטיול שנתי, הכנסת ספר תורה, גני יהושע, שדה תעופה, ממ"ד, בנק, שיעור דף היומי, תחנת רכבת הומה, בית החלמה, ובלי סוף פלשבקים חינמיים שהחיים מספקים לנו ללא הפסקה. לנו רק נשאר לבחור פריים ולספר את הסיפור שלו.
הבשורה הפחות טובה היא שאיזור הנוחות לא יכול להוות פתרון מושלם, גם כי הולך ונעשה צפוף שם ככל והסביבה המוכרת לנו מוכרת לסופרים מתחרים ולקוראים הצמאים שלהם, וגם כי ללקוחות ולמערכות יש חליל משלהם והוא מוציא לפסח מוסף סיפורים על פסח בימי מלחמה.
סביבה נלמדת
מה נפלא אם הידע ההיסטורי שלכם נמצא בכושר שיא, הוא זוקף לטובתכם ולטובת הקוראים שלכם יתרון חשוב. אבל אם אנחנו דווקא נאמר בעדינות, נהנים מיתרונות אחרים, כאן עומדת למבחן יכולת הלמידה שלנו.
האם השבי המצרי נמצא בהישג יד? יש לנו ספר/סרט שישתף אותנו במספיק ידע איך נראה מאהל שבויים, על מה ישנים, מתי קמים, מה אוכלים ולובשים, על מה מדברים? אם יש לנו דרך לחוות את שנות ה-70, לדעת כמה שיותר על שיח, ריגושים וחידושים דאז, מחלוקות וקונפליקטים, תספורות אופייניות ומשלחי יד, בסוף עבודת המחקר, יתקבל מצע סביבה ראוי לשמו, נוכל לשבץ את המידע שלמדנו בתוך הסיפור שהמצאנו, ומרבית הקוראים יראו בנו אשפי היסטוריה.
רוב ההיסטוריה כתובה ברמת אמינות כזו או אחרת, וניתנת ללמידה. אבל למידה דורשת משאב יקר שנקרא זמן, והרבה פעמים גם משאב נוסף זול יותר שנקרא כסף, ולכן האפשרות של סביבה נלמדת, נמצאת רק בעדיפות השנייה, אבל היא נמצאת.
יש עוד קטגוריה שלא רציתי לדבר עליה, וזו הסביבה המומצאת, בהנחה שהקוראים שלכם לא מאוד אינטליגנטים, זה עלול לעבוד. אל תגידו שאני המלצתי.
עד כאן המדריך שלנו להלילה. מאחל לכם תמיד סביבה איכותית ומהנה, ומינימום דריכות על ציפורניים חודרניות.
לעוד מדריכים שלי:
www.prog.co.il
www.prog.co.il
www.prog.co.il
במאמר זה נסקור את חשיבותה של נוכחות סביבתית בתוך סיפור, כיצד נבחר סביבה אופטימלית, ואיך נשבץ אותה בתוך הסיפור.
הגנת הסביבה
במקום לבנות סביבה תוך כדי תנועה, או גרוע מכך להתעלם ממנה לחלוטין, השיטה העדיפה היא לבחור מראש סביבת זמן וסביבת מיקום, ובתוך הסביבה המגודרת לבנות את מרכיבי הסיפור, דמויות, עלילה, סצנות, בעיות, פתרונות ומסרים.
נראות של סממני סביבה בתוך סיפור משפרת את חוויית הקריאה, ומוסיפה אוטנטיות אמינות והזדהות. יש הבדל תהומי בין סיפור שקרה בשטיבלאך ללא שם, לבין זה שקרה באיצקוביץ, בחדר הראשון מימין, בין מפגש של מעליבה ונעלבת בחנות בגדים עם שם מומצא לבין אותו מפגש בדיוק ב'קידי-שיק'. לכן יהיה זה צעד נבון למקד את הסיפור אל סביבה ספציפית וברורה.
החדר הראשון מימין, בית הכנסת איצקוביץ, בני ברק. צילום: שלמה מור.
מיקוד
הסביבה בה אנו עוסקים בנויה סביב שני צירים ראשיים ושלובי זרוע: תאריך וכתובת.
מלבד בחירת התקופה, כדאי מאוד להיצמד למקטע ספציפי מתוך לוח השנה, עונה, חודש, אולי חג, ואפילו חלק בשבוע, חול, שישי, שבת או מוצ"ש. עוד יותר? לרדת לרזולוציה של שעות, לא 15:23, אבל כן מודעות למה קורה בחוץ עכשיו, ילדים רודפים אחרי הסעות בשמונה בבוקר או אמהות מוחאות כפיים ליד מגלשות אחה"צ.
באשר למיקום, לא די בבחירת חבל ארץ, דרושה החלטה ברורה לגבי אופי המקום, פריפריה או מרכז, בית או רחוב, בית כנסת או מרכז קניות, חדר מדרגות מלוכלך או תחנת אוטובוס שוממה, חדר המתנה של טיפת חלב או חוף ים הומה רוחצים.
אוסף ההחלטות האמיצות האלה הוא מחולל השראה פלאי, זמין וזול, פותר בקלות מצבי יובש קיצוני. אחרי שהזמן והמקום הוגדרו מראש לפרטים, חצי מקצוות החוטים כבר מוכנים לאריגה. עם החצי השני תסתדרו בכוחות עצמכם. בכל זאת, על מה אתם מקבלים כסף.
בקטלוג גס אפשר לסמן שלוש קטגוריות ובסדר יורד: סביבה מוכרת, סביבה נגישה ללמידה, וסביבה זרה.
סביבה מנוכרת
במקום האחרון והלא פופולרי נמצאת הסביבה הזרה. אם לרוע המזל בחרתם קהל יעד עקשן שמתפשר רק על סיפור מתקופות נשכחות עם דגש על פינות תבל נידחות, תמצאו את עצמכם מנסים להתמקם במדגסקר ב-1940, שם ראשי קהילה יהודית זעירה מתכנסים לישיבה דחופה בעקבות השמועות על תכנית נאצית להגליית כל יהודי אירופה אל האי.
ככל הנראה יש בידיכם מידע דל על איך נראים בית, בית כנסת, ויהודים במדגסקר של אז, מן הסתם גם לא ידעתם שבישיבת נכבדים כזו היה מקובל להגיש מאפה וניל. תרשו לי להעריך שתחת הכותרת יהיה רשום 'אנטננריבו, מדגסקר, 1940', כל שאר המאפיינים שיופיעו בסיפור יהיו פרי המצאה ועמל ויוכלו להתאים באותה מידה לסנטיאגו דה צ'ילה, בירת צ'ילה כמובן, ב-1880.
סביבה מוכרת
ברור אם-כן שהסביבה המוכרת זוכה לעליונות, ההיכרות המעמיקה מאפשרת לכותב לחוות את הסיפור באופן מוחשי הרבה יותר, וכך גם הכתיבה וההשראה מתפקדות ללא הפרעה. הבאג מסתתר בביקושים.
כמה מתסכל שלקוראים וגם לעורכים למיניהם יש דרישות, לא נאה להם לקרוא סיפור על המתרחש שבוע שעבר תחת חלון ביתי במודיעין עילית, הם מחפשים ערך מוסף, חשוב להם להפוך לחכמים יותר דרך חומרי הקריאה שהם צורכים, הם מתעניינים דווקא בלא מוכר ובעיקר במה שטרם נכתב.
הבשורה הטובה היא שיש לנו ב"ה מלאי לא מוגבל של תמונות רקע שיכולות לשמש כסביבה נהדרת.
כולנו יודעים איך נראה אולם חתונות. חוץ מהזוג המאושר שבסוף הערב עולה על מונית מלאת מתנות, קורים עוד דברים מדי ערב בארמונות חן.
מלצרים לבושי שחורים נושאים מגשים שנשאר בהם רק שניצל, מבטי קנאה לשמלות של הצד השני, קרובת משפחה מזרוחניקית שהגיעה בזמן הנקוב בהזמנה, זקן למחצה אוטם אוזניים משאון ההגברה, מעגל מבוגרים איטי, דוד תימני מפזז עם בקבוק על האף, ילד לבוש מחלצות ישן על שני כיסאות, חניון עגלות עמוס בכניסה לנשים, שוויגעריות שואלות כלות שאלות חודרניות, שוויגעריות לעתיד שולחות בכלות מיועדות עיניים חודרניות, כלות מיועדות דורכות עם עקב מחודד על ציפורניים חדרניות, קשישה יורדת ממונית ופקק ארוך צופר, דור הולך ודור בא וילדים עדיין יוצרים קוקטיילים מזעזעים של קולה ומיץ תפוזים, עדת משתוקקים מקיפים רב נערץ, ולא לדבר על האחות של הכלה שמשום מה לא הגיעה ואף לא יודע למה.
קולה ומיץ תפוזים, ארמונות חן, בני ברק. צילום: Itzhak Kahlon.
אנחנו יודעים גם איך נראה בית קברות, סופרמרקט, טמבוריה בערב פסח, המון צובא על אוטובוס חזור מהכותל בחול המועד, איסוף מוצרים במשנת יוסף, כיתה בדרך לטיול שנתי, הכנסת ספר תורה, גני יהושע, שדה תעופה, ממ"ד, בנק, שיעור דף היומי, תחנת רכבת הומה, בית החלמה, ובלי סוף פלשבקים חינמיים שהחיים מספקים לנו ללא הפסקה. לנו רק נשאר לבחור פריים ולספר את הסיפור שלו.
הבשורה הפחות טובה היא שאיזור הנוחות לא יכול להוות פתרון מושלם, גם כי הולך ונעשה צפוף שם ככל והסביבה המוכרת לנו מוכרת לסופרים מתחרים ולקוראים הצמאים שלהם, וגם כי ללקוחות ולמערכות יש חליל משלהם והוא מוציא לפסח מוסף סיפורים על פסח בימי מלחמה.
סביבה נלמדת
מה נפלא אם הידע ההיסטורי שלכם נמצא בכושר שיא, הוא זוקף לטובתכם ולטובת הקוראים שלכם יתרון חשוב. אבל אם אנחנו דווקא נאמר בעדינות, נהנים מיתרונות אחרים, כאן עומדת למבחן יכולת הלמידה שלנו.
האם השבי המצרי נמצא בהישג יד? יש לנו ספר/סרט שישתף אותנו במספיק ידע איך נראה מאהל שבויים, על מה ישנים, מתי קמים, מה אוכלים ולובשים, על מה מדברים? אם יש לנו דרך לחוות את שנות ה-70, לדעת כמה שיותר על שיח, ריגושים וחידושים דאז, מחלוקות וקונפליקטים, תספורות אופייניות ומשלחי יד, בסוף עבודת המחקר, יתקבל מצע סביבה ראוי לשמו, נוכל לשבץ את המידע שלמדנו בתוך הסיפור שהמצאנו, ומרבית הקוראים יראו בנו אשפי היסטוריה.
שבויים בשבי המצרי, צילום: Deskgram, מתוך ארכיון "אל-אחבאר".
רוב ההיסטוריה כתובה ברמת אמינות כזו או אחרת, וניתנת ללמידה. אבל למידה דורשת משאב יקר שנקרא זמן, והרבה פעמים גם משאב נוסף זול יותר שנקרא כסף, ולכן האפשרות של סביבה נלמדת, נמצאת רק בעדיפות השנייה, אבל היא נמצאת.
יש עוד קטגוריה שלא רציתי לדבר עליה, וזו הסביבה המומצאת, בהנחה שהקוראים שלכם לא מאוד אינטליגנטים, זה עלול לעבוד. אל תגידו שאני המלצתי.
עד כאן המדריך שלנו להלילה. מאחל לכם תמיד סביבה איכותית ומהנה, ומינימום דריכות על ציפורניים חודרניות.
לעוד מדריכים שלי:
מדריך מקצועי - הפתיח על הסכין
נסו להתבונן באנשים דרך האף שלהם - זה ישפר את מצב הרוח שלכם. אם נרדמה לכם הרגל - טבלו אותה בדלי קפה. פתיחה כזו עשויה אולי לגרום לכם להמשיך ולקרוא את המשך המאמר בתקווה למצוא עוד טיפים יעילים, מה תתאכזבו כשתגלו אוסף קטעי פתיחה משמימים. לכן יש להקדיש תשומת-לב של ממש להתאמה בין סגנון הפתיחה לקהל...
www.prog.co.il
מדריך מקצועי - שמות ספרים
בחירת שם לספר היא מהחלקים האהובים והשנואים ביותר ובכל מקרה היא משתנה פעם בשלושה ימים. לו המחשב הצהל"י שבוחר שמות למבצעים מתוך בסיס נתונים, יירתם למשימה הוא יפנה עול ואחריות רבים מגוו הסופרים שגם-כך שחוח ויאפשר להם להתמקד בדברים החשובים באמת. אל-דאגה, אף אחד לא משחרר את הבחירה הגורלית הזו מידיו...
www.prog.co.il
מדריך מקצועי - מחולל ההשראות
השראה, מי את ומי צריך אותך? השראה היא מילה שמבוססת היטב בעולם התוכן של הילת היוצרים, אבל בניגוד לצליל המכובד, היא עושה עבודה מאוד שחורה כשלמעשה היא מתפקדת כשמן מנועים. שמן המנועים של היצירתיות. המנועים קיימים אצל כולנו ולרוב פועלים במלוא הקיטור, אבל רק לרוב, אנחנו כאן כדי לדאוג למיעוט הנרמס. לא...
www.prog.co.il
