בריאות OCD בתינוקות?

מצב
הנושא נעול.

ילילי

משתמש מקצוען
רגע, אני אענה אחד אחד..
לא נכון, יש קבלה של הילד, הקשבה לעצמי, מודעות, מה את מרגישה (שואלת את עצמך כל הזמן) מי שיש לו חיבור לנקודה הפנימית- אז גם בגישת שרמן וגם בגישות אחרות (ושרמן/שפר הן לא בלעדיות, הן ס"ה שיטות) הוא יתחבר לעצמו ויהיה הורה מקסים, ומי שאין לו- כל היום ירוץ ממטפל למטפל ובעיה לבעיה עד ש(בתקווה) יגיע לטיפול בעצמו..שבד"כ זאת האמת. (ואגב, גם את זה שרמן אומרת, בסוף מגיעים לטיפול בעצמי)
אבל שואלים גם מה הילד מרגיש? מקשיבים לו?
או שהאמא חושבת רק על עצמה ומקשיבה רק לעצמה ומשום מה ברור לה שהיא במרכז ושכל מה שהילד עושה קשור אליה? (מחשבה עקומה לפי דעתי)
 

ארבע

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הפקות ואירועים
אני לא חושבת שהאמירה שהילד קבל את האמא המתאימה לו היא אמירה שפרמנית דווקא. הם אמנם מנופפים בזה אבל זו גם אמת.
אדם קבל נתוני חיים תפורים במדוייק ובאופן השגחי. גם את ההורים, על טעיותיהם, כשליהם ומשגיהם. והורה קבל את הילד כנ"ל.
זה לא פוטר אותו מאחריות, אבל זה כן מקום להרגיע אותו אחרי מחיקה ודריסה שהוא הורה לא מתאים! ואם אלו התחושות שב.כ קבלה בטיפולים והדרכות אני לא חושבת שנכון להתכחש להן או להתוכח עמה שלא כך היתה אמורה לחוש. זו החוויה שלה.
הורות טובה לא נבנית מביקורת קטלנית.
 

ס'

משתמש רשום
ברור שלפעמים בחירות נובעות מרצון להשפיע על ההחלטה של האחר (לדוגמה: ילד שישתטח על רצפת הסופר ירצה להשיג בכך את הממתק שאמו מסרבת לקנות לו כרגע),
אבל ללכת לכיוון הזה באוטומט בכל התנהגות שמפריעה לי- זה מעוות (ילד "פיתח הפרעת קש"ר רק כדי להשיג ממך XYZ" זה כבר גובל במבט אגואיסטי במקרה הטוב..).


ילד חייב גבולות כמו שגג חייב מעקה. לטובתו הפיזית והנפשית.
אבל הגבולות חייבים להיות מותאמים לילד ולא הילד חייב להתאים את עצמו למידות ההורה בכל מצב.
אמנם גם אם כרגע ההורה לא פנוי להיענות (-סיבה הורית) מותר ולפעמים חובה ללמד את הילד להמתין, אבל זה מתוך הכרה בכך שלילד יהיה טוב להיות עירני לצורכי הסביבה ורמת הפניות שלה, לדחות סיפוקים וכו,
ולמשל אם הילד ממש ממש מרגיש חייב נוכחות הורית כאן ועכשיו (כי קרה משהו נורא מסעיר מבחינתו, למשל) -יש מקום לשיקול דעת מחודש שרואה את הילד.
בדיוק! חיבור לנקודה הפנימית האמיתית שלך כאמא! מתי כך ומתי אחרת..
ההורה לא אמור להיות אמא אווזה שצועדת קדימה מתוך ביטחון בלתי מעורער שכולם אחריה.
עליו לבדוק שאכן כולם בקצב, ואולי לאי מי כואב הרגליים, או שהוא נורא צמא ורוצה רגע הפסקה קלה, ואולי אחד מהברווזונים ראה פרח מדהים בצידי הדרך ואפשר רגע להתבונן איתו ולהתפעל יחד...
מי אמר שאמא אווזה צועדת בלי לבדוק מה שלום הגוזל? נראה לי בטבע עוד לא נכנסו אנשי מקצוע עם מגוון דעות מבלבלות ושם זה טבעי..
אבל לדוג' כשילד כל דקה עוצר בדרך כי חשוב לו לתקשר איתך אבל בדרך מבולבלת, (כי הוא ילד והוא עדיין לא יודע את הדרכים הנכונות, ולכן הוא בודק דרך) מה יותר הורי ומוביל מללמד אותו דרך התת מודע שזו לא הדרך להשיג תקשורת? עדיף שכשהוא ירצה לרכוש מקום חברתי אז הוא יתעלק על חברים שינערו אותו מהם בדרך מעליבה?
לא ברור שעדיף ללמד אותו לווסת את עצמו?..
 

ברוכה תהיי

משתמש מקצוען
אבל לדוג' כשילד כל דקה עוצר בדרך כי חשוב לו לתקשר איתך אבל בדרך מבולבלת, (כי הוא ילד והוא עדיין לא יודע את הדרכים הנכונות, ולכן הוא בודק דרך) מה יותר הורי ומוביל מללמד אותו דרך התת מודע שזו לא הדרך להשיג תקשורת? עדיף שכשהוא ירצה לרכוש מקום חברתי אז הוא יתעלק על חברים שינערו אותו מהם בדרך מעליבה?
למה דרך התת מודע?
אפשר לומר לו יפה: חמודי, הדרך ממש מענינת והדיבורים שלך מתוקים מאד ומעניין אותי לשמוע מה שאתה אומר, אבל עכשיו אנחנו חייבים להזדרז וגם קשה לי לשמוע תו"כ הליכה, אז נדבר כשנגיע/ בבית, בסדר?
 

ס'

משתמש רשום
אבל שואלים גם מה הילד מרגיש? מקשיבים לו?
או שהאמא חושבת רק על עצמה ומקשיבה רק לעצמה ומשום מה ברור לה שהיא במרכז ושכל מה שהילד עושה קשור אליה? (מחשבה עקומה לפי דעתי)
אני חושבת שהתגובות לגבי הגישות נובעות מחויות שכל אחת חוותה. אני חוויתי את שרמן בצורה הכי ענווה ומקסימה, עם הקשבה ואמפתיה לילד ולאמא, עם הרבה חוכמת חיים, (אגב, הייתי אצל הרבנית עצמה) וגם, מה לעשות: אם אני רבה עם כל החברות שלי אז כנראה הבעיה בי ולא בהן, ואם הילד שלי בחוץ מלאך ומולי אחרת אז כנראה הכל תלוי בי..
עוד יתכן, שאם הילד שלי יותר מדי מבולבל אז אין משהו עמוק ופנימי יותר מהקשר עם אמא שצריך ובר תיקון.
מן הסתם היו כאלה שחוו אחרת את הגישה ועל זה הביקורת.
אולי כאן מתאים המשפט:"חכמים הזהרו בדברים..וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו.."
 

ס'

משתמש רשום
למה דרך התת מודע?
אפשר לומר לו יפה: חמודי, הדרך ממש מענינת והדיבורים שלך מתוקים מאד ומעניין אותי לשמוע מה שאתה אומר, אבל עכשיו אנחנו חייבים להזדרז וגם קשה לי לשמוע תו"כ הליכה, אז נדבר כשנגיע/ בבית, בסדר?
אם עובד לך (ועובד לפעמים)- מעולה!
ומה אם לא עובד?
לא תחפשי דרך אחרת?
 

ברוכה תהיי

משתמש מקצוען
אם עובד לך (ועובד לפעמים)- מעולה!
ומה אם לא עובד?
לא תחפשי דרך אחרת?
מבחינה מעשית- אציב גבול ברור, אם אחשוב שזה לטובת הסיטואציה, כי כך לומדים. אבל אנסה להסביר את הרציונל כדי שהילד יוכל ללמוד מזה להבא, וגם כדי שיבין שלא שאני לא רוצה לשמוע אותו (-תחושת דחיה) אלא כרגע אני לא פנויה(-למידה לעירנות לסביבה).
זה שאני מסבירה לא אומר שבהכרח אתנהל אחר הילד. לגמרי מסכימה שהילד זקוק להורה שמחזק את הסיטואציה,
אבל הוא גם זקוק להרגיש שההורה קשוב ולא אטום.
אם זה ה"שרמן" שאת מכירה- מעולה. הבעיה שרוב המנחות בשיטה לא משדרות קשב לילד אלא אך ורק קשב להורה.
 

ילילי

משתמש מקצוען
עוד יתכן, שאם הילד שלי יותר מדי מבולבל אז אין משהו עמוק ופנימי יותר מהקשר עם אמא שצריך ובר תיקון.
אם הילד שלי מבולבל אולי יש לו קושי אובייקטיבי? קושי אמיתי כלשהוא?
מה זה אומר ילד מבולבל?
 

ס'

משתמש רשום
אם הילד שלי מבולבל אולי יש לו קושי אובייקטיבי? קושי אמיתי כלשהוא?
מה זה אומר ילד מבולבל?
זה אומר שאם יש לו קושי אובייקטיבי ואני מטפלת בו אז מעולה,
ואם כל רגע יש בעיות חדשות שווה לבדוק אם זה לא הרעיון של השתטחות על הרצפה בסופר..
 

ילילי

משתמש מקצוען
זה אומר שאם יש לו קושי אובייקטיבי ואני מטפלת בו אז מעולה,
ואם כל רגע יש בעיות חדשות שווה לבדוק אם זה לא הרעיון של השתטחות על הרצפה בסופר..
ואולי באמת הילד הזה צריך יותר תשומת לב ואהבה ואז הוא יירגע?
אם מדובר בבעיה כל כך רצינית אולי הפתרון זה לא להתעלם? (להבדיל מהשתטחות על הרצפה בסופר שגם במקרה כזה לא תמיד נכון להתעלם. תלוי בילד ובכל המכלול)
 

ברוכה תהיי

משתמש מקצוען
זה אומר שאם יש לו קושי אובייקטיבי ואני מטפלת בו אז מעולה,
ואם כל רגע יש בעיות חדשות שווה לבדוק אם זה לא הרעיון של השתטחות על הרצפה בסופר..
אני לא יודעת על איזה בעיות ואילו פתרונות את מדברת ומתכוונת.

מה שמתסיס הרבה פעמים נגד השיטה המסוימת הזו זה שכל קושי של הילד נכנס למשקפים מניפולטיביות כלפי האמא:
- הילד לא קם בבוקר אם את לא מעירה אותו? נגדך. תפסיקי לקחת אחריות ותראי איך הוא קם יפה..
לפעמים זה נכון, ולפעמים ההורה מחליט שהילד מספיק גדול לקחת אחריות ולשאת בתוצאות ולו כבר לא מתאים להיות האחראי על שעת הקימה של הבן יקיר, אבל לא תמיד הקושי נפתר כשההורה משחרר. לפעמים לילד יש באמת קושי לקום בזמן. וזה לא קשור להורה ולא מניפולציה כלפיו. ואז -לדעתי- הורה אחראי לא חייב לקחת חזרה את האחריות על עצמו, אבל הוא כן צריך לשדר לילד שהוא איתו בקושי- לשאול אם הוא רוצה לחשוב יחד על פתרונות נוספים? לשוחח על המחירים (תגובת הרב'ה/משגיח לאיחור, למשל) ממקום סופר אמפטי..
כלומר ההורה יכול להציב את הגבולות של עצמו: אני יכול להעיר אותך פעם אחת בבוקר, אם אתה קם- מצוין, אני לא מעיר יותר. / אני יכול לקנות לך שעון מעורר חזק או לתת לך כסף ותקנה בעצמך. רוצה לברר אצל חברים על משהו טוב? /אני מוכן להכין לך משקה חם טעים כשאתה קם עד שעה איקס.. - כל משפחה ומה שמתאים לה, הבעיה אצל מנחות שפריסטיות/ שרמניות רבות שמוציאים את ההורה מהתמונה: אם הילד לא קם בזמן- זה כי הוא עושה את זה נגדך!!! אם שחררת והוא עדיין לא קם- סימן שלא האמנת בו מספיק בתוככי לבבך.. או סימן שלא באמת שחררת בתוך תוכך, או סימן שהוא בודק את הגבולות שלך עדיין...
הגישה שמנכסת כל בעיה להורה - שגויה בעיני ומעוותת את כל מערכת היחסים.

- הגדילו עשות כמה מנחות שמצהירות בהרצאות פומביות וגם בייעוץ אישי שכל בעיה- החל מתסמונת דאון ולא כלה בקש"ר- ניתן לפתור דרך אי התייחסות של האם לבעיה (כביכול היא מזינה אותה...)
 

חמדה יקרה

משתמש מקצוען
בכללי לא הבנתי למה צריך "שיטה" בחינוך ילדים, צריך לתת חום ואבה בכמויות, ללמוד להציב גבולות וכו'
אבל איך זה קשור לשיטה ספציפית ומוצמצמת ??? מה עם חנוך לנער על פי דרכו ? כל חינוך הילידם מצטמצם לנקודה אחת ?
 

ס'

משתמש רשום
אני לא יודעת על איזה בעיות ואילו פתרונות את מדברת ומתכוונת.

מה שמתסיס הרבה פעמים נגד השיטה המסוימת הזו זה שכל קושי של הילד נכנס למשקפים מניפולטיביות כלפי האמא:
- הילד לא קם בבוקר אם את לא מעירה אותו? נגדך. תפסיקי לקחת אחריות ותראי איך הוא קם יפה..
לפעמים זה נכון, ולפעמים ההורה מחליט שהילד מספיק גדול לקחת אחריות ולשאת בתוצאות ולו כבר לא מתאים להיות האחראי על שעת הקימה של הבן יקיר, אבל לא תמיד הקושי נפתר כשההורה משחרר. לפעמים לילד יש באמת קושי לקום בזמן. וזה לא קשור להורה ולא מניפולציה כלפיו. ואז -לדעתי- הורה אחראי לא חייב לקחת חזרה את האחריות על עצמו, אבל הוא כן צריך לשדר לילד שהוא איתו בקושי- לשאול אם הוא רוצה לחשוב יחד על פתרונות נוספים? לשוחח על המחירים (תגובת הרב'ה/משגיח לאיחור, למשל) ממקום סופר אמפטי..
כלומר ההורה יכול להציב את הגבולות של עצמו: אני יכול להעיר אותך פעם אחת בבוקר, אם אתה קם- מצוין, אני לא מעיר יותר. / אני יכול לקנות לך שעון מעורר חזק או לתת לך כסף ותקנה בעצמך. רוצה לברר אצל חברים על משהו טוב? /אני מוכן להכין לך משקה חם טעים כשאתה קם עד שעה איקס.. - כל משפחה ומה שמתאים לה, הבעיה אצל מנחות שפריסטיות/ שרמניות רבות שמוציאים את ההורה מהתמונה: אם הילד לא קם בזמן- זה כי הוא עושה את זה נגדך!!! אם שחררת והוא עדיין לא קם- סימן שלא האמנת בו מספיק בתוככי לבבך.. או סימן שלא באמת שחררת בתוך תוכך, או סימן שהוא בודק את הגבולות שלך עדיין...
הגישה שמנכסת כל בעיה להורה - שגויה בעיני ומעוותת את כל מערכת היחסים.

- הגדילו עשות כמה מנחות שמצהירות בהרצאות פומביות וגם בייעוץ אישי שכל בעיה- החל מתסמונת דאון ולא כלה בקש"ר- ניתן לפתור דרך אי התייחסות של האם לבעיה (כביכול היא מזינה אותה...)
חמור מאוד שהן עושות את זה בשם 'שרמן' או 'שפר'...
התעלמות ממעשה היא רק כשהיא נצרכת (כמו שהרב שטינמן אמר: "אז אל תראה שהוא עשה..") ומהמעשה הספציפי. וחלילה חלילה לא מהילד, וכמו שכתבה @ילילי העניין הוא המכלול.
אולי כי אנחנו נמצאים בדור אינסטנט שלכל בעיה יש פתרון מהיר מעולה מצויין סוגר פינות- זה מה שמנחות שמעוניינות להתפרנס משדרות, כי הן הבטיחו תוצאות תוך 12 מפגשים או ווט אבר, אבל אין דבר כזה, וזאת לא השיטה.
עקרון השיטה של שרמן (לפחות) הוא: תאזיני לעצמך, לילד, מה את מרגישה? מה את חושבת? לפני יועצים פסיכו' וכו'. קודם כל החיבור להורה שבך שהקב"ה סמך עליו ונתן בידיו נשמה, רואה שיש בעיה? תקני משקפיים, לכי להוראה מתקנת רכיבה טיפולית או תמני את הילד לפרויקטור או תתיעצי (ולפני שאת מיישמת: בדקי אם זה מתחבר אלייך). ואם צריך- תתעלמי ממה שהוא עשה. כי הוא טעה.
הרבה נחת! ושנזכה להרבות חיילים נאמנים ושמחים לקב"ה!
 

ילילי

משתמש מקצוען
עקרון השיטה של שרמן (לפחות) הוא: תאזיני לעצמך, לילד, מה את מרגישה? מה את חושבת? לפני יועצים פסיכו' וכו'. קודם כל החיבור להורה שבך שהקב"ה סמך עליו ונתן בידיו נשמה, רואה שיש בעיה? תקני משקפיים, לכי להוראה מתקנת רכיבה טיפולית או תמני את הילד לפרויקטור או תתיעצי (ולפני שאת מיישמת: בדקי אם זה מתחבר אלייך). ואם צריך- תתעלמי ממה שהוא עשה. כי הוא טעה.
הרבה נחת! ושנזכה להרבות חיילים נאמנים ושמחים לקב"ה!
את כותבת מקסים וממש מעניין לקרוא אותך...
אבל מה קורה אם הילד צריך משהו והאמא לא מתחברת לזה?
 

פרידא

משתמש מקצוען
יש פה הרבה בעד ונגד
לפני שמתייחסים צריך להבין שיש פה מגיבות שמתייחסות נגד השיטה, והמקסימום התמודדות שהיה להם עם ילד זה הישתתחות בסופר על הרצפה. יש התמודדויות שנשים עוברות עם מתבגרים וגם עם ילדים קטנים. שמי שלא עברה עדיף שלא תגיב.. להגיב שמה צריך שיטה והעיקר חום ואהבה. כנראה מי שהגיבה הילד הכי גדול שלה הוא מקסימום בן שנתיים או שהילדים שלה גדלים לבד.( - הכוונה שלא עושים בעיות ולא מאתגרים). יש ילדים ממש מאתגרים שצריך לעבור את זה כדי להבין.
 

ילילי

משתמש מקצוען
יש פה הרבה בעד ונגד
לפני שמתייחסים צריך להבין שיש פה מגיבות שמתייחסות נגד השיטה, והמקסימום התמודדות שהיה להם עם ילד זה הישתתחות בסופר על הרצפה. יש התמודדויות שנשים עוברות עם מתבגרים וגם עם ילדים קטנים. שמי שלא עברה עדיף שלא תגיב.. להגיב שמה צריך שיטה והעיקר חום ואהבה. כנראה מי שהגיבה הילד הכי גדול שלה הוא מקסימום בן שנתיים או שהילדים שלה גדלים לבד.( - הכוונה שלא עושים בעיות ולא מאתגרים). יש ילדים ממש מאתגרים שצריך לעבור את זה כדי להבין.
ברור שלפעמים צריך להתעלם.
אבל לא להפוך את זה לשיטה להמונים.
 

ס'

משתמש רשום
את כותבת מקסים וממש מעניין לקרוא אותך...
תודה..
אבל מה קורה אם הילד צריך משהו והאמא לא מתחברת לזה?
זאת נראת לי נקודת המחלוקת המדוייקת ביותר..
מכירה משהו שהבן שלו ירד מהדרך והציעו לו ללכת איתו לטיול וכו' לחזק את הקשר, שניהם חזרו מהטיול עצבניים. כי האבא בכלל בקטע שלא אוהב טיולים וטיפוס של כל היום זהירות בדרכים וכו'.. אם הם היו הולכים לסדנת נגרות ביחד- נראה לי היה הולך להם מעולה כי האבא ממש טוב בזה, והוא יכל להעניק לבן בדרך הזו קשר טוב.
לדעתי זה מה שעומד מאחורי הנקודה הזאת, אם האמא לא מתחברת למשהו, כנראה שהיא לא תצליח לתת אותו..
 

ב.כ

משתמש מקצוען
יש הכנעה בכוח של האדם כלפי היררכיות. גם בגישה של איך להכפיף את הילד לאמא, וגם במה שהם מדברים היום על 'כיבוד הורים' (האופנה החדשה מבית שפר).
בשני המקרים חסר קשב, רוך, וחיבור לנקודה הפנימית של האדם.
בכל בית או מקום עבודה או אפילו בסופר וכ"ו ישנה היררכיה ואדין זה לא סותר קשר רוך וחיבור לנקודות פנימיות דווקה בין הורה לילד לפעמים מתערבב ההיררכיה עם הצורך בקשר ורוך ופה יש את הצורך לנתב את הילד להבנה הנכונה עם הרבה חום ואהבה
דבר אחד לא הבנתי: אם את כל כך בעד שפר למה את כותבת שאת נגד.
אני לא מכירה את הגישה של שפר ומעולם לא הלכתי אליה
אני כן שומעת מה התגובות לשיתה ולא מתישב לי בכלל אני לא מסוגלת להיות אמא עם כאלא קריטריונים וצורת הנהגה
ברור שלפעמים בחירות נובעות מרצון להשפיע על ההחלטה של האחר (לדוגמה: ילד שישתטח על רצפת הסופר ירצה להשיג בכך את הממתק שאמו מסרבת לקנות לו כרגע),
אבל ללכת לכיוון הזה באוטומט בכל התנהגות שמפריעה לי- זה מעוות (ילד "פיתח הפרעת קש"ר רק כדי להשיג ממך XYZ" זה כבר גובל במבט אגואיסטי במקרה הטוב..).


ילד חייב גבולות כמו שגג חייב מעקה. לטובתו הפיזית והנפשית.
אבל הגבולות חייבים להיות מותאמים לילד ולא הילד חייב להתאים את עצמו למידות ההורה בכל מצב.
אמנם גם אם כרגע ההורה לא פנוי להיענות (-סיבה הורית) מותר ולפעמים חובה ללמד את הילד להמתין, אבל זה מתוך הכרה בכך שלילד יהיה טוב להיות עירני לצורכי הסביבה ורמת הפניות שלה, לדחות סיפוקים וכו,
ולמשל אם הילד ממש ממש מרגיש חייב נוכחות הורית כאן ועכשיו (כי קרה משהו נורא מסעיר מבחינתו, למשל) -יש מקום לשיקול דעת מחודש שרואה את הילד.

ההורה לא אמור להיות אמא אווזה שצועדת קדימה מתוך ביטחון בלתי מעורער שכולם אחריה.
עליו לבדוק שאכן כולם בקצב, ואולי לאי מי כואב הרגליים, או שהוא נורא צמא ורוצה רגע הפסקה קלה, ואולי אחד מהברווזונים ראה פרח מדהים בצידי הדרך ואפשר רגע להתבונן איתו ולהתפעל יחד...
גם אווזה שכל צאצאיה אחריה נעצרת מידי פעם לראות שבאמת כולם נמצאים
אני לא חושבת שהאמירה שהילד קבל את האמא המתאימה לו היא אמירה שפרמנית דווקא. הם אמנם מנופפים בזה אבל זו גם אמת.
אדם קבל נתוני חיים תפורים במדוייק ובאופן השגחי. גם את ההורים, על טעיותיהם, כשליהם ומשגיהם. והורה קבל את הילד כנ"ל.
זה לא פוטר אותו מאחריות, אבל זה כן מקום להרגיע אותו אחרי מחיקה ודריסה שהוא הורה לא מתאים! ואם אלו התחושות שב.כ קבלה בטיפולים והדרכות אני לא חושבת שנכון להתכחש להן או להתוכח עמה שלא כך היתה אמורה לחוש. זו החוויה שלה.
הורות טובה לא נבנית מביקורת קטלנית.
מעולם לא יצליח
ועוד יותר מזה אצל הילד שלי ישנה בעיה אמיתית שאובחנה ועדין השיפותיות נוראה
אם עובד לך (ועובד לפעמים)- מעולה!
ומה אם לא עובד?
לא תחפשי דרך אחרת?
כשלא עובד כדאי לבדוק למה ועל מה יושב (ולא מתכוונת לרוץ עכשיו לאבחונים אין סופיים
 

y&m

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
@ס' כבר נשתברו מקלדות על כל הבעיתיות שקיימת בגישות המטרתיות.
בכל מקרה כתבתי פעם מאמר שמסביר את זה בחכמת אולי אפרסם את זה במאמרים.
עיקר הבעיה בגישות הנ"ל זה מול ההתייחסות ל"טעות" באופן שעלול להיות בכיה לדורות.

אישית למדתי אצל אחת מבנותיה של שרמן, והתחברתי בהחלט לגישה ורק עם הזמן הבנתי את עוצמת הכשל ואני כיום ממש נגד.

מכירה את האמרה לכל אחד הפסוק שלו? אז גם כאן, רק האדם יכול לבחור תמיד ולנצל את כח הבחירה של עצמו להתקדמות בחיים במקום דשדוש בהם.
ניצול הצורך הקיומי של הילד בהשתייכות, ואילוץ שלו לבחור אחרת באופן שמתאים לנו, זה בדיוק מניפולציה הורית.
זה הכל חוץ מחינוך.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קנ

א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ:ב הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ:ג הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר:ד הַלְלוּהוּ בְתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב:ה הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה:ו כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:
נקרא  18  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה