@ח. מימוני הבן שלי היה בדיוק כך, עברנו תהליכים טיפוליים רבים במהלך השנים ובסופו של דבר אובחן על הרצף בגיל 11. אין קשר דווקא בין המנעות מתקשורת לASD. ASD בתפקוד גבוה הוא שימוש לא נכון בתקשורת- לא המנעות ממנה. הבן שלי סופר תקשורתי, מוכן לפתח שיחה של שעתיים עם כל בן אדם זר...
יש חתכי זמן שבהם ניתר לאתר ולהתערב יותר בקלות ולכן עדיף ללכת עכשיו לאבחנה מבדלת ולא לחכות שנים ארוכות.
אבל לגמרי מבינה מאיפה @ב.כ הגיעה להאמין בה, כי גם אני עברתי מסעות השפלה בדרך לאבחון שכללו טענות של חלק מהמאבחנים שהילד מגיב כמו מישהו שעבר פגיעה, ולכן המון אנרגיות הופנו לשם |(נשלל לגמרי) טענו שיש לו OCD בגיל שש... (אבחנה שסרבתי לקבל כי ראיתי שהיא שגויה וגם היא כמובן נשללה לגמרי) טענו שאנחנו מקור כל הבעיות (כי תמיד תלונותיו הופנו כלפי אחים/ אחיות/ הורים)
ב"ה ילד מהמן ומדהים ויש לנו פול נחת ממנו, אבל עברנו מסע ייסורים כי קשה מאד לאבחן ילדים על הרצף בתפקוד כזה (אני הלכתי לאבחון על דעת עצמי נגד דעה של כמה אנשי מקצוע שטיפלו בו באותה תקופה. שילמתי קרוב ל7 אל"ש פרטי ועשיתי לו אדוס, לאחר שקראתי ספרות מחקרית על ASD) הוא ענה לכל הפרמטרים של סעיף B בDSM ממנו מספיק שיהיו רק 2
אני משתפת לא כי אני חושבת שלילד שלך הפרטי יש ASD דווקא אלא בגלל חשיבות האבחון.
אני התחלתי ברור פסיכולוגי רק בגיל שש לאחר שעברתי את כלללל מנחות ההורים הנחמדות שנתנו לי תחושה מזעזעת של אמא שרק עוד שינוי אחד שתעשה הבן שלה ישתנה...
וגם אז לא עשיתי את הברור בצורה מותאמת כי לא היה מי שינחה אותי.
לכן יותר מממליצה על התפתחות הילד עכשיו, זו נקודת זמן קריטית שאפשר לאבחן ולהתערב, וגם אם לא יאבחנו כעת ASD טוב שתהיה כעת התערבות טיפולית הולמת (ולאאאא מנחות הורים, יועצים חינוכיים ומרפאות באמנות ושוב לאאאא יועצים חינוכיים)
יש חתכי זמן שבהם ניתר לאתר ולהתערב יותר בקלות ולכן עדיף ללכת עכשיו לאבחנה מבדלת ולא לחכות שנים ארוכות.
אני גם נגד הגישה המטרתית@ס' כבר נשתברו מקלדות על כל הבעיתיות שקיימת בגישות המטרתיות.
אבל לגמרי מבינה מאיפה @ב.כ הגיעה להאמין בה, כי גם אני עברתי מסעות השפלה בדרך לאבחון שכללו טענות של חלק מהמאבחנים שהילד מגיב כמו מישהו שעבר פגיעה, ולכן המון אנרגיות הופנו לשם |(נשלל לגמרי) טענו שיש לו OCD בגיל שש... (אבחנה שסרבתי לקבל כי ראיתי שהיא שגויה וגם היא כמובן נשללה לגמרי) טענו שאנחנו מקור כל הבעיות (כי תמיד תלונותיו הופנו כלפי אחים/ אחיות/ הורים)
ב"ה ילד מהמן ומדהים ויש לנו פול נחת ממנו, אבל עברנו מסע ייסורים כי קשה מאד לאבחן ילדים על הרצף בתפקוד כזה (אני הלכתי לאבחון על דעת עצמי נגד דעה של כמה אנשי מקצוע שטיפלו בו באותה תקופה. שילמתי קרוב ל7 אל"ש פרטי ועשיתי לו אדוס, לאחר שקראתי ספרות מחקרית על ASD) הוא ענה לכל הפרמטרים של סעיף B בDSM ממנו מספיק שיהיו רק 2
אני משתפת לא כי אני חושבת שלילד שלך הפרטי יש ASD דווקא אלא בגלל חשיבות האבחון.
אני התחלתי ברור פסיכולוגי רק בגיל שש לאחר שעברתי את כלללל מנחות ההורים הנחמדות שנתנו לי תחושה מזעזעת של אמא שרק עוד שינוי אחד שתעשה הבן שלה ישתנה...
וגם אז לא עשיתי את הברור בצורה מותאמת כי לא היה מי שינחה אותי.
לכן יותר מממליצה על התפתחות הילד עכשיו, זו נקודת זמן קריטית שאפשר לאבחן ולהתערב, וגם אם לא יאבחנו כעת ASD טוב שתהיה כעת התערבות טיפולית הולמת (ולאאאא מנחות הורים, יועצים חינוכיים ומרפאות באמנות ושוב לאאאא יועצים חינוכיים)