עורכת קליפים
משתמש פעיל
אולי האבא מצליח לתחמן גם אותה...וואלה, את יודעת שהיא נמחצת לה תחת גלגל ההאשמות
אולי האבא מצליח לתחמן גם אותה...וואלה, את יודעת שהיא נמחצת לה תחת גלגל ההאשמות
לא "הם עזבו אותי ולא הלכו" אלא "הם עזבו אותי והם לא הלכו"- להבנתי מדובר ב"הם" אחרים, לא?אם באמת הבנתי נכון את הפרק האחרון אז זה כואב.
וזה מאד מסתבר מהמילים "הם עזבו אותי אבל לא הלכו"
למה מופרע?אולי היא באמת מתה? זה רעיון מדי מופרע?
ענין אותי בהתחלה אם היא ברחה למסאי מארה או איך שלא קוראים לזה
וזה האזכור האחרון עליה
מה עם גט מהאבא? כאילו משהו שם לא סוגר לי לחלוטין
וגם סבתא בילבי עם כל המזכרות שהיא צריכה ממנה
זה חסום מה ששמת,למה מופרע?
צפה בקובץ המצורף 1716288
לי זה היה נשמע ברור, אם יש לה חלקה משמע היא נפטרה.
לא בגלל זה אמונה התעלפה. אמונה התעלפה בגלל מה שקרה לה עם ה"הם"
שמתי צילום מסך מהסיפורזה חסום מה ששמת,
אם באמת זה הסיפור, עכשיו הרבה יותר ברור הנקיפות מצפון שיש לבקה ותחושת האשמה הנוראית,
זה באמת היה מדי מוגזם ביחס לזה שהאמא עזבה למסאי מארה.
אבל יש לי תחושה שאנחנו קצת נסחפות....
למה היה נשמע ככה?אבל היה נשמע מהסיפור שבקה לא יודעת שהאמא נפטרה,
זה שאמונה אומרת לא אומר שזו המציאותשמתי צילום מסך מהסיפור
כתוב במפורש
אמונה אומרת לאחות שאמא לא תבוא, יש לה פנטאהוז בחלקה ח''ח שורה ט''ו
יש עוד פירוש למילים האלה חוץ מחלקת קבר?
אהמממ אוקיי. יש מצב שאמונה סתם אומרתזה שאמונה אומרת לא אומר שזו המציאות
לאמונה נח יותר להציג את אמא שלה כמתה מאשר אמא שנטשה אותה
גם אם היא מתה זה לא משהו שקרה עכשיו אלא בעבר היותר רחוק,אבל היה נשמע מהסיפור שבקה לא יודעת שהאמא נפטרה,
איך אמונה ידעה ובקה לא?
אולי זה קשור למה שקרה בתחנה המרכזית?
אני לא יודעת להסביר איך,למה היה נשמע ככה?
לי לא היה נשמע ככה.
לדעתי לא הלכנו רחוק.כל השאלה אם אנחנו צודקות או שקצת הלכנו רחוק מדי,
אוהבת את החמאות שלך! רכות ועוצמתיותמקסימות,
"לפעמים חמאה היא רק חמאה", אמר גיבור של סיפור אחר, לא טעה .
אמא של בקה ואמונה מתה במסאי מארה לפני שש וחצי שנים. כשאמונה מדברת על חלקה ח"ח, היא לא מתבדחת ולא משתמשת במוות בתור מטאפורה. לא תמיד אני רומזת, לפעמים אני אומרת במפורש .
מקסימות,
"לפעמים חמאה היא רק חמאה", אמר גיבור של סיפור אחר, לא טעה .
אמא של בקה ואמונה מתה במסאי מארה לפני שש וחצי שנים. כשאמונה מדברת על חלקה ח"ח, היא לא מתבדחת ולא משתמשת במוות בתור מטאפורה. לא תמיד אני רומזת, לפעמים אני אומרת במפורש .
בוודאי שבקה יודעת, זה גם מופיע לאורך כל הסיפור. כשתקראי את הספר השלם, מאמינה שתמצאי את העקבות שפיזרתי. כל מיני משפטים שבקה אומרת על אמא שלה בלשון עבר, ולא רק. ואמא שלה לא השאירה צוואה. לא התכוונה למות . היא השאירה מכתב שמאשים את בקה במסאי מארה. המוות הפך את המכתב לסוג של צוואה, אבל במקור, זה היה רק מכתב.אני לא יודעת להסביר איך,
ככה נשב לי מהפרק,
וגם כל הסיפור הזה כתוב מנקודת המבט של בקה,
היה נראה לי שבקה לא ידעה שהיא נפטרה ולכן גם אנחנו לא ידענו מזה.
חופשי היא השאירה צוואה שלא יגלו לבקה שהיא נפטרה...
@dvory ??
סליחה על הסטת הנושארק אני מרוב רמזים לא הבנתי מה קרה שם?
קראתי כמה פעמים עד שהתייאשתי.
מניחה שזה קשור לנושאים שאי אפשר לכתוב עליהם בעיתון אבל אם אי אפשר לכתוב אז אולי כדאי פשוט לכתוב על נושאים אחרים שאפשר לכתוב. הרמזים האלו יכולים להתפרש לכל מיני צדדים וחבל...
קראתי את הספר "ראויה" ושם באומנות מיוחדת ועם אנלוגיה מיוחדת אי אפשר לברוח לכל מיני צדדים. הסיפור מובן למי שצריך להבין. ופה לא...
בהחלט,סליחה על הסטת הנושא
הספר "ראויה" שווה את המחיר והמאמץ להשיג אותו?
זה מאד מסתדר שהיא נפטרה, אולי בגלל הנטיה שלנו להפוך את הנפטרים לז"ל ולנסות לטפח ולהמציא מה שיותר זכרונות חיוביים מהם לא תפסנו....בוודאי שבקה יודעת, זה גם מופיע לאורך כל הסיפור. כשתקראי את הספר השלם, מאמינה שתמצאי את העקבות שפיזרתי. כל מיני משפטים שבקה אומרת על אמא שלה בלשון עבר, ולא רק. ואמא שלה לא השאירה צוואה. לא התכוונה למות . היא השאירה מכתב שמאשים את בקה במסאי מארה. המוות הפך את המכתב לסוג של צוואה, אבל במקור, זה היה רק מכתב.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
26.09
כ"ג אלול
פתיחת
קורס מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קיט ק'
קמה קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יי חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה:קמו קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ:קמז קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה (לדבריך) לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:קמח קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ:קמט קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יי כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי:קנ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ:קנא קָרוֹב אַתָּה יי וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת:קנב קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם: