מעולה!זה נכון.
אם תשימי לב, תראי שככל שהפרקים מתקדמים אני מאיצה את הקצב (תלוי כמובן בסצנה, אבל באופן כללי). בפרקים הראשונים תוארו 2 סצנות לאורך 3 שבועות, בשבוע הרביעי הסצנה עלתה מדרגה, בחמישי המלל הרקיע שחקים לעומת השבוע שלפניו.
הסיבה שהתחלתי בצורה מאד אטית היא כי גם אני לא הייתי בטוחה לגבי שום דבר בסגנון הזה. אני הראשונה שמיישמת אותו בעתון בציבור שלנו, לא היה לי מושג איך זה יתקבל ואם אנשים יבינו בכלל את אופן ההגשה של הסיפור. אז, חוץ מהעובדה שהייתי (ועדיין) מהוססת מנטלית, זה היה גם סוג של בחירה להתחיל בקצב איטי כדי להרגיל את הקוראים לסגנון.
אני לא יכולה להאכיל אף אחד בכפית, אבל אני מקווה שבנקודת זמן הזאת הקוראים כבר התרגלו פחות או יותר לצורה שבה הסיפור הולך להיות מוגש, ולכן אני מרגישה יותר בטחון (אזהרת ספוילר) להוסיף עוד דמויות ועוד מקומות התרחשות, וגם להאיץ את הקצב טיפה.
תחגרו חגורות,
ותאחלו לי בהצלחה!
תצליחי מלא!