התייעצות תפילת עמידה 20 דקות?!

[כתיבת תוכן]

לפעמים קורה בגיל הזה ששומעים איזה שיחה או שיעור או נתקלים באיזה עלון בנושא תפילה או ברכות וכיוצ"ב ולוקחים את הדברים בפורפורציה לא נכונה...

קודם כל לברר הרוגע ממה נובע האריכות לנסות ולהעלות בראש סביב איזה זמן זה התחיל אוליי הייתה טרגדיה מסויימת באותו זמן וכו'
אוליי קיבל על עצמו קבלה מסוימת עבור משהו או עקב דבר שקרה...

בקיצור בלי לחץ רק כמו שאמרו בירור ומעקב ולא להזניח.

 

[שיווק ואסטרטגיה]

מתייעצת כאן…
מזה כחודשיים, שמנו לב במשפחה שהילד בר מצווה פלוס וכמה חודשים מאריך בתפילה.
מה זה מאריך? תפילת עמידה ארוכה מאוד, 20 דקות כמעט. ברכת המזון לא נגמרת. ניסינו לדבר איתו על זה, הוא מרגיש שזה מפריע לו ובא מעצמו לספר על זה. לא יודע ולא יודעים מה אפשר לעשות בנושא…
בראש מתרוצצות כבר כל האופציות והאבחנות OCD- והשלוחות. אבל שניה קודם הייתי רוצה לשמוע מכם…
בטוח מישהו עבר חוויה דומה.
איך אפשר לעזור?

אין להקל לפעמים זה יכול להחמיר.
מנסיון של חינוך למעלה מחמש עשרה שנים בישיבות היו פעמים שהוחמר נורא ואכמ"ל
יש להתייעץ אם אנשי חינוך שהוסמכו על ידי רבנים בלבד.

 

[reframing]

זה רק בברכת המזון ותפילת העמידה? (נט"י/ ברכות ראשונות?) אם רק שם- מאד מאד הגיוני וזה משהו שמתאזן עם הגיל...
כמובן לא לזלזל (גם אם זה קושי..) לוידעת עד כמה צריך לתת יחס רציני.

 

[יאלילי]

מתייעצת כאן…
מזה כחודשיים, שמנו לב במשפחה שהילד בר מצווה פלוס וכמה חודשים מאריך בתפילה.
מה זה מאריך? תפילת עמידה ארוכה מאוד, 20 דקות כמעט. ברכת המזון לא נגמרת. ניסינו לדבר איתו על זה, הוא מרגיש שזה מפריע לו ובא מעצמו לספר על זה. לא יודע ולא יודעים מה אפשר לעשות בנושא…
בראש מתרוצצות כבר כל האופציות והאבחנות OCD- והשלוחות. אבל שניה קודם הייתי רוצה לשמוע מכם…
בטוח מישהו עבר חוויה דומה.
איך אפשר לעזור?

אינני איש חינוך, ולכן אמליץ להתייעץ עם אנשי חינוך.

רק נקודה אחת שאני כן יכול לומר: תהיו גאים בילד שלכם! נערווין, נובעים מיראת שמים טהורה. כמובן, יש לטפל בהם בצורה טובה, כי הם עלולים להתקדם למקומות לא בריאים, אבל הבסיס הוא יראת שמים. מי שאין לו יראת שמים, אין לו נערווין!

 

[פוינט]

את כותבת שדיברתם ושזה מפריע לו
זה מצויין משום שאם יש שיח, הוא יהיה פתוח גם לשמוע,
והוא בגיל שאפשר לנתב
ולכן באמת כדאי לדבר עם אנשי חינוך בגיל הזה, הם יודעים מה לומר ואיך להכוין.

באופן כללי, לפי מה שידוע לי ההנחיה היא לומר לילד לא לחזור על מילים, לא להתעכב
להתפלל בקצב של קריאה ולסיים.
התפילה נועדה לשיח פשוט עם הבורא
כוונות ויחודים אם רוצים - רק אחרי התפילה ורק מידי פעם אם באמת רוצים.

להעריך, לאהוב והכי חשוב לא להלחיץ - גם לא בלב שלכם מבלי שאף אחד רואה.

רק נחת

 

[מחשבים זה אני !]

כמובן שרק איש מקצוע /חינוך(מקצוען!) יכול לענות על זה באמת
רק כמה שאלות שיעזרו לכ לנתח את זה
1. איזה סוג ישיבה /חברים הוא מסתובב אם הוא בישיבה חזקה שהמשגיח מוסר כל היום שיחות על תפילו כמו שצריך וכו אז הוא בסך הכל מנסה להיות ילד טוב ולעמוד במה שדורשים ממנו ואפילו שזה מציק לו הלחץ ממה שדורשים ממנו מציק לו (כשלעצמו זה בעייתי אבל זה לא ענין כפייתי)
2. מקומות שבדרך כלל לא שמים לב שמברכים כשזה על הדרך ומובלע הוא גם כן ככה? (גם אם כן זה לא מחייב יכול להיות שגם שמה הוא מחמיר אבל) אם בכאלה מקרים הוא מחליק אז נראה (לי) שזה הגיל
3. כפיתיות היא בדרך כלל לא רק בדיבור האם יש עוד מקומות שבהם הוא מתנהג ככה?

אישית למדתי בישיבה קטנה שהמשגיח שמה היה ר' בנימין הצדיק שמתפלל ארוך ומוציא כל מילה בהיגוי מלא והיו רבים שניסו לחקות אותו ואפילו לעבור אותו בהרבה דברים שאפשר להסתכל עליהם ככפיתיות תענית דיבור של ימים שלמים וכד' נטילת ידים מלא מים ומלא פעמים היה בחור שהיה הולך עם הידים תמיד מקופלות שלא יהיה מתחת למותניים היה בחור שהיה מתחיל מאוחר כל דבר כדי לסיים אחרי כולם את חלקם אני מכיר היום נראה לי לכולם עבר.

ואגב (אם זה לא כפיותיות) תהיו גאים בילד שלכם ובחינוך שנתתם לו שבגיל החקינות והערצה הוא מנסה לחקות את הראש ישיבה שלו ולא את השבאבניק עם האופנוע המדליק


מה שבטוח
מחשבה יוצרת מציאות - אל תיגרמו לו להאמין שהוא כזה

 

[ברכת הגשם]

ממליצה מאד על "ויועצינו כבתחילה" של הרב בויאר, נסיון מצוין במקרים כאלה,וללא דרך ארוכה.

 

[חיים הקוסם]

אינני איש חינוך, ולכן אמליץ להתייעץ עם אנשי חינוך.

רק נקודה אחת שאני כן יכול לומר: תהיו גאים בילד שלכם! נערווין, נובעים מיראת שמים טהורה. כמובן, יש לטפל בהם בצורה טובה, כי הם עלולים להתקדם למקומות לא בריאים, אבל הבסיס הוא יראת שמים. מי שאין לו יראת שמים, אין לו נערווין!

חולק לגמרי:
נערווין זה בעית עצבים והיא יוצאת בכל מיני תחומים.
אין לזה קשר ליראת שמיים.
זה לא נובע מיראת שמים, זה מתפרץ במקומות שצריכים דיוק.
מי שאיו לו נערווין , הוא ירא שמיים לא פחות מהנערויסטים

 

[מתייעץ צעיר]

חולק לגמרי:
נערווין זה בעית עצבים והיא יוצאת בכל מיני תחומים.
אין לזה קשר ליראת שמיים.
זה לא נובע מיראת שמים, זה מתפרץ במקומות שצריכים דיוק.
מי שאיו לו נערווין , הוא ירא שמיים לא פחות מהנערויסטים

זה ודאי שלא כל מי שיש לו יראת שמיים יש לו נערווין
אבל כל מי שיש לו נערווין בדברים של יראת שמיים זה מחייב שיש לו יראת שמיים
אחרת הנערווין היו מתפרצים לו בתחום אחר ולא בתפילה
צריך לשמוח שיש לו יראת שמיים ובמקביל לטפל בנערווין (וברוב המקרים אצל נעירים זה לא נערווין אלא רצון להדר
ופירוש לא נכון של איך לעשות זאת ולכך זה גם יעבור מעצמו כשקצת יגדל)

 

[חיים הקוסם]

זה ודאי שלא כל מי שיש לו יראת שמיים יש לו נערווין
אבל כל מי שיש לו נערווין בדברים של יראת שמיים זה מחייב שיש לו יראת שמיים
אחרת הנערווין היו מתפרצים לו בתחום אחר ולא בתפילה
צריך לשמוח שיש לו יראת שמיים ובמקביל לטפל בנערווין (וברוב המקרים אצל נעירים זה לא נערווין אלא רצון להדר
ופירוש לא נכון של איך לעשות זאת ולכך זה גם יעבור מעצמו כשקצת יגדל)

נערווים זה עצבים
זה יוצא בכל דבר שדרוש דיוק
בהלכה זה דבר שדורש דיוק ולכן זה יוצא שם באופן מובהק אצל בחורי ישיבות
אצל נשים זה בתחום הניקיון
לא קשור בכלל ליראת שמים, והראיה שיש דברים שאותם הוא לא עושה עם נערווים.

 

[טעות לעולם חוזרת]

לפני עשרות שנים כאשר הייתי נער צעיר,
היה ידוע שכל מי שלומד בישיבות מסויימות, בשיעור ב' או שיעור ג'
היה מאריך בתפילה ובברכת המזון,
באחת הישיבות היה משגיח שהיה מדבר הרבה על הצורך לדבר עם הקב"ה בתפילה, וזה השפיע על כל הנערים, ובישיבה השניה אחד הרמי''ם היה מתפלל ארוך וסחף אחריו את השיעור שלו.

אצלנו בבית כנסת היינו חבורת ילדים שמחה ומאושרת מחוברים יחדיו, כל אחד הלך לישיבה קטנה אחרת,
והנה שלשה מהם התחילו להתפלל ארוך והיו מרוכזים בצורה שונה, מאד קינאתי בהם, ושאלתי את רב בית הכנסת האם הישיבה שלי פחות טובה,
והוא אמר - לכל ישיבה יש את המהלך שלה, אף אחד לא מתכוון שהם ימשיכו כך לנצח, זה תהליך בגדילה.

לא יודע מה לומר במקרה שלכם, אבל אצלהם זה גרם להתעלות עצומה בעבודת ה', והתוצאות בהמשך הוכיחו זאת,
לא שהם מאריכים כיום בתפילה, אבל ב"ה אנשים יראים ושלמים.

 

[התותח מאמזון]

מתייעצת כאן… אבל שניה קודם הייתי רוצה לשמוע מכם…

אני חושב שקודם כל עדיף לפנות לבעלי מקצוע שמתמחים בתחום ולא להתרשם, ולהירגע או להירגע בגלל דבר שאי מישהו כתב בפרוג..
אפילו שכאן תקבלי תשובות ממשתמשים מקצוענים או מ: סופר מקצוענים ואפילו מהמשתמשים המובילים...
הכל טוב ויפה הם מקצוענים וסופר מקצוענים, כי הם מתמחים בעיצוב ואדריכלות פנים.. או בכתיבה ספרותית.. למשל..
אך בעניין הזה אינם בקיאים, ואינם מכירים את המקרה לגופו.
בהצלחה!

 

[יאלילי]

חולק לגמרי:
נערווין זה בעית עצבים והיא יוצאת בכל מיני תחומים.
אין לזה קשר ליראת שמיים.
זה לא נובע מיראת שמים, זה מתפרץ במקומות שצריכים דיוק.
מי שאיו לו נערווין , הוא ירא שמיים לא פחות מהנערויסטים

אנשי חינוך חולקים עליך.
זו לא המצאה שלי.

ויש בזה גם המון היגיון.
מה שיש עליו עליו נערווין, זה אומר שזה חשוב לאדם שמתנרווין עליו.
כך שאם הדבר שעליו הבחור מתנרווין לא היה חשוב לו, הוא לא היה מתנרווין עליו.
ואם הוא מתנרווין על מצוות וכדו', זה אומר שהמצוה חשובה לו.
כמובן, בגלל שזו הפרעה, לכן זה יכול לבוא לידי ביטוי בעוד תחומים, ולא רק רוחניים, אבל מה שחשוב, מתנרוונים עליו, ואם מתנרוונים על מצווה, זה אומר שהיא חשובה למתנרווין.

בכל אופן, זו תפיסתם של אנשי החינוך המובהקים.

נ.ב. לגבי המשפט האחרון שלך: לא אמרתי, אפילו לא ברמז, שמי שיש לו נערווין, ירא שמים יותר ממי שאין לו. ממש לא זה מה שאמרתי.

 

[יעקב אב]

לא כ"כ מבין את הסוג מגיבים של "תתעלמו זה יעבור לבד", איך אתם לוקחים אחריות בנושא שמסתמא אינכם מבינים בזה בהנף מקלדת ?

לגופו של עניין, מהכרות עם בחורים שסובלים מהפרעה כפייתית אני ממליץ בחום להתייעץ וחלילה לא להתעלם,
חוסר מודעות איך להתייחס נכון לתופעה עלולה להחמיר את המצב

 

[הילוך גבוה]

נערווין, נובעים מיראת שמים טהורה

מממממ לא בדיוק, זה נערווין זה מחלה, כאן זה בא לידי ביטוי ברוחניות
מי שאין לו יראת שמים זה יתבטא בדברים אחרים

 

[jump]

אח של חברה שלי גם היה ככה (גם בקטע של לימוד מיד שחזר הביתה וכו')
אמא שלו רצתה לטפל בזה לא לפני שהיא שאלה את ר' חיים קנייבסקי זצ"ל והוא ענה לה לא לעצור אותו מזה...
אבל כל מקרה לגופו
לדעתי פשוט תשאלו רב לפחות כדי שתהיו בטוחים שאתם עושים את הדבר הנכון

 

[GRN]

לא כ"כ מבין את הסוג מגיבים של "תתעלמו זה יעבור לבד", איך אתם לוקחים אחריות בנושא שמסתמא אינכם מבינים בזה בהנף מקלדת ?

לגופו של עניין, מהכרות עם בחורים שסובלים מהפרעה כפייתית אני ממליץ בחום להתייעץ וחלילה לא להתעלם,
חוסר מודעות איך להתייחס נכון לתופעה עלולה להחמיר את המצב

ההסבר של המגיבים של "תתעלמו זה יעבור לבד":
לרוב, מדובר באפיזודה חולפת של גיל הנעורים, ואז הדבר הטוב ביותר הוא לא להתייחס ולתת למתבגר פרטיות בתהליך האישי שלו.

במקרים שאינם אפיזודה חולפת, OCD יבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, ואז השאלה לא תהיה "מה לעשות שהתפילה מתארכת ל20 דקות (ואגב, 20 דקות זה לא כ"כ הרבה...), אלא יותר רחבה ומקיפה.

 

[יאלילי]

מממממ לא בדיוק, זה נערווין זה מחלה, כאן זה בא לידי ביטוי ברוחניות
מי שאין לו יראת שמים זה יתבטא בדברים אחרים

כבר הסברתי לעיל את התשובה לטענה הזו.

ובקצרה: ברור שנערווין זו לא הירא"ש בעצמה, אלא הנירוון מוכיח שיש למתנרוון חשיבות כלפי אותו הדבר, וכראקציה מהחולי\התופעה ההיא נוצרת האובססיביות לאותה המצוה\ההלכה. אבל אם המצוה לא היתה חשובה בעיני המתנרוון, הוא לא היה מתנרוון עליה.

יש עוד הרבה להעמיק בזה, אבל זה בגדול.
כמובן, שאלו לא המצאת פרי ביטני, אלא דעת אנשי החינוך.

 

[אחד1]

זה ענין של קשר שיש לו
אם הקדוש ברכו.

שהוא מלך העולם

זה בסדר גמור שהוא יתפלל כמה זמן שהוא רוצה

אתם לא צרכים להרגיש שהוא מפריע למלך העולם

בעצם כל מי שרוצה יכול גם ליתפלל על כל מה שהוא רוצה
ולבקש מה שהוא רוצה
גם אם זה לוקח 30 דקות או 80 דקות

זה לא מונית שכל דקה עולה כסף............

 

[שורשים]

זה ודאי שלא כל מי שיש לו יראת שמיים יש לו נערווין
אבל כל מי שיש לו נערווין בדברים של יראת שמיים זה מחייב שיש לו יראת שמיים
אחרת הנערווין היו מתפרצים לו בתחום אחר ולא בתפילה
צריך לשמוח שיש לו יראת שמיים ובמקביל לטפל בנערווין (וברוב המקרים אצל נעירים זה לא נערווין אלא רצון להדר
ופירוש לא נכון של איך לעשות זאת ולכך זה גם יעבור מעצמו כשקצת יגדל)

חולק עליך.
אין קשר בין נערוים (או כפיתיות) ליראת שמים!
זו יכולה להיות בעיה נפשית שמתפרצת שאצל אנשים דתיים מתפרצת בעניני דת.