התייעצות תפילת עמידה 20 דקות?!

[אחד מעל כולם]

טוב אז ככה.
בגיל כזה נובע בעיקר מלחץ חברתי להתחיל להתפלל תפילות ארוכות וכדו'
וזה לא אומר שתראו את הילד כל רגע מסתובב ומציץ לראות אם כולם גמרו
וזה גם לא מחייב שהוא לא מכוון רק ש90 % שזה עדין לא לשם שמים אבל מי אמר שלא ככה מתחילים???
אני מכיחר הרבה שככה התחילו הם בההתחלה עשו את זה שלא לשמה ומתוך שלא לשמה בא לשמה ואין בזה בעייה
ונכון שרבים הפעמים שאחרי שנה שנתיים הם מפסיקים כי נמאס להם וככה בסופו של דבר הם אח''כ יתחילו קצב מחדש איך שהם באמת מרגישים חיבור.
אבל!!!! חובה להשים לב על כפיתיות כי הרבה טועים ובטוחם שכפיתיות ולחץ חברתי זה אותו דבר וממש לא אבל ממש לא יש לחץ חברתי שגורם לו לרצות שיסתכלו עךיו טוה=ב ואין כאן המקום להאריך אבל יש כפיתיןת שזה סכנה עצומה ממש ויש כאלה המווווון שהשתגעו מזה שהם כפויים וזה כבר צריך טיפול אפשר לדבר איתו ובמקרים חמורים גם ללכת למטפל ריגשי.
כאן שהילד בא להתלונן זה יכול ליהות כפיתיות אבל שהוא יכול לצאת מזה ם יסבירו לו שאין בעיה שיתפלל ארוך רק שיתפלל כמה שהוא צריך ואם סיים תוך דקה סימן שהוא לא התפלל אלא הסתכל על השעון ומאוד צריך להזהר שלא יתחיל מדי לקצר אלא לפי מה שהוא מרגיש אבל לא לפי מה שחושבים עליו

נהנתם????
תנו לייק
תודה רבה !!! ​

 

[מעגלת פינות]

המשפט הזה -

הוא מרגיש שזה מפריע לו ובא מעצמו לספר על זה

מוכיח שאסור להתעלם
כי נשמע שהוא סובל
וכדאי להתייעץ עם האנשים המתאימים לכך.

לעניות דעתי, כשמישהו מתפלל ארוכות מתוך יראת שמים אמורה להיות לו הנאה, הוא אמור להרגיש סיפוק ולא לבקש עזרה כי קשה לו.

 

[י.ז.]

בלתק
אבל אח שלי היה לו תקופה אחרי הבר מצווה שהתפלל חצי שעה שמו"ע
והיה לומד כל היום וכל הלילה ובזמן שלא למד הוא קרא תנך,לא אכל ולא שתה ולא דיבר עם אחיות שלו...
קיצער היה צול משהו קיצוני
ואחרי כמה חודשים עבר לו לקיצוני לכיוון השני...
לדעתי זה הגיע עם המעבר לישיבה
אבל זה עבר לבד
בלי שום טיפול חיצוני
אז לדעתי כדאי לחכות בסבלנות
וכל עוד זה לא פוגע בבריאות הגופנית והנפשית
אין מה להלחץ

 

[jump]

ואחרי כמה חודשים עבר לו לקיצוני לכיוון השני...

אני גם מכירה אחד שהתפלל באריכות וכו' ואחרי קצת זמן ירד מהדרך לגמרי
זה לא צריך להיות קשור
אבל אולי יש פה משהו
שהם עושים את זה מיראה ןלא מאהבה..

 

[י.ז.]

אני גם מכירה אחד שהתפלל באריכות וכו' ואחרי קצת זמן ירד מהדרך לגמרי

לאח שלי ב"ה זה לא ברמה הזאת,
התכוונתי שזה גיל עם המון שינויים
והחברה משפיע המון

 

[ש. ירושלמי]

לא עקבתי אחרי כל ההודעות.. אבל דבר אחד בטוח... בכאלה נושאים אי אפשר להשוות בין מידע של אחרים.. כל ענין כזה הוא סיפור בפני עצמו...
לפעמים הענין מסתדר וחולף מהר כמו חודש חודשיים וזה אומר שזה היה ענין שגרתי שמגיע עם הגיל... ולפעמים זה בעיה יותר רצינית שדורשת התייעצות ולהיכנס לענין לעומק... אבל צריך לזכור שכל נושא כזה זה "דיני נפשות" ממש... שיכול להשפיע לטוב ולמוטב לכל העתיד הרוחני של הנער.. ולכן אין מקום לחאפריות ולהשוות בין מקרים.. כגון מה קרה לאח שלי, וכן גם לאחיין שלי היה סיפור כזה, וכו' וכו' כל נושא כזה דורש העמקה רצינית וענינית...
בברכה שתזכו להרבה נחת יהודי טהור מכל יוצ"ח אמן כי"ר !!!

 

[ספרי מוסר]

פותחת האשכול יקרה,
את אינך מכירה את האנשים שכותבים כאן, כמו שאני לא...
כל אחד כותב את מחשבותיו לגבי זה.
אך אין הנושא מתאים להתייעצות כאן.
כך לעניות דעתי.
בבקשה ממך, גשי לאיש מקצוע שיחליט ויקבע.
אני מכירה את הסבל של זה, וזה קשה נורא נורא.
כואב לי שהוא כך סובל.
הרבה הרבה הצלחה.

 

[תלת ממדית]

מכירה איש מקצוע שמתעסק ספציפית עם התחום הזה.
אוכל לתת לכם מספר שלו להתייעצות טלפונית.
(יודעת שיש לו הרבה הצלחות עם בחורים, ומפנים אליו מכמה ישיבות)

 

[השמח בחלקו]

אישית, כשהייתי בגיל מאוד עזר לי קונטרס 'יראה טהורה'
עשיתי חיפוש וזה מה שמצאתי, https://tablet.otzar.org/#/book/6206/p/3/t/1/fs/0/start/0/end/0/c

אני רואה שיש גם את זה file:///C:/Users/user/Downloads/807_67_80%20(1).pdf

כדאי דבר ראשון שהוא יקרא את זה, לענ''ד זה יכול לעזור, גם בקריינא דאיגרתא של מרן הסטייפלר זצוק''ל בסופו יש מכתבים בעניין הזה, שמאוד יכולים לעזור.

 

[השמח בחלקו]

יש גם את זה, אך לא נועד למטופל עצמו כמובן..

הפרעת ה"טורדנות הכפייתית" (OCD) במטופלים חרדים ושומרי מצוות

www.medethics.org.il

http://www.mgl.org.il/static/media/uploads/%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%9F_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%95_-_sarit-chen_kroitoro.pdf?&~nfopt(fileDistorted=2815546764837846&uploadEmbeddedImages=1)

התגובות שאמרו שזה יעבור לבד, אינם מדויקות כלל, נכון אולי לומר שניתן לעקוב ולראות אם זה עובר לבד,
אם זה לא עובר לבד זה מצב חמור, ומסב סבל רב מאוד, עם הרבה השלכות שליליות. ואכמ''ל.

 

[בר.]

הרבה הזכירו וטענו שצריך לשאול רבנים,
מבלי לזלזל ולהמעיט ח"ו בכבוד התורה ובדעת תורה,
צריך לדעת אילו רבנים לשאול על כאלו נושאים רגישים.
יש רבנים עם יותר הבנה ורגישות בתחום הנפש,
קרוי ביידיש: די פיפטע חלק שולחן ערוך (החלק החמישי בשולחן ערוך)

וישנם כאלו, צדיקים ותלמידי חכמים עצומים, אבל פחות 'בזה'.

ספוילר: במחשבה שניה

האמת לאחר שכתבתי התחרטתי,
כי זה מידי יומרני,
וזה גם לא לגמרי מדוייק,
ועדיין אני חושב שחשוב לחשוב שניה את מי הולכים לשאול.
כמו שיש רב שבקיא יותר בהלכות שבת, ויש שמתמצא יותר בדיני ממונות,
יש גם רב שיש לו הבנה בתחום הנפש.

 

[הקוטב הצפוני]

לא לכולם עובר...גם אם לרובם.
קרוב משפחה שלי חוזר כבר כמה שנים על מילים בברכת המזון וכו.

 

[חוצניק רציני]

לגבי חזרה על מילים, ר' הבר בספר ישרים דרכי השם כותב שזו בעיה של רבים,בין בברכת המזון בין בקר"ש.
וצריך לטפל בזה כי זה בעיה לחזור על מילים סתם.

 

[יוסהלה]

עם קריאת תגובות קודמות...

הרבה פעמים - בעיקר בגלל הקרבה והאהבה וכדו' - ההורים הם האחרונים שתופסים מה קורה באמת עם הבן, האם זה 'צומי' 'נערוון' או 'עבודת ה' וכדו'.

מומלץ לקבוע פגישה אצל המשגיח - ר"מ וכדו', ולשמוע ממנו איך הוא מסתכל על הבחור, זה יפקח לגמרי את העינים, יש לשים לב לא להגיע ולשפוך דעות קדומות, וגם לא לעורר דעת דווקא על העניין הספציפי (בדוגמא שלנו תפילה ארוכה)

הרבה הצלחה וסייעתא דשמיא

 

[עיון התלמוד]

אנשי חינוך חולקים עליך.
זו לא המצאה שלי.

ויש בזה גם המון היגיון.
מה שיש עליו עליו נערווין, זה אומר שזה חשוב לאדם שמתנרווין עליו.
כך שאם הדבר שעליו הבחור מתנרווין לא היה חשוב לו, הוא לא היה מתנרווין עליו.
ואם הוא מתנרווין על מצוות וכדו', זה אומר שהמצוה חשובה לו.
כמובן, בגלל שזו הפרעה, לכן זה יכול לבוא לידי ביטוי בעוד תחומים, ולא רק רוחניים, אבל מה שחשוב, מתנרוונים עליו, ואם מתנרוונים על מצווה, זה אומר שהיא חשובה למתנרווין.

בכל אופן, זו תפיסתם של אנשי החינוך המובהקים.

נ.ב. לגבי המשפט האחרון שלך: לא אמרתי, אפילו לא ברמז, שמי שיש לו נערווין, ירא שמים יותר ממי שאין לו. ממש לא זה מה שאמרתי.

(כידוע שההבדל בין ספק לנערווין שספק זה או מותר או שלא ונערוון זה ודאי מותר אבל אולי לא)
עכ"פ לא הבנתי למה להתפלל עשרים דקות זה נערוון זה אולי שיגעון אולי הרבה דברים אחרים אבל לא נערוון

 

[בינה מלכותית]

לא כ"כ מבין את הסוג מגיבים של "תתעלמו זה יעבור לבד", איך אתם לוקחים אחריות בנושא שמסתמא אינכם מבינים בזה בהנף מקלדת ?

לפעמים בגלל שמתייחסים לזה נותנים לזה מקום ואז יש שתי אופציות:
או "חייבים" להמשיך, או "חייבים" להפסיק
ושתיהם אחד יותר גרוע מהשני- מנסיון אישי

כן, לפעמים אם זה לא מתארך יותר מידי כדאי לאפשר לנפש להבין תהליך מהו,
אם בוחרים בדרך מסוימת מה ההשלכות האלו
אם המבוגרים מתערבים על כל פסיעה, אז עכשיו בגיל המבוגר אנשים מבוגרים מאוד
פתאום מוצאים את עצמם שלא יודעים מה לעשות עם הבחירות שלהם.

מנסיון אישי על כל מיני קבלות שניסיתי לקבל "בגאונות" של גיל הטיפשרה
עד היום יש נושאים שקשה לי לקיים כי הסבירו לי שחבל להגזים לכיוון מסוים, או דברים שחודשים הייתי עדיין חייבת לתפקד בהצגה, למרות שהגיבו לי בזמן שכבר מבחיניתי הדבר הלך ודעך.

 

[פצצת כישרון]

חולק לגמרי:
נערווין זה בעית עצבים והיא יוצאת בכל מיני תחומים.
אין לזה קשר ליראת שמיים.
זה לא נובע מיראת שמים, זה מתפרץ במקומות שצריכים דיוק.
מי שאיו לו נערווין , הוא ירא שמיים לא פחות מהנערויסטים

צודק לגמרי ולפעמים נערווין מגיע מחוסר ידיעה בהלכה (לא נראה לי שזה נוגע למקרה הזה ספציפית)
לי יש חבר שכשהיה בשיעור א ישי"ק אז הוא היה נערוויסט הוא היה יוצא באמצע התפילה ליטול ידים הרבה
פעמים הוא היה מניח תפילין פעמיים ביום מנערווין שאולי הוא לא כיון מספיק ואפילו יותר וכו' בקיצור קראו לו הנערוויסט של הישיבה ואז בשיעור א למדו הלכה וכן בשיעור ב למדו בישיבה חלק א וחלק ב בקיצר הבחור נהיה הרבה
פחות נערוויסט עדין נשאר לו קצת ושאלתי אותו מה קרה שהפסקת אם הנערוין הוא אמר לי שבגלל שהיום הוא יודע הלכה אז הוא יודע מה צריך לעשות ולא צריך לעשות כל מיני נערווים בשביל לקיים את ההלכה אז לפעמים זה פשווט נובע מחוסר ידיעה בהלכה כלומר זה פירוש לא נכון של ההלכה ולכן צריכים ללמוד הלכה טוב.

 

[אמיליה]

הייתי ממליצה דבר ראשון לשמר את הקשר הפתוח עם הבחור, לעודד אותו שבא ושיתף , להגיב באמפתיה.
גם אם תחליטו להתעלם מהתופעה, לא להתעלם או לבטל או להקטין או לזלזל כשהוא בא ומספר שקשה לו.

במקביל, אפשר למצוא זמנים אחרים , נייטרלים יותר שבהם אפשר לדבר בדרך שלישית על הנושא שאתם מזהים שהוא הגורם לנער להתנהג כך.
לדוגמא- סיפורים בשולחן שבת על גדולי ישראל שיש להם הנהגה ברורה והם נמנעים מקיצוניות, או כל דוגמא אחרת שתתאים .
אפשר גם תוך כדי שיחה עם אחרים, כשהילד שומע, לדבר ולהפגין דעה חיובית על נושא איקס או וואי כמו לא להיסחף אחרי החברה.
אלו דברים שמחלחלים בצורה הכי טובה כי היא לא ישירה ולא מעלה אמוציות והתנגדות.
אפשר גם להיסחף לסיפורי נוסטלגיה ולספר על הזמנים שלכם בעבר כנער ועל ההתמודדויות ומה הרגשתם ומה עשיתם... מחבר מאד ועוזר לילד להבין שהוא לא היחיד שמתמודד...

 

[GBSA]

מתייעצת כאן…
מזה כחודשיים, שמנו לב במשפחה שהילד בר מצווה פלוס וכמה חודשים מאריך בתפילה.
מה זה מאריך? תפילת עמידה ארוכה מאוד, 20 דקות כמעט. ברכת המזון לא נגמרת. ניסינו לדבר איתו על זה, הוא מרגיש שזה מפריע לו ובא מעצמו לספר על זה. לא יודע ולא יודעים מה אפשר לעשות בנושא…
בראש מתרוצצות כבר כל האופציות והאבחנות OCD- והשלוחות. אבל שניה קודם הייתי רוצה לשמוע מכם…
בטוח מישהו עבר חוויה דומה.
איך אפשר לעזור?

בלת"ק חלקי,

אם זה מפריע לו והוא עדיין ממשיך זה מעט שונה מהתופעה של הגיל,
ל OCD יש איפיון מסוים - צריך לבדוק אם אכן זה זה. (כמובן שגם אם כן מדובר ב OCD ממש קל).
זה ייתכן וזה יכול לעבור גם לבד אבל א"א לזלזל בזה לחלוטין.
אם הוא לחוץ מזה ועדיין ממשיך - כדאי לפנות לייעוץ - אך לדעתי האישית בלי לעשות מזה עסק ובלי להראות שזה צריך טיפול כי זה עלול רק לקבע את המצב. אלא רק להמליץ לו לדבר עם אדם חכם... שתסדרו לו שיהיה כמובן איש טיפול.
החשש שלי שזה עלול להיות משהו עובר וככל שהוא יהיה לחוץ מזה זה רק יתחזק אצלו, וכן ככל שייתייחסו לזה בחומרה ויאבחנו וכו' וכו' - התפיסה שיש כאן משהו בעייתי עלולה לקבע את זה אצלו במיוחד בגיל הזה.
(אם וכאשר מדובר בתסמיני OCD (קלים!) - מומלץ יועץ/מטפל עם התמחות בCBT)

ושוב אני כותב את הדברים בספקנות כי יתכן וגם אם ניתן להגדיר את זה מבחינה מקצועית כ OCD קל עדיין לא בטוח שזה מצריך התייחסות טיפולית בשלב הזה. לא כל אחד שסוגר פעמיים את הגז בלילה צריך טיפול. ובמיוחד שמדובר בגיל שבו דברים משתנים כל הזמן, ויתכן שמדובר בתקופה יותר חרדתית (בעניינים רוחניים) וברגע שהוא ירגע גם התפילות פתאום יתקצרו.

בכל אופן אם אתם חוששים וזה נמשך/מחמיר ואתם רואים את זה בעוד מקומות כדאי לכם לפנות לייעוץ שידריכו אתכם איך להתחיל איזה שהוא בירור מול הילד. ולא כדאי (לדעתי ובהסתייגות) לומר לילד שהוא צריך טיפול בשלב הזה לפני שאכן ברור שהוא צריך טיפול. בגלל כל הסטיגמות וכו' והחשש שזה עלול לקבע את המצב כמציאות.

בהצלחה.

 

[משתדל להיות יהודי טו]

יש מומחים שגדולי ישראל סמכו את ידיהם עליהם כמו הרב משה בלוי כדאי להתייעץ איתם
וודאי זה יותר מועיל מלשמוע עשרות דעות בפרוג