נכתב ע"י פוסטר;970740:
בבקשה, רק אל תפסיקו עם הדיון הזה.
מעולם הקפה שלי לא היה טעים כל כך כמו בשבוע האחרון.
הנה כדי להמשיך להטעים לאנשים את הקפה שלהם חזרתי לשידור
אני מקווה שאין כאן כאלה שמתעצבנים.
אז ככה, ביום חמישי היה לי הרבה מה להגיב על המשך הדיון אבל החלטתי שאני לא מגיבה לפני שאני מבררת נושא בסיסי אחד, שכמה העירו לי עליו פה.
כתבו לי שלא כולם כמוני (יו, איזה כיף לי
) ולא לכולם יש סביבה תומכת כמו שלי (טוב שאתם לא מכירים את הסביבה התומכת שלי
) ואי אפשר ממקרה אחד להקיש ולצאת נגד שיטה שלמה!
אז התקשרתי לחברה הכי טובה שלי, חברה שעברתי יחד איתה כברת דרך ארוכה בחיי, היא מכירה אותי מימי האפלים בט' סמינר ועד עצם היום הזה.
והקראתי לה (כמעט) את כל האשכול ושאלתי אותה האם אני היחידה שעברה כברת דרך כזו ורואה את עיקר התקדמותה (ואף הבראתה הנפשית) מסדנאות, שיחות, הרצאות ולימוד בעניני אמונה, ולאו דווקא מייעוץ / טיפול פסיכולוגי?
ערכנו מהר מאוד רשימה של חברות שלי ושלה והגענו בתוך 3 דק' ללמעלה מ12 נשים שעוברות התמודדויות מי יותר ומי פחות, והגיעו רחוק מאוד (מפליא) אבל בלי שום טיפול פסיכולוגי
חברתי עוד יותר מזה טענה שמרוב שרצו להוריד את הסטיגמות מטיפול פסיכולוגי הפכו היום את המצב שהסטיגמות הם על אלו שמנסים לעזור לעצמם בדרכים אחרות, והם כביכול מזניחים את בעיותיהם, אבל זה ענין אחד.
מה שאני בעיקר מנסה להעביר באשכול הזה, אך לצערי לא מספיק בהצלחה, זה ענין אחר לגמרי ובשבת בצהריים לאחר הטשולנט העסיסי, נפל לי משל מצוין שאולי יעזור להסביר את מה שלא הצלחתי עד עכשיו.
והנה הדוגמא:
תחשבו שמחר מישהי פותחת אשכול באיש את רעהו תחת הכותרת 'המלצה על מרפאת סוכרת'
והרי התוכן (בערך): אימי בת 58 סובלת מס' שנים מסכרת.... מטופלת בכדורים XXXX ו- YYYY
אם למישהו יש המלצות למרפאה טובה שמטפלים שם ביסודיות, ויש שם מומחים לכל התחומים, גם לעיניים, גם לטיפול ברגל וכו' וכו'
עכשיו תחשבו שהיו כותבים שם הודעות כגון: 'כדאי ללכת בגיל 22 למרפאת סוכרת זה חוויה מדהימה', 'ברגע שיהיה לי קצת זמן וכסף מיותר ישר אני הולכת לסדרת ביקורים במרפאת סכרת', ' עוד יגיע יום שהבעל יתן לאשתו מתנה ליום ההולדת, הזמנה ל10 טיפולים במרפאת סוכרת' ועוד ועוד....
אני חושבת שכל אחד היה מבין שזה פשוט אווילי לחלוטין, למה? מרפאת סוכרת זה דבר מדהים יש אנשים שזה הציל את חייהם, יש אפילו אנשים שמנעו קטיעת רגל בזכות זה שטופלו בעקביות במרפאת סוכרת, יש אנשים שנחסך מהם עיורון בזכות הטיפול העקבי שם, וכו' וכו'
אבל מה, שכחתם דבר אחד שמרפאת סוכרת זה ברירת מחדל אחרי הזנחה של שנים, הרי אף אדם ששמר על תזונה מאוזנת במשך כל/רוב חייו ונזהר מדברים שמזיקים לגופו לא מגיע למרפאה הנ"ל.
אז איך נדע איך לשמור על בריאות מאוזנת בשביל לא להגיע בגילאים שהגוף נחלש לכל מיני מחלות שונות ומשונות??
יש דרכים רבות: - ללכת לסדנאות של תזונה בריאה, לקרוא ספרים על תזונה נכונה, ללכת לקורסים של בישול בריא, לקנות ספרי מתכונים של בישול בריא, ובעיקר בעיקר: לאכול אוכל שהגוף שלנו מסוגל לפרק, ובכמויות שהגוף יכול להתמודד איתם.
הרי ברור שאי אפשר לצאת חוצץ נגד מרפאות סוכרת, למה? כי אנשים שהגיעו למצב שהם חייבים, זה הצלת חיים בשבילהם, אבל מכאן ועד לאמר שזה מומלץ לכל אחד, הדרך רחוקה מאוד מאוד.
ולכל אלה שכתבו שאפילו רבנים שולחים לפסיכולוגים, אמשיך בדוגמה הנ"ל, רבנים גם ממליצים ללכת למרפאת סוכרת, הם אפילו עובדים בשיתוף פעולה שלפעמים הוא נגד מצוות חמורות מאוד ביהדות, כמו למשל: אכילה ביום כיפור, לקיחת תרופות עם בעיות בכשרות וכו'
כשאני כתבתי נגד פסיכולוגיה בהודעותי בתחילת האשכול, לא כתבתי באף הודעה, שאסור ללכת לפסיכולוגים בשום פנים ואופן, ולא כתבתי גם שאנשים לא צריכים בכלל לטפל בעצמם, אלא התנגדתי לאלה שכתבו, אם לא יועיל לא יזיק, ושזה מומלץ לכל אדם.
לפסיכולוגיה יש חסרונות!! (ומי שרוצה לחזור לתחילת הדיון, אפשר בכיף
)
ולכן להמליץ לכל אדם ללכת לפסיכולוג, ועוד יותר מזה המגמה לשלוח ילדים קטנטנים לטיפול פסיכולוגי, נראית לי בעייתית לחלוטין. (אבל לזה אפשר להקדיש אשכול בפני עצמו)
מה כן? אי אפשר לנוח על זרי הדפנה, כי החיים מזמנים התמודדויות לכולנו, אז כדי לא להגיע בזמן התמודדות קשה לטיפול שלוקה בחסרונות, אני כתבתי שאנחנו ב"ה יהודים שומרי תורה ומצוות, שזכינו במשהו שאף אחד אחר בעולם לא זכה, וזה האמונה שמחזיקה אנשים במצבים קשים מאוד, אבל בגלל שיש אנשים שהזניחו את עצמם שנים ולא השכילו להשתמש בכלי המדהים שה' נתן להם, מגיעים לפעמים למצב, שצריך לפנות לברירות מחדל, כגון: טיפול תרופתי כדי שיהיה בכלל עם מי לשוחח, או טיפול פסיכולוגי כדי (אני אפילו לא יודעת מה) אבל מכאן ועד לעשות פסיכולוגיה לכל ה'עמך' וכדורים פסיכאטריים לכל מי שרק מעונין,(וזה כך היום) הדרך רחוקה.
בשבוע שעבר שפכה בפניי חברה את ליבה במשך שעה ארוכה, על התמודדות קשה ביותר שהיא עוברת עם ביתה, והיא אמרה לי, אני יודעת שאת נגד כדורים, אבל אני ראיתי שאין לי ברירה ונתתי לבת שלי כדורים כדי שיהיה בכלל עם מי לדבר.
והצדקתי אותה לגמרי בדרכה, וחיזקתי אותה שהיא עשתה את הדבר הנכון בזמן הנכון, (ואני באמת חושבת כך) אבל לא אמרתי לה שאם היא היתה מתעוררת כמה שנים קודם ומטפלת בבת הזאת כמו שצריך, היא לא היתה מגיעה למצב הזה. אבל אי אפשר לדון אנשים למה הם מחכים שהמצב הוא נואש ואז רצים לטפל, לכן אני רק יכולה להתפלל עליה שה' יראה לה את הדרך הנכונה.
ועוד הערה...
חשבתי שאולי בגלל שאני אדם קצת קיצוני בדעותיי, התייעצתי עם מישהו אם מותר לי לכתוב כאן את ההודעות האלה שאולי אם יש מישהו שבאמת צריך לקחת כדורים, יקרא את הודעותי ויתקרר בגללי ויהיה חלילה נזק, ואמרו לי שזה לא בעיה, ואולי אם אני אגרום לאנשים בריאים (בינתיים) לפתוח ספרים, לשמוע הרצאות מחזקות, וללכת לסדנאות מתאימות, והיה זה שכרי!