אשכול מרתק!!!
וסוף כל סוף איני מתאפקת (אפילו שכבר בירכנו חודש ניסן).
רק ההתאפקות שלי עד עכשיו תעלה לכם ביוקר בצורת דרשת שבת הגדול
יש לי משל שיכול להסביר את הענין של הצורך הבלתי נמנע (לעיתים) של טיפול קונצנציונלי:
נניח שיש לי מחשב משוכלל, תותח על (משהו עם המלצה של פופקו מהפורום)
במקביל – יש לי תוכנה מדהימה עם תוצאות מעולות
אני רוצה להפעיל את התוכנה על המחשב כדי להשיג את התוצאות.
אם המחשב לא מחובר לחשמל – לא משנה כמה רצון טוב יש לי, איזה דור המחשב, או כמה התוכנה הוכיחה את עצמה: זה לא יעבוד. נקודה.
כאשר המחשב יחובר לחשמל – מירב הסיכויים יש לתוכנה לעבוד, אלא אם כן יש באגים נוספים בדרך, שגם הם יוכלו לבוא על תיקונם רק כאשר אספקת החשמל למחשב תקינה.
ולנמשל:
יש אנשים עם נטיה גנטית לפתח איזושהי הפרעה נפשית (לא מדברת על מחלות נפש, יש הבדל!)
בדרך כלל, אדם יכול לחיות עם הנטיה הזו עד 120 בלי להיות מודע אליה בכלל.
אך הנטיה הזו תתפרץ בד"כ כאשר יש לכך טריגר רגשי.
כעת, בואו נבין שהתקשורת העצבית - מוחית עובדת בעצם עם פולסים חשמליים יש לנו נוירונים (תאים שקולטים את המידע) באמצעות הטרנסמיטרים (המוליכים העצביים)
כאשר ההפרעה הנפשית מתפרצת, באופן פיזי, הרמה של חומרים מסוימים במוח (למשל סירוטונין) יוצאת מאיזון (בד"כ נמוכה מדי).
במצב כזה שום שיטה או שיחה לא תעזור כי: אין חשמל!!!
וזה כולל גם את תורת החיים הנצחית (להבדיל מכל התורות השונות שאם הם עומדות בקנה אחד עם השקפת היהדות ניתן להשתמש בהם).
בן אדם, יכול לצטט לכם בעל פה את כל שער הבטחון, אבל זה לא מסוגל להשפיע עליו למעשה.
זכרו: הבן אדם לא אשם, הוא לא רע, הוא לא עושה את זה בכוונה, ויכול להיות שיש לו רצון עצום לשינוי: המחשב נהדר ושווה הרבה!
זכרו: מה שאתם מציעים לו לעשות זה להשתמש באיזושהי תוכנה, מומלצת מאד ואפילו בצורה מוכחת ביותר: להפעיל את התוכנה.
אך: אין לו כרגע את המשאבים להפעיל ולהחיל את זה באופן שיגרום לשינוי.
הוא חייב קודם להתחבר לחשמל (קרי: לאזן את רמת הסירוטונין במוח) ואז...
שימו לב:
הטיפול התרופתי שהוא לא יפתור את הגורם הרגשי שקבור מתחת לפני השטח! הוא רק ירפא, או יקל את התסמינים של הבעיה. (למשל – אם הבן אדם התקשה להרדם, איבד תאבון, סבל ממחשבות טורדניות, חווה התפרצויות בכי וכו'.. אז התרופה תטפל בתופעות אלו, וממילא – הוא יצליח להרדם, תיאבונו יחזור להיות רגיל, ושטף המחשבות הטורדניות יפסק)
בקיצור, הטיפול הקונבנציונלי מאפשר לבן אדם לחזור לתפקוד נורמלי ותקין (הוא יוכל לחזור לעבודה, להמשיך ללמוד, לתפקד בית וכו')
אך, ואת זה חשוב מאד להבין, אך השורש הרגשי עדיין לא פתור!!! הוא ממשיך לקנן על אש נמוכה מתחת לפני השטח.
ולכן אם הבן אדם רוצה לחיות באיכות חיים רגשית טובה, איכותית – חשוב מאד שהוא יעשה איזושהי עבודה עם עצמו בכל שיטה ודרך שיכולה לעזור לכך.
ולכן תמיד! ממליצים יחד עם טיפול תרופתי גם שיחות או כל שיטה אלטרנטיבית אחרת.
ולמשלנו:
גם אחרי שיש חשמל, יתכן שישנם עוד רכיבים במחשב שצריכים השבחה ותיקון, ובלעדי כך, לא נוכל להגיע לתוצאות מקסימליות. יתכנו גם באגים שיפילו כל הזמן את התוכנה, ובכלל up grade זה משהו שאף פעם לא יזיק. זה שיש חשמל עוד לא מבטיח אפשרות קלט, עוד לא מבטיח אפשרויות פלט טובות.
ובנמשל, עכשיו יש לבן אדם בחירה:
לחיות את החיים כמו שצריך – באיכות חיים רגשית מעולה ומיטיבה עם עצמו וזולתו. ואת זה הוא יוכל להשיג רק עם עבודה עצמית.
או
לשרוד את החיים ולצוף איכשהו על פני המים, שאת זה הכדורים יאפשרו לו לעשות בכיף!
ועוד משהו שחשוב להבין ולהפנים,
בדיוק כפי שנקבל, ונכיל בן אדם חולה סכרת (נעורים...) שזוהי ה"חבילה" שנגזרה עליו משמים לסחוב אותה כאן, בעוה"ז. ולא נבוז לו על כך שהוא זקוק לזריקות אינסולין.
או בן אדם שיש לו נטיה ללחץ דם גבוה ולא נכעס עליו שהוא חי על תרופה מתאימה.
כך בדיוק חשוב שנבין, ונקבל, ונכיל בן אדם שסובל מהפרעה נפשית, שהנטיה הזו היא "חבילה" שהוא קיבל כדי לעבור את התיקון שלו פה. ולא נסתכל עליו בעין עקומה על כך שזקוק לתרופה xxxx.
עכשיו, בואו ניקח דוגמא של שתי שכנות:
שכנה א': סבלה מחרדות ברמה קלינית, היא הבינה שהיא מוכרחה לעזור לעצמה בטיפול תרופתי, לקחה, הועילה לעצמה. החליטה לעשות עבודת עומק יסודית כדי לרפא את השורש הרגשי שהביא את הנטיה הזו להתפרץ, ואכן עשתה זאת בהרבה אומץ ונכונות ובסיעתא דשמיא יגעת ומצאת. היא מצאה עולם מופלא, עולם של שלוות נפש, חירות אמיתית, כוח עצום של בחירה איך להגיב ולקבל נסיבות חיים והתנהגויות, תקשורת עצמית ובין אישית מעולים. בקיצור איכות חיים רגשית , הלוואי על כולנו.
שכנה ב': לה אין את הנטיה הנפשית הזו. אך ביום יום האיכות חיים הרגשית שלה ירודה, בדיוק כמו שהיתה לשכנה שלה: תקשורת גרועה, לחצים פנימיים, שבויה בנסיבות החיים, ומגיבה עליהם בדיוק כמו מכונה (או גרוע מכך, כמו בהמה..)
היא לא מוכנה להודות בחולשות האלו שלה, היא סבורה שהיא בסדר גמור, ושכל העולם אשמים... בקיצור, נשארת תקועה באותה משבצת בוצנית ועכורה.
עכשיו שפטו אתם: מי מביניהם חיה יותר טוב את החיים, עם מי יהיה נחמד לכם יותר לפטפט סביב שולחן בחתונה, מי עובדת את ה' כמו שהוא רוצה, בשמחה ובטוב לבב?
מי תעדיפו שתהיה השכנה שלכם?
ובסוד אגלה: שכנה א' יכולה להיות –
המחנכת של הבת שלכם, זאתי שהתפללתם שתקבל, ושהלוואי כל הבנות שלכם ילמדו אצלה.
הראש ישיבה המסור של הבן שלכם בישיבה, זה שאתם חייבים את כל העליה הרוחנית של בנכם לו.
אמא הנפלאה שלכם, שמה הייתם עושים בלעדיה.
מנהלת העסק המשגשג שבשכונתכם.
הסופרת של הסיפור בהמשכים שבשבילו שווה לקום כל יום חמישי בבוקר.
ראש הממשלה.
הפסיכולוגית המדהימה שלכם - בעצמה!
מנחה! מנחה!