שוב:
אם הבנתי נכון.
מי שהתחסן 3 פעמים עדיין יכול להידבק ולהדביק אחרים,
רק המחוסנים מקבלים את זה בצורה קלה ממש,
אמנם אלו שנדבקים מהם והם לא מחוסנים, נדבקים כרגיל,
אז למה אנו צריכים שמתעלמי הקורונה יתחסנו?
מי שלא אכפת לו שיתמודד עם זה.,, למתחסנים זה ממילא לא מזיק.
קטונתי מלהבין.....
לגבי 'מסכן את הסביבה' - לא, הוא לא. כל עוד הסביבה מחוסנת כנדרש. על זה בדיוק הדיון.
כשרוצים למגר מגיפה מדבקת, ההסתכלות היא גם על היחיד, בודאי. אך בעיקר בהבט ציבורי סטטיסטי.
המגיפה צריכה לדעוך. וכל הפעולות והתקנות - מכוונות לזה.
זו קלסיקה של ערבות הדדית ברמה מאוד משמעותית.
מטרת החיסונים להביא את האוכלוסיה לחסינות עדר, כך שלא תהיה המחלה או לפחות ברמה מאוד נמוכה.
אם החיסונים עוזרים ב 95 אחוז, זה המון. עדיין אם 5 אחוז יכולים לחלות קשה, מתוך מיליונים זה יוצא המון אנשים!
(וגם לחלות 'קל' בקורונה זה בהרבה מאוד מקרים לגמרי לא פשוט)
ובשעה שמגיע זן חדש, ולפחות בתחילה היעילות יורדת נניח ל70 אחוז - זה עוד יותר משמעותי.
כל אדם באופן אישי לא יכול להיות בטוח אם יידבק או לא, ובאיזו צורה. אין מאה אחוז. ואם הוא נמצא בתוך סביבה חולה, הוא עדיין בסיכון מסוים גם אם חוסן, אמנם בסיכון מופחת בהרבה.
לעומת זאת כשיש חסינות עדר, אין כמעט ממי להידבק!
לכאורה יותר בטוח להיות לא מחוסן בתוך חברה עם חסינות עדר גבוהה מאוד, מאשר עם 3 חיסונים בתוך חברה בה יש התפרצות של המחלה.
וחסינות העדר הזו יכולה להיווצר רק על ידי קבלת חיסונים על ידי אחוז גבוה מאוד של האוכלוסיה.
אלו שלא מתחסנים - פוגעים בחסינות העדר הזו ובמצב הכללי של המגיפה - האם תתפשט יותר או תדעך יותר.
ומצד זה, אין כל השוואה לסוכרת או לכל מצב אחר שאיננו מדבק!
(גם אין שום השוואה מצד ההשקעה שזה דורש מהבן אדם. לקבל דקירה ולסבול קצת תופעות לוואי במשך יום יומיים. אנשים עם סיכון לעודף משקל או לסוכרת או למחלת לב או לכל דבר אחר, היו מאושרים עם פיתרון כזה!!).
אם יש חור בספינה - כל הספינה סובלת. ממחלה, ממערכת בריאות קורסת, מהגבלות כלליות, מקשיי פרנסה.
אם כל מי שיכל להתחסן היה מתחסן - מדינת ישראל היתה במצב אחר.
רוב הילדים מחוסנים נגד חצבת. לכן אין כמעט חצבת, ויש הגנה גם על המיעוט שלא מתחסן.
אך מידי פעם יש התפרצות שמגיעה מאלה שלא התחסנו. וכיש התפרצות, המחלה פוגעת גם בחלק מאלו שכן התחסנו!
זו הדינמיקה!
ולכן מטרת העל הציבורית היא להגיע לכמה שיותר חסינות עדר.
מחלת האבעבועות השחורות היתה מדבקת וקטלנית ביותר. אחרי שנים של התחסנות מסיבית של רוב האוכלוסיה בעולם, היא נעלמה. היום כבר אין צורך לחסן נגדה.
אם היו כך וכך אנשים שהיו מסרבים להתחסן, חסינות העדר היתה נפגעת, ומעל מספרים מסוימים, כל העולם היה ממשיך לסבול מהמחלה, הגם שלמחוסנים היה יתרון בולט.