אם זה בלית ברירה - זה מוכר
אבל השתמע מהד"ר הנכבדה שזו נורמה בציבור "שלנו"
אז ראשית, זכיתי לעבוד ב"לניאדו" ואני רואה את הציבור "שלנו" על כל גווניו ויש בהחלט לא מעט זרמים שבהם הבעל יושב מחוץ לחדר ואומר תהילים שזה מקסים ובטוח עוזר אבל בגשמיות, האישה עלולה לחוש בודדה. בחב"ד זו ממש הוראה של הרבי מליובאוויטש שהבעל לא יכנס לחדר לידה (ועדיין אני רואה כאלה שמקפידים על זה יותר ופחות) אז הבעל ממש פיזית רק בחדר המתנה.
אבל גם בזרמים שהבעל בחדר... לא תמיד הבעל יכול לעזור ואם הוא המלווה היחיד שלה, היא תלויה במיילדות בהכל. בעולם מושלם זה היה מספיק כי באמת (לפחות אצלנו) המיילדות מוכשרות ובקיאות בהמון שיטות להפגת הכאב ולהרפיה ולקידום הלידה אבל בפועל למיילדת יש שני חדרים והיא לא יכולה להיות בשני מקומות בבת אחת אז היולדת מעבירה זמן נכבד ללא מיילדת...
לגבי אמא, לפעמים זו ברכה שהיא נמצאת, לפעמים פחות, הכל לפי רצון היולדת אבל גם אמא לפעמים זה לא ליווי אידיאלי.
בעיני, מניסיוני בחדר לידה, דולה טובה זו ברכה ועזרה גדולה ליולדת (על דולה גרועה אני מעדיפה שלא להאריך אבל כמובן שהיא יכולה לעשות נזק משמעותי אפילו ואין מאריכים בדברים המצערים).