תוהה לעצמי....

[מינימאוס]

כבר חזו עיניי בילדים בני שש שלוקחים איתם את שני אחיהם הקטנים, בני ארבע ושנתיים לגן.
וחזו עייני בילד בן ארבע לוקח את אחיו בן השנתיים
וחזו עייני בתינוק בן שנתיים על בימבה, עם אחיו בן השלוש על אופניים ואחיהם בן הארבע על קורקינט, טסיםםםםםםםם ברחוב ירושלים בבני ברק. ו... לא מצאתי שום מבוגר בסביבה שהיה אחראי עליהם- הא, אולי הייתה איזו אמא שהשקיפה מהחלון, לא בטוחה כמה יכול לעזור ברגע של סכנה.

ואני מאד מבינה אמהות ששולחות ילדים מעל גיל שבע- שמונה באיזור ללא כבישים, מרחקים קטנים עם וידוי הגעה. ואני גם מבינה את הצורך לתת לילד ביטחון שהוא יכול, עצמאות ועוד כהנה וכהנה כלים לחיים.

ועדיין, כואב לי לראות ילד בן ארבע, מהשכונה, הולך להביא את אחותו בת השלוש מהגן. (חניה מלאת רכבים יוצאים וניכנסים באותה שעה...) ועוד יותר כואב לי שהאמא, שהגיע למגזר שלנו בשנים האחרונות, מרגישה שבכך היא 'חרדית למהדרין' ואפילו גאה בזה. ('צריך לתת להם אחריות, הם יכולים! את מדיי מפנקת את הילדים שלך, שלא יתפוצץ לך בפרצוף' היא עוד נותנת לי מוסר...)

הכי רחוק שהילדים שלי הולכים (5,4) זה לקחת משהו מהעגלה בתוך חדר המדרגות, תוך כדיי שאני מציצה עליהם מלמעלה...

אבל ילדים קטנים זה באמת נתון שאינו מיועד לוויכוח. אני חושבת שרוב האמהות מבינות שמתחת לגיל 7 ילד לא יוצא מהמתחם הקרוב לבית/חוצה כביש/שומר על אחיו הקטן!!! בלי מבוגר או השגחה חלקית.

כבר ראיתי אמהות שיוצאות להליכה בערב "כי הם ישנים (בני ארבע ומטה - ארבעה ילדים) ומלאכים הקדושים שומרים עליהם" (משפט מקורי, לא נגעתי).

ויישר כוח לאמונה, אבל לא על חשבון הילדים.

לעיקר הנושא שלשמו אני פה:
לפני כשבוע, ראיינתי לכתבה פסיכולוג מאד מקצועי, חרדי, שמטפל גם בבעיות של פגיעות/זוגיות/טראומות ועוד.

אם אתם רוצים לדעת את המספרים האמיתיים של נפגעים בציבור שלנו, מפוגעים מתוך הציבו שלנו- תשמעו אותו. אליו מגיעים מאות סיפורים, עשרות בחודש אחד, של ילדים וילדות נפגעים ושל אנשים בוגרים!! שהרגע בנו את ביתם, ונמצאים בצרות בגלל פגיעות שארעו להם בילדותם.

מלבד זאת, המון המון המון נושרים שאתם רואים על הברזלים- אלו ילדים שהוריהם לא ידעו מכך שהן קורבנות. הפגיעה מוטטה אותם ריגשית, נפשית, רוחנית, ועם השנים ניראו התוצאות.

אין לנו הבטחה ואין לנו הרבה אפשרות למנוע דברים
אבל חשוב מאד, יותר מהכל- ליצור פתיחות רגשית בבית.
כי אם תהיה פתיחות, לד יוכל לספר לאבא/אמא אם מישהו הציק לו,
ואם לא תהיה פתיחות, הילדים ישתקו, יסתירו, יתחפרו והדברים ימשיכו ויתגברו ויזיקו.

צרו בביתכם אוירה נוחה, לא שופטת, לא פוגעת. אל תעצרו את ילדכם כשהוא מספר לכם- כל דבר! (גם לשון הרע!! תהיו זהירים שהאיסור לא יהפוך לייסור).

יש בזה הרבה חומר, שווה ללמוד.
לא התכוונתי לתת מוסר, אבל אם כב דיברתם ופתחתם- נתתי את משנתי.

וכשהבן שלך יגדל וילמד אחה"צ, וברוב החיידרים זה קורה לפני גיל 7, הוא לא יחזור לבד בחושך?, או שאולי תשאירי את הקטנים לבד בבית ותצאי לקחת אותו? או אולי יש לך פתרון אחר?

 

[קריאייטיבית]

אשר כותבת, הוא אשר כתבת.

זה שילד בגיל 4 מעביר את הכביש את אחיו בגובה המדרכה
זה רק סימפטום שאנו רואים בחוץ וניכר לעיני כל.
אבל זה מלמד הרבה
זה לא מחייב שהילד מוזנח
אבל ילד מטופח זה לא בהכרח ילד ממותג וחתיך

ילד מטופח זה ילד שיש מישהו שיודע היכן הוא נמצא ועם מי בכל רגע נתון.
שאכפת למישהו ממנו, אכפת איך הוא מרגיש, אם טוב לו עכשיו, אם הוא שמח...
ילד שלא מסתובב כל אחר הצהרים ברחוב ומחכה לאמא שתחזור בחמש קרועה מעייפות
ובמקרה הטוב תשכיב אותו לישון.

תחשבו טוב אם הייתם רוצים לגדול גם אתם ככה, כי רובנו לא גדלנו כך
אז בשביל שיהיו מטופחים ושיהיה כסף, הילד מוזנח רגשית???
זה שווה את זה??



ואני מוכנה מראש להתקפותתתתתת

 

[האיה]

זה הכל ענין של תרבות ונורמות חברתיות!!!
עזבו רגע את האמא שממהרת לעבודה ובלית ברירה שולחת גן לבד,
הענין הוא הנורמות שהשתרשו והפכו למקובלות ונסבלות.

הבת שלי שנה שעברה (גיל 4, כן) מבקשת ממני לרדת לגינה עם פלאפון, לא הבנתי מאיפה הגיע לה הרעיון...
עד שנתקלתי בחברתה משוטטת לבדה בגינה עם פלאפון בכיס ואמא שלהל דבריה נחה בבית...
אה, ואין לה עוד אחים ואחיות,
ככה, שאופס, התירוץ של העומס והרבה ילדים וכו' לא מתאים כאן...
מה כן, תרבות הסמוך שהתקבעה ביתדות חזקים מידי במחוזותינו...

וזה לא מקרה היחיד,
היתה תקופה שהיתי חוזרת מהעבודה יחסית מוקדם והינו נשארים בגינה בדרך הביתה לפני שהיא היתה מתמלאת, ולא פעם וגם לא פעמיים היתה אמא אחת שהיתה משאירה את ביתה בת השנתיים בנדנה והולכת להביא את הגדולה מהגן מהרחוב הסמוך אין כביש אבל שורה של בנינים מפרידים, וכשבאתי ללכת לבית שמתי לב שאם אלך הילדה תשאר לבדה בגינה ונשארתי עד שהאמא תגיע (כמה פעמים...)
ולא,לצערי לא העזתי להעיר לה כי בזמנו עדיין הייתי אמא צעירה יותר ממנה ...

ענין של נורמות כבר אמרנו?
אגב, אמי גדלה משפחה ברוכה +עבודה תובענית במשרה מלאה ובחיים!!! לא שלחה ילדים לבד לגינה /מהגן/ למכולת וכו' ...
והלוואי ויגיעו מעשי למעשי אבותי.

 

[RacheliM]

זה מסוג הדברים שאני רועדת לעשות, אבל מבינה מי שעושה את זה.
אם היא משאירה פלאפון ומקשיבה, ויודעת שהילדים שלה ישנים בשעה הזו,
אני לא רואה בעיה גדולה.
ברגע שילד יקום היא מיד תשמע, ותוכל להתקשר לשכנה, או שהילד יבכה טיפה, והיא תגיע תוך דקה.
מה כבר יכול להיות באופן רגיל?

למה אישית אני לא עושה את זה?
כי יש לי סרטים בראש על שרפות שעלולות לפרוץ בדיוק אז.

ולמען האמת אני עושה את זה במקרים מסוימים שאני צריכה לצאת להביא את בעלי מאיזה מקום, הילדים ישנים ואני משאירה דלת לא נעולה כדי שאם ח"ו תהיה שרפה הילדים יוכלו לצאת.

פעם הייתי מעירה את הילדים ולוקחת איתי.
היום אני מסוגלת לומר לבת ה9 שאני יוצאת לכמה רגעים ושתמשיך לישון.

לא רואה סיבה לדאגה, למרות ששוב, ברגיל אני לא עושה את זה.

אין לי תבנית ביצים בשביל כזה דבר.

אותה אמא שמשאירה את הילדים שלה לבד בבית
זו אותה האמא שתשאיר את התינוק שבדיוק נרדם 2 דקות באוטו,היא רק קופצת להביא חלב מהמכולת.

אין לי עוד מה לומר...
חדלתי.

 

[pink]

בדרך כלל אני לא מתערבת...
אני יודעת שמאד מקובל להשאיר פלאפון פתוח ולצאת אפילו שאף פעם לא הבנתי איך אפשר לסמוך על זה...
יצאתי בערב חג לחוץ מאד ל"יש" במרחק כמה דקות מהבית עם טלפון. הילדים בבית ישנו (כמעט 3 ובן 4.5) ילדים גדולים שבדר"כ לא מתעוררים. לא מדברת על להשאיר קטנים שברור לי שזה הזוי.
ידעתי שאם משהו יתעורר אני מיד ישמע ויוכל לרוץ הביתה או לבקש משכנה וכו'...
אבל הבן הגדול בין 4.5... הוא גדול הוא לא בוכה. הוא רק התעורר, קם בשקט וחיפש אותי בבית, הוא גילה שהוא לבד, הלך לדלת פתח את הדלת עם מפתח ויצא החוצה, הכל בשקט מוחלט שלא היה מצב שאשמע... שכנה ראתה אותו בחוץ בוכה ומיד התקשרה אלי. מיותר לומר שזה הפעם האחרונה שעשיתי את זה, הילד שלי קם מאז כל לילה לבדוק שהוא לא לבד. ודיברתי איתו המון שזה לא יקרה יותר וכו'. ותאמיני לי שאני מצטערת על הפעם הזאת. אז לכל הרגועות בענין.... כדאי לקחת לתשומת לב.

 

[מלפפון]

אותה אמא שמשאירה את הילדים שלה לבד בבית
זו אותה האמא שתשאיר את התינוק שבדיוק נרדם 2 דקות באוטו,היא רק קופצת להביא חלב מהמכולת.

אין לי עוד מה לומר...
חדלתי.

זה לא בהכרח נכון.
היא לא תשאיר תינוק באוטו, וכן תשאיר ילדים ישנים לבד עם פלאפון באחריות.

אני סומכת לרוב על האינטואיציה האימהית.
כל אמא מכירה את הילד שלה ועד כמה ניתן לסמוך עליו.
רק שחבל שיש אמהות שלא משתמשות באינטואיציה הזו לשום כיוון. אולי כי אין להן רגע לחשוב?
לא יודעת.

 

[רחלי 1234]

אולי זה כבר יותר מידי
אבל דבר נוסף שקורה יום יום, האמא או הבייבי סיטר עם הילדים בגינה, והשובב בן שנתיים יצא לבדוק קצת מה קורה בחוץ. זה מקרה שקורה יותר מידי.
אל תשבו שאנניות על הספסל, לא לוקח להם יותר מכמה שניות כדי לברוח.
צריך כל הזמן לשמור על קשר עין. (בפרט עם הקטנים בני שנתיים שלוש)

 

[ערסל]

זה מסוג הדברים שאני רועדת לעשות, אבל מבינה מי שעושה את זה.
אם היא משאירה פלאפון ומקשיבה, ויודעת שהילדים שלה ישנים בשעה הזו,
אני לא רואה בעיה גדולה.
ברגע שילד יקום היא מיד תשמע, ותוכל להתקשר לשכנה, או שהילד יבכה טיפה, והיא תגיע תוך דקה.
מה כבר יכול להיות באופן רגיל?

למה אישית אני לא עושה את זה?
כי יש לי סרטים בראש על שרפות שעלולות לפרוץ בדיוק אז.

ולמען האמת אני עושה את זה במקרים מסוימים שאני צריכה לצאת להביא את בעלי מאיזה מקום, הילדים ישנים ואני משאירה דלת לא נעולה כדי שאם ח"ו תהיה שרפה הילדים יוכלו לצאת.

פעם הייתי מעירה את הילדים ולוקחת איתי.
היום אני מסוגלת לומר לבת ה9 שאני יוצאת לכמה רגעים ושתמשיך לישון.

לא רואה סיבה לדאגה, למרות ששוב, ברגיל אני לא עושה את זה.

אין לי תבנית ביצים בשביל כזה דבר.

מניסיוני המר אני השכנה שמתקשרים אליה כשהילדים מתעוררים, ולא פעם אני מוצאת את השכנה בהלם שאני לא בביתי כשילדיה צורחים מבעד לאפרכסת, כשהגברת אפילו לא טרחה לברר אם אני מתכננת הערב להשאר בבית.

 

[אשר כותבת]

וכשהבן שלך יגדל וילמד אחה"צ, וברוב החיידרים זה קורה לפני גיל 7, הוא לא יחזור לבד בחושך?, או שאולי תשאירי את הקטנים לבד בבית ותצאי לקחת אותו? או אולי יש לך פתרון אחר?

לא ראיתי שאצלנו מתחילים לימודי אחר הצהריים לפני גיל תשע.
בכל אופן, אם יהיה צורך, בעלי ייצא מהכולל להביא אותו.
ואם לראש הכולל תהיה בעיה- שידבר איתי.

 

[RacheliM]

זה לא בהכרח נכון.
היא לא תשאיר תינוק באוטו, וכן תשאיר ילדים ישנים לבד עם פלאפון באחריות.

אני סומכת לרוב על האינטואיציה האימהית.
כל אמא מכירה את הילד שלה ועד כמה ניתן לסמוך עליו.
רק שחבל שיש אמהות שלא משתמשות באינטואיציה הזו לשום כיוון. אולי כי אין להן רגע לחשוב?
לא יודעת.

להשאיר עם פלאפון לבד זה ההפך מאחריות.
וזה בדיוק כמו להשאיר תינוק ל2-3 דקות באוטו.

אני רק ממליצה לך,לפעם הבאה שתעשי את זה - אולי כדאי שכן תנעלי את הדלת.
כי אלה שדופקים בדלתות ומתרימים כסף,לפעמים גם מנסים לפתוח לבד.
ואני לא בטוחה שזה מה שבתך בת ה9 תרצה לפגוש באמצע הלילה.
מצד שני,אם תפרוץ שריפה,או תהיה דליפת גז (וזה נורא מפחיד,מנסיון,יש לי פוביה מגז) איך הם יברחו?מתוך שינה כאילו...
לא יודעת.
אינטואציות בודאי יעזרו...

 

[אשר כותבת]

אשר כותבת, הוא אשר כתבת.

זה שילד בגיל 4 מעביר את הכביש את אחיו בגובה המדרכה
זה רק סימפטום שאנו רואים בחוץ וניכר לעיני כל.
אבל זה מלמד הרבה
זה לא מחייב שהילד מוזנח
אבל ילד מטופח זה לא בהכרח ילד ממותג וחתיך

ילד מטופח זה ילד שיש מישהו שיודע היכן הוא נמצא ועם מי בכל רגע נתון.
שאכפת למישהו ממנו, אכפת איך הוא מרגיש, אם טוב לו עכשיו, אם הוא שמח...
ילד שלא מסתובב כל אחר הצהרים ברחוב ומחכה לאמא שתחזור בחמש קרועה מעייפות
ובמקרה הטוב תשכיב אותו לישון.

תחשבו טוב אם הייתם רוצים לגדול גם אתם ככה, כי רובנו לא גדלנו כך
אז בשביל שיהיו מטופחים ושיהיה כסף, הילד מוזנח רגשית???
זה שווה את זה??



ואני מוכנה מראש להתקפותתתתתת

לא הבנתי מה את אומרת פה. איפה את רואה הזנחה רגשית, באלו החוצים לבד או באלו שלא?

 

[pnina912100]

אותה אמא שמשאירה את הילדים שלה לבד בבית
זו אותה האמא שתשאיר את התינוק שבדיוק נרדם 2 דקות באוטו,היא רק קופצת להביא חלב מהמכולת.

אין לי עוד מה לומר...
חדלתי.

לא, ממש לא!
זה אמא שלא תשאיר את התינוק באוטו גם לא לשניה!

מניסיוני המר אני השכנה שמתקשרים אליה כשהילדים מתעוררים, ולא פעם אני מוצאת את השכנה בהלם שאני לא בביתי כשילדיה צורחים מבעד לאפרכסת, כשהגברת אפילו לא טרחה לברר אם אני מתכננת הערב להשאר בבית.

מעולם לא התקשרתי לשכנה,
הילדים שלי יודעים שאבא ואמא מידי פעם יוצאים לסיבוב, הטלפון אצלם על רמקול ואצלינו על השתקה, ברגע שמישהו מתעורר אנחנו מורידים מהשתקה ומדברים איתו, את צריכה לשמוע באיזה רוגע הילד מחכה לנו את 2 הדקות עד שנגיע אליו.

 

[מינימאוס]

לאורך כל האשכול ניכר לפי התגובות גילאי הילדים של הכותבות, גם לי כשהיו רק קטנים, כשהגדול היה עוד רק בן 5 , הם לא הלכו לבד, בטח לא שמרו על הקטנים, וכשהייתי שומעת כל מיני סיפורים מאחיות, וחברות, שהילדים שלהם בני 7 ו8, לא הבנתי איך הן מעיזות ולא מפחדות, אבל היום, כשהילדים שלי גדלו, אני רואה ש"מה שרואים משם- לא רואים מכאן", אז ברור שאני לא קיצונית, ולא אשלח ילד בן 4 עם ילדה בת 2, אבל ילד בן 6 הולך לבד[במקום מרכזי בבני ברק], כי אין ברירה, ולפעמים הגדול בן 8 וחצי נשאר לשמור לכמה דקות על כולם, כשהקטן כמובן בעריסה, והוא יודע להתקשר אלי כשצריך, או שאני משאירה טלפון פתוח, ואני אומרת לו שהוא גם יכול לדפוק אצל שכנים אם חלילה קורה משהו חריג,
ואני חושבת שפחות או יותר כולן עושות את זה, ומי שהילדים שלה עדיין קטנים, אז "כשיגדלו- תביני"...

 

[מלפפון]

אם תהיה שריפה, ח"ו, לא יודעת איך אני אברח.
ושוב, אמרתי לך שאני חרדתית למדי בעיקר בדברים שלאו דווקא מצויים.
לכן אני לא משאירה ילדים.
ולכן אין לי גז בבית, רק כיריים חשמליים.
והגפרורים לא זמינים לחלוטין אלא עומדים במדף למעלה מאחורי המקרוגל (גם ככה אני משתמשת איתם רק להדלקת נרות).
ואני עושה הכל כדי שאני לא אצטרך כל הזמן להילחץ ולחיות עם נשימה בחוץ.
ויש דברים שלא מלחיצים אותי,
כמו ילד מטפס על מתקן גבוה, ואחרות שכן משאירות לבד נלחצות דווקא מזה.
אי אפשר לעמוד בכל הכללים.
כל אחד עושה מה שהוא יכול.
ואני לא מסורה יותר מאחרות ולא פחות מהן.

 

[RacheliM]

אם תהיה שריפה, ח"ו, לא יודעת איך אני אברח.
ושוב, אמרתי לך שאני חרדתית למדי בעיקר בדברים שלאו דווקא מצויים.
לכן אני לא משאירה ילדים.
ולכן אין לי גז בבית, רק כיריים חשמליים.
והגפרורים לא זמינים לחלוטין אלא עומדים במדף למעלה מאחורי המקרוגל (גם ככה אני משתמשת איתם רק להדלקת נרות).
ואני עושה הכל כדי שאני לא אצטרך כל הזמן להילחץ ולחיות עם נשימה בחוץ.
ויש דברים שלא מלחיצים אותי,
כמו ילד מטפס על מתקן גבוה, ואחרות שכן משאירות לבד נלחצות דווקא מזה.
אי אפשר לעמוד בכל הכללים.
כל אחד עושה מה שהוא יכול.
ואני לא מסורה יותר מאחרות ולא פחות מהן.

אני סתם נצמדתי למה שכתבת קודם,אלה נקודות שאת העלית...
א קיצער,
מאחלת לכולם לא להגיע לידי נסיון...ולא לידי בזיון...
(אגב,מספיק שלשכנים שלך יש בלון גז מחוץ לבניין כדי שהלב שלך יצנח 9 קומות ברגע שתהיה דליפה.)

 

[יעלב]

הגדולה שלי בת שבע ולא אני עדיין לא מצליחה לשחרר
לא בגלל שאני הזויה, אלא בגלל שהמציאות ברחובות הזויה
רק היום שמעתי סיפור ממקור ראשון על ילד תמים בן 8 שהסתבך במקום הומה אדם וד"ל...
ורק בגלל שלצערי זה לא המקרה הראשון שאני שמעתי אני בפירוש פוחדת!!!
ואני חושבת שילדים עד גיל 9 עדיין קטנים ומבולבלים בשביל לזכור את כל האזהרות של ההורים שלהם ברגע האמת

 

[ערסל]

אם כבר האשכול מתפתח לכל מיני כיוונים אז סתם מעניין מאיזה גיל נותנים לילדים לעלות לבד במעלית? כי הבן שלי בן חמש נראה לי היחיד בבנין שאני לא מרשה לו לעלות לבד ולכן הוא עולה ארבע קומות ברגל בעוד שה"כלל" שלפיו נוהגים יתר הדיירים הוא ממתי שהילד מגיע לכפתור הוי אומר שלוש לערך.

 

[אשר כותבת]

מלפפפון. עכשיו אני מבינה למה את לא משוגעת על בישול
עם כיריים חשמליות ....

או שההפך הוא הנכון.

 

[מינימאוס]

לא ראיתי שאצלנו מתחילים לימודי אחר הצהריים לפני גיל תשע.
בכל אופן, אם יהיה צורך, בעלי ייצא מהכולל להביא אותו.
ואם לראש הכולל תהיה בעיה- שידבר איתי.

את באמת חושבת שאפשר לצאת כל יום מהכולל לשעה? לא משהו חריג פעם ב..,
ועוד מהקצה השני של העיר,
צר לי לאכזב אותך, יותר הגיוני שכשהילד שלך יגדל, תראי שהמציאות מחייבת לאפשר לילד מגיל 6 ללכת לבד, עם תפילה והרבה אזהרות, עובדה שכל החברים של ילדי [כיתה ב' וג'] חוזרים לבד

 

[pnina912100]

אני סתם נצמדתי למה שכתבת קודם,אלה נקודות שאת העלית...
א קיצער,
מאחלת לכולם לא להגיע לידי נסיון...ולא לידי בזיון...
(אגב,מספיק שלשכנים שלך יש בלון גז מחוץ לבניין כדי שהלב שלך יצנח 9 קומות ברגע שתהיה דליפה.)

ואז, כשהיא בבית חורפת במיטה, באותו הרגע של הדליפה היא תקום,
לא יהיה מופתעת אם תגידי שההורים צריכים לעשות תורנויות בשינה.

(ואני מבינה את ההורים שלא משאירים ילדים בבית, גם אני את הקטנה בת החצי שנה לא משאירה בבית, סתם, לא יודעת להגיד לעצמי מה הסיבה...)